נמצאו 1037 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מוריה אבנימלך
תיאור: מיתוסים היווניים כמו חוברו על מנת להמחיש את התנהלות הכלכלה והחברה בימינו. המיתוס של מידאס הוא סיפורה של הכלכלה הגלובלית הנשלטת על ידי תאוות בצע וחמדנות. המיתוס על בלרופון קוטל הכימרה יכול להיקרא כסיפור על היבריס של טייקונים שהצלחותיהם גורמות להם לדמות עצמם לאלים. ההידרה רבת הראשים והזרועות היא בת דמותן של קבוצות הריכוז השולטות במשק. הרקלס, תסאוס, פרסאוס, יאסון ואודיסאוס היו גיבורי תרבות של דור צעירים אמיצים ביוון המיתולוגית, כשם שיזמי היי־טק סדרתיים כמו סטיב ג׳ובס וזוהר ויהודה זיסאפל הם גיבורי התרבות של דור צעירים משכילים בקליפורניה ובישראל. אטלנטה, האצנית והציידת המיתולוגית, קדמה ליזמות ומנהלות בנות ימינו המתעקשות לנפץ את תקרת הזכוכית. הספר זאוס בוול סטריט שואב מהמיתולוגיה היוונית סיפורים שממחישים באופן ציורי וחושני נושאים כמו עושר, עוני ואי שוויון, ריכוזיות, הון־שלטון, חדשנות, יזמות, צמיחה כלכלית, עבודה, כסף, גלובליזציה, הגירה, תרבות צריכה, כלכלת סביבה, מחיר המלחמה, כלכלת ספורט, תחזיות כלכליות, משברים כלכליים, ואפילו תיאוריות ומודלים כלכליים. זאוס בוול סטריט מציע קריאה כלכלית עכשווית של המיתולוגיה היוונית, ומצביע על הדמיון המפתיע בין ערכי היסוד של החברה המיתולוגית לאלו של החברה הקפיטליסטית, שתי תרבויות שמקדשות רציונליות ויעילות, מעריצות הצטיינות, תחכום, תושייה, ערמומיות תוקפנות והצלחה, ומשתמשות בתמריצים כלכליים כדי לעודד יוזמה ונטילת סיכון. האמונה בכוחו המאגי של השוק החליפה את האמונה בזאוס, אפולו ואתנה; פולחני ההפרטה והקיצוצים בתקציב החליפו את פולחני האלים: חגיגות השכר והבונוסים בחברות ציבוריות הן הד לפולחני היין וההוללות של דיוניסוס. השימוש במשקפי המיתוסים מחדד את הבנת העולם הכלכלי של ימינו. עוצמתו ויופיו של המיתוס, שריתקו שומעים, קוראים וצופים לאורך הדורות מסייעים להמחיש ולחדד סוגיות כלכליות־חברתיות ולהציג את הכלכלה כסיפור מרתק.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הני זובידה, רענן ליפשיץ
תיאור: עצור – אין גבול! עוסק באופן רחב ורב-תחומי בנושא הגבולות ובמה שנקרא "פרדוקס הגבולות": היעדר גבול פיזי-מדיני מוסכם לצד ריבוי גבולות בתוך החברה עצמה. חלפו כבר שבעה עשורים מאז הקמתה של מדינת ישראל, וגבולותיה הפנימיים והחיצוניים טרם הושלמו. מצד אחד הגבול הגיאוגרפי נמצא במחלוקת משולשת תמידית: פנימית-ישראלית, ישראלית-פלסטינית ובין-לאומית, ומצד שני הגבולות הפנימיים-חברתיים מתעצבים פעם אחר פעם, שוב ושוב, כמעט על בסיס שנתי, בשל השינויים התכופים במבנה החברה ותהליכים חברתיים מהירים. כיצד מצב זה משפיע עלינו כחברה? מהן המשמעויות הבינלאומיות של המציאות הזאת? מאמרי הספר משרטטים תמונה מורכבת למדי המראה שגבולותיה החיצוניים והפנימיים של מדינת ישראל הושגו, עוצבו, ועדיין מעוצבים, על ידי קברניטי המדינה ועל ידי האליטות השולטות, בשרירות ובכוחנות, הן כלפי שכנינו במרחב הגיאוגרפי הן כלפי הקבוצות החלשות במדינה. שיטות אלו, האופייניות לאזורי סְפָר, אינן מקובלות במדינות מתוקנות, ולכן האתגר המרכזי שעליו מצביעים כותבי המאמרים – איש איש בדרכו – הוא תיקון המצב על ידי השלמת גבולה החיצוני של המדינה וביטול תופעת הטשטוש והפערים הסוציו-אקונומיים בין קבוצות אתניות/לאומיות/מגדריות/גזעיות ועוד, אשר מאפיינים את גבולותיה הפנימיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נאוה וסרמן
תיאור: בשנת תש"ח, מיד לאחר קום המדינה, עלה על כס האדמו"ר של חסידות גור ר' ישראל אלתר. בכוח אישיותו הכריזמטית הצליח ר' ישראל להחיות מחדש את חצר החסידות, שהושמדה ברובה בפולין והוסיפה להידלדל לאחר השואה בשל הסחף אל מחוץ לגבולות העולם הדתי. הוא גיבש אותה לקבוצה חברתית גדולה, חזקה ודומיננטית בחברה הכלל-חרדית ועיצב אותה כ'חברת קדוּשה', המתרחקת מכל מה שעלול לעורר את היצר המיני, הרבה מעבר למה שההלכה מחייבת.

חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל כיום, מונה עשרות אלפים, אך רק מעטים מכירים את אורח חייהם ואת תפיסת עולמם. זהו ספר מסע אל תוככי חסידות ייחודית זו והתחקות אחר אתוס הקדוּשה – הפרישות המינית - המארגן את חיי חסידיה במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, מעצב את דרכי החינוך המיני שניתן בה, את תהליך בחירת בן או בת הזוג, את ההדרכה לקראת חיי הנישואין, את יום הכלולות עצמו ואת יחסי האישות של חסידיה. למונחים כמו אהבה, יצר וחיי אישות ניתנת בחסידות גור משמעות שונה עד מאוד מזו הרווחת בעולם המערבי המודרני. ספר זה הוא פריו של מחקר חלוצי המתאר בפירוט, לראשונה, את תהליך הקמתה של משפחה בחברה החרדית ופורשֹ לפני קוראיו תמונה רחבה של אורח חיים בחצר חסידית בישראל שאינה חולקת עם 'חברת הלומדים' החרדית אורחות חיים וסדרי עדיפות זהים. 'מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי ולשורי שָֹדִי' נכתב במסכת שבת (דף קיח עמ' ב). בריאיון שערכה נאוה וסרמן הסבירה לה לאה (שם בדוי): 'קריאה בשם יוצרת קרבה. את יכולה לבדוק את זה על עצמך. כשאת קוראת למישהי "לאה בואי", ולא "תלמידתי בואי", את כבר מרגישה יותר קרבה. יש אצלנו כל מיני סייגים כדי לא להגיע למצב של קרבה מדי גבוהה. זה מובא כבר במקורות שהיה תנא שקרא לאשתו – ביתו'. מכאן נגזרה כותרתו של הספר: מימי לא קראתי לאשתי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: תמה חלפין
תיאור: הלינה המשותפת הייתה נדבך מרכזי בשיטת החינוך הקיבוצית. אף שחלפה מן העולם, היא עודנה קיימת בשיח הציבורי בישראל, בתקשורת, בסרטים, בספרים ובמחקרים, וכמובן בזיכרונותיהם של בוגריה. בספר היה רע לתפארת תמה חלפין בוחנת את המאבק שניטש על דמותה ומשרטטת את הדימויים הסותרים של הלינה המשותפת: מתיאורה כטוב בעולמות, דרך אלו הרואים בה ניסוי או מעבדה, עד טענות על הפקרה, על הזנחה ואף על התעללות בילדים. חלפין אינה שואלת כיצד ראוי לגדל ילדים או אם הלינה המשותפת הועילה או הזיקה למי שהתחנכו בה אלא עוסקת באופן ששאלות אלה חוזרות ונשאלות. היא מנתחת בסכין מנתחים אנתרופולוגי את עיצוב זיכרון הלינה המשותפת כדימוי ציבורי וכזיכרון פרטי, ובוחנת כיצד אימוצם של מונחים פסיכולוגיים כמו 'טראומה' ו'הדחקה' מעצבים הן את הנרטיב האישי והן את הזהות הקולקטיבית של 'קרבנות הלינה המשותפת'.  מ'מלחמות הזיכרון' הניטשות על דמותה של הלינה המשותפת מהדהד גם היחס לקיבוץ בחברה הישראלית; יחס זה נע בין התרפקות נוסטלגית לביקורת נוקבת, בין שברו של חלום לשמחה לאיד. היחס אל הלינה המשותפת משקף אפוא תהליכים מרכזיים בחברה הישראלית בימינו – ירידת קרנו של האתוס הקולקטיבי-סוציאליסטי, מצד אחד, עלייתו של אתוס אינדיבידואלי נאו-ליברלי, מצד אחר, והשפעתם הכוללת של האתוסים הללו על עיצוב זיכרון וזהות. היה רע לתפארת הוא אפוא ספר על הלינה המשותפת ובה בעת זהו ספר על השיח הפסיכולוגי ועל מקומו בתרבות העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מיכאל פייגה
תיאור: על דעת המקום: מחוזות זיכרון ישראליים הוא עדות להיקף מחקריו של הסוציולוג מיכאל פייגה במרחב ובזמן, ולעומק ניתוחיו. מחקריו, הנפרשים על פני המפה - או המפות - של מדינת ישראל, בוחנים יריעה רחבת אופקים של זהות הישראלים: את אופני הזיכרון המשתנים - האנדרטה, ההנצחה, הריטואל, הטקס והעלייה לרגל – שבאמצעותם הם זוכרים ומנציחים את עצמם; את תפיסות הזמן הארוך של גוש אמונים והזמן הקצר של שלום עכשיו; את תפיסת המרחב הגדול של המתנחלים והמרחב הקטן של החילונים; את המיתוסים המכוננים את חייהם ואת מותם של הישראלים ואת גלגולי הדיאלקטיקה של ישראל