מחבר: תומס אלססר ובועז חגין

שנת ההוצאה: 2012

מילות מפתח: ארצות הברית; קולנוע; ארה"ב; אמריקה הצפונית; USA; .U.S.A; ארצות-הברית; א. ר. ה. ב.; א.ר.ה.ב.; אמריקה; .U. S. A.; סרטים; תעשיית סרטים; קולנע; קלנוע

בעשורים האחרונים, תאגידי הבידור והמדיה הבינלאומיים שבסיסם בארצות הברית הם הרווחיים ביותר בעולם, והם דואגים להפיץ את הקולנוע האמריקאי בכל רחבי תבל. יש הגורסים שהקולנוע האמריקני לא השתנה באופן מהותי מאז ימי קזבלנקה והקוסם מארץ עוץ ושכללי הקולנוע ההוליוודי הקלאסי חלים עליו גם היום. אחרים רואים בשוברי הקופות העכשוויים אוסף חסר היגיון וריקני של יריות,פיצוצים,חייזרים וגרפיקה ממוחשבת שנועד בעיקר למכור מוצרים נלווים, ולדעתם הקולנוע האמריקני איבד את היכולת שהייתה לו בעבר לגולל סיפור לכיד.

מול שתי תפיסות אלה,מציג ספר זה שיטת הניתוח של חוקר הקולנוע תומס אלסטר, אשר גורס שבאמצעות דיון בזיכרון, טראומה ופנטזיה אפשר לפרש מחדש את המשמעויות שעולות מהקולנוע האמריקני העכשווי. ההיבטים שבהם הסרטים מתקשים כביכול להיצמד לכללים של הוליווד הקלאסית הם גם אלה שמאפשרים לקולנוע זה לעסוק בבעיות בעברה של ארצות הברית אשר ממשיכות להטריד אותה גם בהווה ולחפש דרכי פעולה כדי להתמודד עם האתגרים הצפויים לה בעתיד.

בין הסרטים שבהם דן הספר: מיסטיק ריבר, שתיקת הכבשים, ג'יי אף קיי - תיק פתוח ,פורסט גאמפ,בחזרה לעתיד, ספרות זולה, להציל את טוראי ראיין, האחות בטי וממנטו. אל הספר

נושא/נושאים: , תיאטרון, קולנוע וטלווזיה, ספרות לשון ואמנויות

תוכן הספר:

• זיכרון טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• פרק ראשון מהי טראומה?

• 1.1 מבוא

• 1.2 תאונות רכבת וטראומה

• 1.3 פרויד והיסטריה

• 1.3.1 מחקרי ההיסטריה של שרקו והשפעתם על פרויד

• 1.3.2 קתרזיס וה"ריפוי בדיבור" של ברויאר ופרויד

• 1.3.3 "תיאוריית הפיתוי" של פרויד

• 1.4 נטישת "תיאוריית הפיתוי" והולדת הפסיכואנליזה

• 1.5 הלם קרב ומלחמת העולם הראשונה

• 1.6 פרויד ודחף המוות

• 1.6.1 מגן מפני גירויים

• 1.6.2 כפיית החזרה

• 1.7 הפרעה שלאחר דחק טראומטי – PTSD

• 1.7.1 הכנסת הפרעה חדשה

• גיבור הסרט נהג מונית ‭,( Taxi Driver, Martin Scorsese, 1976 )‬ שהוא כנראה יוצא וייטנאם, תרם להנצחת הסטריאוטיפ של החיילים ששבו מווייטנאם כפגועי נפש ואלימים.

• 1.7.2 ההגדרות השונות של PTSD

• 1.8 הטראומה כפרדיגמה במדעי הרוח

• 1.9 סיכום מאפייני הטראומה

• 1.10 טראומה בקולנוע האמריקני הקלאסי

• בכבלי השכחה ‭– ( Spellbound, Alfred Hitchcock, 1945 )‬ באמצעות אהבה ופסיכואנליזה נזכר גיבור הסרט בעברו והפסיכיאטרית שמטפלת בו מחלימה מקרירותה המינית והופכת לאישה אוהבת.

