נמצאו 92 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אהרן ברק, קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב, שחר ליפשיץ
תיאור: ספר מאמרים המוקדש לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, המקבץ יחדיו מאמרים מאת שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו בעבר ובהווה ומאת בכירי חוקרי המשפט מן האקדמיה. חלק מן המאמרים דנים בשופטת ביניש ומנתחים את פועלה, בעוד אחרים דנים בתחומים המרכזיים שבהם עסקה ביניש במהלך הקריירה המשפטית הארוכה שלה - כראשת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כפרקליטת המדינה, כשופטת בית המשפט העליון וכנשיאתו. בין היתר, עוסקים המאמרים בניסיון לבחון אם ניתן לאפיין את השופטת ביניש כשופטת פמיניסטית, בכמה מפסקי דינהּ המרכזיים של השופטת ביניש, במחלקת הבג"צים, ובתחומי המשפט העיקריים שבהם ביניש עסקה: המשפט הציבורי והמשפט הפלילי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןנבו הוצאה לאור
מאת: אליחי שילה
תיאור: בבית המשפט העליון מתקבלות הכרעות הרות גורל, נשמעות בו קריאות כיוון מוסריות וערכיות ולמעשה בין כתליו מתעצבות הנורמות של החברה הישראלית. בית המשפט העליון הוא מבחינות רבות מגדל שן המשקיף על החברה, אך בה בעת הוא מעורב בה מאוד ומשפיע עליה מדי יום ביומו. ללא גלימה הוא סיפורה של החברה הישראלית מבעד לעיניהם של שלושה-עשר שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אשר פתחו לנו יותר מצוהר אל חייהם האישיים והמקצועיים. הם חושפים בפנינו את הסיפורים שמאחורי פסקי הדין החשובים שנתנו ופורשים את עמדותיהם בשלל סוגיות ציבוריות אקטואליות, גם כאלה שמפלגות את החברה הישראלית זה כמה עשורים. האקטיביזם השיפוטי, יחסי דת ומדינה, הצורך בחוקה, אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, נישואים אזרחיים, היחס למיעוט הערבי-ישראלי, הלחימה בטרור אל מול הגנה על זכויות אדם ומעמדו של בית המשפט העליון, כל אלה נידונים בהרחבה בשיחה חופשית וגלוית-לב שערכו השופטים בדימוס עם סטודנטים למשפטים ערב כניסתם לחיי המשפט.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: פני המהפכה – משפט ופוליטיקה בעידן התמימות עוקב אחר ההתפתחויות המשפטיות והדרמות הפוליטיות שהתרחשו בישראל מיום הקמתה ועד לשבר של מלחמת יום הכיפורים ולדו"ח החלקי של ועדת אגרנט שהוגש לאחריה. זהו העידן שבו התקבלו החלטות שקבעו את אופייה של המדינה בשורה של נושאים מרכזיים, לרבות יחסי דת ומדינה, היחס למיעוט הערבי, שירות צבאי, מבנה השלטון והיחס לשואה ולמועצות היהודים (יודנרט) שפעלו תחת השלטון הנאצי בתקופה הקודרת ביותר בתולדות עמנו. עיצוב דמותו של המשפט והשפעתו על גיבוש המדינה הצעירה ותרבותה מתוארים דרך המשפטים והאירועים הפוליטיים המרכזיים שהתרחשו תחת השלטון הבריטי ובחצי היובל הראשון: רצח ארלוזורוב ומשפטי מפתח נוספים מתקופת המנדט, משפט הריגול הראשון בישראל, פרשת טוביאנסקי, מחתרת צריפין, הטבח בכפר קאסם, המשפטים שנערכו בעקבותיו והממצאים הסותרים שנקבעו בהם, משפט קסטנר, משפט אייכמן, ה"עסק ביש" במצרים, "הפרשה" שהביאה לפרישת בן גוריון, "שורת המתנדבים", "מיהו יהודי", המשפט הכפול בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ועוד. הספר, הנקרא כהיסטוריה מרתקת המדגישה את חלקו של המשפט במהלכיה, מתאר עידן של כיבוד חוקי הכנסת, צניעות, ענווה וריסון שנהגו במערכת המשפט, לצד החלטות שהרעידו את אמות הסִפים ועמידה על עקרונות שזיכו את בית המשפט העליון בהערצה ובמעמד ציבורי שאין דוגמתו. הרבה מאלה חלפו ועברו בעידן המהפכה המשפטית, המתואר בספרו הקודם של המחבר, הארנק והחרב – המהפכה המשפטית ושברה, שזכה לשבחים רבים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נינה זלצמן
תיאור: מתוך הספר:
"מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי קרבה משפחתית עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי משפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין".
..."הכלל הראשון" (המוגדר כ"השתק עילה") משמעותו היא, כי מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, עם זו מבוססת על עילה זהה. ודוק: המדובר בעילה, שהועלתה על הפרק בהליך הראשון.
..."הכלל השני" (המוגדר כ"השתק פלוגתא") משמעותו היא, כי אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות".[4]
רמות
מאת: נטע זיו
תיאור: ריבוי מספר עורכי הדין בישראל, התחרות חסרת הרסן ותהליך המשפטיזציה בחברה הישראלית הופכים את הפרופסיה לבלתי נשלטת מבחינה מקצועית ופרוצה לכל עבר מבחינה אתית. זו מציאות מאיימת על מערכת המשפט ועל עורכי הדין ולקוחותיהם. בספרה מנתחת פרופ' נטע זיו את מקצוע עריכת הדין בישראל ותובעת בירור עמוק בדבר מעמדו מצד אחד, ואחריותו הציבורית והמקצועית מן הצד האחר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: גיא לוריא, מרדכי קרמניצר
תיאור: שלא כפי שנהוג לפעמים לחשוב, לא הפרקליטות היא שמגישה את רוב כתבי האישום בישראל, אלא התביעה המשטרתית, המגישה כמעט 90% מן התביעות הפליליות. הפרקליטות מגישה את כתבי האישום בעברות החמורות יותר, ואילו התביעה המשטרתית בעברות החמורות פחות. כך יוצא שתובע משטרתי ממוצע מטפל במספר תיקים הגדול פי עשרה מזה שמטפל בו פרקליט. חלוקת העבודה המדויקת בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית קבועה בהוראת שעה שתוקפה יפוג בנובמבר 2014 אלא אם יוארך בשנה נוספת.
ממצאים המעידים על הבדלים ניכרים בין תפקוד התביעה המשטרתית לבין תפקוד הפרקליטות מלמדים ששיקול הדעת של הפרקליטות קפדני ואיכותי מזה של התביעה המשטרתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי רביד
תיאור: על פי דין הנוהג בישראל, המעוגן בעיקר בסעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , חל איסור על סיקור אודיו–ויזואלי (הקלטה, צילום ושידור) של הליכים המתנהלים בבתי המשפט, אלא אם כן ניתן היתר. בשנות קיומה של המדינה הוענק היתר מעין זה במקרים ספורים בלבד, כך שבפועל התגבשה בישראל חזקה השוללת סיקור כזה. למראית עין, חזקה זו אינה מתיישבת עם העקרונות בדבר פומביות הדיון וחופש העיתונות ועם תפיסות של שקיפות שלטונית. בד בבד, במשך השנים ועם ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, גיבשו אמצעי התקשורת טכניקות המאפשרות למעשה סיקור חי של הליכים המתנהלים בבתי המשפט בלי להפר לכאורה את הוראות הדין ובלי לסתור את החזקה השוללת סיקור תקשורתי. הפער בין המציאות הנוהגת לדין הקיים אינו ראוי ומחייב עדכון והסדרה של הסוגיה. האספקלריה המרכזית שבמסגרתה התבררה סוגיה זו בעבר הייתה הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת האלקטרונית בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2004 