הממשית והמדומיינת. כל אלה הוארו אצלו באלומות קטנות שהצטרפו למגדלור גדול. כסוציולוג של החברה הישראלית, עמד פייגה על משמעותם התרבותית של מרחבים חילוניים כמו דיזינגוף סנטר, מיני-ישראל ומגדלי עזריאלי, אתרי אסונות וקברי מנהיגים. הוא בחן את משמעותו של הזמן ההיסטורי 'הגדול' והזמן של יום קטנות, את דרכי הזיכרון וההנצחה של אישים רמי מעלה, טייסים וסטודנטים, מתנחלת ומפגין שלום. הוא חקר קהילות שנוצרו סביב חוויה פוליטית וניתח את תהליכי ההפרטה של החברה הישראלית, את הגלובליזציה כאן ומעבר לים ואת הטראומות והצלקות שנצרבו בחברה הישראלית החל במלחמת יום כיפור, דרך פינוי חבל ימית ועד לרצח רבין. פייגה ליווה בדרכו המחקרית האמפטית והביקורתית תחנות רבות בדרכה המיוסרת של ישראל. הוא היה סוציולוג בין היסטוריונים והיסטוריון בין סוציולוגים. את עיצבונותיה של החברה הישראלית הוא תיעד והנציח את הזוכרים ואת מעשה הזיכרון, את התרבות הפוליטית הרדיקלית הבאה לידי ביטוי במעשה החברתי, ואת מרכיביה של המיתולוגיה הישראלית. ב-8 ביוני 2016 נרצח מיכאל פייגה בפיגוע ירי במתחם שרונה בתל אביב.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עופר שיף
תיאור: כיצד מתייחסת החברה בישראל, בעבר ובימינו, לקיומם של חיים יהודיים מחוצה לה? האם השקפת העולם השוללת את הגולה קנתה לה אחיזה בתרבות ובהלך הרוח הישראליים, והיא שורש החשדנות והשנאה לזרים ו'לאחרים'? ואולי גלות ובית לאומי אינם בהכרח הפכים, והתפיסה המכשירה ריבוי קולות וזהויות אפשרית בחברה הישראלית? רבים מהמאמרים באסופה שלפניכם מאתרים מגמות ומרחבים חברתיים ותרבותיים בישראל המתאפיינים בזהויות ממוקפות, אך אין זה ברור אם למקפים הקטנים הללו הכוח לערער הגדרות מושרשות של זהות וריבונות ואם בכוחם להעמיד במבחן תפיסות עולם מרכזיות בחברה בישראל. יש הרואים במגמות השינוי הללו איום וסכנה לחברה היהודית הישראלית, ויש הרואים בהם תשתית לדיאלוג פנימי ולצמיחה. כך או כך, הדיון במשמעותם נמצא במוקד גלויות ישראליות: מולדות וגלות בשיח הישראלי. תפיסת הגבולות החברתיים בישראל; מיהם 'אנחנו' ומי אלה ה'הם'; מה משמעותה של ריבונות יהודית; אילו תמורות התחוללו ביחסי ישראל עם יהדות התפוצה; כיצד מתייחסות מדינת ישראל לקבוצות שחיות בה ואינן רוצות להיות ישראליות. על כל אלה ועוד כתבו בספר שלפניכם אבנר בן-עמוס, עידו בסוק, אלון גן, חיים גנז, אליעזר דון יחיא, חנן חבר, מיכל חכם, נסים ליאון, דליה מנור, משה צוקרמן, עמיחי רדזינר, יגאל שוורץ, בתיה שמעוני, יהודה שנהב, שלי שנהב-קלר מתוך נקודות מבט ותחומי דעת שונים: ספרותיים, אמנותיים, הגותיים והיסטוריים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרינה חן
תיאור: בתי המקדש היו מוקד חברתי ומרכז פולחן של העם היהודי במשך כאלף שנה. לאחר חורבנם היו למושא תפילות, ברכות וטקסים, מחוז געגועים וחזון שאין להשיגו בזמן הנראה לעין. חזון זה לבש ופשט צורות רבות ומגוונות, עבר עידונים ותמורות שהותירו את מעשה הגשמתו בידי שמיים – עד לימינו אלה. בדורנו קמו קבוצות המבקשות לקומם את החזון ולממשו הלכה למעשה בבניין טיט ולבנים ובהקרבת זבחים. בעבר נתפסו הקבוצות הללו קיצוניות ואפילו קיקיוניות, אולם במרוצת שנות האלפיים השתנה יחסה של החברה הישראלית אליהן, והן מבטאות היום הלוך רוח מרכזי בציבור האמוני. מהן הסיבות לשינוי זה? התבוננות בדפוסי הארגון והפעולה של קבוצות 'שוחרי המקדש' מלמדת כיצד הצליחו לשנות את ההתייחסות לנושאים שנחשבו טאבו הן בשל נפיצותם הפוליטית והן משום שעוררו פולמוסים הלכתיים ארוכי שנים. פעילותם של 'שוחרי המקדש' הטמיעה דפוסי תרבות ומחשבה חדשים בחלקים נרחבים מן הציבור האמוני ודחקה למרכז השיח הציבורי את גאולת הר הבית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: כוונת היוזמה שלנו היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – על פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחנית שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. מתוך ההקדמה

