מחבר:

שנת ההוצאה: 1990

מילות מפתח: ים המלח; יהודה (אזור); ים המוות; ים המות; ים-המלח; יהודה (פרובינציה רומית); פרובינקיה יודאה; פרובינציה יודאה; יהודה; פרובינציה רומית

ים המלח ומדבר-יהודה, מראשית המאה ה-20 ועד מלחמת ששת הימים, הם העומדים במרכז כרך זה של 'עידן'.
בכרך ארבע חטיבות: מחקרים וסיכומים, הנוכחות היהודית באזור, הגילויים הארכיאולוגיים, העשרה וחומר-עזר, המחקרים, המאמרים והרשימות נוגעים לרוב התחומים הקשורים לים-המלח ולמדבר-יהודה בשנים האמורות - מסעותיהם של חוקרים, תכניות לכריית תעלות, שינויי המיפלס של ים-המלח, כיצד עוצב הגבול בחלק זה של הארץ, הפקת אשלג, ההתיישבות היהודית, מלחמת העצמאות, המסעות למצדה ולמדבר יהודה, צמיחת מיתוס מצדה, הגילויים האריכאולוגיים ועוד. אל הספר

נושא/נושאים: , ארכיאולוגיה והיסטוריה, דרום, מרכז

תוכן הספר:

• ים המלח ומדבר יהודה ‭1967-1900‬

• תוכן העניינים

• אל הקוראים

• חקר אזור ים־המלח במאה ה־19 נתן שור

• מעדה וים־המלדו, ‭851/52‬ו — איור של ון דה וולדה

• מעדה — איור המופיע בספרו של לינטש

• דרום ים־המלדו והלשון — חלק ממפת דה סוסי, 1853

• התנפלות בדווים על משלחתו של טריסטרם, איור מ־873ו

• מפת טריס0רם

• הגיאומורפולוגיה, הגיאולוגיה והלימנולוגיה של ים־המלח מיכאל בייט

• מפה בטימטרית של ים־המלח. ראוי לשים לב לעומקו של האגן הצפוני ‭(Hall , 1978)‬

• השוואה בין הגדלים של אגם הלשון אשר כיסה חלק גדול מבקע ים־המלח לפני ‭8-60‬ו אלף שנה, לגודלו הנוכחי

• כיצד נקבע גובהו של המקום הנמוך ביותר בעולם? יוסי ורדי

• ‭,nVinn‬ הכינרת, הירדן וים־המלדו כמפת זטען נ>־1810

• התיאודוליט — סמל קרן החקר הבריטית, n־‭P.E.F.‬

• שינויי המיפלס של ים־המלח ציפורה קליין

• ים־המלדו, כשעוד היה ‭"n -J92‬

• מעגנית המלח כחצי־אי, 8 באוגוסט 970ו, כשמיפלס ים־המלדו היה ‭98.67‬ג- מי

• מעגניח המלח מוצפת, 6ג‭.19‬ מפלס ים־המלח ‭-395 —‬ מ' בקירונ

• ?רצועת החוף הבהירה/ 15 ביוני 970ו.מיםלסים־המלדו ‭-.598.35 —‬ מ‭.'‬ בעד שמאל נראים עצי טריד פזורים ורצועות של שרטונות.

• קומראן — חדר ההתכנסות. פס רצוף של ארגוניט לבן, ברום ‭-130‬ מ‭,'‬ מכסה את הקיר בצד ימין. צולם באמצע שנות n־so

• תעלות ים־המלח יוסי ורדי

• תבניתו של בורקהרדט

• תכנית התעלה של המהנדס הצרפתי גנדיליון, 1925

• וולטר קליי לאודרמילק, הוגה תבנית התעלה מהים התיכון לים־המלח בשנות ה־40

• תכנית ציטרין ופיטריקובסקי להגדלת שטחו של ים־המלדו, 945ו

• גבולה של ארץ־ישראל בים־המלח גדעון ביגר

• npiSn ארץ־ישראלי ל י פי תכנית סייקס־טיקו. ים־המלח ברובו בתחומי המדינה הערבית

• ההצעות השונות לגבי גבולות ארץ־ישראל ואזור ים־המלח, לאחר מלהמת־העולם הראשונה

• הנסיונות להתיישב בתל ערד בשנות ה־20 שמעון רובינשטיין

• החולמים והלוחמים למען ההתיישבות בתל ערד: ועד החיילים המשוחררים החדש, שנבחר באייר תרפ"א (מאי ו92ו‭,(‬ לאחר נפילתו של סטרלצין, אחד מחברי הוועד הקודם במאורעות תרפ"א, על הגנת תל־אביב. עומדים מימין לשמאל: דוד שמחוני ‭>jy ,‬ בן־כהן, זאב פלר. יושבים: יצחק בן־צבי, זאב שפר