אך אלו לא יושמו מעולם. בשנת 2014 נפתח שוב צוהר לבירור מעמיק של סוגיית הסיקור האודיו– ויזואלי בבתי המשפט. שרת המשפטים דאז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס החליטו לערוך פיילוט שבמסגרתו הועברו בשידור חי שני דיונים של בית המשפט העליון. כחלק מעריכת הפיילוט לא פורסמו רשמית נהלים ברורים או אמות מידה מנחות, וממילא לא ניתנה הדעת למכלול ההיבטים המחייבים הכרעה בסוגיה מורכבת זו ולא הוצגו קריטריונים להערכת השפעתו של הפיילוט על מערכת המשפט הישראלית. מחקר זה נועד להשלים את שהחסירו הרשויות בפיילוט. הוא סוקר את התפתחות הדין הישראלי בסוגיה, את מערך השיקולים הרלוונטיים שהוכרו בספרות, את הנתונים האמפיריים התומכים או המפריכים שיקול כלשהו מהשיקולים האמורים ואת ההסדרים שגיבשו מדינות אחרות בעולם בהקשר זה. על סמך אלו המחקר מציע מודל מאוזן להתרת סיקור אודיו–ויזואלי בבתי המשפט בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מיכל טיקוצ'ינסקי
תיאור: שו"ת 6 - זכות האדם לכבוד ולחיים בכבוד הולכת ותופסת מקום ומתבססת כאחת מזכויות היסוד של האדם במשפט הכללי. גם בדיונים ההלכתיים לא נפקד מקומה, וכבר נכתבו ספרים ומאמרים לא מעטים המבססים את "כבוד הבריות" כמושג בעל משקל מכריע בפסיקת ההלכה, בעיקר בנוגע לאנשים עם מוגבלויות נפשיות, שכליות או גופניות. ואולם שאלת כבוד האדם ושמירת צלם אלוקים שלו עולה לא רק בקבוצות חריגים כאלה ואחרות; היא עשויה להופיע בתקופת ההזדקנות ובשלבים השונים של סוף החיים. ברוב המקרים הללו ההתפתחות והמעבר ממצב של אדם בריא ופעיל למצב של אובדן השליטה בגוף או בתפקודים מסוימים שלו הם הדרגתיים. בד בבד שאלת גבולות הכשירות ההלכתית מתעצמת. מנגד עולה הסוגיה של מידת הנכונות להפעיל את השיקול של "כבוד הבריות" במטרה לאפשר לאדם ההולך ונעשה מוגבל להביא לידי ביטוי את רצונותיו הדתיים, גם אם הם כלואים בגוף חסר אונים ועייף. הנושא שבו דן שו"ת זה מעסיק משפחות רבות התומכות בהורים מזדקנים. לא אחת הזקִנה מלוּוה בתהליך של קיהיון (דמנציה) — נסיגה ביכולות הקוגניטיביות והמנטליות ובתפקודים החברתיים — הבא לידי ביטוי גם בשינויים אישיותיים. לא כל המצבים דומים, וההידרדרות בדרך כלל אטית ותהליכית ופוגעת פגיעה משתנה במגוון המערכות. בחלק מן המקרים האדם מאבד עם הזמן את יכולת הדיבור והשיחה ואת כושר התנועה ומתקשה במוטוריקה גסה ועדינה. תהליך דומה, אך לעתים מהיר יותר, יכול להתרחש בעקבות אירוע מוחי. תפקודים מסוימים עשויים להיפגע, בכלל זה תפקודים המאפשרים תקשורת עם הסביבה, יכולת השליפה של מילים ניזוקה לעתים וכן ההבנה שלהן. מובן שבשל מורכבות המחלה ומאפייניה כל מקרה מחייב התאמה ייחודית, אך אפשר לדלות מהדברים שלהלן את העקרונות שעל פיהם יש להתייחס לנושא בכללותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר, מיכל קרמר
תיאור: מחקר מדיניות 85: שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק מעגנים בישראל את הערך החוקתי של כבוד האדם ומסדירים את ההגנה על כמה זכויות חוקתיות. זכויות יסוד אחרות - כמו חופש הביטוי, חופש הדת והמצפון או הזכות לשוויון - אינן מוזכרות במפורש בחוקי היסוד. זוהי הסדרה חלקית של הזכות בחקיקה, המשאירה אותה פתוחה לפרשנות מצד המחוקק ומצד בתי המשפט. כבוד האדם מעוגן בסעיף הראשון לחוק היסוד הגרמני וזוכה למעמד מיוחד, אחר מזה שיש לכל זכות יסוד או ערך חוקתי אחרים. הוא נתפס כערך עליון, כמושג משפטי בעל חשיבות ראשונה במעלה. מתברר כי אף על פי ששיטות משפט שונות מכירות בחשיבותו של ערך כבוד האדם, אין שום שיטת משפט שבה ערך כבוד האדם הוא מרכזי ועקרוני כל כך כמו שיטת המשפט הגרמני. לפיכך בבחינת השאלה כיצד ראוי לפרש במשפט הישראלי את ההגנה החוקתית על כבוד האדם, נבחנת במחקר זה הפרשנות שניתנה לו במשפט הגרמני. המחקר שלפנינו כולל שני מאמרים: הראשון - מאת מיכל קרמר - דן בכללו בכבוד האדם במשפט הגרמני; השני - מאת מרדכי קרמניצר - דן בשאלה אם ראוי לאמץ בישראל את תפיסת המשפט הגרמני שלפיה כבוד האדם הוא ערך חוקתי עליון ומוחלט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין פורת
תיאור: חוק יסודות המשפט מעגן את מעמדו של המשפט העברי במסגרת המשפט הישראלי, ובשנים האחרונות הועלו יוזמות שונות לתקנו. מסמך זה מבקר יוזמות אלו ומציע חלופה לתיקון שיש בכוחה לתרום לביסוס מעמדו של המשפט העברי בישראל בצורה מאוזנת יותר ובה בשעה חזקה יותר. ההצעה נשזרת בדיון רחב יותר, המלבן את אתגרי העתיד של המשפט העברי בישראל במאה העשרים ואחת. בהקשר רחב יותר, הצעה זו מבקשת לייעד למשפט העברי תפקיד מורכב, ועדין, של שותף בדיאלוג תרבותי-משפטי, בשונה מייעודו כמשמיע מונולוג במקרי לקונה, כפי שהוגדר בגרסה המקורית של חוק יסודות המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר
תיאור: מעטות העתירות החוקתיות הניגפות משום שלא התקיים בהן היסוד של פגיעה בזכות או של תכלית ראויה. מציאות זו, הרווחת לא רק בישראל, הופכת את המידתיות לַמפתח, בה"א הידיעה, לשאלת החוקתיות של הוראות חוק. זו הסיבה העיקרית לנחיצות העיסוק המחקרי בסוגיה זו. בספר הזה נחְלק העיסוק המחקרי לשניים: הראשון, שאני מחברו, מוקדש לבחינה ביקורתית של המידתיות במשפט הישראלי, בין השאר מבחינת התאמתה למלאכה של קבלת החלטות, להבדיל ממלאכת הביקורת השיפוטית על החלטות שכבר התקבלו. עיקר העבודה נעשה בשנת 2014 . בחלק השני מוצגות סקירות מקיפות של המידתיות בשלוש שיטות משפט מובילות מנקודת המבט החוקתית: ד"ר מיכל קרמר בר־פנחס התעמקה בשיטת המשפט הגרמנית; עו"ד מישל נגר בדקה את שיטת המשפט הקנדית; ועו"ד רועי ששון חקר את שיטת המשפט הדרום אפריקאית. מחקרים אלו נערכו בעיקרם בשנים 2013-2012 . חשבנו שיש ערך מוסף להצגה מלאה ומסודרת של המצב בשיטה משפטית אחרת, שלא כמו הפניות משוות ספורדיות לשיטות משפט אחרות במסגרת דיון בסוגיות שונות במשפט הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעם סולברג
תיאור: חופש הביטוי נועד להפרות את המחשבה, לכוון את המעשה, לחתור אל האמת. בד בבד נדרשת שמירה על שמו הטוב של האדם, שכן פגיעתה של לשון הרע קשה עד מאוד, מרה כלענה. כיצד משלבים בין ערכי היסוד הללו ואיך מאזנים בין חופש הביטוי לבין השמירה על השם הטוב?
*האם הטחת עלבון גס בשופטי בית המשפט העליון יכולה להוות עילה לקובלנה פלילית?
*האם מי שמכנה את זולתו "אנטי ציוני" מוציא בכך את דיבתו רעה?
*האם היתה הצדקה לכך שראש עיריית ירושלים יכריז על עיתונאי כי נהג בשכרות והרג אדם?
*האם אשת ראש הממשלה צריכה להבליג על פרסומי רכילות הגורסים שבזמן שבעלה הרצה, היא נהנתה ממסאז'ים ופינוקים?
*האם איש תנועת "כהנא חי", שהביע שמחה על רצח ראש הממשלה יצחק רבין, רשאי לתבוע בטענה שדבריו הוצאו מהקשרם?

