נמצאו 735 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: איתמר דרורי
תיאור: האומנם מילאה הספרות העברית תפקיד מרכזי בתחיית העם היהודי במאה העשרים? אילו מחירים שילם סופר עברי שביכר את ירושלים על פני תל אביב ונמנע בעקביות משיוך אל חבורות ספרותיות? מה מביא סופר יהודי רוסי להקדיש שנים רבות מעבודתו לכתיבה על יהודי תימן וארצות האסלאם? בספר זה נעשה ניסיון ראשון להתחקות אחר חניכתו הרוחנית והתרבותית של אחד מגדולי הפרוזאיקנים העברים במאה העשרים, הסופר חיים הזז (1973-1898), החל בילדותו בבית חסידי באוקראינה, דרך נדודיו בימי המלחמה והמהפכה ברוסיה ובצרפת ועד לעלייתו ארצה ולמגוריו במחיצת עולים מארצות האסלאם. 'הקומדיה היהודית' של הזז נפרסת על פני מרחבים שונים ומרוחקים זה מזה של החיים היהודיים בגלות ובישראל, וכמו מתיימרת להעמיד דיוקן של היהודי באשר הוא. הזז ראה בכתיבתו המשך למפעל הגדול של ספרות התחייה העברית, ולא חדל להאמין בכוחה של הספרות כסוכנת של שינוי ותיקון החברה והאדם גם בערוב ימיו, כשהיה עֵד לפיחות שחל במעמדה. התקדשותו לכתיבה ומסירותו לפיתוח המעבדה הספרותית שלו הביאוהו שלא לחרוג מעבר לגבולות הכתיבה הבדיונית עד לשנות החמישים. רק אז היה למשתתף פעיל בחיים הציבוריים של הרפובליקה הספרותית, ונתן לראשונה ביטוי פומבי חוץ-ספרותי לעמדותיו בענייני השעה. איתמר דרורי שוזר אלה באלה פרטי מידע ביוגרפיים וביבליוגרפיים בצד הבחנות סוציו-תרבותיות, המצטרפים יחד לכדי מסמך מרתק של סיפור חיים שטרם סופר עד היום – סיפורו של חיים הזז.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הנרי מורגנטאו
תיאור: הנרי מורגנטאו (1946-1856) היה עורך דין, איש עסקים ושגריר ארצות־הברית באימפריה העות'מאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כשגריר באימפריה העות'מאנית, מורגנטאו היה מזוהה כקול האמריקאי החשוב ביותר נגד רצח העם הארמני. על אף שעניין ביטחונם של אזרחים אמריקאים (מסיונרים נוצרים ברובם) ושל יהודים היה בראש סדר העדיפויות של תפקידו כשגריר, מורגנטאו ציין שהנושא שמעסיק אותו ביותר הוא העניין הארמני. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה ארצות־הברית נותרה ניטראלית, ולכן השגרירות האמריקאית ומורגנטאו ייצגו בקונסטנטינופול אינטרסים שונים של בעלי ברית שנותרו ללא ייצוג דיפלומטי באימפריה בשל המלחמה. כשהשלטונות העות'מאניים החלו בחיסול שיטתי של העם הארמני בשנים 1915-1914 , שולחנו של מורגנטאו הוצף מדי שעה בדיווחים של קונסולים אמריקאים השוהים במקומות שונים ברחבי האימפריה המתעדים מעשי טבח וגירוש המוני של אוכלוסייה ארמנית. עם התגברות קצב העדויות שהתקבלו, עדכן מורגנטאו את הממשל האמריקאי על פעולותיה של הממשלה העות'מאנית וביקש את התערבותו. הממשל האמריקאי, שלא היה מעוניין להיגרר למעורבות במלחמה, נותר כוח ניטראלי והסתפק בהודעת גינוי רשמית בלבד. מורגנטאו קיים פגישות רמות דרג עם מנהיגי האימפריה העות'מאנית בניסיון לשפר את מצבם של הארמנים, אך מחאותיו זכו לדחייה ולהתעלמות. ספר הזיכרונות של הנרי מורגנטאו, סיפורו של השגריר מורגנטאו, הוא תיאור ייחודי של שנותיה האחרונות של האימפריה העות'מאנית וכניסתה למלחמת העולם הראשונה. הספר מכסה כמה נושאים עיקריים שיש ביניהם קשר הדוק, ובמרכזם ההיערכות הגרמנית למלחמה, כניסת העות'מאנים למלחמה, והג'נוסייד הארמני. חשיבותו של הספר נובעת מהיותו מקור חשוב למידע לא רק על הג'נוסייד הארמני, אלא גם על המדיניות העות'מאנית, הגרמנית, הרוסית, והאמריקאית בתקופה מכרעת בתולדות העולם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד רטנר
תיאור: סוף שנות ה־60 והמחצית הראשונה של שנות ה־70 היו שנים מסעירות וחסרות תקדים בהיסטוריה של אתיופיה: תנועת סטודנטים דומיננטית, קבוצות קריאה פוליטיות הופיעו בכל מקום והמהפכה ב־1974 אשר הפילה מכסאו את הקיסר, העלתה לשלטון ארגון צבאי בעל אג’נדה מרקסיסטית (דרג) והביאה לסיומו שלטון מלוכני בן מאות שנים. בתוך מכלול הארגונים המהפכניים שעלו על הבמה בתקופה זו התבלטו שניים: EPRP הפופולרי והרדיקלי שבתוך זמן קצר גייס לשורותיו עשרות אלפי חברים ו־TPLF הצנוע והפרובינציאלי יותר. תחילתה של תקופה זו התאפיינה בשיח פוליטי פתוח וסוער באופן שאתיופיה לא ידעה כמותו, אך לקראת סוף שנות ה־70 המדינה התדרדרה למלחמת אזרחים מדממת אשר הסתיימה רק ב־1991, עם עליית TPLF לשלטון. ספר זה בוחן את סוגיית חלקם של בני קהילת ביתא־ישראל, יהודי אתיופיה, באירועים היסטוריים אלו. בניגוד לאמונות הרווחות בדבר חייהם ומעשיהם של בני הקהילה בעודם באתיופיה, ספר זה חושף כי רבים מבני הקהילה אכן היו מעורבים בפרק היסטורי מרתק זה, חלקם כלוחמים, אחרים כפעילים פוליטיים ובתפקידים נוספים. ספר זה מעלה את השאלות מדוע פרק זה על אודות בני הקהילה נשכח מתוך הנראטיב ההיסטורי על אודותיהם וחייהם באתיופיה, ומה אפשר ללמוד מכך על פוליטיקה של זיכרון ושכחה בחברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אור תשובה, דניאל הייבלום
תיאור: העיסוק המסמא בתוכן דוחק את הנחיצות לבחון ולערער את הידע הפוליטי שברשותנו דווקא באמצעות שאלות העוסקות בתשתית, במנגנונים ובתהליכי ייצור ויישום. לשם כך אנו פונות לשדה התרבות החזותית כמרחב אלטרנטיבי העשוי להעניק מפתחות לקריאה ולהפעלה מחודשת של התבניות והמנגנונים שבאמצעותם אנו רוכשים ומקנים ידע. במילים אחרות – אנו מבקשות להמיר את החיפוש המתמשך אחר נרטיב אלטרנטיבי בחיפוש אחר אלטרנטיבה לנרטיב, כפרקטיקה פוליטית חיונית. אנו חיים בתקופה של פוסט־אמת וריבוי אמיתות, של גלובליזציה מואצת שמביאה לשבירת גבולות אך גם להתמוטטות הדמוקרטיה ולריאקציה של מדינת הלאום. בהקשר המקומי, המאבק בין הנרטיבים השונים שמבנים את החיים בישראל־פלסטין מגלם תפקיד משמעותי בשימור הסכסוך וגורר עמו ניסיונות חוזרים ונשנים של האשמת האחר בביצוע עוול היסטורי. על רקע מציאות החיים העכשווית בישראל, אנו מבקשות להניח בצד, ולו לרגע, את העיסוק המתמשך שהיא מספקת לנו בנרטיבים היסטוריים ולאומיים ולהציע מבט אחר, החורג מעיסוק בתכני הנרטיבים עצמם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: לב חקק, זאב גרבר, שמואל כץ
תיאור: בספר יובל זה מוגשים מאמרים לפרופ' משה פלאי, מבכירי חוקרי ספרות ההשכלה, כאות הוקרה על פעולתו התרומית במשך שנים רבות בחשיפה חדשנית של פרקי יסוד בחקר ההשכלה, וכציון דרך להמשך פעילותם של חוקרים ותיקים וצעירים בתחום זה — ובתחומים קרובים — של הספרות העברית החדשה. כעורכי הקובץ העמדנו לנגד עיני רוחנו את הישגיו הענפים של משה פלאי, כדי להורות על מה שהצליח להשיג במשך קריירה ארוכה ומרוכזת כיסוד לבאים אחריו, שלקחו על עצמם את המשימה להמשיך, להרחיב ולתרום מפרי ידם לרצף זה, כל חוקר וכל דור על פי רוחו ודרכו. רבות תרם משה פלאי בתחום זה והפליא לעשות בפילוס דרך אל משאבים למחקר עתידי שיעודדו אחרים להוסיף משלהם, שכן לא נתרוקנה באר זו הרומזת לאחרים ומזמינה אותם לתרום משלהם כהנה וכהנה. אם היה פקפוק כלשהו בדבר המשך העניין בספרות ההשכלה ובתולדותיה, הרי בא קובץ מאמרים זה להצביע על המשך פורה של העיסוק בהשכלה, שמצא את ביטויו בחיבוריהם של חוקרים צעירים הממשיכים להתמחות בחקר ההשכלה, שפרסמו ספרים ומאמרים המצטיינים בחידושיהם בתחום זה. כמה מהם צעדו בעקבות בעל היובל והמשיכו לפתח נושאים ודמויות שבהם עסק. (מתוך הקדמת העורכים).