• כשהתקווה הרקיעו שחקים

• מפת האזור, ששורטטה על-ידי האגרונום ד"ר זגורודסקי

• החלוצים שלא זכו — בביקור חוזר אחרי 40 שנה — כתבה בעיתון 'במחנה נח"לי בשנת 1961

• המאבק להשגת הזכיון להפקת אשלג מים־המלח מיכאל ארן

• משה נובומייסקי, האיש שמאחורי הרעיון והביצוע להפיק אשלג מים־המלח

• אישים הקשורים לקבלת הזיכיון בים־המלח. ראשון לכל, משה נובומייסקי (למעלה מימין‭.(‬ לידו ד"ר חיים וייצמן. בשורה התחתונה: הנציב העליון הרברט סמואל (מימין) וגייימס דה־רוטשילד

• הפקת האשלג — בתחילה בעבודת־ידיים בלבד

• מפעלי חברת האשלג, 1948-1930 יאיר גלעדי

• פועלים ראשונים בסדום, ‭.1929‬ לנגוצקי ראשון משמאל בלבוש ערבי־למחצה

• צינורות־עץ להזרמת מי מלח מהיט, שנות ה־0נ

• משה נובומייסקי (מימין‭,(‬ מנהל חכרת האשלג, בביקור בסדום, 1941

• פועלים ערבים בעבודת בנייד, במפעלי האשלג

• עובדי ממעלי ים־המלח,יהודיט וערבים,בתצלום 'היסטורי' עם נובומייסקי (בשורה הראשונה במרכז, כובע על ברכיו) ועם לורד ליטון, יו"ר מועצת המנהלים (לשמאלו של נובומייסקי)

• מוצרי חברת האשלג בתערוכה בלונדון. אשת לוט נכללה אף היא — עשויה מלח

• מחברת האשלג לארץ - ישראל למפעלי ים־המלח שלמה דרורי

• מפעל האשלג בסדום 949 ו — משותק ודולוד

• המפעל בסדום בהתפתחותו, 1959

• הפעלה מחודשת של מפעל הברום

• השאיפה להתיישבות יהודית בצוער (סאפיה) צבי אילן

• מפת האזור. אזור סאםיה הוא בחלקה התחתון שלי המפה

• •האיש החזק' בסדום ומהדודו&ים להקמת קיבוץ באזור סא&יה — יהודה אלמוג

• שכונת הפועלים בסדום, סוןו שנות ה־‭.30‬ רבים מהם היו חברי קיבוצים שביקשו להתיישב בסאפיה

• פלוגת הקיבוץ המאוחר בסדום ניהלה חיים קיבוציים במקום

• בית בערבה סיפורו של קיבוץ בית־הערבה, 1948-1939 דוד קורן

• שער הכניסה המקושט לביח־הערבה, ביום העלייה, י"א באדר אי ת"ש

• שטיפת המלחים מאדמות בית־הערבה

• קטיף העגבניות הנודעות של בית־הערבה. במרחק — מפעל האשלג

• קיבוץ בית־הערבה טיפח יחסי שכנות טובים. בתצלום שני המוחיתארים מבית־הערבה, דוד קורונל (קורן) ועלי אוסטרובסקי עס שייחיים מעבר־הירדן

• קיבוץ בית־הערבה, אמעע שנות ה־40

• מדונה הפלמ"ח בבית־הערבה. הקיבוץ שימש בסיס חשוב של הטלמ"דו

• לחופי ים־המלח במלחמת העצמאות אלחנן אורן ודוד קורן

• מפת החלוקה, נובמבר ‭— 1947‬ קליה ובית־הערבה במדינה הערבית, סדום — במדינה היהודית

• עיךחודון, המעין מעבר לגבול שסיפק מים מתוקים לסדום — מוקד של מתיחות ותקריות

• יהודים וערבים מבצרים את תחנת המשטרה בסדום, 948ו

• צילום נדיר — ביזת מפעל האשלג בקליה לאחר ת&יסתו על־ידי הלגיון הערבי במאי ‭1948‬

• נוף הררי במדבר יהודה. הצלם: ניל פולברג

• חיים חדשים לבית הערבה — כהיאחזות נח"ל. הצלם; הרברט בישקו

• מפה גיאולוגית של אזור ים־המלח. ראוי לשים לב להבדל שבדותך הגיאולוגי בין שולי הבקע המערביים והמזרחיים (לפי ברטוב, 983ו)