על פי רוב הציבור ניזון מכותרת, משמועה, מ"שורה תחתונה" של דיווח על תוצאות משפט: מי ניצח ומי הפסיד. הציבור אינו נחשף לפסקי הדין עצמם, למסכת העובדות, לשיקולים ולניתוח המשפטי. ספר זה פותח צוהר לאנשים מכל שדרות הציבור לעולם [ולאולם] המשפט. פסקי הדין שבו נוגעים באנשים: פוליטיקאים, נהגים, עיתונאים, רבנים, פרופסורים; במושאי תחקירים, ברודפי פרסום, ברדופי פרסום ועוד. הקוראים מוזמנים לצעוד עקב בצד אגודל יחד עם מפרסמי לשון הרע, עם נפגעי הפרסומים, עם עורכי הדין ועם בית המשפט; להתחבט אם יש בפרסום מסוים משום לשון הרע, אם הפרסום מוצדק, אמיתי או כוזב, אם יש בו "עניין ציבורי", אם ראוי "לגלגל" את התובע מכל המדרגות, אם מדובר בהבעת דעה, אם ראוי להתנצל, או לפצות - התלבטויות שהן חלק בלתי-נפרד ממשפטי לשון הרע בחברה שחרתה על דגלה ערכי יסוד של דמוקרטיה ויהדות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמיחי כהן, סטיוארט כהן
תיאור: פתגם רומי עתיק קובע כי "בעת מלחמה המשפט מחריש", אולם ניסיון החיים במדינת ישראל עומד בסתירה לפתגם זה. הביטחון הלאומי עבר בישראל תהליך מואץ של "משפטיזציה", שהפך את בית המשפט העליון לבורר בסוגיות רבות הקשורות לביטחון לאומי, החורגות מתפקידו המסורתי כמגן זכויות הפרט. זאת החל מהסדרת גיוסם של חלקי אוכלוסייה שונים לשירות צבאי, עבור התאמתו של מועמד זה או אחר לתפקיד הרמטכ"ל וכלה בקביעת המותר והאסור בנושאים מבצעיים, ובפרט ביחס למאבקה של ישראל נגד הטרור. איך נוצר המצב הזה ומהן השלכותיו על תפקודה של מערכת הביטחון ועל היחסים בין הרשות השופטת בישראל לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת? הספר יורים ושופטים מספק תשובות לשאלות הללו. באמצעות ניתוח המשלב ראייה משפטית עם פרספקטיבה היסטורית ופוליטית הוא מראה כי העלייה בהשפעת בית המשפט העליון על הביטחון הלאומי נובעת מהירידה בכוחן של הממשלה והכנסת בתחום זה ומהצורך למלא את החלל החוקתי שנוצר. התוצאה היא אותה משפטיזציה של הביטחון הלאומי, המפרה את האיזון הדרוש במשטר דמוקרטי בין רשויות השלטון, פוגעת באוטונומיה של הצבא ובטווח הארוך עלולה דווקא להזיק למעמדו של בית המשפט. בחלקו האחרון של הספר מציעים המחברים כמה דרכים לתקן מצב בעייתי זה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שבתאי רוזן
תיאור: הספר 'בנבכי המשפט הבינלאומי' מבוסס על הרצאות שנשא שבתאי רוזן בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג. מאז עדכן המחבר והרחיב את הטקסט. היריעה מקיפה את המשפט הבינלאומי מכל צדדיו, והמחבר מתמודד גם עם סוגיות שעד כה לא יוחד להן עיון דומה (בעיקר בכל הנוגע לשימוש בכוח ולזכויות האדם, ולתחום של המשפט הבינלאומי הימי). כן הוסיף רוזן פרק חדש על השפעת היהדות על התפתחותו של המשפט הבינלאומי. ד"ר שבתאי רוזן (2010-1917) עלה ארצה מבריטניה והתמנה ליועץ המשפטי הראשון של משרד החוץ בירושלים. שמונה עשרה שנות שירותו במשרה זו היו שנות התהוות והתגבשות, שבהן השתתף במשא-ומתן על שביתת-הנשק ברודוס, נשלח לארגנטינה ליישב את הסכסוך שנוצר עקב חטיפת אייכמן למשפט בישראל, וייצג את ישראל באו"ם ובכמה ועידות בינלאומיות. בשנים האלה ולאחריהן (בזמן שהיה, בין היתר, שגריר ישראל למוסדות האו"ם בז'נווה) קנה לו ניסיון רב, והוא נחשב לאוצר בלום של ידע על המשפט הבינלאומי כפי שהתפתח בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בייחוד יצאו לו בכל רחבי העולם מוניטין של מומחה השולט ברזי פעילותו של בית-הדין הבינלאומי בהאג, וכן זכה להכרה ולהוקרה על בקיאותו הרבה בדיני הים ובדיני אמנות בינלאומיות. פרסומיו רבים ופרסומו רב. שמו של שבתאי (כמו שנקרא בפי כול) הלך, ועודנו הולך לפניו. את הספר מייחדת רוח העלומים הנושבת בו. המחבר, שכתב אותו בשנות השמונים לחייו, לא רק שאינו דבק במוסכמות אלא שהוא מציג גישה חדשנית ומקורית כלפי נושאים רגישים רבים.
מוסד ביאליק
מאת: חגית לרנאו
תיאור: מהי קרימינולוגיה וכיצד הפכה למדע חברתי? מהי עבריינות ומה הן הסיבות להיווצרותה? מהן התפיסות המרכזיות המכוונות את הניסיונות החברתיים להתמודד עם עבריינות? מדוע כליאת עבריינים הפכה לשנויה במחלוקת וכיצד ניתן לפתח כלים וספים לשם הרתעה, אכיפה, ענישה ושיקום? ספר זה מבקש לחשוף בפני קהל הקוראים הישראלי את היסודות התיאורטיים והתרבותיים של הדיון הציבורי והפוליטי אודות עבריינות ואכיפת חוק, באמצעות הצגת העושר התיאורטי והמחקרי הקיים בתחום זה. פרקי הספר מבליטים את הקשרים בין תחום התיאוריות והידע המחקרי לבין תחום המדיניות, המתמקד ביחס החברה לעבריינות ולסטייה חברתית ובאמצעים החברתיים שפותחו, בתקופות שונות ובמקומות שונים, כדי להתמודד עמן. השילוב בין תיאוריה ומדיניות מעניק לעיסוק בהיסטוריה ובתפיסות אקדמיות אופי מעשי, הנוגע ישירות לבעיות יומיומיות המטרידות את רובנו. כך הופך המסע ההיסטורי והתיאורטי להזדמנות להכיר כלים עכשוויים להתמודדות חברתית עם תופעות של עבריינות ופשיעה. הספר גם מעגן את התיאוריות השונות במציאות הישראלית, תוך התייחסות לתוכניות אכיפת חוק המופעלות בארץ. הספר עבריינות ואכיפת חוק מיועד לכל מי שחפץ בידע אודות תחום הקרימינולוגיה, לאנשי מקצוע האמונים על אכיפת החוק ובמיוחד לאלה המתעתדים לעסוק בתפקידים מגוונים בתחום השיטור, במערכת המשפט ובמסגרות התיקון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חנוך דגן, בנימין פורת
תיאור: המהפכה שחוללה התורה במזרח הקדום מצאה את ביטויה, בין השאר, בשדה הצדק החברתי, בהציבה אתגר של דאגה כלל-חברתית לעתידם של העני והגר, היתום והאלמנה. ממנה פינה וממנה יתד לספרות ההלכתית העשירה שבאה בעקבותיה, הדנה בפנים הרבים של השאלות הכלכליות חברתיות. האסופה מבקשי צדק מוקדשת לעיון ביסודות התאוריה (או התאוריות) הכלכלית-חברתית ובסוגיות ההלכתיות הנגזרות ממנה כגון זכויות חברתיות, דיני קניין ומשפט מסחרי. המאמרים הנכללים באסופה — שנכתבו בידי רבנים, הוגים וחוקרים, משפטנים ופילוסופים, היסטוריונים, כלכלנים ופסיכולוגים — מציגים את העמדות החברתיות-כלכליות החבויות במקורות ההלכה במלוא מורכבותן ובשלל צבעיהן. האסופה מאפשרת לנו להאזין לקולם הייחודי של המקורות, שאינו כבול מראש לשבלונות מוכרות אלא אדרבה — מאתגר אותן בצורות חשיבה מקוריות. לאור הגדרתה של ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" טוב תעשה החברה הישראלית אם תנסח שורה של חזונות לחברת מופת שיירקמו משזירה של חוטים יהודיים ומודרניים. אחד מחזונות אלו, אולי החשוב שבהם, יכול שיהיה סרטוט דמותה של חברת מופת ישראלית המגשימה חזון יהודי של צדק חברתי. חזון זה עשוי להיות אבן שואבת שתהפוך את הקיום הישראלי מגזרת גורל לחיים של ייעוד. פיתוח תאוריה (או תאוריות) של צדק חברתי השאובה מן המקורות היהודיים חשוב לא רק לשם הבנה טובה יותר של העבר היהודי, אלא גם לשם כינונו השלם יותר של העתיד הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין לאו, נועה לאו
תיאור: הטבילה במקווה היא שיאו וסיומו של תהליך הטהרה שעוברת אישה לאחר נידתה. להיטהרות שלושה רבדים — פיזיולוגי, גופני ונפשי. הרובד הפיזי הוא הפסקת הדימום, והוא אינו תלוי באישה; הרובד הגופני מתבטא בבדיקות הפנימיות שהאישה עושה, שמטרתן לוודא את מצבה (בהפסק הטהרה ובזמן שבעת הימים הנקיים), ברחיצת הגוף וניקויו מכל חציצה לפני הטבילה, ובטבילה במקווה שמשלימה את התהליך; והרובד הנפשי התלוי כולו בהתכוונות האישה ובעבודתה הפנימית. באפשרותה להעניק לתהליך הגופני גם ממד רוחני של התנקות מכעסים, ממחשבות רעות, ממתחים ומעצבנות. כל תהליך הטהרה מתחילתו ועד סופו נתון לאחריותה הבלעדית של האישה, וההלכה סומכת עליה שהיא עושה אותו כראוי. את מילות התורה על ספירת הנקיים — "וספרה לה" — דורשים חז"ל: "לעצמה — מכאן שעד אחד נאמן באיסורין". כלומר, האישה מופקדת על תהליך הטהרה שלה ויש לה נאמנות שהיא עושה אותו כראוי, ואין שום צורך לבדוק אחריה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: הדרה בר-מור
תיאור: ספר רביעי מתוך הסדרה דיני תאגידים. הספר כולל את החלקים החמישי והשישי של הסדרה. החלק החמישי עוסק בחובת דיווח וגילוי, תרופות וסעדים בחברה. החלק השישי עוסק בשינוי מבנה של חברה.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: הדרה בר-מור
תיאור: ספר שלישי מתוך הסדרה דיני תאגידים. הספר עוסק בנושא המשטר בחברה והממשל התאגידי.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: הדרה בר-מור
תיאור: ספר שני מתוך הסדרה דיני תאגידים. הספר עוסק בנושא הון חברה.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: הדרה בר-מור
תיאור: ספר ראשון מתוך הסדרה דיני תאגידים.  לספר 2 חלקים. חלקו הראשון עוסק בתאגיד - מהות, מיון וסיווג. חלקו השני עוסק באישיות המשפטית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: טלי קריצמן-אמיר
תיאור: אל מדינת ישראל, מדינתם של הפליטים היהודים, הגיעו בשנים האחרונות אלפי מבקשי מקלט אפריקאים לא-יהודים, ומספרם עומד כיום על כמה רבבות. הגירת מבקשי מקלט היא תופעה נפוצה כמעט בכל מדינות העולם. שאלות של ריבונות ושליטה בגבולות ובחברה, שייכות ומעמד, דמוגרפיה וביטחון, תרבות ודת, ורווחה וצדק חברתי משפיעות השפעה מכרעת על היחס למבקשי מקלט בישראל ובעולם ומטילות צל כבד על עתידם. על רקע זה אין פלא שהטיפול בפליטים נעשה נושא טעון פוליטית המעורר מחלוקות קשות בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
ספר זה הוא אסופת המאמרים המקיפה ביותר העוסקת במבקשי מקלט בישראל. יש בו שנים-עשר מאמרים המבקשים לאפיין את קהילות מבקשי המקלט בישראל ולתאר באופן ביקורתי ומשווה את המדיניות המשתנה שננקטת כלפיהם מצד הרשויות והחברה האזרחית. המאמרים הם פרי עטם של חוקרים מדיסציפלינות שונות ושל כותבים המעורבים בעשייה בתחום. בספר נדונים בין השאר נושאים כגון המערך הביורוקרטי של מדינת ישראל לטיפול בבקשות מקלט; חוויותיהם של מבקשי המקלט בישראל ואופן השתלבותם במרחב העירוני; חיי הדת של מבקשי המקלט הנוצרים; מקלט ומגדר; הדרתם של מבקשי המקלט באמצעות הגבלת הכניסה שלהם בגבול וכליאתם במתקני שהייה או במחנות מעצר; פליטים אזרחי מדינות אויב ופליטים פלסטינים; ופתרונות בני קיימא לבעיית הפליטים. המאמרים המכונסים בספר מהווים תשתית ללימוד התחום ולמחקר עתידי ויכולים לשמש כלי עזר לקובעי מדיניות ולמקבלי החלטות.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: במהלך המאה העשרים הפכו עדויות על אסונות ומלחמות לתגובה המוסרית המתבקשת לאירועים מבעיתים. בד בבד, ובצל החשיבות הגדֵלה שיוחסה לה, החלה העדות להיתפס גם כמחווה תובענית, מאתגרת וקשה לביצוע. ספר זה מתחקה על כמה מהמהלכים ההיסטוריים שתרמו להפיכתה של העדות למעשה ציבורי נפוץ ומוערך אך גם לכישלון ידוע מראש. הוא עוסק בדיונים הענפים שיוחדו למגבלות העדות ולתנאים הדרושים לביצועה המיטבי בכמה צמתים היסטוריים מכריעים - לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות השואה ולנוכח האסונות הפוליטיים שהתחוללו ברואנדה, בבוסניה ובמקומות אחרים בשנות התשעים של המאה העשרים.