הספר הזה הוא חיוני, חשוב ופורץ דרך משום שהוא זועק את הצורך להתחדשות בחינוך ומכוון להעלות את החינוך אל ראש מעיינינו, במקום שראוי לו להיות. התחדשות הרוחניות, לא כפתרון דתי אלא כעוגן ערכי ורוחני, היא צו השעה, והספר מעלה זאת על נס ומדרבן לרנסנס רוחני בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) שלמה גיורא שהם החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. אינני מכיר ספרים אחרים (בעברית) הפורשים מגוון כזה.יש חשיבות מיוחדת לעיסוק במטרות החינוך מעבר ומעל להישגים הלימודיים. שתי מטרות מוסכמות בתחום זה הם חינוך למוסר ולערכים ופיתוח זהות אישית. ייחודו של הספר הוא בעיסוק שלו בנושא העומד לכאורה מעליהם – הרוחניות בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) מרדכי ניסן
מכון מופ"ת
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: הספר "ושאינן נראות" עוסק ברגע הולדתו של הפמיניזם החרדי. הוא מסקר את התהוותו, מלווה את תהליך צמיחתו חובק את צעדיו ההססניים הראשוניים וממשיג אותו לראשונה תיאורטית באמצעות מקרה הבוחן של קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" ותנועת "נבחרות" שנבעה ממנו. דרך המפגש עם נשים אלה, שהן מיעוט כפול – נשים חרדיות אקטיביסטיות, ופעילות למען אג'נדה פוליטית – מציע הספר הזדמנות לבחינה חדשה של המונח "פמיניזם חרדי". "ושאינן נראות" הוא ספר פוליטי. הוא עומד על יחסי הכוח, משרטט את תוצריו, מבקש לקדם שינוי, מדבר בשפה של צדק ושוויון זכויות. זהו ספר עם מטרה: השמעת קול. הקול של הכותבת – קולה של אישה חרדית הפוסעת את צעדיה הראשונים בעולם הפמיניזם, וקולן של נשים חרדיות באמצעותן היא ממשיגה את המונח "פמיניזם חרדי".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר, מאיה חושן
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2017 מכנס בפעם השנייה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמיה ליבליך
תיאור: מאיר (37), מסעדן: "[...] אם פעם דיברנו על עניים שהיו ברחובות ולא היה להם מה לאכול, היום מדברים על עניים שיש להם בתים, ומקרר ומכונת כביסה, אבל הכול הולך להתפרק בגלל החברה והתנאים שאנחנו חיים בהם. על פניו יכול להיראות שאנשים שמחזיקים בית, ויש להם ציוד בסיסי, הם מבוססים, אבל בפועל הם עניים". בראשית שנות האלפיים חלחלה לתודעה הישראלית תופעת העוני החדש: תחושת עוני של נשים וגברים נורמטיביים, בעלי השכלה ומקצוע, ותיקים בארץ, המתקשים להתמודד עם דרישות הקיום. היו מהם שהפגינו בשדרות ערינו בקיץ 2011, ואחרים שהתביישו להכריז בפרהסיה על צורכיהם. יש מהם שאף דנים באפשרות לעזוב את הארץ מסיבות אלה. עניים אלה הם אנחנו, ובעיקר הצעירים החיים בארץ הזאת, מאותגרים כלכלית, רוצים לחיות, לא רק לשרוד. במשך שנה ראיינה המחברת אנשים ונשים במגוון גילים שנענו לקריאתה האינטרנטית, הגדירו עצמם עניים חדשים ובאו לספר את סיפורם – כיצד הגיעו למצב הנוכחי, ובמה הם תולים את עוניָם. מתוך כך ברור מהו עוני בעיניהם: חישובים אם כדאי לקנות מילקי במרכול; אם להזמין חבר לארוחת ערב; אם אפשר לקנות כרטיסייה חודשית לאוטובוס. יש הקושרים את מצבם בכישלון מערכתי ואחרים מאשימים את עצמם. בסיפורי החיים מתגלה הדמיון ביניהם וגם כיצד כל אחד הוא ייחודי ואחר.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דן לסרי