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו. בפרק הראשון מתוארת תודעתו של המאמין המבוהל ר׳ יודיל חסיד, גיבור הרומן הכנסת כלה. ר׳ יודיל חסיד אחוז בסיוט תיאולוגי בעולם של כפילויות ההולכות ומתרבות עד לאין סוף . בפרק השני מצטייר הסובייקט הכותב כאיש נרעש מסודם של כתבים הפרוש לעיניו כל הזמן, במציאות הממשית של סמוך ונראה. המציאות כפשוטה היא אפיפניה של ספרייתו הסודית. היפוכה של המחשבה שבפרק זה נפרש מחדש בפרק השלישי, אשר בו מתוארת השקפתו של עגנון לגבי העולם הנוכרי האירופי אשר לו ייחד את ספרו בחנותו של מר לובלין. העולם הנוכרי ניצב ׳מאחורי עורפו של עולם׳.. זו פרדיגמה של אחרוּת גמורה, של ׳נעלם מוחלט׳, אשר לה הקדיש עגנון את הרומן הטיפולוגי שלו כאחרוּת מהופכת של שתי אסכטולוגיות, יהודית ונוכרית, הצוררות זו את זו למוות. בפרק המחשבה הרביעי – ׳מחשבת הספר׳ המפותלת של עגנון המחפש אחר דרכי ההתגלות של הספר כממשות שהמציאות מחביאה ׳תחת אבן אחת׳. עיני הביבליופיל שבו תרות אחר דרך היעשותו של הספר מ׳דבר׳ גנוז לחפץ בעל מאנה, למכונן מציאות וממשות ריאלית. ה׳פיזיס׳ של הספר – היא ההירָאוּת של המטפיזיקה שלו. עבודת הספר היא מעשה טקסי־פולחני שבפרקטיקה שלו מגולמת 'המטפיזיקה המשתמעת' של הסובייקט הכותב ומסמנת את צורת ההיערכות שלו בעולם הממשי. הפרק סוקר את מהדורותיהם הביבליופיליות של כתבי עגנון ואת מעורבותו בדרך היעשותן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרקוס טוליוס קיקרו
תיאור: בשיחות בטוסקולום, מחיבוריו הפילוסופיים הגדולים של מרקוס טוליוס קיקרו (43-106 לפנה"ס), מציע לנו הנואם ואיש הספרות הרומי את כל הדרוש כדי לחיות באושר. ספרו הראשון של חיבור זה, שאותו אנו מכנים על המוות, מלמד אותנו שאין להתיירא מפני קץ החיים, כי בוודאי אין הוא בחינת רעה עבורנו. על המוות (שיחות בטוסקולום ספר א) מצטרף לשני חיבורים נוספים מפרי עטו של קיקרו שראו אור בסדרת "זמן לפילוסופיה" בהוצאת נהר ספרים: על הידידות ועל הזקנה, אף הם בתרגומו של אברהם ארואטי.
נהר ספרים
מאת: סיון רג‘ואן שטאנג, נועה חזן
תיאור: מהי תרבות חזותית? מה נכלל בחקר התרבות החזותית, בעולם בכלל ובישראל בפרט? לראשונה בעברית, הספר תרבות חזותית בישראל נדרש לנושאים אלה, תוך התייחסות ביקורתית לשינויים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים שעוברת החברה הישראלית. ציורים ובניינים, מוזיאונים וארכיונים, סרטים וכרזות, בולים וגלויות, תצלומים, תהלוכות, תערוכות ואפילו מכוניות, שעוצבו בישראל והתקבלו זה כבר כחלק בלתי נפרד וכמו־טבעי של המרחב המקומי, מוצגים ב־ 21 מאמרי הספר לצפייה ביקורתית מחודשת. כן נכלל בספר תיק עבודות של אמניות מקומיות עכשוויות, המציבות שאלות בנוגע לסדר החזותי וליכולתן לחתור תחתיו.
מאת: יהודה פרידלנדר
תיאור: ספרות ההשכלה העברית לרבדיה, הורתה ולידתה בפולמוס גואה והולך, והיא בעלת תשתית רב-שכבתית הכורכת השקפות עולם שמרניות, תודעה היסטורית מודרנית וניצנים ראשונים של חשיבה אסתטית אירופית מודרנית. השכבות הללו אחוזות זו בזו במרקם כלאיים. סופרי ההשכלה ביקשו להתיכן ולהפכן ל'מעשה מרכבה' רצוי, להתירן לבוא בקהל ולהכשיר את ההנאה מהן. ספרות כלאיים זו כלואה בעבותות של נורמות הלכתיות שדבר אין להן עם אמנות המבדה. לעכבות הלכתיות מסוימות הייתה השפעה מגבילה ואף מדכאת על היצירה, והניסיונות להיחלץ מהן הטביעו את רישומן על נושאיה, על תכניה, ועל דרכי פיתוחה ועיצובה האמנותי. כרך זה, שישי בסדרת מחקריו של הפרופ' יהודה פרידלנדר בספרות העברית החדשה במאות השמונה עשרה והתשע-עשרה, עניינו לברר את ייחודו התרבותי-הספרותי של הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה כאחד מסוגותיה המאתגרות של ספרות ההשכלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.