הספר אתיקת העדות – היסטוריה של בעיה חושף את מגוון הקשיים, הכלים והמשימות של העדות ומבהיר שהקושי לייצג את אימֵי השואה רחוק מלאפיין את כלל המשברים הפוקדים את העדות בזמננו. בתוך כך הוא חושף פרק לא מוכר בתולדות הפוליטיקה הלא ממשלתית ומצביע על הזיקות העמוקות שלה לתפיסה החדשה של העד כאישיות מוסרית שאימוצה מחייב תכנון והקפדה וכתפקיד שצופים ומתעדים מזדמנים לא תמיד מיטיבים למלא.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: גיא לוריא, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: חוק הבחירות (דרכי תעמולה), החוק העיקרי שמסדיר את תעמולת הבחירות בישראל, נחקק לראשונה בשנת 1959. החוק ביקש לעגן ערכים חשובים כמו שוויון בבחירות ומניעת קניית שלטון בכסף. היום, למרות חשיבותו, הוא מיושן ומחייב עדכון — הן בתפיסות העומדות בבסיסו, אשר מניחות שאפשר להבחין בין תעמולת בחירות לבין חדשות ודעות תקשורתיות, והן בהתאמת הוראותיו לעידן הדיגיטלי ולכך שמרחב משמעותי היום לתעמולת בחירות הוא האינטרנט והרשתות החברתיות.
מחקר מדיניות זה  (מחקר מדיניות 109) מציע הסדר חדש לפיקוח על תעמולת הבחירות בישראל. הוא מציע: לבטל את ההגבלות תלויות המדיום (עיתונות כתובה, טלוויזיה, רדיו ואינטרנט) ולהחליפן בהתייחסות תלוית רשימות מתמודדים; לקבוע תקרת הוצאות לתעמולה לכל רשימה ולאפשר לרשימות להקצות את התקציב כרצונן במסגרת תקרה זו; להתיר רכישת פרסומות פוליטיות בטלוויזיה המסחרית; ולהפחית את הפיקוח התוכני על התעמולה — הכול בכפוף לחובת שקיפות שתחייב הבהרה מטעם מי נעשתה התעמולה. נוסף על כך מוצע כאן לבטל את האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב־60 הימים שלפני הבחירות ולהחליפו בחובת הגינות כללית, וכן לבטל את הקצאת הזמן בחינם למשדרי התעמולה, למעט בשידור הציבורי. הניסיון מארבע מערכות הבחירות בעשור החולף מלמד כי השינויים המוצעים כאן הכרחיים למניעת ניצול לרעה של הוראות החוק או התעלמות מהן. אימוץ ההמלצות יסייע לחוק התעמולה לחזור להיות מגן אפקטיבי על העיקרון העומד ביסודו — שיח ציבורי שוויוני ועשיר לקראת הבחירות. מחקר המדיניות "רפורמות בדיני תעמולת הבחירות" הוא חלק מסדרת "רי־סטרט לדיני התקשורת", שיעדה — לעדכן את חוקי התקשורת במדינת ישראל כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נדיב מרדכי, מרדכי קרמניצר, עמיר פוקס
תיאור: המכון הישראלי לדמוקרטיה מתכבד להגיש לחברי הכנסת שחוזרים למשכן ולאלה החדשים, את עשרת השלבים בתהליך החקיקה, בבואם למלא את שליחותם אשר לשמה נבחרו. עשרת השלבים מאוגדים בספר שנקרא המדריך למחוקק אשר נכתב על ידי פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס ונדיב מרדכי; ובהדרכת חברי הפורום לייעוץ בתהליכי חקיקה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר.
המדריך שונה במובנים רבים ממדריכים המיועדים לאנשי מקצוע העוסקים בעולם החקיקה. אין מדובר במדריך לניסוח חוק (Drafting Manuals), דוגמת אלה שכבר קיימים במשרד המשפטים ובלשכה המשפטית של הכנסת. אין במדריך יומרה להמיר את "התורה שבעל פה" של אמנות החקיקה ל"מדריך למשתמש". התכלית שעמדה לנגד עינינו הייתה אחרת - הצגתם של היבטים תורת-משפטיים וחוקתיים הנוגעים במישרין לעבודת חברי הכנסת, מתוך רצון לסייע להם בהיכרות עמם ולתת בידיהם כלים לשימוש בהם וליישום שלהם. המדריך מציע אפוא היכרות עם עקרונות יסוד לאפיון החוק וגם היכרות רחבה עם התפקיד החוקתי של הכנסת והעקרונות החוקתיים החלים עליה.
המדריך בנוי מארבעה פרקים. פרק ההקדמה נכתב על ידי פרופ' אסא כשר, ואנו מודים לו מאוד על תרומתו החשובה באפיון הדמוקרטיה. אפיון כזה הוא נקודת מוצא הכרחית למלאכת החקיקה במדינה דמוקרטית.הפרק הראשון שכותרתו עקרונות יסוד לחקיקה טובה מציג כמה עקרונות בסיסיים בשאלה "מהו חוק", בהתבסס על עקרונותיו היסודיים של המלומד לון פולר. בין השאר כולל הפרק דיון בשאלת כלליות החוק; אמות מידה בשאלת התנאים לפסילת חקיקה רטרואקטיבית; מוצג בו העיקרון של חקיקה "מאחורי מסך בערות" מבית מדרשו של ג'ון רולס, ככלי נוסף לחשיבה על הצעות לחקיקה באמות מידה של צדק. הפרק השני של המדריך שכותרתו חקיקה חוקתית מציג את העקרונות והכללים הבסיסיים של החוקה המהותית בישראל ואת החשיבה החוקתית שצריכה לבוא לידי ביטוי במסגרת מלאכת החקיקה. הפרק פותח במבוא קצר, העוסק בהגנה החוקתית על זכויות האדם ובהדגשת תפקידו של המחוקק בהקשר זה. אחרי כן מוצגים רכיביה של "פסקת ההגבלה" החוקתית, המשרטטת את התנאים לפגיעה מוצדקת מהבחינה החוקתית בזכות יסוד. מחוקק המקפיד על התקיימותם של תנאים אלה מבטיח את חוקתיותו של החוק, משביח את מעשה החקיקה ומייתר את הצורך בהתערבות של בית המשפט. חלק מיוחד בפרק השני מוקדש להליך חקיקה ראוי. מודגש בו תפקידם הקריטי של חברי הכנסת בעיצוב של הליך חקיקה נאות, מבוסס מידע וכזה המקיים תרבות פרלמנטרית של שיח, דיון וייצוג. הפרק האחרון של המדריך - הערכת השפעות החקיקה - מציע לחברי הכנסת הליך להכנתה של הצעת חוק, העובר דרך כמה תחנות ומאפשר שקילה של העקרונות שבשני הפרקים הקודמים ושילובם בשלבי הכנת החקיקה. חלק זה נכתב מתוך מודעות כי חברי הכנסת פועלים בעולם של משאבים מוגבלים. לפיכך מוצע ההליך הזה בתור כלי עבודה רק להצעות חוק מרכזיות ("הצעות חוק דגל") שחברי הכנסת שואפים לקדם בכל מושב.