תיאור: אף על פי שמעמד ההוראה נפוץ כל כך ורבים מתפרנסים ממנו, נראה שיש בצורתו הנוכחית איזו צרימה מוסרית יסודית. האם המעמד הזה ראוי? האם הוא נחוץ? ספר זה הוא מסע בירור כללי ואישי בעקבות המוֹרוּת האחרת. אחרי שלושים וחמש שנה כמורה, מבקש המחבר לבדוק כיצד קרה שגילדת ההוראה "כבשה" את העולם, ובתנאים אלה מה עוד אפשר להציל מן המוֹרוּת כדי לעשותה ראויה ובמידתה. הספר בוחן את יחסי המורה־תלמיד, את ההשתקה, את מאמץ השכנוע, את שאלת הסמכות, את מקום החכמה, את תפקידם של "מורים רוחניים", ועוד שורה של נושאים הנוגעים במורות. בין היתר הוא גם מציע ניתוח רב־ממדי של מושג הידע, שכביכול עומד במרכז ההוראה ומצדיק אותה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עידן ירון
תיאור: בספר זה מוצג לראשונה ומנותח לפרטיו 'מעשה שקולניק': אירוע רציחתו של מחבל פלסטיני כפות על ידי מתנחל יהודי במרס 1993. הרקע למעשה 'בימים ההם', ומשמעותו 'בזמן הזה', נידונים כאן לראשונה מתוך מכלול המסמכים המשפטיים והאחרים, הפרסומים בעיתוני התקופה, ובראש ובראשונה מתוך החשיפה המלאה והבלעדית של יורם שקולניק עצמו את מניעי המעשה, טיבו, משמעותו והשלכותיו: זה הגיוני. זה מסתדר בראש. זה מתאים לשכל הישר. הציבור מבין את זה, בעיקר הציבור הדתי לאומי, אף שאינו בנוי למעשים גרנדיוזיים כאלה. אנשים שפוגשים אותי ברחוב ניגשים ואומרים 'כל הכבוד!' [...]. גם אם החוק והמשפט אינם מכירים במעשה, קיבלתי את ההשראה לעשותו מהתורה: מוסרית, היה צריך להרוג; זהו מעשה בעל ערך! ביצעתי את המעשה 'לשם שמיים', ולא מתוך מניע אישי כלשהו [...]. המתנחלים הם שק האגרוף של המדינה — של השלטון, של התקשורת ושל מערכת המשפט [...]. זה הסיפור האמתי; זו האמת שלי. "ספר זה מהווה מסמך סוציולוגי־פסיכולוגי, וככל הנראה גם משפטי, מעמיק ומרתק [...]. נראה שתפקידו של הכותב אינו בהכרח הרואי, ולא תמיד מעורר סימפתיה כלפיו מצד מושא כתיבתו. עם זאת, הוא מאפשר לקורא לראות את החלקים השונים של התצרף וליצור מהם תמונה שלמה ומורכבת [...] ובו בזמן להיצמד לגישה נטולת שיפוט שאינה מפֵרה את היושרה האישית והמקצועית." (פרופ' אוֹריה תשבי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סמי סמוחה
תיאור: רבים מאמינים שבישראל היהודים נסחפים לימין ולדת, המדינה תקועה יותר ויותר בשליחותה היהודית־ציונית ובכיבוש, והאזרחים הערבים־פלסטינים עוברים בהדרגה פלסטיניזציה ואסלאמיזציה. התוצאה היא תהליך ארוך טווח של ניכור הדדי והקצנה של כל הצדדים. סקרים שנתיים של עמדות של ערבים ויהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה עשויים לשפוך אור על התוקף של גישת הרדיקליזציה הזו. זה מה שמדד יחסי ערבים־יהודים בישראל שם לו למטרה להשיג מאז השקתו ב־2003. הוא מבוסס על סקרים ארציים מייצגים ונותן תמונה מגוונת, מפורטת ומורכבת של עמדות היהודים והערבים. המדד הוא יחיד במינו בגין התבססותו על סקרי דעת קהל שנערכים מדי שנה וממוקדים באופן בלעדי בשתי האוכלוסיות השסועות לעומק אלו. כמה מהשאלות המוצגות לערבים בסקר: האם אתה רוצה שילדיך ילמדו בבתי־ספר יהודיים? האם יש לישראל זכות קיום? האם אתה משלים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי? האם אתה חושש מפני גירוש המוני (טרנספר) של חלק מהאזרחים הערבים? באיזו מידה זהותך היא ישראלית או פלסטינית? באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל? אלו צעדים צריכים הערבים בישראל לנקוט כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון? והנה כמה מהשאלות שהיהודים נשאלים: האם אתה מוכן שילדים ערבים ישראלים ילמדו