• 1.11 דיון בסרט "מיסטיק ריבר"

• פרק שני זיכרון ושכחה קולקטיביים

• 2.1 מבוא

• 2.2 הפנטזיות הראשוניות של פרויד

• 2.3 זיכרון קולקטיבי

• 2.3.1 האם קבוצות זוכרות בצורה נכונה את העבר?

• 2.3.2 היכן ממוקמים זיכרונות קולקטיביים?

• 2.3.3 מה הקשר בין הפרט, הקולקטיב והזיכרון?

• 2.4 טראומה קולקטיבית

• 2.4.1 טראומה קולקטיבית אצל פרויד

• 2.4.1.1 רצח האב הקדמון

• 2.4.1.2 חזרה כפייתית והתעכבות של הטראומה הקולקטיבית

• 2.4.2 מאפייני הטראומה הקולקטיבית

• 2.5 ניתוח זיכרון וטראומה קולקטיביים בקולנוע

• 2.5.1 טראומות קולקטיביות בקולנוע

• 2.5.2 ניתוח טראומות קולקטיביות בסרט "מיסטיק ריבר"

• פרק שלישי טראומות כור ההיתוך? הגזע והאימפריה והמפגש עם פנטזיות של אחרים

• 3.1 מבוא

• 3.2 הטראומה של הגיבורה בסרט "שתיקת הכבשים"

• 3.3 טראומות קולקטיביות בהיסטוריה האמריקנית

• 3.3.1 אישי וקולקטיבי ב"שתיקת הכבשים" – התרבות של הפצע

• 3.3.2 שלוש טראומות גרעין בהיסטוריה האמריקנית

• 3.3.2.1 טראומת כור ההיתוך הכושל או האויב מבפנים

• 3.3.2.2 טראומת הגזע

• 3.3.2.3 טראומת האימפריה בעל כורחה

• 3.4 מהי פנטזיה?

• 3.4.1 פנטזיה היא אישית ותומכת במציאות

• 3.4.2 פנטזיה ורב-תרבותיות בהתקבלות "שתיקת הכבשים"

• 3.4.3 הסובייקט המפוצל והטראומה של הממשי באחר הגדול

• 3.4.4 האיווי של האחר כפנטזיה

• 3.4.5 פנטזיה והאיווי של האחר ב"שתיקת הכבשים" ובקולנוע האמריקני העכשווי

• 3.4.6 האידאולוגיה של הפנטזיה של ידיעת האיווי של האחר

• פרק רביעי תיאוריית הקשר

• 4.1 מבוא

• 4.1.1 רקע היסטורי

• 4.1.2 תיאור הסרט "ג'יי אף קיי – תיק פתוח" ויציאתו לאקרנים

• 4.1.3 המחלוקות סביב הסרט

• 4.2 סרט קלאסי או פוסט-מודרני?

• 4.2.1 "ג'יי אף קיי – תיק פתוח" כסרט קלאסי

• 4.2.2 פוסט-מודרניזם בסרט

• 4.3 אמת, מדיום וזיכרון בסרט

• 4.4 פנטזיה והאמת של הטראומה

• 4.4.1 הטראומות בעלילת הסרט

• 4.4.2 טראומת הגרעין בסרט

• 4.4.3 עוד על טראומת כור ההיתוך

• 4.4.4 פנטזיה וטראומה בסרט

• פרק חמישי האם אפשר להאמין לקולנוע?

• 5.1 מבוא

• 5.2 התגובות לסרט "פורסט גאמפ"

• 5.3 מחיקת ההיסטוריה ושכתובה ב"פורסט גאמפ"

• 5.3.1 האם אפשר להאמין לסרטים?

• השחקן סם ניל מכותר על ידי ולוצירפטורים בסרט השלישי בסדרת פארק היורה ‭.( Johnston, 2001 Jurassic Park III, Joe )‬ בעשור האחרון של האלף הקודם אפשרה הטכנולוגיה לשלב באופן אמין יחסית בין שחקנים חיים לבין דמויות וירטואליות שנוצרו בעזרת מחשב.

• 5.3.2 טריוויאליזציה של ההיסטוריה?