מדריך למחוקק הוא, מטבע הדברים, פתח דבר לתורת החקיקה. אין הוא יכול ואין הוא מתיימר להקיף את התורה כולה, שהיא עמוקה ורחבה מני ים. אין הוא תחליף ללימוד מצטבר מתוך חיי המעשה והניסיון, שהוא מהחשובים שבמורים, ועיון במקורות ראשוניים ואחרים של תורת החקיקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר קידר
תיאור: מחקר מדיניות 107: האם נכון לעגן את הזהות היהודית-ישראלית במשפט? זו השאלה שהספר הזה מתמודד איתה. זו אינה שאלה חדשה הפולמוס בעניין מלווה את התנועה הציונית כמעט מאז הקמתה, והוא התעצם בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 בעקבות השימוש שעשתה הכנסת בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" והחובה שהיא הטילה על השופטים לשפוט במקרים מסוימים לפי עקרונות מ"מורשת ישראל". הוויכוח הגיע בשנים האחרונות לשיאו עם הדיון הפוליטי והציבורי בהצעת "חוק הלאום", היא הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2011.
האם אפשר לבסס את ישראליותו של המשפט הישראלי על תוכן "יהודי-עברי-ישראלי"? האם אפשר "לעגן" את זהותה היהודית של ישראל באמצעות טקסטים משפטיים כגון הצעת חוק היסוד האמורה?
הטענה המרכזית כאן היא שזהות ותרבות אינן מותנות בהכרזות משפטיות חגיגיות. תרבותה היהודית של ישראל לא תפגע גם אם חוקי היסוד של מדינת היהודים ישתקו בשאלה הזהות. עדיין יהיו בישראל יותר משישה מליון יהודים שיחיו חיים יהודיים מלאים, תוססים ומגוונים - עם חוק או בלעדיו. גם עיגון הזהות במשפט לא יחזק את הזהות היהודית ולי "יעמיק" אותה אן יגן עליה מפני סכנות דלדול וכליה שלכאורה מאיימות עליה. אבל "הצהרות זהות" המנסות לעגן את הזהות והתרבות דווקא כן מסכנות את החברה משום שהן מלבות מלחמת תרבות, אלימה לעתים, סביב הזהות הישראלית. הן אף יוצרות מתח מלאכותי בין יהודים "אותנטיים" לבין "מתייוונים" מודרניים, המעדיפים לכאורה ערכים אוניברסליים דוגמת אזרחות ודמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית, מייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בערכאות משפטיות ומשמש היועץ המשפטי הראשי של רשויות השלטון. ואולם למרות החשיבות הרבה של תפקידיו ולמרות עוצמתו, הפיקוח והבקרה עליו וכן הדיווחיות המצופה ממנו לוקים בחסר. שלא כמו מקביליו במדינות אחרות, בישראל היועץ המשפטי לממשלה אינו מחויב בפרסום דוח שנתי, ופעולותיו מדווחות בקצרה בלבד במסגרת הדוח השנתי של משרד המשפטים.
מדוע בישראל היועץ המשפטי לממשלה אינו מגדיר בפומבי את יעדיו ואת המדדים להגשמתם? האם הוא לא חייב בשקיפות ובדיווחיות בדומה למקביליו בעולם? כדי להעריך את תפקודו נדרש מידע על בסיס מדדים ידועים, ומתברר שהציבור הישראלי, נכון להיום, אינו מקבל מידע כזה.
מחקר המדיניות (מחקר מדיניות 108) מציע אמות מידה להערכת מדיניותו ותפקודו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. מובאות כאן שלוש המלצות עיקריות: (1) היועץ המשפטי לממשלה יפרסם תכנית עבודה רב־שנתית ודוח שנתי מפורט; (2) אמות המידה שעל פיהן ידווח היועץ המשפטי לממשלה על פעולותיו ועל הפעולות של המחלקות שבאחריותו ייקבעו מראש על פי מדדי תפוקה, הצלחה ואיכות הניהול; (3) יצירת מערכת המדדים המלאה תיעשה בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה ועם הציבור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רון חריס
תיאור: השנים שחלפו מאז הקמתה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית ובעלת שיטה משפטית ייחודית בשנת 1948, ועד ל'המהפך הפוליטי' - שהתרחש בשנת 1977 - וראשית תקופת כהונתם של השופטים מאיר שמגר ואהרן ברק כנשיאי בית המשפט העליון, הן שנים מרתקות מן ההיבט המשפטי ומעניינות במיוחד מבחינת הקשר ויחסי הגומלין שבין ההיסטוריה המשפטית להיסטוריה הפוליטית, החברתית, הכלכלית והתרבותית בארץ.
בלב הספר המשפט הישראלי - השנים המעצבות 1977-1948 ניצבת השאלה כיצד השתלב תחום המשפט במתחי היסוד שהלכו והתגבשו בזירותיה המגוונות של החברה הישראלית. פרקיו השונים מוקדשים לבחינת מתחים אלה ולניתוח ההשפעות החיצוניות והדינמיקות הפנימיות שליוו אותם. כך הוא מבקש לבחון כיצד התייחס המשפט למתח שבין דתיים לחילוניים, ולסוגיית מקומו של המשפט העברי בזמן המודרני; כיצד הגיב למתח שבין יהודים לערבים - למשל בשאלת זכותה של מפלגה ערבית המתנגדת למדינה היהודית להתקיים ולהתמודד בבחירות; כיצד התייחס למתח שבין התרבות המשפטית של יוצאי גרמניה לבין זו של מי שהתחנכו בארץ ישראל או בבריטניה; לשאלה האם יש לאסור 'חייבים' שאינם יכולים לפרוע את חובם, בהקשר לסוגיית המתח הרעיוני שבין תפיסת העולם הסוציאליסטית לזו הקפיטליסטית - שהתמודדו על ההגמוניה בחברה הישראלית.  בהתייחסו לקונפליקט העדתי שבין יוצאי ארצות אשכנז לארצות המזרח בוחר המחבר לסקור את סוגיית מינויו של השופט הראשון ממוצא ספרדי לבית המשפט העליון, אליהו מני, ואת יחסם של עמיתיו השופטים למינוי זה, ובבואו לבחון את המתח האינהרנטי המתקיים בין המשפט לפוליטיקה הוא תוהה האם יתעצם התהליך של מִשפוּט קבלת החלטות, שבא לידי ביטוי בין היתר באמצעות ביקורת שיפוטית נרחבת על הממשלה ושימוש הולך וגובר בוועדות חקירה ממלכתיות.
הספר נכתב מתוך תפיסה לפיה המשפט מעוצב במידה רבה על ידי תהליכים ומתחים חוץ-משפטיים, וזאת במקביל להתגבשותו במסגרות של שיח משפטי ודיון במוסדות משפטיים, והוא מהווה חיבור מחקרי מקיף ראשון מסוגו על ההיסטוריה המשפטית הישראלית בתקופה זו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ליאת לבנון
תיאור: מחקר מדיניות 94: מחקר המדיניות מנתח סעיף מרכזי בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע”א 2011 - . ההצעה אמורה להסדיר מחדש  את המאבק המשפטי של ישראל בטרור ולשנות את המשפט הישראלי בתחום זה שינוי של ממש. הסעיף  מדובר מגדיר את העברה הפלילית של “חברוּת בארגון טרור”, ויש לו מקום חשוב בהצעת החוק. מחקר המדיניות מנתח את העברה, כהגדרתה בהצעה, ודן בהצדקות שלה ובהיקפה הראוי במשטר דמוקרטי־ליברלי. המחקר מתמקד בשאלה אם ראוי להעניש בפלילים חברות פסיבית שביטויה היחיד הוא הסכמה להצטרף לארגון טרור. השוואה בין העברה שבהצעת החוק לבין דוקטרינות דומות במשפט הפלילי — כגון קשר פלילי, הכנה לביצוע עברה ושותפות בעברה —מובילה למסקנה שלא ניתן להצדיק את העברה בנוסח המוצע לפי דוקטרינות אלו. גם בחינת ההסדרים המשפטיים במדינות אחרות מובילה לאותה מסקנה. המסקנות העיקריות העולות מן המחקר הן אלה: ראשית, יש להבדיל בין ארגוני טרור מובהקים לבין ארגונים “מעורבים” )שפעילותם גם טרוריסטית וגם אזרחית( לבין ארגונים אזרחיים )שזיקתם לפעילות טרור חלשה יותר(; שנית, ככלל — יש להוסיף להגדרת העברה יסודות עובדתיים־התנהגותיים, כגון התנהגות מקדמת או תומכת טרור; ושלישית, יש לחזק את “היסוד הנפשי” שהגדרת העברה מחייבת. חיזוק זה צריך להיעשות באמצעות הדרישה שלחבר בארגון טרור תהיה “מטרה” לסייע בביצוע מעשה טרור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אלעד גיל, יוגב תובל, ענבר לוי, מרדכי קרמניצר, יובל שני
תיאור: האם מותר למדינה להחזיק אדם במעצר בלי שנטען כי עבר עברה אך ורק משום שהוא נחשב מסוכן לביטחון המדינה? ומה באשר להריסת ביתו של מחבל מתאבד אשר לא הוכח כי משפחתו שיתפה עמו פעולה? והאם רשאית המדינה לגרש אנשים מאזור יהודה ושומרון אל מחוץ לגבולותיה?