בבתי־הספר של ילדיך? האם אתה מוכן שהממונה עליך בעבודה יהיה ערבי? האם אפשר לתת אמון ברוב האזרחים הערבים? האם האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים לפתוח במרד עממי? האם יש לערבים זכות לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות? אלו צעדים צריכים היהודים לנקוט כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים בעלי זכויות שוות בה? פרסום זה בעברית מדווח על הממצאים לגבי 16 סוגיות מפתח בסקרי מדד 2015 ומציג השוואה שיטתית עם סקרים מאז 2003 ובמידה מסוימת גם עם סקרים קודמים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: תאודור אדורנו ויסנגורד
תיאור: תאודור אדורנו (1903 – 1969) היה מחשובי ההוגים הגרמנים-יהודים במאה ה-20 ומאנשי הרוח המובילים של "אסכולת פרנקפורט" ושל "התאוריה הביקורתית". חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר בגרמניה. הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי. בתוך כך הוא מתריע על הסכנות האורבות לדמוקרטיה מתהליכים מתמשכים של ברבריזציה חברתית, ומנתח כמה מסממניה הבולטים: פופוליזם, הסתת נגד אינטלקטואלים, סימון אויבים מבפנים.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי. שלושה רבדים של טכנולוגיות חדישות מחייבים שינוי פרדיגמטי בהתייחסות לשילובן ולהטמעתן בתהליכי הלמידה וההוראה: רשתות חברתיות, מציאות אלטרנטיבית וטכנולוגיות ניידות. במקרים רבים, גם כשהמורים משתמשים בטכנולוגיות אלה או בחלקן, הם אינם בוחנים מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה ומשנים אותם, ואינם מנצלים את ההזדמנויות החדשות שהכלים הטכנולוגיים מזמנים. לנוכח זאת, העולם הפדגוגי החדש מחויב להציב לעצמו מטרות מחודשות ולנסח שוב את דמות המורה החדש: הפדגוג הדיגיטלי שמזהה את ההזדמנויות החדשות ליצירת סביבת למידה, הטמונות בעולם הטכנולוגי. הספר פדגוגיה דיגיטלית: הזדמנויות ללמידה אחרת מיועד לאנשי חינוך, למובילי חדשנות בהוראה ובלמידה, לסטודנטים לחינוך ולאנשי קהילות המחקר והפיתוח באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים. קדם לו הספר פדגוגיה דיגיטלית: הלכה למעשה, הכולל מחקרים המשלבים בין תאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר.
מכללת סמינר הקיבוציםמכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
מאת: שי פרוגל, דורית ברחנא לורנד
תיאור: הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, קריסטה אסטרחן
תיאור: הרשתות החברתיות - והמדיה החברתית בכללותה - יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z. נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת מורה-תלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לאור הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי.
מכון מופ"ת
מאת: יונה רוזנפלד, דפנה גולן, צביקה אור
תיאור: ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם.
מכון מופ"ת
מאת: דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, עירית דיאמנט
תיאור: ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות, בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה. ניתוח ספרות המקרים בעבודת הניהול הוא בבחינת מעשה חלוץ לטיפוח קהילות למידה לסגלי ניהול החולקים את ניסיונם, תבונתם והכרעותיהם הניהוליות עם אחרים. אנו תקווה כי הספר יתרום להרחבת בריתות, ליצירת קהילות למידה הלומדות מתוך הפרקטיקה ומעניקות משמעות מחודשת לעבודתן, ולצמיחתה של מנהיגות בעלת עוצמה; מנהיגות המשפיעה על המערכת בצניעות ובענווה והרואה לנגד עיניה את הדרך נפקחת מחדש שוב ושוב.