• 5.4 טראומה ב"פורסט גאמפ"

• 5.4.1 טראומות אישיות

• 5.4.2 עוד על טראומת הגרעין של הגזע בארצות הברית

• 5.4.3 טראומת הגזע ב"פורסט גאמפ"

• 5.5 קריאה פאראפרקטית של "פורסט גאמפ"

• 5.5.1 על חשדנות ויצירה

• 5.5.2 "פורסט גאמפ" כמבנה של טראומה

• 5.5.3 טראומות ב"פורסט גאמפ" בקריאה פאראפרקטית

• פרק שישי אהבה וגזל

• 6.1 מבוא

• 6.2 החוב לאמריקנים-אפריקנים בתרבות הפופולרית וייצוגו בקולנוע

• אהבה וגזל באחד מהסרטים המדברים הראשונים – גיבור זמר הג‭( 1927 The Jazz Singer, Alan Crosland, ) ז'‬ הוא יהודי לבן שזוכה להצלחה כשהוא מופיע מחופש לאמריקני-אפריקני.

• האם תמו בעיות הגזע בארצות הברית? סרטים רבים כמו נשק קטלני ‭( 1987 Lethal Weapon, Richard Donner, )‬ מציגים חברה שוויונית שבה הגזע חסר חשיבות ושבה מתקיימים יחסי ידידות ואחווה בין לבנים לבין אמריקנים-אפריקנים.

• 6.3 "בחזרה לעתיד"

• 6.3.1 תסביך אדיפוס ב"בחזרה לעתיד"

• 6.3.2 טראומת הגזע ב"בחזרה לעתיד"

• 6.4 "ספרות זולה"

• 6.4.1 החוב הבין-גזעי ב"ספרות זולה"

• 6.4.2 משבר הגבריות ב"ספרות זולה"

• 6.4.3 משבר הגבריות ודמויות האב בסרט

• 6.4.4 הכושי הלבן: "קול" והאמריקנים-אפריקנים ב"ספרות זולה"

• שאפט ‭( Shaft, Gordon Parks, 1971 )‬ הוא בין הסרטים מתחילת שנות השבעים שהציגו גיבור אמריקני-אפריקני קשוח ואשר מהווים מודל של קול בעולמו של טרנטינו.

• פרק שביעי האימפריה מכה שנית

• 7.1 מבוא

• 7.2 להציל את הקולנוע האמריקני

• 7.2.1 "הוליווד החדשה"

• 7.2.2 "הוליווד החדשה החדשה"

• 7.3 להציל את האימפריה האמריקנית

• 7.3.1 טראומת הגרעין של האימפריה

• 7.3.2 שפילברג וטראומת האימפריה

• 7.3.3 "המלחמה הטובה" והזיכרון הקולקטיבי האמריקני

• 7.4 הזיכרון שלא היה

• 7.4.1 ה"טעויות" בסרט

• 7.4.2 ההצלה שלא הייתה

• פרק שמיני בתוך הפנטזיה של אחרים

• 8.1 מבוא

• 8.2 טראומה אישית וקולקטיבית בסרט "האחות בטי"

• 8.2.1 הטראומה האישית של בטי

• 8.2.2 טראומות הגרעין בסרט

• 8.3 פנטזיה ופוליטיקת הזהויות בסרט "האחות בטי"

• 8.3.1 תפקידי הפנטזיה בחיי הדמויות

• 8.3.2 המשמעות החברתית של הפנטזיות

• 8.4 המלודרמה

• 8.4.1 מהי מלודרמה?

• 8.4.2 אופרת הסבון "סיבה לאהוב" כמלודרמה

• 8.4.3 יחס הדמויות למלודרמה בסרט "האחות בטי"

• 8.5 טראומה, פנטזיה ומלודרמה כאדפטיביים לכלכלה החדשה

• פרק תשיעי זיכרון פרוסתטי

• 9.1 מבוא

• 9.2 מהי הטראומה בסרט "ממנטו"?

• 9.3 פנטזיית הפילם נואר

• 9.4 זיכרון פרוסתטי

• 9.5 טראומה וחברת הבקרה

• ביבליוגרפיה נבחרת

• רשימת בעלי זכויות היוצרים

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  13