ספר זה דן בשלושה מן האמצעים המנהליים שהמדינה מפעילה במסגרת מאבקה בטרור. לשימוש באמצעים הללו שלוש שאלות משותפות: שאלת המידתיות בפגיעה בזכויות אדם יסודיות עקב הפעלת אמצעי חריג; שאלת העונש לעומת המניעה; שאלת ההליך ההוגן, ובכללה השימוש בראיות חסויות או בראיות שאינן קבילות בהליך משפטי רגיל. שלושת המחברים בוחנים את ההצדקה לקיומם של האמצעים האלה אגב השוואת הדין הישראלי לדין הבין-לאומי. המלצותיהם מנסות להשיג איזון נכון יותר מזה הקיים היום בין אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ובין שיקולי הביטחון שלה, אגב הקפדה על כך שלא תיפגע הצלחתו של המאבק הלגיטימי בטרור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גד ברזילי
תיאור: מחקר מדיניות 84 - התביעה הכללית והייעוץ המשפטי לממשלה הם מן המוסדות הציבוריים החשובים ביותר לעיצובם של משטרים פוליטיים וחברות. הוויכוחים הקשים בישראל סביב פיצול מוסדי בין פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי, ובכללם דיונים ציבוריים ותקשורתיים, הם רק קצה הקרחון של דילמות יסוד הקשורות לשלטון חוק, פוליטיקה, חברה ודמוקרטיה. מהו הדפוס המקובל של יחסי הגומלין בין תובע כללי ליועץ משפטי? האם רצוי שהתביעה הכללית תהיה נתונה לפיקוח היועץ המשפטי? מהו המודל הרצוי בדמוקרטיות לתביעה כללית ולייעוץ משפטי? כיצד נוצרו והתעצבו בישראל יחסי הגומלין בין התביעה הכללית לייעוץ המשפטי? מהי הרפורמה הרצויה בישראל כאשר מביאים בחשבון את מצבה הפוליטי והחברתי? הספר מבוסס על מחקר השוואתי מקיף ובוחן עשרות משטרים פוליטיים כדי ללמוד מניסיונם על הרצוי והמצוי בישראל. הוא מציע מצע נרחב לדיונים בפיצול מוסדי בין תביעה לייעוץ משפטי ושורה של רפורמות באחד מן המוסדות הציבוריים החשובים ביותר בישראל.  (גב הספר).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אבישלום וסטרייך
תיאור: בני זוג שנישאו כדת משה וישראל אך דרכם לא צלחה - האם ההלכה היהודית נותנת בידיהם את הכלים להיפרד; האם המסורת היהודית תומכת בגירושין חרף היעדר עילות מוגדרות ומוכרות; ובכלל, האם גירושין ללא אשם אפשריים על פי ההלכה היהודית? הספר בוחן מגוון כלים ועמדות במסורת היהודית כשעולה צורך בפירוד בין בני זוג במצבים שבהם אין עילת גירושין מוגדרת: כלים - הלכתיים-משפטיים, קרי כפיית גירושין או הפקעה למפרע של הקידושין; ועמדות - תאורטיות או מעשיות, כאלה שהוצעו בספרות המשפט העברי וכאלה שנהגו הלכה למעשה בהיסטוריה של העם היהודי. הדיון מתנהל מנקודת מבט יהודית פנימית, אך גם בזיקה לעולם המחשבה הליברלי ולעמדתו בשאלת הזכות לגירושין. לעיני הקורא נפרש מגוון עשיר של עמדות וגישות. יש בהן המצדיקות גירושין ללא אשם ויש השוללות; יש פרגמטיות ויש אידיאולוגיות; יש המעניקות כלים הלכתיים לפתרון ויש המשתמשות בדרכים פרשניות לשלילת הכלים הללו. וכך נפתח לפנינו שער לשיח מרתק המתקיים בתוך ההלכה גופא וכן בין ההלכה למה שחיצוני לה - שיח המקיים מפגש בין זכויות אדם, חברה והלכה בתחום הנוגע בליבת החיים של החברה היהודית.  (מעטפת אחורית).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אליעזר חדד
תיאור: מחקר מדיניות 100: השתתפותן של נשים בהליך המשפטי בבתי הדין הרבניים נמוכה ביותר. מחקר המדיניות סוקר את הדרכים שבאמצעותן הרחיבו פוסקי ההלכה במרוצת הדורות את השתתפותן של נשים בהליך המשפטי, מראה שיש מתאם בין השינויים ההלכתיים שנעשו לשינויים במעמדן של נשים בכלל ובוחן את האפשרויות ההלכתיות להמשיך בהרחבת השתתפותן בדורנו כבעלות דין, עדוֹת ודיינוֹת. (מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דודי שוורץ, ריבי שלינגר
תיאור: ספר זה עוסק בשלושה תחומים מרכזיים בדיני ביטוח: בחובות הגילוי ההדדיות של המבטח, המבוטח וסוכן הביטוח, בפרשנות חוזה הביטוח ובמגמות ההתפתחות של דיני הביטוח. התחומים הללו חולשים על מוקדי הסכסוך העיקריים בין הצדדים המעורבים בעיסקת הביטוח, עוד משלב המשא ומתן לקראת כריתת החוזה, במשך התקופה החוזית ועד לאחר קרות מקרה הביטוח. הספר מנתח את ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של חובות הגילוי ושל תורת הפרשנות בדיני ביטוח וממקם את ההתפתחויות הדינמיות המתחוללות בסוגיות הללו בתהליכים ובמגמות בדיני החוזים בכלל ובדיני הביטוח בפרט. (מתוך ההקדמה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריה רייך
תיאור: זהו הספר האקדמי הראשון בנושא משפט הסחר הבין-לאומי הרואה אור בשפה העברית. בספר קובץ מאמרים פרי עטם של חוקרים ישראלים הבוחנים את אחד הגופים החשובים ביותר בכלכלה העולמית - ארגון הסחר העולמי - ואת הסכמי הסחר הרבים שנכרתו תחת חסותו מנקודת מבט משפטית, כלכלית ופוליטית. דגש מיוחד מושם על ההיבט הישראלי של הסוגיות ועל המדיניות של מדינת ישראל במסגרת הארגון והסכמי גאט``ט מאז תחילת שנות ה-60.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרגלית שילה, אייל כתבן, רות הלפרין-קדרי
תיאור: ספר זה מתמקד במקומן של נשים בשדה המשפט ובהשפעתו של שדה המשפט עליהן בשנות המנדט בארץ ישראל (1948-1918). הספר מציג, ממפה ומתאר לראשונה את החוטים המקשרים ואת המכנים המשותפים של ההתרחשויות המשפטיות הקשורות במעמד האישה בתקופת המנדט. בספר נדונות סוגיות מגוונות: דמוגרפיה, משפחה, מעמד אישי ובתי הדין, זכויות ותפיסות פמיניסטיות, הסדרה ופיקוח של גוף ונפש ופרופסיה. המחקרים שבספר מאירים גם את מעורבותו של ארגון הנשים "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל" ומציגים בחיוניות רבה את מנהיגותיו. ארגון זה היה גוף פוליטי, מפלגת הנשים הראשונה בארץ, שראתה את יעדה בתיקון מעמדה המשפטי של האישה ביישוב היהודי. סיסמת ארגון זה היא גם כותרת הספר ’חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה’. הספר מיועד למתעניינים בהיסטוריה, במשפט ובמגדר, והוא מאפשר הבנה טובה יותר של מעמדה המשפטי של האישה בראשית המדינה. (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נעמי לויצקי
תיאור: הדברים הסמויים מן העין, מאחרי הדלת הסגורה הם שעושים את העלילה. לויצקי פורסת כאן סיפור הנקרא כמו רומאן רחב-יריעה ששורת אפיקים עלילתיים מתנקזת בו בסופו של דבר אל הזירה של בית-המשפט העליון, בעיקר בעשור האחרון, תקופת נשיאותו של אהרון ברק. זו התקופה שבה הבשילה מהפכה גדולה, הכרעות-הדין שינו את השיח הלאומי, בנו סדר חדש שהגביר מאד את כוחו של בית-המשפט, עד כי החל להשפיע על כל דבר בחיינו. וזו גם תקופה של חלום ושברו, של תנופה שבסופה מצא את עצמו נשיאו קצוץ-מחלפות, מאוכזב ובודד, תשוש מן המאבקים. תחת ידה של לויצקי הופכת האות המתה של פסקי-הדין לשלבים של סיפור מרתק, של הדרמה המתחוללת "במשפחת השופטים". האובייקטיביות השיפוטית, העמדות הערכיות והפרשנות כורעות בספר הזה תחת כובד המשקל של אישיות השופטים ושל הרקע הביוגרפי-תרבותי שלהם. השופטים הם בו כבני- אדם שנושאים את רוחות עברם, את חוויותיהם האישיות שהזמן לא מחק את רישומן, את רגשותיהם, שנאותיהם ואהבותיהם, את כל אותם דברים שעושים את האדם אדם. עימם הם באים אל המאבקים עוצרי-הנשימה של ההרכבים, שבסופם מישהו כותב את פסק-הדין, מישהו משתכנע לחתום "אני מסכים", ומישהו טורח על חוות-דעת של מיעוט. (מתוך אתר המו"ל).