מאת: דב שוורץ
תיאור: קובץ מאמרים זה עוסק בסוגיות מתחום השירה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והאמנות. בכל מאמר נידונה שאלה שחוצה את גבולות תחומי-הדעת, וייחודו של הדיון נעוץ בשימוש מגוון במתודות מתחומי חקר התרבות בניתוח טקסטים ויצירות אמנות. הכותבים הם מרצים בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות ביחידה ללימודים בין-תחומיים שבאוניברסיטת בר-אילן. הספר מוגש כמחווה למייסד התכנית ומנהלה לאורך שנים רבות, פרופ' אבי שגיא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חיה שהם
תיאור: הביקורת המוקדמת תייגה את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת האהבה הנכזבת וכך הנחילה את תדמיתה לדורות של קוראים. אולם הקריאה ביצירתה, כפי שהיא משתקפת בספר שלפנינו, מפריכה הנחה זו ומגלה כי קשת הנושאים של גולדברג מכילה מגוון מרתק ורחב הרבה יותר מזה שניסתה הביקורת לקַבֵּעַ. ספר זה מכיל קריאות חדשות ביצירת לאה גולדברג, פרי התבוננות ומחקר בעבודתה הספרותית מנקודות תצפית מגוונות. המחקרים הכלולים בו נשענים על מעקב קשוב אחר נושאים המאירים מזוויות מיוחדות את עולמה האישי והספרותי של היוצרת. הדיונים מבוססים על חתכי אורך, המאפשרים להאיר את הנושאים במבט דיאכרוני ולבדוק את גלגוליהם על ציר הזמן. פרקי הספר חושפים, בין היתר, היבטים מובלעים בפואטיקה של גולדברג ומרחיבים את מנעד הנושאים הייחודיים שיצירתה נדרשת להם, כאלה שהביקורת והמחקר לא התעכבו עליהם כלל או מיעטו לדון בהם. במצטבר מצטייר כאן פרופיל מרתק של יצירת גולדברג, ובמשתמע – שלה עצמה כיוצרת מרובת-פנים המתרחקת מבנאליות, ורחוקה מאוד מן התדמית שניסו להצמיד לה מבקרי דורה הבוגרים והצעירים כאחד. בין התופעות הנבחנות בספר: שירים חוצי מגדר, דמויות נשים מתוך קאנון התרבות המערבית המשמשות כאַלוזיות, משקעי שיר השירים ביצירת גולדברג ומעמדם המיוחד, שירת הגוף (שירה ארוטית), חניכה נשית באמצעות מסעות ברכבות, חילופי חושך ואור כנושא "אובססיבי", שירים על סף המוות, ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רויטל רפאל-ויונטה
תיאור: מטמון משלים הוא פרי חקר הספר משל הקדמוני ליצחק אבן סהולה, שנכתב בקסטיליה בשנת 1281, ומתייחד בזכות שני חידושים שנקט המחבר. האחד – בעלי החיים שבמשלי החיות מתאפיינים בקווים יהודיים, והאחר – זהו ספר החול העברי הראשון שבו שיבץ המחבר ציורים בגוף הספר. שני אלה מוסיפים לעושרו החזותי והתוכני של הספר ושובים את העין ואת הלב. יותר משחשף אבן סהולה בספרו – במשליו, באיוריו, בדברי הגות ופילוסופיה, בדברי פולמוס ובדברי מדע – הצפין בין הכתובים מחמת אילוצי תקופתו. משליו הם לבוש שעשועים למשיכת לב הקורא, אך הם לו קרקע יציבה לבטא על גביה את ביקורתו הנוקבת בשאלות חברתיות-מעמדיות והלכתיות ולהשמיע את קולו בוויכוח היהודי–הנוצרי. כל אלה העסיקו אותו ואת בני הזמן. תוך ניתוח מוקפד של המבנה ודרכי ההבעה יורדת המחברת לעומקם של רעיונותיו וחושפת את צפונותיו של משל הקדמוני. כך נגלים לעיני הקורא עולמו ההגותי העשיר וכישוריו של אבן סהולה, וניכרת נועזותו מכוח חידושיו ומיכולתו להפתיע. בכל אחד מפרקי ספרה פורשת המחברת לעינינו יריעה מעולמו הרוחני והאמנותי של אבן סהולה ודנה במלאכת המחשבת שבה רקם את הגיגיו לתחומיהם השונים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נועם ויסמן
תיאור: מיהו האדם? זוהי השאלה הבסיסית והמרכזית שמוצבת במרכז ספרו של הפילוסוף נועם ויסמן, שמרחיב ומעמיק את ההתבוננות בסוגיה זו הן מן ההיבט הפילוסופי, והן מן ההיבט האקזיסטנציאלי של קיום האדם בעולם. מתוך מרחב זה נובעות המטפיזיקה, ההכרה, האתיקה, ובמקביל להן ראיית אדם את עצמו וזולתו הקובעת את מסלול חייו. כיוון זה מוצג בספר מיהו האדם בראיית הפילוסופיה כקרובה ביותר לחיים. כותרת הספר מבליטה את השאלה מיהו האדם ולא מהו, ותוך כך מחדדת את הצורך בהצלת האדם מהפיכתו לאובייקט או מאיוּנו, והצגתו כסובייקט. מתוך השקפה דיאלוגית: מצד אחד אינו נבלע בעדר המוסכמות החברתיות או לחילופין בדת, בחוקים או בהוויה, ומצד שני אינו זר ומנוכר להוויה, כי אם מלכתחילה הוא שרוי בתוכה ומקיים דיאלוג מתמיד עמה ועם זולתו, באחריות וחירות של סובייקט. הוא אף בוחר את סוג הדיאלוג שלו: הבחירה הראשונית בין אהבה ופחד. אהבה כדיאלוג. אקזיסטנציאליזם דיאלוגי. בשיטתיות מעוררת עניין ומקורית בונה המחבר את הנחותיו הפילוסופיות, מתוך עמדה הטוענת כי במצב דיאלוגי זה מובלטת ההפרדה בין רוחניות ודתיות, ראיית העולם מיסודו כרוח וכהוויה אימננטית ללא דבר מחוץ לה, ובה בשעה מתבטלת ההפרדה בין גוף ונפש: הגשמי כהגשמת הרוח. בחלקו הראשון של הספר מוגש לקורא עיון ביקורתי בהתפתחות ראיית האדם בפילוסופיה המודרנית, עם דגש על בעיית הסובייקט בהגותם של ניצשה וסרטר. חלקו השני בוחן את הפתרון שמציעה הפילוסופיה הדיאלוגית, במיוחד בגרסתו של בובר. ואילו חלקו השלישי של הספר, עוסק בהשלכות החברתיות ובביטוי האמנותי של השאלה המוצבת בכותרת מיהו האדם ובתשובה הניתנת לה, לרבות השפעתם על שאלת משמעות החיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה, קוקיאנוס קסיוס דיו
תיאור: חִצֶיה של הסָטירה הפוליטית 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי', המיוחסת לסנקא הפילוסוף, המדינאי והמחזאי, מכוונים נגד הקיסר קלאודיוס, שאמנם זכה עם מותו להאלהה רשמית מטעם הסנט הרומי, אלא שהאלהה זו היא בעצם 'הדלעה', כלומר האלהה של 'ראש דלעת' ('ראש קלווסה'), טיפש מוגבל בשכלו ובגופו כאחד: בתרחיש דמיוני משעשע מנסה קלאודיוס להתקבל גם לסנט של מעלה, כלומר להתקבל לחבר האלים האולימפיים. ואולם הללו משליכים אותו לשאול לאחר דיון בורלסקי ובהשפעת נאום קטרוג מרשים של 'האל' אוגוסטוס, אבי השושלת היוליו-קלאודיאנית. בשאול פוגש קלאודיוס את קורבנותיו הרבים, נשפט באשמת רצח המונים ונגזר עליו עונש משפיל: הקיסר הכול-יכול נעשה שם לעבדו של עבד משוחרר. בבחינת היפוך גמור לדמותו של קלאודיוס, מוצגת בסָטירה דמותו של נֵרון הצעיר, תלמידו של סנקא ויורשו של קלאודיוס, שאפּוׂלוׂ ואלות הגורל מנבאים לו עתיד מזהיר, והוא מסמל את תקוות הדור כולו לראשיתה של תקופה חדשה ולבואו של תור הזהב האגדי. הסָטירה מאששת, לעתים בהומור מבריק, פרוע וגס ולעתים בסרקזם אכזרי, את העובדות השליליות שמציינים סווטוניוס וטאקיטוס, בני המאה הראשונה, על שלטון קלאודיוס ועל אישיותו. תמונה שלמה ומאוזנת יותר של הישגי קלאודיוס ומחדליו עולה מתוך 'היסטוריה רומית' מאת ההיסטוריון קאסיוס דיו. תרגום הפרקים הדנים בשלטונו צורף כאן לתרגום הסָטירה של סנקא. ייתכן שבסָטירה טמונה גם ביקורתו המוסווית של סנקא על נוהג האלהת הקיסרים.