• שנה בהיאחזות בעין־גדי שלום אילתי

• סיקול אבנים ב'כרם ההר' של ההיאחזות

• ברם ראשון בעין־גדי

• בביש עוד לא היה — והאוטובוס שקע מול מעדה

• בני עין־גדי ובנותיה ליד המעיין

• קיבוץ עין־גדי — השנים הראשונות נרי אראלי

• היאחזות עין־גדי ערב איזרוחה

• קיבוץ עין־גדי, נ96ו

• בית־ספר־שדה עין־גדי — הראשון בארץ יוסי פלדמן

• אורח הכבוד בחנוכת ביח־הסםר — דוד בן־גוריון

• דו0ירה ארכיאולוגית בתל־גורן

• עיר עולה מן המדבר ימים ראשונים בערד לובה אליאב

• ימים ראשונים — המחנה הקדמי גערר, תצלום אוויר מאוגוסט 1961

• יריית אבן־הפינה לערד, וג במאי ‭.1961‬ מברך שר העבודה גי1רא יוספטל. ליד המפה — המחבר

• הנשיא יצחק בן־צבי מבקר בחפירות תל־ערד ומקבל הסברים מהארכיאולוגי פרום' יוחנן אהרוני. בתצלום הקטן: חרס שנתגלה בתל-ערד ועליו שש פעמים המלה יערדי בכתב עברי עתיק

• שכונת ראשונים לקראת איכלוסה, נובמבר 1962

• השבילים העולים למצדה — איתורם וגילוים

• צוק מצדה — תצלום אוויר משנת ‭1 938‬

• עלייה למערה בשביל הסוללה, 1937

• ירידה ממצדה על פני הסוללה, המכסה את דרך המערב

• ללא כותרת

• חיילים עולים למצדה

• מצדה: הסקר, החפירות והשיחזור אהוד נצר

• ראשון לחוקרי מצדה — שמריה גוטמן

• גדנעים מסייעים בחשיפת מצדה

• חלק ממחסני המזון המשוחזרים

• קטע ממגילת בן־סירא שנחשפה נמצדה

• הרכבל למצדה

• גילוי המגילות הגנוזות וכתבי־יד אחרים במדבר־יהודה מגן ברושי

• טרופי א"ל סוקניק

• מערות קומראן

• rn־‭n1‬ קומראן — תצלום אוויר של הבניין המרכזי שנחשף

• חקר מערות מדבר־יהודה יהודה זיו

• המחבר הוא איש ידיעת ‭,pxn‬ חוקר ומחנך. שימש ראש מדור ידיעת הארץ בצה"ל ועוזר קצין חינוך ראשי במורשת ידיעת הארץ (מורי"ה‭.(‬

• נחל צאלים

• תיאום אחרון לקראת יום החפירות הבא (אביב ‭;(1960‬ משמאל לימין ו יוסף אבירם, מתאם הפעולה ? בין המחנות; אברהם יפה, אלוף פיקוד הדרוס;יגאל ידין פסח בר־אדון. מאחוריהם — סרן יוסף יפת

• ממימצאי מערת האגרות — מבחר בלי ברונזה

• תעודה מארביונה של בבתא, שנתגלתה במערת האגרות

• מצדה — הסמל והמיתוס דן ביתן

• »צדה ‭,1844‬ האיור הראשון שצוייר (על־ידי טי4ינו

• עולים למצדה — בוגרי המחנות העולים, 9נ9י

• מעדה - בבטאון המחנות העולים

• אורח בא למצדה — דוד בן־גוריון, המלווה על-ידי יגאל ידין

• שיח סיירים

• שמריה גוטמן (עומד רביעי משמאל) בחברת מסייעים •צעירים בחקר מעדה, 1952

• בשבילי מדבר יהודה

• חניכי תנועו! נוער בטור ארוך — תצלום מימי הטרום־מדינה

• סימון־שבילים במדבר־יהודה

• ים המלח סביב־סביב הטיול הנועז והחד־פעמי של 14 ה'חוגיסטים' בשנת 1934 רפי טהון

• הארנון, לא הרחק מהשפך לים־המלח. התמונה צולמה בטיול מאוחר יותר

• הסמל העבר־ירדני בצילום למזכרת. הטקסט בערבית 1 שמו וכתובתו, כדי שאפשר יהיה לשלוח לו את,הצילום

• מנוחה קצרה במהלך הטיול

• 13 המטיילים בצילום משותף לקראת סיום המסע. האחד החסר — ה*לם בני

• שירת ים ומדבר נחומי הרציון

• מצדה — המבצר שהתעורר

• 'אני זוכר את בית הערבה' — הקיבוץ ב־944ו

• מה היה מדבר יהודה עבורנו? זכרונות והערכות עזריה אלון

• הארץ המובטחת — צפון ים־המלח כפי שנראה מהר נבו

• ים־המלח ומדבר־יהודה, 1967-1900 - ביבליוגראפיה מוערת

עמודים:

א  ב  ג  1  2  3  4  5  6  7  8