הקיבוץ המאוחד
מאת: רון ש' קליינמן
תיאור: האם יש תוקף הלכתי לעסקה שנעשתה בתקיעת כף, במתן דמי קדימה, בשתיית ’לחיים’ או באמירת ’מזל וברכה’? מה המעמד ההלכתי על חתימת חוזה או על זיכרון דברים, של רישום מקרקעין ב’טאבו’, של עסקאות בנכסים עתידיים או של עסקאות שנקשרו בדיבור, של רכישה בכרטיס אשראי ושל מסחר אלקטרוני? שאלות אלה ושאלות אחרות כדוגמתן נידונות בספר זה. המחבר בוחן את המפגש המרתק שבין דיני הקניין במשפט העברי, הפורמליסטיים בעיקרם, לבין המנהגים הדינמיים של הסוחרים. במרכז הספר עומד ’קניין סיטומתא’, מונח שמקורו בסוגייה קצרה בתלמוד הבבלי ושמכוחו העניקו הפוסקים תוקף לכל דרך הקניין הנהוגה במקום מסויים, גם אם לא נזכרה במשנה או בתלמוד. ‬
‫ראשית המסע היא בתקופת המשנה וסיומו - בראשית המאה העשרים ואחת, במדינת ישראל, ובמהלכו נסקרות קהילות שבהן חיו יהודים שהשתתפו בחיי המסחר. העיון במקורות היהודיים מלווה במחקר היסטורי משווה על אודות מנהגי סוחרים ושיטות משפט זרות, עתיקות ומודרניות, המוזכרים במקורות אלה ... שני השערים הראשונים של הספר עוסקים ביסודות הקניין וביכולת להתנות על דרכי הקניין; השער השלישי והרביעי מתמקדים בסוגית סיטומתא ובפרשנותה; השער החמישי דן בבסיס המשפטי ל’קניין סיטומתא’; השער השישי והמרכזי של הספר מוקדש לבחינת סיועו של ’דין סיטומתא’ להכשרת נוהגי מסחר, כגון אלה שהוזכרו לעיל, שנועדו לצורך יצירת קניין והתחייבות (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן אנקר
תיאור: הספר עוסק בשני היבטים של המשפט הפלילי העברי. החלק הראשון דן במבנהו. מטרתו לעשות סדר מושגי בין המערכות השונות, תוך פיתוח האפשרות לשלב ביניהן באופו שיתרום לשאלות המתעוררות במשפט הפלילי המודרני. החלק השני דן בארבע סוגיות של הגנות. הדיון בהן הוא עקרוני, מתוך מגמה להבין את היסודות של כל אחת ואחת. כל פרק מציע פתרון מן המשפט העברי לבעיה יסודית העולה במשפט המודרני. (מתוך המבוא).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב חבה, עמיחי רדזינר
תיאור: מבחר המאמרים בקובץ זה מבוסס על הרצאות שניתנו בכנס "דין, דיין ודיון" שהתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, ועל מחקרים חדשים שנוספו עליהן, העוסקים גם הם בהליך הדיוני של המשפט העברי על צדדיו ומרכיביו השונים. זהו אחד הקבצים היחידים בתחום המשפט העברי (וודאי כאלה שנכתבו בשפה העברית בתחום זה) אשר מכילים מספר רב של מאמרים הסובבים סביב תחום משפטי אחד ומאירים בו פינות שונות מזוויות שונות בתקופות שונות ובאמצעות דרכי מחקר שונות. (מתוך ההקדמה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד יגיל, משה זכי
תיאור: לאחר ההוצאה לאור של הספר הראשון "סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל" - שהוא ספר עיוני במהותו - סגל המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה חשב לנכון להוציא ספר שני שיעסוק בסוגיות פרקטיות-יישומיות, שנושאו: "סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית".
הספר נועד לשימושו המעשי של העוסק בתחום - ויתרה מכך, עבור אלה המעוניינים להתמחות בו.
ראוי לציין שבקרב ציבור הפסיכולוגים ישנו מיעוט המתמחה בתחום ונותן שירותים מקצועיים שוטפים לבית-המשפט; אחרים שהם רוב רובם של הפסיכולוגים, נמנעים מעיסוק בתחום זה.
מקצתם נאלצים לעתים - בהזמנת בית-המשפט - להופיע למתן עדות מומחה אודות מטופל או מאובחן מן ההווה או מן העבר. למעשה, ספר זה נועד לתת לשתי קבוצות אלה מענה מקצועי בתחום האבחון, הטיפול וההופעה בבית-המשפט.
מאז ראשית שנת 2004 , פועלת המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה במרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, לקידום הפסיכולוגיה המשפטית בישראל, ברמה האקדמית וברמה הפרקטית (מתוך ההקדמה).
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: דוד יגיל, משה זכי, אמנון כרמי, ענת לבני
תיאור: במרוצת שלושים השנים האחרונות, הולך ומתחזק הקשר בין פסיכולוגיה ומשפט.
מדובר במפגש בין שתי דיסציפלינות נבדלות, עם תפיסות שונות ושיטות שונות. על כן, הגדרת התחום של פסיכולוגיה ומשפט, אינה אחידה וברורה למדי.
באופן כללי, החוקים מיועדים לווסת ולכוון את ההתנהגות האנושית; והפסיכולוגיה מתמקדת בחקר תהליכים נפשיים והתנהגות האדם.
על כן, הפסיכולוגים העוסקים בתחום הפסיכולוגיה והמשפט מתמקדים בהיבטים שונים של ההתנהגות האנושית בהקשר של המערכת המשפטית בכללותה, ובכלל זה מצבים ותהליכים נפשיים אשר יש בהם כדי להשפיע על התפקוד של המעורבים בדין: מתדיינים בתחום האזרחי, נאשמים בדין הפלילי, עדים ומשפטנים משני צדי המתרס, ותהליכי קבלת החלטות של שופטים ושל חבר-מושבעים.
בדומה ליתר תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה, פסיכולוגיה ומשפט כולל שני תחומים: האחד - התחום המדעי, העוסק במחקר במטרה להרחיב את הידע הקשור להתנהגות האנושית בתוך המערכת המשפטית, והשני - בתחום המקצועי - המתבטא בפיתוח השירותים הפסיכולוגיים לבתי-המשפט (מתוך ההקדמה).
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: מכלול היחסים המורכב בין הרשות השופטת לבין הזרועות המבצעת והמחוקקת הוא מרכיב קריטי במשטרה של המדינה, באופייה ובערכיה.
בישראל עברו יחסים אלה, בפרק זמן קצר יחסית, תהפוכות מרחיקות לכת, שבתצורתן הקיצונית איימו לפגוע בחסינותה של הדמוקרטיה הישראלית וביכולת תפקודה.
את תנועת המטוטלת בין מערכות השלטון סוקר פרופ' דניאל פרידמן בספר זה, הנקרא גם כהיסטוריה מרתקת של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
כיצד אפשרה התערערות המערכת הפוליטית את העצמת כוחה של מערכת המשפט?
כיצד עבר כוח שלטוני אדיר מהגופים הנבחרים, הממשלה והכנסת, לגופים ממונים?
כיצד במסגרת דוקטרינת "הכול שפיט" גלשה מערכת המשפט לנושאים החורגים מתחומה?
וכיצד איבדה הרשות המבצעת את יכולת המשילות, עד לשלב שבו החלה המטוטלת לנוע אט-אט בחזרה?
המחבר סוקר שורה ארוכה של ציוני דרך, בהם פרשת חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין; אירועי קו 300; משפטיהם של אריה דרעי, רפאל איתן ויעקב נאמן; פרשת בר-און-חברון; המאבקים בין בית המשפט ללשכת עורכי הדין; משפטו של חיים רמון וחקירותיהם של ראשי הממשלה נתניהו ואולמרט.
בכתיבה רהוטה וקולחת, ומתוך מסד אדיר של ידע משפטי ופוליטי כמי שניצב בתוך המערכת ומחוץ לה, מנתח פרידמן את ההשלכות הפוליטיות של הצעדים שנקטה מערכת המשפט, עד למסקנתו המפתיעה בדבר הכרעותיה שסייעו בפועל לימין אף שמייחסים לה ערכים של השמאל הליברלי.
פרופ' דניאל פרידמן, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל במשפטים, כיהן בתפקיד שר המשפטים ושימש דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ודיקן הפקולטה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למינהל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אליהו וינוגרד
תיאור: הספר, במהדורתו הרביעית, נכתב כולו מחדש, במתכונת של ספר עיון (Text Book).
המהדורה הראשונה של הספר הופיעה בשנת 1963, ומתכונתו דמתה ל"ספר הלבן" (ה-White Book) האנגלי. במתכונת זו, הופיעה כל תקנה, כשלאחריה הופיעו הפרשנות, ההערות והפסיקה הרלבנטיים לה. המהדורה החדשה של הספר נכתבה במתכונת שונה. כאן חולקו התקנות לקבוצות, בהתאם לנושאן.
לאחר נושאן המלא של כל התקנות המשתייכות לנושא מסוים, מופיע הטקסט המסביר את אותו נושא, דבר דבור על אופניו, ובו משולבת כל הפסיקה המחייבת לגבי אותו נושא.
בדרך זו ניתנות בידי המעיין, אלו בצד אלו, התקנות, הפרשנות והפסיקה הרלבנטיות, בלשון תמציתית, עניינית ומעשית, כדי לתת תשובה לכל שאלה המתעוררת אגב הכנה משפטית של נושא מסוים במשפט וניהולו התקין של ההליך המשפטי.
הספר נכתב על מנת לשמש כלי עזר ולימוד לשופטים, לעורכי דין ולסטודנטים למשפטים.
"שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני" (תהילים יט 13).
הציטטות והאזכורים, מהחקיקה ומהפסיקה, לא באו אלא כדי לסייע למעיין.
אין זה פוטר אותו מלקרוא את המקור המחייב (מתוך: "דברי פתיחה").
מהדורה רביעית:
הספר מעודכן לחודש אוגוסט 2008 וכולל את החקיקה שפורסמה ב"רשומות" עד ס"ח 2182 וק"ת 6702 (ועד בכלל), וכן את הפסיקה שניתנה בערכאות השונות ופורסמה בדינים ועוד עד אוגוסט 2008.
הוצאת הלכות בע"מ
מאת: חיים ה. כהן
תיאור: זהו ספר רב היקף שבו מכהנת תורת המשפט כמבוא לגופי המשפט.
השופט בדימוס חיים ה. כהן כיוון את דבריו לקוראים המשכילים המתעניינים גם בהלכה וגם במעשה, דהיינו בהליכים, במשמעויות, בהשלכות ובקדמוניות.
זהו ספר מידע, שהקורא יוכל לגלות בו את סתרי תורת-המשפט ופרטי דיניה בנושא המעסיק אותו לשעה - מעין אנציקלופדיה בזעיר-אנפין הסדורה לפי נושאים ולא לפי אלף-בית.