מוסד ביאליק
מאת: דן מירון
תיאור: אליהו טסלר (1965-1901), "משורר של משוררים", היה חבר בקבוצת המשוררים המודרניסטיים מיסודו של אברהם שלונסקי, ומן המרחיקים לכת במיצוי כמה תכונות של הפואטיקה הקבוצתית המשותפת להם; בייחוד עקרון האיזון של הריגוש באמצעות שלמות צורנית מבריקה והפעלת פעלולי שנינה (wit): כפל משמעות, משחקי מילים, התכתבות מחוכמת עם מסורות הלשון והתרבות באמצעות הציטט והרמז. שיריו האופייניים (כמה מנייני שיר בלבד) היו מונומנטליים, מושלמים ו"הרמטיים", כלומר סגורים בתוך החוקיות האסתטית של עצמם, לא נוחים לקליטה לקורא חסר הסבלנות והידע. משום כך נותר טסלר כמעט לא ידוע לקהל הרחב. לאה גולדברג, לעומת זאת, אמרה עליו שהוא "זורע מילים כבדות על אדמה צחיחה, ובאורח פלא עולים וצומחים מתוכה פרחי נוי מופלאים". הקבוצה המודרניסטית כולה הועמדה לפני דילמות תרבותיות ופואטיות חמורות בשנות הארבעים של המאה שעברה, בזמן שמלחמת העולם, השואה, המאבק בארץ ישראל ומלחמת העצמאות העמידו בספק את הרלוונטיות התרבותית של הפואטיקה שלה ותבעו מן המשוררים השתנות והתחדשות. כמי שדבק בפואטיקה זו באורח המסקני ביותר, הועמד טסלר לפני אתגר חמור במיוחד. במסה חלוצית – היסטורית ופרשנית כאחת – עוקב דן מירון אחר התפתחותו של טסלר המשורר, "פותח" את שיריו "הקשים" וקורא אותם קריאה פרשנית מפורטת ומסביר את המשבר שנקלע אליו. בתוך כך הוא זורע אור על המודרניזם הארץ ישראלי בכללו, על עלייתו ועל שקיעתו. המסה פותחת לפני הקורא את עולמו של משורר ייחודי ובה-בעת היא גם מעמידה פרק (שלא נכתב עד כה) בתולדות השירה העברית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: תמר רוה
תיאור: הביקורת חזרה וציינה את סיפורי צבי לוז כסאגה, הקושרת ארבעה דורות לאותו המקום: החל מימי הטורקים, שאז עלו חלוצים ויסדו שם קיבוץ, עבור לבניהם, דור הפלמ"ח והמשך לנכדיהם וניניהם בתקופת המדינה. דור אחר דור הם במקומם, כפרקים באותה עלילתעל נמשכת, המקיימים מורשת.
לאחרונה יצא מחדש מבחר מסיפורי לוז ועורר גל של מאמרי ביקורת חדשים, שלא רק ייחדו סיפור אלא גם מיקמו אותו כשלב באותה עלילת-על. כל סיפור מוסיף לה נופך משלו, וכך מתגוונת ומתמסדת אותה מורשת. היא שנשמרת שם, כמשפחתית וכציבורית, עד למהפך הכלל ארצי של סוף שנות ה-80 .כאן הובא שוב מבחר מאותן ביקורות חדשות. חוזרת בהן הערכתה של הסאגה כייצוגית לתנועת ההתיישבות הציונית בארץ, או אף לתוצאותיה המאוחרות, הפוסטציוניות.
בזמנה, כתנועה עולה, שימשה ההתיישבות כחיל החלוץ במערכה הציונית; אך עם שינויי הזמנים השתנתה המערכה ופג תוקף החלוציות, ואז שקעה לה התנועה כחיל מובס. רק המקום נותר כשהיה – "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת) – וכבר מכינים שם תושביו העכשוויים מורשת חדשה ואפילו ציונות מחודשת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יחיל צבן
תיאור: אחת מהתופעות המרתקות בסיפורת ההשכלה היא המרת השיח המיני בשיח קולינרי. בהיעדר שדה שיח לשוני מתאים ובשל ערכים חברתיים של צניעות מינית, סופרי ההשכלה התקשו לדון באופן ישיר במיניות והשתמשו בייצוגי המזון כדי לארגן מחדש את נורמות ההתנהגות בתוך הקהילה ולבקר את עולם האיסורים הדתיים. ספר זה חוקר את הקשר בין המזון לבין שאלות שעמדו בלב המהפכה המודרנית בחיי היהודים בנושאים של מיניות, דת, חברה וזהות לאומית. הקישור בין שאלות חברתיות ולאומיות אלו לבין העיסוק הגלוי במזון, והמסווה במין, ביצירותיהם של אברהם מאפו, יהודה לייב גורדון ושלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) מציע דרך חדשה ומפתיעה לקרוא את ספרות ההשכלה. הסיפורים והרומנים המשכיליים, הנשכחים ברובם בימינו, מתגלים כיצירה רבת פנים ומורכבת המציגה בחזיתה תפישות אידיאולוגיות חברתיות ולאומיות, אך נתונה במערבולת של סתירות פנימיות וחרדות מפני המהפכה המקווה בחיי היהודים; וכעדות לתקופה סוערת שהסוגיות בהן היא מתחבטת עומדות עדיין ביסוד הדיון הציבורי בחברה הישראלית בת זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שחר ברם
תיאור: חיבור זה עוסק בארבעה משוררים עברים בולטים מזווית ראייה ייחודית: יחסם לצילום בכלל ולתצלומים בפרט. החיבור בוחן את מערכת היחסים בין סוגי הייצוג - המילולי והויזואלי - בהקשר של כינון הזיכרון: ביצור החומות הסוגרות עליו או הרחבת גבולותיו. ארבעת המשוררים הם, לפי סדר הדיון: דן פגיס (1986-1930), אבות ישורון (1992-1904), טוביה ריבנר (1924-) והרולד שימל (1935-) - מעלה רצף וכיוון ברורים: תנועה מסגירות לפתיחות, וממאבק לשיתוף פעולה ומיזוג. אצל דן פגיס ואבות ישורון התצלום הוא מחסום או איום, ובין דרכי הייצוג המילולית והוויזואלית מתרחש מאבק הקובע את אופי כינון הזיכרון בשיר ואת גבולותיו. אצל טוביה ריבנר והרולד שימל התצלום והשיר נפגשים, הגבולות בין דרכי הייצוג מיטשטשים, הצילום והשירה מתקרבים זה לזה ופועלים יחד. החוט הקושר הוא גלגולי התצלום כמזכרת: תצלום הקרובים שאינם עוד או עיר ההולדת שננטשה, חפץ שחתומים בו פני העבר, מזכרת המזמינה את המשורר להתמודד עם סוגיית הזיכרון האישי והקולקטיבי. החיבור מציע איפוא מבט אחר על ארבעה משוררים עבריים חשובים בני זמננו והרהורים על הקשרים בין השירה לצילום בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שמעון זנדבנק
תיאור: בלשון בהירה וצלולה ובברק מחשבתי נדיר כותב שמעון זנדבנק במשך כחמישה עשורים על אודות חיי הספרות והתרבות הישראליים, המקוריים והמתורגמים, וכתיבתו המחקרית והמסאית שבתה את לבם של רבים. הוא מזמין אותנו לחשוב מחדש על קאנון ועל שוליים ומפנה את תשומת לבנו למורכבותו של החומר הספרותי ולזוהרן של המילים. בספר זה כונס לראשונה מבחר מאמרים ומסות שפרסם זנדבנק מאז 1982 ועד היום במוספי ספרות של העיתונים היומיים ובכתבי-עת ספרותיים. שאלות בלתי-צפויות בביקורת התרבות; עיונים בשירה העברית מתוך גישה אישית הפטורה מיובשנות אקדמית; עיונים בספרות העולם, פרי עיסוק רב-שנים בחקר הספרות; שאלות בתרגום שירה שמקורן בניסיונו העשיר כמתרגם רב-פעלים – כל אלה ועוד נמנים עם תחומי ההתעניינות המגוונים של זנדבנק, הנפרשים בספר זה באופן מעורר השראה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: חיים אסא