מכון מופ"ת
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: איננו בוחרים את הורינו, לרוב איננו בוחרים את ילדינו והבחירה המשמעותית ביותר בחיינו היא הבחירה בבן/בת זוג. לבחירה זו השלכות רבות על חיינו ועל תחושות הרווחה שלנו. כיצד בוחרים ילדינו-חניכנו בבן/בת זוג; האם וכיצד מחנכים אותם לכך; מה דעתם על תהליך הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על אי אלו שגיאות?
ספר זה מנסה להתחקות אחר תהליכי ההיכרות, החיזור וקבלת ההחלטה להינשא בקרב בוגרים צעירים דתיים. הספר הוא תוצאה של מחקרים שהתמקדו בחברה הדתית-לאומית ונמשכו כתריסר שנים.
ארבעה עשר הפרקים הם מסע המתחיל בחינוך הנפרד, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדיוט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות העולות מן הספר, לצד שאלות שנותרות פתוחות. הספר מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, נרטיבים, שאלונים שהועברו למאות בוגרים צעירים ומידע שנלקח מאתרים באינטרנט. מבחינות רבות, ספר זה המתמקד בחברה הדתית-לאומית-תורנית, הוא ספר המשך לשניים מהספרים הקודמים שהתמקדו בדתל"שים.
הספר מזמין את הקוראים למסע הנוגע בנקודות הרגישות ביותר שבחיינו. הספר מיועד למחנכים, ליועצים חינוכיים, למטפלים, להורים, למדריכים בתנועות הנוער, לחוקרים ולבוגרים הצעירים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: הספר עוסק בשחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומכריכה של שרגאקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה. הספר נפתח בגיבוש המושג "זהות מקצועית" באמצעות מחקר ובניית סולם למדידתו. בין השאר אפשר למצוא בספר מחקר הבוחן הבדלים בין מורים המשתתפים בתוכנית "אופק חדש" ובין מורים שאינם משתתפים ביחס לזהות מקצועי ולשחיקה, ומחקר הבוחן את ההבדלים בין מורים המשתתפים בתכנית "עוז לתמורה" ובין מורים שאינם משתתפים. כמו כן אפשר למצוא בספר מחקרים על מחנכי כיתות, על מורים בחינוך המיוחד, על מדריכים במועדון לנוער בסיכון גבוה ועל סדנא לגיבוש זהות מקצועית של פרחי הוראה. הספר ערוך כמסע משותף עם מורה צעירה, בוגרת שזכיתי להיות שותף להכשרתה. מורה זו שיתפה אותי בתחושותיה במכתב שהתפתח למסע בן עשר תחנות ובכל תחנה אנחנו לומדים סוגיה אחת הקשורה לזהות מקצועית ולשחיקה בקרב עובדי חינוך שונים. כל פרק נפתח בהזמנה למסע ונחתם בתובנות מהתחנה שביקרנו בה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
תיאור: מכון צפנת הוא מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני הפועל בשדה הייעוץ מאז שנת 1985.
התפיסה המקצועית המנחה את עבודתנו משלבת בין העולם הארגוני לבין הבנות שמקורן בתאוריות פסיכואנליטיות פוסט-מודרניות ובתאוריות של מורכבות. בעבודותינו השונות אנו עוסקים בפיתוח הקשר שבין התאוריה לבין הפרקטיקה בעולם הארגוני, ובמפגש שבין האדם לארגון.
לכן אנו משלבים בעבודותינו פעילויות סדירות של ייעוץ ארגוני אישי ומוסדי, מחקר יישומי, פעילויות של הכשרות מקצועיות וכן כנסים וסמינרים. אנו מייעצים למגוון רחב של ארגונים – ארגונים ציבוריים וממשלתיים, עסקים וארגוני המגזר השלישי – מתוך מחויבות לעבודה במגוון תחומים. כמו כן, אנו מוציאים לאור את כתב העת 'אנליזה ארגונית', המשמש זירה ייחודית לקידום השיח בין אנשי המקצוע.