מוסד ביאליק
מאת: אליהו וינוגרד
תיאור: חלק שני זה (כרך זה) דן בארבעה נושאים חשובים המרבים להעסיק את בתי-המשפט. דיון בנושאים נוספים (פטנטים, סמני מסחר, מדגמים, חוזים, מקרקעין ועוד) יהיו נושאי כרך נוסף של חיבור זה.
לא היתה כוונה לכתוב חיבור מלא וממצא באף אחד מהנושאים הנדונים בספר, אלא להביא בכל פרק את הבעיות המיוחדות לצווי מניעה שעלו בפסקי הדין ובהחלטות הביניים.
ספר זה בא איפא רק "כהשלמה" לספרי היסוד בכל אחד מהנושאים (מתוך: 'פתח דבר').
הוצאת הלכות בע"מ
מאת: אליהו וינוגרד
תיאור: צווי–מניעה תופסים מקום חשוב בין הסעדים האזרחיים, והם מבין הנפוצים והמבוקשים ביותר בבתי המשפט. תורת צווי–המניעה התפתחה במשך עשרות שנות השפיטה בישראל על יסוד דיניהיושר וההלכות הנוהגים באנגליה, והתגבשה כמערכת–כללים די ברורה.
בתי המשפט פעלו מכוח הוראה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד 1984- , )להלן, לשם הקיצור, "חוק בתי המשפט"( שהסמיכה כל בית משפט להעניק את הסעד של צו מניעה, וההליכים התקיימו, כאמור, על פי ההלכות שנקבעו באנגליה ואומצו על ידי בתי המשפט.
בשנת התשס"א תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984- )להלן, לשם הקיצור, "תקנות סדר הדין האזרחי"( ונעשה בהם חריש עמוק בכל נושא הסעדים הזמניים, עם חידושים רבים, שרובם היו פירות הפסיקה והניסיון שהצטבר בבתי המשפט בהפעלת ההליכים הקשורים במתן סעדים זמניים.
לראשונה הוכנסו למסגרת התקנות בתיקון הנ"ל גם צווי המניעה, מכוח הגדרת "סעד זמני" בתקנה 1 הכוללת "צו –עשה וצו–לא–תעשה".
על אף זאת, לא תמיד יודעים בעלי–הדין לנווט נכונה את ענייניהם בנושא זה, ולא פעם חוטאים הם במעשים העלולים לשלול או לסכן סעד זה כמגן על זכויותיהם, שהרי הוא נתון לשיקול–הדעת של בית–המשפט.
בחיבורי זה נסיתי לתרום לתחימת התחומים ולקביעת מסגרות ברורות יותר (מתוך פתח דבר למהדורה השניה).
הוצאת הלכות בע"מ
מאת: אליהו וינוגרד
תיאור: דברי פתיחה למהדורה הששית -
המהדורה הראשונה של ספר זה הופיעה לפני חמישים שנה, במאי 1960.
שתים עשרה שנים חלפו מאז המהדורה החמישית. בפרק זמן זה חלו שינויי חקיקה רבים בדינים העוסקים ברשויות המקומיות, מהם שינויים מרחיקי לכת.
כן נוספה בתקופה זו פסיקה רבה וחשובה שהאירה, הבהירה ופרשה את הדינים השונים ויישמה אותם הלכה למעשה. כל אלה הביאו אותי לעדכן את הספר בכל השינויים הללו.
למהדורה זו נוספו כאלף ומאתים פסקי דין חדשים, שהתווספו למספר דומה של פסקי דין שהוכנסו לספר במסגרת חמש המהדורות הקודמות. כך נותן הספר בידי המעיינים בו את כל הדינים הרלבנטיים לעבודת הרשויות המקומיות, כשהם משולבים בהלכות הרבות שנפסקו בפסקי הדין בבתי המשפט. האחרונים שבהם - משנת 2010.
מהדורה זו אינה כוללת את הפרק "תכנון ובניה" שנכלל בחמש המהדורות הקודמות וזאת לנוכח הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ואשר מתכננת שינויים מרחיקי לכת בדינים הקשורים לנושא זה.
כרך שני של ספר זה יופיע לאחר שהצעת החוק הזו תתגבש לחוק של הכנסת, והוא יכלול את הפרק החשוב הזה, כולל הדין והפסיקה הרלבנטית לו.
החקיקה והפסיקה בספר זה הן כפרסומן עד סוף חודש מרס 2010.
הוצאת הלכות בע"מ
מאת: אסף מצקין
תיאור: אמר אלברט איינשטיין: "שני דברים הם אינסופיים – היקום וטיפשותם של בני האדם. בקשר לראשון, אינני בטוח". מחבר ספר זה סבור כי יש להוסיף 'אלמנט' שלישי לרשימתו של איינשטיין: תופעת השחיתות הפוליטית. זו, מסתבר, מלווה את ההיסטוריה האנושית מראשיתה ועדיין אין לה מרפא.
מרטין לותר, אבי הנצרות הפרוטסטנטית, יצא, כזכור, נגד הכנסייה הקתולית והשחיתות שפשתה בה, וישו, איש נצרת, גינה את שחיתות הכוהנים היהודים בבית המקדש.
אכן, קיימות אינסוף דוגמאות, לאורך ההיסטוריה האנושית, המעידות על יצרי התאווה והחמדנות, המאפיינים את בני האנוש הנושאים במשרות שלטון.
לא כל מעשה לא מוסרי או לא אתי, הוא בגדר שחיתות פוליטית בעל גוון פלילי, אבל עניינה של זו - תמיד - הוא בשילובם שני גורמים זה בזה: צבירת כוח, ותשוקה להפקת רווח חומרי מכל סוג שהוא.
על אף קיומו של מכנה משותף אוניברסלי למעשים של שחיתות פוליטית - זו הישראלית היא בעלת אופי ייחודי למדי. שערו הראשון של ספר זה סוקר את תהליכי ההשחתה שעברו על החברה הישראלית, מלפני קום המדינה ועד ימינו ומשרטט תמונה מקיפה של אחת הרעות החולות שפשו שוב ושוב באוחזים כאן במושכות השלטון.
שערו השני של הספר מנתח את חולשתם וחוזקתם של מנגנוני ממשל שונים, כגון מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, התקשורת, ועוד, וסוקר את תפקידם במאבק למיגור התופעה. השער השלישי בוחן דרכים מעשיות למאבק כן ואמיתי בשחיתות ולחיזוק אמון הציבור בנבחרים ובממונים.
לא בכדי אמר בשעתו הסטיריקן האמריקאי רוברט אורבן: "ישנם די והותר אנשים שמתארים את המצב כפי שהוא. כעת אנו זקוקים לכמה שיתארו את המצב כפי שהוא יכול להיות".
אסף מצקין הינו בוגר תואר שלישי בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. 'קרוב מדי לקצה' הוא פרי מחקר שערך לאורך מספר שנים, על נפתוליה, מאפייניה ומקורותיה של השחיתות בישראל. מצקין הוא איש חינוך ומורה לאזרחות בבתי ספר תיכון ומשמש כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללה האקדמית בית ברל. הוא חוקר וכותב אודות הפוליטיקה הישראלית וממקימי 'השדולה לחינוך ואחריות ציבורית'.
הספר יוצא מטעם המרכז לאתיקה בירושלים,הפועל במסגרת משכנות שאננים בחסות הקרן לירושלים.
המרכז לאתיקה לקח על עצמו להרחיב את ההכרה, להעמיק את ההבנה ולשפר את הרמה בתחומים שונים, בעולמות אתיקה מגוונים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורית קמיר
תיאור: הטרדה מינית היא עברה נפוצה המתרחשת ברחוב, בבית, בעבודה ובכל מקום. כיום כולנו מודעים לקיומן של הטרדות מיניות ולכך שהן אסורות בחוק. אך האם מבט חודר, מחמאה, או תמונת עירום יכולים להיחשב הטרדה מינית? האם כאשר אישה מטרידה גבר זו הטרדה?
ספר זה מציג את החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית ותשובות לשאלות שהוא מעורר. הוא מסביר מה אסור, מדוע, וכיצד להתמודד עם הטרדה; מהי אחריות מעביד ומהו תפקיד האחראית על קיום החוק במקום העבודה.
הוא מקיף, שיטתי, מקצועי וקריא. הספר מיועד לכל אשה וגבר בישראל וגם לאנשי מקצוע העוסקים בתחום: לשופטות ולשופטים, לעורכי דין ולעורכות דין ולאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הוא מיועד לסטודנטים וסטודנאיות למשפטים ולמדעי החברה. הוא מכיל - להמחשה - שלושים ארועי הטרדה ואת ניתוחם המשפטי.
בנוסף להצגת האסור והמותר, הספר ממקם את החוק למניעת הטרדה מינית בהקשר המהפכה הנורמטיבית שהחברה הישראלית עוברת. הוא משווה את החוק הישראלי לאמריקאי, מגדיר סוגים שונים של הטרדה, ומבאר כיצד מתייחסות גישות תאורטיות שונות להטרדה המינית.
ד"ר אורית קמיר, חוקרת ומרצה למשפט ומגדר, השתתפה בניסוח החוק למניעת הטרדה מינית ומלווה אותו מיום חקיקתו במחקר, בכתיבה, בהרצאות ובשיח הציבורי. היא מביאה אל הספר ניסיון עשיר השואב מכל המקורות הללו. ספריה הקודמים: פמיניזם, זכויות ומשפט (2002, משרד הביטחון); שאלה של כבוד: ישראליות וכבוד האדם (2004, כרמל); עבוד אדם וחוה: פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי (2007, כרמל); Every Breath You Take: Stalking Narratives and The Law (2001, Michigan University Press); Fraemd: Women in Law and Film (2006, Duke University Press).
הקיבוץ המאוחדכרמל
הצג עוד תוצאות