תיאור: מהפכות המידע הגדולות הן שאפשרו את המהפכות התודעתיות שיצרו למעשה את ההיסטוריה האנושית. מטרתו של ספר זה היא להעריך איך תיראה מהפכת המידע הבאה ואיזה אופי ילבש הצעד הבא של ההיסטוריה האנושית. כיום אנו עומדים על סִפה של מהפכת מידע ענקית, המהפכה הקיברנטית, שהיא המקבילה של מהפכת הדפוס במאה החמש-עשרה, או של מהפכת הכתב היווני שנהפך לכתב רשמי לפני כ-3,000 שנה. להבדיל מסמואל הנטינגטון, שהגדיר את קווי השבר בין הציביליזציות כקווים שלאורכם יתרחשו רוב העימותים האלימים בעתיד, הטענה המרכזית המוצגת בספרו של ד"ר חיים אסא, זרים לעצמם – ההיסטוריה האנושית כמהפכה תודעתית, היא שהעימותים האלימים יתרחשו לאורך קווי שבר הנוצרים על בסיס של זרות עצמית וניכור עצמי. אלה הם קווי השבר שעוברים בתוככי ירושלים, פריז, ניו יורק, בוסטון, וושינגטון או קהיר, ולמעשה בתוכו של כל כרך על פני כדור הארץ. מהי זרות עצמית, מהו שינוי תודעתי? כיצד הוא נוצר? מה הקשר בין שינוי תודעתי ומהפכת מידע? מהו מקומם של הבלתי-נספרים בהפקת המהפכה התרבותית או הפוליטית הבאה? אלה השאלות שאיתן מתמודד ד"ר חיים אסא בספר שלפנינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חגי ארליך
תיאור: שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי. מספר ביש-מזל. המשבר הגדול מאז מוחמד מתמצת את תולדותיו הסוערות של המזרח התיכון לאורך הדרך הנפתלת בואכה "האביב הערבי". אין בספר זה יומרה לחזות פני עתיד, אלא רק לנסות להבין ולהסביר מה קרה, איך קרה, מהם שורשיה של הוויית ימינו: אילו תמורות התחוללו בחברות הערביות והאסלאמיות, כיצד הן היטלטלו מתפנית אל תפנית ואיך הנהיגו עצמן עד המבוך האכזרי שאליו נקלעו בימינו. בלשון נקייה, בהירה ובעזרת שלל תובנות פורש לפנינו המחבר את פרקי העת החדשה: החל מראשיתה של ההתחדשות המודרנית, עבור בציפיות אדירות למחר עטור תהילה ועד לחברות המתעללות בעצמן ופניהן אלי האתמול. ההתבוננות בקווי המתאר של העבר הקרוב לא מפוגגת את ענני האבק שסביבנו. היא רק מבהירה את התוואי שבו עבר האזור ומאפשרת, אולי, הבנה טובה יותר של עוצמת המשבר הנוכחי. מבעד לתמונות החורבן וממעמקי הייאוש מבצבצת גם קרן של תקווה, שגם אותה ניתן לראות רק על רקע פיתולי הדרך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יעל נתיב, הודל אופיר
תיאור: "כשאני רוקדת, לרגע אחד, כמה שניות קצרות, אני שוכחת הכול. את כל הבעיות, המבחנים והדברים הקטנים שמעצבנים אותי, ומתמסרת כולי לתנועה שדרכה אני מביעה את מי שאני. כשאני רוקדת אני נותנת את כולי, אני כאילו נמצאת בעולם אחר לגמרי שקצת קשה לתאר אותו במילים. אני כאילו מתעלה מעל לכל הדברים היומיומיים ומוצאת פורקן רגשות ענק. זו באמת הרגשה של התעלות, מעל לעולם ומעל לעצמך". (תלמידת כיתה י"א) "כל פעם יש לי את ההרהורים האלה, בגלל הגוף שהוא כל כך חמקמק, הפכפך ובלתי צפוי, עד מתי אני אוכל להמשיך לתפקד כמורָה בתחום הזה. זו חרדה שבהחלט מלווה אותי. בתור אחת שכל-כך מתעסקת במה יהיה, אני תמהה מה יהיה. אני רוצה לדעת שיהיה. יהיה המשך, שהוא יכול לקבל צורה ופנים שונות, אבל שאני אמשיך להתעסק עם הגוף, עם התנועה. נורא חשוב לי. ושאני אוכל מתישהו לבטא את עצמי מבחינה אמנותית דרך התחום הזה. שתהיה לי פריבילגיה כזאת". (מורה למחול, 39 ) העיסוק בריקוד בקרב ילדות ונערות בישראל הוא תופעה רחבת היקף, ועל-פי הסימנים הרבים היא עוד הולכת וגדלה. ילדות ונערות רבות מרקע תרבותי, עדתי, סוציו-אקונומי וגיאוגרפי שונה, פונות ללימודי ריקוד; נשים-רוקדות שרכשו השכלה גבוהה מקימות ומנהלות בתי ספר למחול, מלמדות ויוצרות בתחום. בתי ספר תיכוניים מקיימים מגמות מחול לבגרות, ובתי ספר יסודיים מעשירים את תכני הלימוד בהם בתנועה ומחול. אחורי הקלעים של עולם הריקוד האמנותי בישראל מתרחב ותוסס, המדינה רוקדת. אולם למרות ייחודה והיקפיה זכתה זירה חברתית-חינוכית זו, שצבעה המגדרי מובהק, אך למעט תשומת לב מחקרית. הספר סדקים של חירות, השוזר את מחקריהן של שתי חוקרות, מציע מבט אתנוגראפי עשיר ומקורי על שדה החינוך למחול בישראל בראשית האלף השלישי. המחברות בוחנות את התנאים הסוציו-תרבותיים שבהם מתקיים חינוך לריקוד, את משמעות הריקוד והוראת הריקוד עבור נערות צעירות ונשים, את הכוח והסוכנות הטמונים בגוף הרוקד ובו-בזמן את גבולות הכוח ואת השוליות הנכרכים בעיסוק במחול. מרחבי הפעולה של רוקדות ומורות נחשפים לאורך הספר כמרחבים צרים, שלמרות שוליותם וזניחותם מאפשרים מידה של חופש, גופניות ואקזיסטנציה שאינה מתממשת או מתאפשרת במרחבי חיים אחרים. הכותבות רואות בספרן המשותף נדבך נוסף בדיאלוג שהן מקיימות ביניהן, ומעשה פמיניסטי מתוך עמדה אידיאולוגית המניחה שידע נוצר בין אנשים מתוך שיתוף ושילוב ביניהם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מאירה טורצקי
תיאור: סופרים ואנשי רוח ישראלים מרגישים זרים במרחב החברתי שהם חיים בו. הם יוצאים למסעות בארץ ישראל – משני עבריו של הקו הירוק – כדי לשמוע, להכיר, להבין ואולי אף לצמצם את המרחק והניכור. הם מתעדים את מסעותיהם בסוגה המכונה ספרות תיעודית. האם מדובר במסמכים אותנטיים, שמבקשים למסור תיאור אובייקטיבי של המציאות, או שמא אלו טקסטים ספרותיים?

רפורטז'ות או ספרות יפה? כדי לענות על שאלות אלו, מסעות אל החצר האחורית מציע ניתוח של ספרים תיעודיים מאת עמוס עוז, דויד גרוסמן, אילנה המרמן ואחרים. "ספר רב־תחומי, חדשני ומרתק, שעוסק בתיאור מאפייניו של ז'אנר הספרות התיעודית בישראל. הספר עוקב אחר פריחתו מאז שנות השמונים של המאה העשרים ועד היום, וחושף את הנסיבות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות ששימשו לו קרקע פורייה".  פרופסור יגאל שוורץ, ראש מכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב .
הקיבוץ המאוחד
מאת: ורד טוהר
תיאור: חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות הוא אסופת סיפורים עבריים שראתה אור בעיר פירארה שבאיטליה בשנת 1554 בבית הדפוס של אברהם אושקי וזכתה להעתקות בכתבי יד ולדפוסים מחודשים עד המאה העשרים. החידוש שהציגה האסופה במחצית המאה השש־עשרה אינו דווקא בסיפורים שהיא כוללת, שחלקם כבר היו ידועים ומוכרים זה מכבר במסורת הסיפורית היהודית, אלא באופן שבו הם נוסחו ואורגנו יחד כמקשה אחת. ככל אסופה, אף זו משקפת דעת קהל אך גם מעצבת אותה באופן אקטיבי בכך שהיא מגלמת את אופק הציפיות של קוראיה, משרטטת את גבולות תפישתם, מבטאת אותם בדרך מרומזת ולפרקים אף מנסה לפרוץ אותם. לעובדה שהאסופה נוצרה ישירות לתוך מכבש הדפוס יש השלכות משמעותיות על תפוצתה ומשקלה התרבותי, כמו גם על קיבועו של נוסח הטקסט. במהדורה מוערת זו מובא לראשונה הנוסח המלא של האסופה תוך תיאור תוכנו, מבנהו ומקורותיו של כל אחד מהסיפורים הכלולים בה. התקבלותה של האסופה והשפעותיה המאוחרות הן פועל יוצא של מקומה של טכנולוגיית הדפוס בתולדותיו של הסיפור העברי וכשרונו של העורך הראשון לחבר יחד בין סיפורים המבטאים באופן סימבולי את "הגורל היהודי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שיפמן
תיאור: איך מוצגות אמהוֹת בספרות העברית ומדוע לעיתים כה רחוקות הן מוצגות מן הפרספקטיבה שלהן, ולא מזו של ילדיהן? מדוע מוצג הקשר עם האם כמעין קשר גורדי, כזה שאין לנתקו ושאי-אפשר להפסיק לדבר עליו ולבקר אותו? ספר זה מציג את דמות האם בספרות העברית של העשורים האחרונים, שהיא במידה רבה שק החבטות של סופרים וסופרות כאחד. האמהות נשפטות על סמך אידיאלים מחמירים, שחלקם אוניברסליים וחלקם אופייניים לתרבות היהודית לדורותיה ולישראל, ולפיכך הן מעוצבות כמאכזבות וכנכשלות בתפקידן. האמהות הספרותיות מעוצבות ברובן המכריע מתוך תודעת ילדיהן. למעשה, במידה רבה המחקר על דמות האם בספרות מוצא שקוֹלהּ כמעט אינו מושמע. המחקר מציע קריאות של דמות האם בספריהם של דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, אלונה קמחי, דורית רביניאן, אילנה ברנשטיין, סמי בֶּרדוגו, תמר הגר ורבים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יהודית וייס
תיאור: בתקופת הרנסנס שורה של מלומדים קתולים הביעה עניין ער בספרות הקבלה היהודית מתוך שותפות לתפיסה היהודית כי זוהי התורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני ושבכוחה להאיר את הפן הנסתר והסודי של התורה שבכתב. מלומדים אלה קראו בחיבורי הקבלה בעברית ובארמית, תרגמו אותם ללטינית, חיברו להם פירושים נוצריים ושילבו יסודות מתוכם בשיטותיהם התיאולוגיות הנוצריות. אחד הבולטים מבין אלה הוא המזרחן והמיסטיקאי הצרפתי הנודע גיום פוסטל, שידענותו העצומה ושליטתו בשפות רבות קנו לו מוניטין של אחד המלומדים הבולטים בתקופתו. ואולם, בראש ובראשונה היה פוסטל מיסטיקאי שפיתח תכנית תאולוגית-משיחית מפורטת, שבליבה עקרונות היסוד של תורת הספירות הקבלית. פוסטל חזה את בואו של עידן משיחי נקבי, שיונהג בידי אפיפיור-נקבי בהתאם לעקרונות קבלת הספירות. לאורך חייו חיבר פוסטל עשרות חיבורים, ובהם תרגומים לטיניים ליצירות הקבליות המרכזיות, פירושים לחיבורים אלה ומונוגראפיות. מתוך יבולו הספרותי העצום של פוסטל מתבלט תרגומו המוער לזוהר כשיא יצירתו – תרגום לטיני מקיף (אך לא שלם) אליו צירף פירוש בעזרתו הוא מסביר לקורא את כוונתו האמיתית, הנוצרית והמשיחית, של ספר הזוהר. ואולם, תרגומו המוער לזוהר, כמו רוב חיבוריו של פוסטל, נותר בכתבי יד לטיניים, לא נדפס ולא נחקר לעומקו. הספר שלפנינו מציג את סיפורו המרתק של פוסטל ואת הרקע לעיסוקו בקבלה ובזוהר, ומציע לראשונה מפתח פרשני כולל להבנת שיטתו התיאולוגית הסבוכה ולהבנת מקומה של תורת הקבלה בתפיסותיו הנוצריות המשיחיות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן חבר, מחמוד כיאל
תיאור: ראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף. רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רמזי ברט
תיאור: תיאטרון מחול ג'דסון בוחן מחדש את המחול הרדיקלי האקספרימנטלי שהוצג בתחילת שנות השישים בכנסיית ג'דסון בדאון-טאון מנהטן. רמזי ברט סוקר את סדר היום האמנותי החדש שהכתיבו טרישה בראון, סטיב פקסטון, איבון ריינר ועמיתיהם לריקוד לאור התפתחויות באמנויות החזותיות. לצד מעקב אחר המשך הקריירה שלהם, המחבר מתאר כיצד הרעיונות שהם פיתחו בדבר הגוף והנוכחות הפרפורמטיבית תרמו להתפתחותו של המחול האקספרימנטלי באירופה, למשל בעבודתם של פינה באוש, אנה תרזה דה-קירסמאקר וז'רום בל. הספר מסתמך על מחקרים חדשים בתחומי המחול והיסטוריית האמנות ומציע בחינה מעמיקה של התקופה, המאפשרת זווית ראייה חדשה לכל המתעניינים בהיסטוריה-תיאוריה-פרקטיקה של המחול ושל אמנות האוונגרד.
הוצאת אסיה
מאת: דיוויד לינץ'
תיאור: רעיונות הם כמו דגים. אם רוצים לתפוס דג קטן אפשר להישאר במים רדודים. אבל אם רוצים לתפוס דג גדול, צריך להגיע למעמקים. לדגים במעמקים יש יותר עוצמה וטוהר. הם גדולים, מופשטים ויפהפיים. הדגים שאני מחפש, אלה שמשמעותיים לי במיוחד, הם אלה שיכולים להיתרגם לקולנוע. אבל יש כמה וכמה סוגים של דגים ששוחים שם למטה; דגים שמתאימים לכל. לתפוס את הדג הגדול מעניק לאוהביו של דיוויד לינץ' את ההזדמנות המיוחלת להבין לעומק את החזון היצירתי האישי של היוצר המסקרן והאניגמטי, ובאותה מידה זהו ספר רב-השראה שיכול להעשיר את כל מי שמתעניין או עוסק בתהליך יצירה כזה או אחר.
הוצאת אסיה
מאת: דיוויד מאמט
תיאור: דיוויד מאמט, מהמחזאים הגדולים בני זמננו, מאמין שהנטייה לדרמה טבועה בנו - אנחנו עושים דרמה מכל דבר, החל במזג האוויר וכלה בבחירות הקרובות. הדחף הדרמטי הזה הוא אמצעי להכניס היגיון בעולם סתמי, ולהגן על עצמנו מפני חוסר המשמעות בחיים. בשלושה שימושים לסכין הוא מלמד איך להבדיל בין כתיבת דרמה טובה לחלופות הכוזבות שלה. הוא מזכיר לנו, ככותבים, מה תפקידנו האמיתי ועומד על כך שכתיבה משובחת אינה נעשית קלה עם הזמן. הוא מבין כמה קשה להתקדם ממערכה אחת לאחרת, כמה קשה לפצח את המסתורין של דיאלוג טוב, את פעולותיה של דמות, ומבקע עבורנו את הקשיים האלה בכלים פילוסופיים ופרקטיים כאחד. שלושה שימושים לסכין היא מסה מחשמלת על אמנות כתיבת המחזות כמו גם עבודה מקורית מרשימה על מוסר תרבותי. "זה טבענו כחֶברה, כבני אנוש... לאהוב לשקר, לשקר לאחרים, לשקר לעצמנו... ובַדרמה יצרנו את ההזדמנות להתמודד עם השקרים שלנו. כי נושא הדרמה הוא השקר. ובְסוף הדרמה האמת – שהתעלמנו ממנה והכחשנו אותה. וכך אנחנו יודעים שהדרמה הסתיימה." - מתוך הספר
הוצאת אסיה
מאת: אנדרו יואיט
תיאור: בעזרת המושג "כוריאוגרפיה חברתית" אנדרו יואיט ממחיש כיצד הכוריאוגרפיה לא הייתה רק מטאפורה למודרניות, אלא גם תכנית מבנית לחשיבה על ארגון חברתי מודרני ולעיצובו. השילוב של היסטוריית המחול עם תיאוריה ביקורתית, מוביל אותו לתפוס את האידיאולוגיה כמגולמת ומבוצעת בגוף, ולא רק כמתכונת הכרתית מופשטת. הקישור בין המחול והאסתטיקה של תנועת היומיום – כגון הליכה, מעידה וצחוק – לבין תפיסות היסטוריות של סדר חברתי מאפשר לו לשפוך אור על פולמוסים מרקסיסטיים בדבר הזיקות שבין אידיאולוגיה לאסתטיקה. יואיט מתמקד בתקופה שבין אמצע המאה התשע-עשרה לתחילת המאה העשרים ובוחן רקדנים וחוקרים חברתיים בגרמניה, בבריטניה, בצרפת ובארצות הברית. הוא סוקר את טענותיהם של כותבים כגון שילר, אדורנו, ברנדנבורג, בלוך וקרקאואר וחושף את השינוי המחשבתי שלהם בקשר לתנועת גופים מתפיסה של משחק כמצב של חירות אנושית לתפיסה של עבודה כהגשמתו של הפוטנציאל האנושי המגולם בגוף או כהתנכרות לו. במסגרת בחינתן של תפיסות שונות, יואיט מציג את סוגיית המגדר במרכז ומגייס את המחול ואת תנועת היומיום לחשיבה מחדש על אודות הזיקה שבין אסתטיקה לסדר חברתי.
הוצאת אסיה
מאת: דבורה ג'ואיט
תיאור: "בספרה המבריק מעניקה לנו דבורה ג'ואיט גישה חדשה להיסטוריה ולביקורת של המחול. במקום להתבונן במחול כמקובל – היא מתבוננת בחברה שבה צומח המחול. בסיוע רעיונות של אמנים ושל הוגי דעות בני התקופה, היא מבהירה את התמורות בטעם – מהסילפידות האלגנטיות והשמיימיות של תחילת המאה התשע-עשרה ועד לדמויות המיוסרות במחול של שנות השמונים. לקוראיה, ג'ואיט פוקחת את העיניים ופותחת את המחשבה לפלאיה של אמנות המחול מרובת הפנים."
הוצאת אסיה
מאת: הלן תומס
תיאור: הגוף, מחול ותיאוריית תרבות בוחן את שפע הזיקות שבין צורות שונות של מחול לבין העניין הגובר בגוף במחקרי חברה ותרבות. באמצעות המחול עומד הספר על האפשרויות ועל המגבלות הכרוכות בפרשנות של הגוף בתיאוריית החברה והתרבות. הספר פותח בדיון בבעיות הקשורות לגוף בתיאוריית החברה והתרבות. הוא סוקר בצורה ברורה ותמציתית את השאלות התמטיות החשובות שמובילות את המחשבה על הגוף, ומאמץ לשם כך נקודות מבט פמיניסטית, סמיוטית, פוסט סטרוקטורלית ופוסט מודרנית. דרך דיון באתנוגרפיה כמתודולוגיית מחקר המגולמת בגוף, עובר הספר לחלקו השני, המתמקד בגוף הרוקד. בחלק זה חושפת בחינה מדוקדקת של צורות, של הקשרים ושל מסורות של מחול ושל משטרים גופניים – מהבלט הקלאסי ועד לתרבויות הרייב – כיצד המחול מנסח ביקורות תרבותיות וחברתיות, וכן מהווה תחום עשיר, ובלתי ממופה יחסית, למחקר ולהמשגה של גופים מביעים.
הוצאת אסיה
מאת: אן דאלי
תיאור: איזדורה דנקן זכתה בתהילה בינלאומית והשפיעה על דורות של נערות ושל נשים אמריקאיות, אך המיתוס הרומנטי שנטווה סביבה הותיר כמה שאלות ללא מענה: מה ראו הקהלים שלה על הבמה, ומה הייתה תגובתם לכך? אילו חלומות ואילו חששות שלהם היא הציגה? מדוע היה הריקוד של דנקן מושך כל כך? הגוף הרוקד, הגוף הטבעי חושף את המארג של דנקן בזרמים החברתיים והתרבותיים של תקופתה: המוסרנות של העידן הפרוגרסיבי, הרדיקליות האמנותית של גריניץ' וילג' לפני המלחמה, הפחד מזרים של שנות העשרים, זיקותיה לפמיניזם ותפיסתה מושתתת הגזע של "אמריקה".
הוצאת אסיה
מאת: גבי אלדור
תיאור: במשך שנים עוקבת גבי אלדור אחר אוהד נהרין – כוריאוגרף, אמן והמנהל האמנותי של להקת בת-שבע – אחר עבודתו, מסעותיו עם להקתו והתפתחותו כאמן מרתק, מהחשובים בעולם. יצירותיו של נהרין זוכות להערכה בעולם כולו, והישגיו זיכו אותו בשלל פרסים, בהם פרס ישראל, פרס אמ"ת, פרס בסי ואות לגיון הכבוד הצרפתי. הספר בוחן את יצירותיו של נהרין ומנסה לקשור דרך שיחות את קורות חייו עם התפתחות יצירתו. אין זה מחקר שיטתי, אלא תיעוד מתמשך, משאלה להתחבר להשראה שבבסיס יצירתו. באירוניה מסקרנת תופסת השפה מקום חשוב בעבודתו של נהרין, הן בטקסטים המלווים את המחול והן בטקסטים-לעצמם שכתב. הגאגא – שפת התנועה שהוא פיתח – מיועדת לרקדנים וללא-רקדנים גם יחד, והשימוש במילים הוא שמניע בה את עולם הדימויים הפיזיים, הוא שמדריך, שמזמין לפעולה. בין השפה המילולית, המוסיפה רובד לעבודתו, ובין אילמותו של הגוף הרוקד נמתח פער, ופער זה הוא שדה המחקר של המחברת. בספר משולבים צילומיו של הצלם גדי דגון, המתעד את נהרין ואת יצירותיו לאורך השנים.
הוצאת אסיה
מאת: ניוהול מארי אן סנטוס
תיאור: מרי ויגמן – יוצרת, רקדנית בעלת נוכחות בימתית כובשת ומורה חדשנית – הייתה מהמובילות של מחול ההבעה, המכונה גם מחול חופשי, גרמני וטוטאלי. יחד עם אמנים נוספים יצרה את מהפכת התנועה ששינתה את פני המחול בין שתי מלחמות העולם. מופעיה המרתקים, חקירות התנועה ותיאוריות המחול שלה השפיעו גם מעבר לגבולות גרמניה. במסעותיה בארצות הברית היא הביאה את בשורת המחול החדש וגרמה, יחד עם יוצרים כמו רודולף פון לאבאן וקורט יוז, לשינוי שהשפיע על המחול העולמי. "כל אדם הוא רקדן," ,אמרה, וסירבה להירארכיה השמרנית של הבלט ולמוחצנות שלו. מושפעת גם מן המיסטיקה ומתרבות אסיה, יצרה את ריקוד המכשפה המפורסם, תוך שימוש במסכה וכלי הקשה ואת קינת המתים במסורת מקהלת תנועה עם שימוש בקול ובטקסט. עם עלית הנאצים לשלטון היה עליה להתמודד עם ההתערבות הפוליטית ביצירה האמנותית ובגינוי ריקוד ההבעה מטעם השלטון. מעמדה בתקופה זו עדיין שנוי במחלוקת.
הוצאת אסיה
מאת: עופרה מצוב-כהן
תיאור: ספר זה עוסק בכמה מסיפוריו של הסופר אשר ברש, מהם מתרחשים בגולה ומתארים את הוויי החיים של היהודים בגליציה בסופה של המאה התשע־עשרה, ומהם מתרחשים בארץ ישראל בתקופת היישוב היהודי במאה העשרים ומתארים את חיי הדמויות לאור התמורות ההיסטוריות שאירעו בתקופה זו. באלו ובאלו ברש מתאר את כמיהתן של הדמויות, ראשיות כמשניות, 'לקרוא' את חייהן, לחוות אותם, כל דמות בדרכה ועל פי הבנתה. בין החוקרים שעסקו ביצירותיו של ברש מקובל כי מדובר ביוצר ייחודי וחשוב. אמנם לא מעט נכתב בספרות המחקר על יצירתו של אשר ברש, אך דומה שחלק ניכר ממנה נוטה לסכמתיות ואינה מעמיקה כנדרש. בספר זה נספח מוטיבים שעשוי לסייע בהמשך המחקר על עולם יצירתו של ברש. גם חלוקת פרקי הספר לנושאים – מגדר ונשיות, סגנון והומור, עולם הילדות, הלבנט בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים – עשויה אף היא להתוות ציוני דרך להמשך המחקר ביצירת ברש.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: דב שוורץ, גילה פריבור
תיאור: מפותלות ועשירות הן דרכיו וגלגוליו של הספר העברי מכתבי היד ועד לספרים הדיגיטליים. הקובץ "מישן לחדש בספר העברי" מציג היבטים מגוונים בדרכו של הספר העברי החל בימי הביניים וכלה בימים אלה ממש. מאמרי הקובץ מראים כיצד הספר הוא לא רק בעל ערך עצמאי אלא גם משמש כראי החברה והציבוריות היהודית והישראלית. הקובץ מיועד להיסטוריונים, ביבליוגרפים, חוקרי ההגות ולכל אוהבי הספר.  (קובץ מיוחד של עלי ספר כד-כה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלי ברודרמן
תיאור: ספר זה מבקש לבדוק את אפשרות כינונה של תאוריה אסתטית חדשה למוצר הצריכה המעוצב, תאוריה שמביאה בחשבון את זמנה ומנסה לפתוח את שדה המחקר האסתטי למפגש ודיאלוג עם שדה התרבות. זהו הספר הראשון בשפה העברית העוסק בפילוסופיה ובאסתטיקה של העיצוב תוך דיון ודיאלוג עם הכותבים העכשוויים והמרכזיים בתחום האסתטיקה. הספר מבקש לבדוק האם המסגרת הנאו-קאנטיאנית של המחקר באסתטיקה העכשווית מתאימה לחקירה של נושא העיצוב ומוצרי הצריכה, האם היא רלוונטית והאם היא משאירה מקום לתרבות, ואם כן כיצד? כמו כן פותח הספר דיון על החיקוי (imitation), על יופי פונקציונלי ויופי מוסרי, ודן בטבעם לאור תרבות הצריכה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: בפרק הפותח את ספרו החדש מציע פרופ' יגאל שוורץ מסד חדש, מהפכני, להיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה שיתבסס על קריטריונים מנטאליים-סגנוניים. הוא טוען שהספרות העברית החדשה המכונה "האשכנזית" מורכבת משני קורפוסים שונים שנוצרו על-ידי קבוצות יוצרים, שלכל אחת מהן יש אופי מנטאלי נבדל בשל ההקשרים הגיאו-תרבותיים הייחודיים שבהם היא נוצרה. האופי המנטאלי של היוצרים בני הקבוצות הגיאו-תרבותיות השונות משתקף במאפיינים סגנוניים של הקורפוסים הספרותיים המייצגים כל קבוצה וקבוצה. בין שתי קבוצות היוצרים הללו, ששוורץ מכנה אותן "הספרות העברית המזרח-אירופית" ו"הספרות העברית המרכז-אירופית", התנהלה בעבר הלא רחוק מלחמת תרבות של ממש, שהדיה נשמעו היטב בספרות היפה, בביקורת ובמסות הגותיות. המלחמה הזאת הסתיימה, לפחות זמנית, בניצחון גדול של הקבוצה "המזרח-אירופית". שוורץ חושף את שורשי התופעה הזאת, את גילוייה המובהקים, ועומד על ההשתמעויות המרכזיות הנגזרות ממנה. גם בפרקים האחרים בספר פותח המחבר צוהר להתבוננות מחודשת במקטעים חשובים ומרתקים בהיסטוריה של התרבות העברית החדשה. בפרק השני הוא עוקב אחר מה שהוא מגדיר כמנגנון העיקרי שבאמצעותו יצרו הסופרים העבריים את האדם הלאומי החדש. בפרק השלישי הוא עומד על המאפיינים הייחודיים של הספרות העברית-ישראלית בקרב ספרויות המתיישבים המודרניות. ובפרק הרביעי הוא מציע דיון חדשני שעניינו "מפת הדמיון של התרבות הישראלית", ובוחר, כמקרה מבחן בדרום-אמריקה כ"מקום של משמעות" בהיסטוריה הציונית ובספרות העברית החדשה. כל הפרקים עומדים ב"סטטוס" דיאלוגי מובהק. הם "מדברים" עם טקסטים ועמיתים אמיתיים ומדומיינים, מקשיבים ומתווכחים בעוצמה ובלהט, יוצרים קריאה מעורבת, מרתקת ומשמעותית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ
תיאור: קובץ המחקרים 'קריאות בשירה העברית' מציע שורה של מחקרים בפואטיקה, באסתטיקה ובהיבטים בינתחומיים בשירה העברית מימי הביניים, ההשכלה העברית ועד לשירה העברית המודרנית בדורות האחרונים. המחקרים מוגשים בסדר כרונולוגי של תקופות בשירה העברית; ממצאים חדשים בפרוזודיה של ימי הביניים, בשירת הבקשות, הסליחות ובפיוט בכלל, עיון בספר שיריה הראשון של המשוררת רחל מורפורגו, מיפוי פעילותו התרבותית של זאב ז'בוטינסקי ועבודתו הבלשנית. בתחום השירה העברית החדשה בארץ-ישראל יוחד מחקר לאלכסנדר פן, ומדור מיוחד הוקדש לעיונים בשירתה של לאה גולדברג. לקובץ זה כונסו מבחר מאמרים על שירה עברית בשנות הששים ואילך; דן פגיס, אבות ישורון, זלדה, חזי לסקלי ויונה וולך.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
תיאור: קובץ המאמרים `הזמר העברי – פואטיקה מוזיקה, היסטוריה, תרבות` מצטרף למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות אודות הזמר העברי. ששה-עשר המאמרים שנכללו בו נכתבו על-ידי חוקרים בולטים בתחומי מחקר מגוונים: בתחום חקר התרבות וההיסטוריה הארץ-ישראלית בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה, בתחום חקר המוזיקה והפזמון ובתחום חקר הפואטיקה והלשון. אופיו הרב-תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי, כיצירה אמנותית, אשר מתממשת באמצעות קהל מבצע, ומצרפת עשייה מוזיקלית וספרותית-אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים. קובץ המאמרים כולל שלש חטיבות: שתי החטיבות הראשונות ערוכות על פי רצף כרונולוגי, למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה, ומוקדשות לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה, ביניהם נתן אלתרמן, נעמי שמר, חיים חפר, אהוד מנור ועוד. החטיבה השלישית דנה בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ובמקורות השפעותיו, שאינן מותנות בזמן מוגדר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עוזי רבי
תיאור: מיקומה האסטרטגי של תימן במרחב הגיאו-פוליטי הוא סיבה מספקת עבור מנהיגי העולם לעקוב בדאגה אחר המתרחש בה מאז ראשית המאה ה-21. המדינה, החולשת על טריטוריה שהייתה בעברה כראש גשר בנתיב התפשטותן של הציווליזציות הגדולות, ונודעה כ"ערב המאושרת" (Arabia Felix), מסתמנת בשנים האחרונות כ"מדינה כושלת". רפיסות שלטונית מתמשכת הפכה אזורים רבים במדינה לשטח הפקר, חממה לצמיחתן של קבוצות אנטי-מדינתיות ולטיפוחם של ארגוני אסלאם קיצוני, שפעילותם מחשבת לזלוג למדינות האחרות במרחב, ולערער את יציבות האזור כולו. הספר תימן: אנטומיה של מדינה כושלת מגולל את קורותיה של תימן מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו – פרק עלום ולא נחקר דיו בתולדות המזרח התיכון. ההיסטוריה הדרמטית של תימן, לצד מאפייניה הפרטיקולריים, מרכזת בתוכה רבות מן התמות המהוות את סיפורו של העולם הערבי בעידן המודרני: מאבק האיתנים בין מהפכנים לשמרנים, הניגוד המובנה בין זיקות שבטיות לממלכתיוּת הכרוכה בביסוסה של אומה, מתח בין כוחות הקדמה לכבלי המסורת, בין דתיות לחילוניות. מן הדיון המעמיק המוצע בספר זה ניתן להבין כיצד הייתה תימן לאחד המוקדים הראשונים שבהם נפרש סיפורו המרתק של מה שמכונה "האביב הערבי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: שוש ברוש
תיאור: בלקט זה שבעה מאמרים מתורגמים מאנגלית, שנכתבו בידי מיטב החוקרים בתחום האוריינות. עניינם של המאמרים - אוריינות במובן העדכני שלה: הם מדגישים מסרים ערכיים-חינוכיים שבמרכזם עומדים הלומד והחברה, מתמקדים בתהליכים הכרוכים בכתיבה ובקריאה ומציגים מודלים חדשים של למידה ושל הוראה. הלקט מיועד למורים, במיוחד לאלה המלמדים הבנה והבעה, וכן לסטודנטים ולהורים, באשר גם הם מורים.
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הצג עוד תוצאות