מאת: רננה שטנגר אלרן
תיאור: "את תצטרכי לכתוב מהר יותר, לעזאזל. אני הולכת – אני מרגישה את ה'אור' המשוגע ברקות שלי, והעיניים שלי לא רואות נכון. כתבי, לעזאזל. כתבי משהו. כל דבר, זה לא משנה... אלו הם כמה נצנוצים וקרעים של היגיון שאת מחזיקה ביחד – אם תוכלי. זוהי השפיות שלך שאת מנסה להציל." במילים אלו מתארת לארה בספרה (Jefferson,1947) את חוויית הכתיבה שלה כחולת סכיזופרניה בשנות הארבעים של המאה העשרים. אוטוביוגרפיות של שיגעון מבקש להביא את קולם הייחודי של מספרים ומספרות שחוו פסיכוזה, כתבו את סיפורם האישי, ובכך הפכו לחלק מהסיפור הרחב על ההיסטוריה של השיגעון. על פסיכוזה נכתב הרבה בתחום התיאורטי, הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. לאורך השנים צצו רעיונות שונים, ושיטות טיפול הופיעו ונעלמו. אולם מהשיח הער על פסיכוזה נעדר קולם של מי שחוו זאת מבפנים ובחרו לספר את שעבר עליהם מנקודת מבטם שלהם. זהו קול מושתק, הנוגע במהות החוויה הנפשית של השיגעון. מה קורה בנפשו של אדם הנתון במערבולת של רגשות, מחשבות שווא והזיות, וכיצד הוא מבין חוויות אלו? האם ניתן למצוא מילים שיתארו חוויה כזאת לאדם אחר? מהם הדרכים והאמצעים להשקטת הסערה הפנימית ולחזרה אל המציאות? שאלות אלו ואחרות העסיקו כותבים וכותבות שביקשו לתאר את התנסותם בפסיכוזה מבפנים, ובכך ליצור דיאלוג עם בני זמנם ועם תפיסות השיגעון המשקפות את רוח הזמן.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: תנועת המחאה שנולדה בישראל בקיץ 2011 השיבה לרגע את האמונה בכוחה של פעולה עממית ספונטנית לחולל שינוי חברתי מהותי, מבני, שיוביל לכינונו של "צדק חברתי". הרעיון להוציא לאור את שאלות עתים בוערות, מבחר מכתביה של רוזה לוקסמבורג, נולד למחאה, וליתר דיוק – לרפיון הידיים שהשתלט על רבים בעקבות מה שנתפס ככישלון שלה. בכתבים אלה מצטיירת דמותה של לוקסמבורג כשילוב נדיר של להט מהפכני ואינטלקט מזהיר, מחשבה מנומקת ושיטתית, אנושיות כובשת, חתירה נגד הזרם ונכונות להיאבק במסירות נפש כדי לתרגם אידיאה נשגבת למציאות אפשרית. אך מהו היעד הסופי של המאבק החברתי? מהם האמצעים הכשרים להשגתו? כלום נכון להסתפק בכלים שמציעים הדמוקרטיה הפורמלית והפרלמנטריזם המהוגן לקידום הדרגתי של רפורמות במסגרת הסדר הקיים, או שמא יש לחתור למימוש רדיקלי של התנאים שיאפשרו כינונו של סדר חדש, צודק ושוויוני? מפליא לגלות עד כמה שאלות אלה ואחרות שבהן עוסקת כתיבתה של לוקסמבורג נשארו אקטואליות כמעט מאה שנים לאחר מותה. בימים אלה, כאשר נדמה שאין עוד כוח שיכול לכוחות השוק, מוסיפה דמותה של רוזה לוקסמבורג להצית את הדמיון ולשמש השראה ומצפן עבור מי שמסרבים להתפתות לתחושת הייאוש מן "המצב" או להסתפק במחאות וירטואליות, נטולות סיכון אישי ממשי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמר הרמן, חנן כהן, פאדי עומר, אלה הלר, ציפי לזר-שואף
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. השנה בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן, אריאל פינקלשטיין
תיאור: סוגיית הכשרות היא אחד הקונפליקטים המרכזיים במתח שבין דת ומדינה בישראל, ובגלל השפעותיה הכלכליות על מחירי המזון העיסוק בה גובר יותר ויותר. מהן הבעיות החוקתיות־נורמטיביות והמבניות שמערך הכשרות הממלכתי לוקה בהן; מהן העלויות הכלכליות שמונופול הכשרות משית על המשק ועל הצרכנים; והאם צריך לשנות את מערך הכשרות הממלכתי מן היסוד או שאפשר להסתפק בשיפורים קלים בלבד? מחקר זה מציג לראשונה תמונת מבט כוללת על שוק הכשרות הישראלי, בדגש על מערך הכשרות הממלכתי. המחקר בוחן את ההיבטים הנורמטיביים של המערך ודן בהרחבה באיכות הכשרות שהוא מספק ובהיבטים הכלכליים של הכשרות. הוא עורך השוואה בין דרכי הפעולה של שוק הכשרות הישראלי לאלו של שוק הכשרות בארצות הברית ומציע רפורמה כוללת באופן אספקת הכשרות בישראל. בלב ההצעה: הפרטה מלאה של שוק הכשרות הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות