נמצאו 741 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסף מקס
תיאור: הספר "יהדות על פרשת דרכים" יצא לאור לראשונה בשפה הגרמנית בשנת 1908. המחבר, הרב מקס מרדכי יוסף (1950-1868), נחשב לתופעה יוצאת דופן באותם ימים: הוא נמנה במובהק עם שורות מחנה היהדות הליברלית, ובה בעת היה פעיל ציוני נלהב. "יהדות על פרשת דרכים" הוא כתב הגנה על הרעיון הציוני העושה שימוש דווקא בטיעונים דתיים והתחשבנות חסרת רחמים של המחבר עם נטיות ההתבוללות של עמיתיו הרבנים הגרמנים במחנה הלא-אורתודוקסי. כדי לתת מענה למשבר הקיומי של היהדות בעת החדשה, כדי להתגבר על הבעיות שמציבה הנאורות, ובכל זאת להימנע מחזרה אל התלמוד ואל הגטו, על הציונות הפוליטית להתעצב מתוך אידאליזם מוסרי ודתי, כך מציע מקס יוסף. לדידו הדרך היחידה להישרדות היהדות הדתית היא הציונות. טענה מקורית זו היא החידוש שבספר, המתפרסם כעת בפעם הראשונה בתרגום עברי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל זנוויל כהנא
תיאור: ספר זה מביא לראשונה את הגות השואה של ד"ר שמואל ז' כהנא (הידוע בשם העט שלו שז"ך, 1905–1908) ומתאר את ניסיונו להנציחה כמייסד ומנהל מרתף השואה אשר בהר ציון, מוסד ההנצחה הממלכתי הראשון של ישראל. רוב תוכנו של הספר לא פורסם מעולם וחומרי הגלם להכנתו, פירות יצירה של יותר מארבעים שנה, נמצאים בארכיונו הפרטי של שז"ך, השמור בידי בתו היחידה. בספר שמונה פרקים, ובהם שניים מרכזיים: הראשון, מכיל ניסיון נועז לשרטט מחשבה יהודית חדשה בעקבות השואה, בעזרת הרהוריו של שז"ך עצמו והשליטה הוירטואוזית שלו בכל מכמני הספרות הדתית ובעזרת מחשבות אמונה וכפירה שרשם שז"ך מפי ניצולים. החמישי, מביא מבחר מאגדות השואה שאותם חיבר שז"ך כדי להעביר את תוכנה לדור הצעיר. שאר הפרקים מכילים מאמרים, טיוטות למאמרים והגיגים בנושאים שונים הקשורים במחשבת השואה; הפרק האחרון מביא את חזון הנצחת השואה של שז"ך בהר ציון. בפתח הספר הקדמה מקיפה המתארת את תולדות שז"ך, פעילות ההנצחה שלו, והקווים המרכזיים של מחשבת השואה שלו במבט השוואתי. היא נכתבה בידי עורכי הספר ד"ר זוהר מאור (מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן) ונעמה מאור (דוקטורנטית למחשבת ישראל באוניברסיטה זו). חשיבות הספר בחשיפת התמודדות אמונית וקיומית נוקבת עם השואה, ובתיעוד יחיד במינו של מעשי קידוש השם ושיחות אמונה, כפירה ותהיה של נספים בשואה ושל ניצולים. הוא עשוי לפנות לחוקרי השואה אך גם לקהל הרחב, במיוחד זה המתעניין בהגות בעקבות השואה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: שלא כמשנתו הפיזיקלית של אלברט איינשטיין, אשר זכתה וזוכה להתעניינות אקדמית עולמית, הגותו באשר למפעל הציוני נותרה כאבן שאין לה הופכין כמעט. למרות זאת, התבטאויותיו בעניין חשוב זה מוצגות באופן חלקי ובצורה בררנית על ידי כותבים שונים התרים אחר אילן גדול להיתלות בו לשם חריצת דין – לשבט או לחסד – על התנועה הציונית, על מדינת ישראל ועל יחסן ל"שאלה הערבית". ספר זה הוא פרי מחקר שביקש לבחון באופן שיטתי, שנה אחר שנה, את עמדותיו של איינשטיין כלפי המפעל הציוני והסוגיות הנכרכות בו באמצעות ניתוח כתביו ומכתביו, נאומיו ומסריו ואף מעשיו הפומביים. המחקר בחן שלל מסמכים ראשונים, שקצתם נחשפו לציבור אך לאחרונה, מתוך ניסיון להבינם על רקע השקפת עולמו הכוללת של איינשטיין. תוך כך נחשפה הזיקה בין השקפת עולמו הפוליטית הכללית ובין משנתו הציונית המשפיעות האחת על האחרת. את עמדותיו של איינשטיין ניתן להציג על מנעד הגותי תדיר שבקוטבו האחד התפיסה האוניברסלית (ליברליזם, פציפיזם ועל-לאומיות) ובקוטבו האחר התפיסה הפרטיקולרית הנוגעת לעם היהודי בכלל ולפתרון הלאומי למצוקותיו בפרט. כל אלה יש בהם כדי לספק תמונה שלמה ומלאה יותר של משנתו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אביבה חלמיש, עופר שיף
תיאור: את תולדותיה של מדינת ישראל מקובל לחלק לעשורים. העשור השלישי לקיומה, שהחל באביב של שנת 1967 והסתיים ב-1977, הוא פרק זמן מובחן היטב: תחילתו במלחמת ששת הימים ובתקופת ההמתנה שקדמה לה, וסיומו ב'מהפך' הפוליטי שהתחולל עם עליית הליכוד לשלטון או בביקורו של סאדאת, נשיא מצרים, בירושלים. כחוט השני מחבר בין מאמרי הקובץ הניסיון לבחון עד כמה הייתה מלחמת ששת הימים קו שבר בתולדות החברה הישראלית, באיזו מידה האירועים והתהליכים שהתחוללו בשנים 1977-1967 היו המשכן של מגמות ותופעות שקדמו למלחמה ועד כמה הם בגדר מפנה ושינוי. כך או כך, ממרחק של ארבעים וחמישים שנה חשוב שניתן דעתנו להתפתחויות שהשלכותיהן חורגות מן העשור השלישי אך שורשיהן נעוצים בו, והן קובעות את סדר היום הפוליטי, החברתי והתרבותי של ישראל בימינו אלה. ישראל 1977-1967: המשכיות ומפנה אינו מתיימר לגעת בכל קווי המתאר של העשור השלישי. אין הוא סיכום אלא פתיחתו של דיון מחקרי המצפה להמשך.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עופר שיף
תיאור: מולדות בגולה מעמיד במוקדו את נקודות הראייה של יהודי התפוצה ואת תפיסות השייכות-זרוּת שלהם כלפי 'המולדת' היהודית בארץ ישראל וכלפי סביבות הרוב של התפוצה. הוא איננו בוחן עד כמה מדויקות תפיסותיהם כלפי השיח הישראלי בנושא. סוגיה זו נדונה בהרחבה בגָּלויות ישראליות, הכרך הבא, העוקב, בסדרת הנושא של כתב העת עיונים בתקומת ישראל. מרבית המאמרים בספר שלפניכם עוסקים במתח הפנימי שבו שרויים יהודי התפוצה, המתח שבין מגמות טיפוחה של הייחודיות והסולידריות הכלל-יהודית, מכאן, ובין המגמות שמייחסות ערך חיובי מהותי להשתלבותם בתרבות ובחברה הסובבת, ולסולידריות שלהם אתה, מכאן. במתח הזה ובשאלה כיצד מגדירים ובונים אחדות קבוצתית יהודית ומאפשרים את המשכיות החיים היהודיים במציאות החברתית-תרבותית המודרנית והבתר-מודרנית, המחלישה את קווי הגבול בין מעגלי השייכות השונים, דנים כותביהם של המאמרים באסופה זו: חיים א' וקסמן, יורם בילו, גור אלרואי, יוחאי אופנהיימר, אליעזר בן רפאל, יצחק קונפרטי, הלל כהן, מארק ריידר, ג'ונתן ב' קרסנר, גיא מירון, זוהר שגב, רענן ריין, ג'פרי לסר, מיכאל קצין, דני טרום, שמואל טריגנו ויוסי טרנר. יש הרואים בסדיקת מעגלי השייכות החברתיים-תרבותיים איום על זהותו ועל קיומו של הקיבוץ (הקולקטיב) היהודי שמחוץ למדינת ישראל, ויש הרואים בה הזדמנות להגדרה מחודשת של חוויית החיים היהודיים בתפוצה. גם אלה וגם אלה רואים במצב הזה אתגר, וההתמודדות אתו היא החוט המקשר בין כל מאמריה של אסופה זו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרינה חן
תיאור: בתי המקדש היו מוקד חברתי ומרכז פולחן של העם היהודי במשך כאלף שנה. לאחר חורבנם היו למושא תפילות, ברכות וטקסים, מחוז געגועים וחזון שאין להשיגו בזמן הנראה לעין. חזון זה לבש ופשט צורות רבות ומגוונות, עבר עידונים ותמורות שהותירו את מעשה הגשמתו בידי שמיים – עד לימינו אלה. בדורנו קמו קבוצות המבקשות לקומם את החזון ולממשו הלכה למעשה בבניין טיט ולבנים ובהקרבת זבחים. בעבר נתפסו הקבוצות הללו קיצוניות ואפילו קיקיוניות, אולם במרוצת שנות האלפיים השתנה יחסה של החברה הישראלית אליהן, והן מבטאות היום הלוך רוח מרכזי בציבור האמוני. מהן הסיבות לשינוי זה? התבוננות בדפוסי הארגון והפעולה של קבוצות 'שוחרי המקדש' מלמדת כיצד הצליחו לשנות את ההתייחסות לנושאים שנחשבו טאבו הן בשל נפיצותם הפוליטית והן משום שעוררו פולמוסים הלכתיים ארוכי שנים. פעילותם של 'שוחרי המקדש' הטמיעה דפוסי תרבות ומחשבה חדשים בחלקים נרחבים מן הציבור האמוני ודחקה למרכז השיח הציבורי את גאולת הר הבית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יוסף גורני
תיאור: ראליזם אוטופי' – הייתכן?
מושג זה שטבע יוסף גורני ונמצא בלבו של הספר מורכב מצירוף של ניגודים, אך הוא המפתח לפענוח הדחפים של האישים והתנועות שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה הציונית. הראליזם האוטופי תורגם לשיטה מדינית וחברתית שעיקרה הוא 'פשרה מקדמת', ובכוחה צמחו ופעלו בתנועה הציונית רעיונות ואידאלים מגוונים ואף נוגדים זה את זה: לאומיות היסטורית דתית ומודרנית חופשית, רומנטיקה רגשית, ליברליזם דמוקרטי וסוציאליזם מעמדי או עממי רווי בנטיות אוטופיות. כל אלה הניעו מערכת של אישים ומוסדות, ואף שנוצרו בתוכה ניגודים רעיוניים, פוליטיים וארגוניים, היו אלה ניגודים משלימים. האידאלים היו לתמרורי הדרכה והכוונה, והותאמו למציאות המשתנה שבתוכה פעלו. על כן קרויים הם 'אנשי כאן ועכשיו': התפיסה האוטופית והאידאלים הנחו אותם בלא שייכָּפו על התהליך ההיסטורי ובלא שיראו בהם צו עליון מוחלט. הססמה 'כאן ועכשיו' היתה ציווי קטגורי אישי ולאומי, פוליטי ומוסרי, מוחלט ויחסי כאחד. עם הקמת המדינה התפרק הראליזם האוטופי. הצרכים החברתיים והמדיניים דחקו את הנטיות האוטופיות מן הזירה הציבורית, ולא נמצא עוד כוח פוליטי שיהיה מסוגל לשמור על האיזון בין השיקול הראלי לנטייה האוטופית. מלחמת ששת הימים מציינת שלב נוסף בהתפרקות המערכת רבת-הניגודים המשלימים הזאת. בעקבותיה נפרדו דרכיהם של בעלי הנטיות האוטופיות הלאומיות: המאמינים בארץ ישראל השלמה - מזה, ואלה המאמינים באפשרות של הסדר שלום מדיני – מזה. התנועה הציונית אינה משכילה עוד לשלב בין כוחם של מנהיגים מדיניים, חברתיים ומורי הוראה רוחניים ובין המוסדות והארגונים שנוסדו בראשית הציונות. הדבר ניכר במיוחד בתחום המדיני. תהפוכות פוליטיות חוללו שינוי בציונות כולה. היא נעשית אוטופיה משיחית ומעמידה בסכנה את עצם קיומה היהודי הציוני של מדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: בני מוריס
תיאור: היחסים בין מדינת ישראל לשכנותיה, מדינות ערב, ניצבים במוקד מפעל המחקר הענף של ההיסטוריון בני מוריס. בספר זה מובאים מחקרים היסטוריים, מאמרים עיתונאיים ורשימות אישיות פרי עטו. לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.
עם עובד
מאת: דוד רטנר
תיאור: סוף שנות ה־60 והמחצית הראשונה של שנות ה־70 היו שנים מסעירות וחסרות תקדים בהיסטוריה של אתיופיה: תנועת סטודנטים דומיננטית, קבוצות קריאה פוליטיות הופיעו בכל מקום והמהפכה ב־1974 אשר הפילה מכסאו את הקיסר, העלתה לשלטון ארגון צבאי בעל אג’נדה מרקסיסטית (דרג) והביאה לסיומו שלטון מלוכני בן מאות שנים. בתוך מכלול הארגונים המהפכניים שעלו על הבמה בתקופה זו התבלטו שניים: EPRP הפופולרי והרדיקלי שבתוך זמן קצר גייס לשורותיו עשרות אלפי חברים ו־TPLF הצנוע והפרובינציאלי יותר. תחילתה של תקופה זו התאפיינה בשיח פוליטי פתוח וסוער באופן שאתיופיה לא ידעה כמותו, אך לקראת סוף שנות ה־70 המדינה התדרדרה למלחמת אזרחים מדממת אשר הסתיימה רק ב־1991, עם עליית TPLF לשלטון. ספר זה בוחן את סוגיית חלקם של בני קהילת ביתא־ישראל, יהודי אתיופיה, באירועים היסטוריים אלו. בניגוד לאמונות הרווחות בדבר חייהם ומעשיהם של בני הקהילה בעודם באתיופיה, ספר זה חושף כי רבים מבני הקהילה אכן היו מעורבים בפרק היסטורי מרתק זה, חלקם כלוחמים, אחרים כפעילים פוליטיים ובתפקידים נוספים. ספר זה מעלה את השאלות מדוע פרק זה על אודות בני הקהילה נשכח מתוך הנראטיב ההיסטורי על אודותיהם וחייהם באתיופיה, ומה אפשר ללמוד מכך על פוליטיקה של זיכרון ושכחה בחברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן אלדר
תיאור: הבחירות לכנסת התשיעית, במאי 1977, חוללו מה שכונה מאז ״מהפך״ רב־חשיבות ומשמעות בפוליטיקה בישראל. לאחר שלושים שנה של שלטון לא מעורער שלחו הבוחרים את מפלגת פועלי ישראל (מפא״י) אל ספסלי האופוזיציה. ההלם וההפתעה היו גדולים. מנהיג המפלגה שמעון פרס כתב לידידו הסופר א.ב. יהושע אחרי הבחירות: ״נותקנו מהעם, ליבנו היה גס למשאלות ליבו, ואוזנינו אטומות לציפיותיו״. ועוד הוסיף וסיפר לו על ״משחקי הכוח״ בתוך המפלגה ועל ״דלותה האינטלקטואלית״. ערן אלדר בספרו המרתק טוען כי הישגיה הרבים של המפלגה בשלושים שנות שלטונה במדינה, ובכלל זה ביסוס כלכלתה וייצוב ביטחונה וגבולותיה, הסתירו מעיני הציבור תהליכים והתפתחויות פנימיים שכרסמו בכוחה והרחיקו אותה מלב בוחריה. הספר אינו עוסק בצד המנצח, הליכוד במנהיגותו של מנחם בגין, אלא במחנה המפסיד. ההתרכזות בתהליך שקיעתה האיטית של הגמוניית מפלגות הפועלים בשנים 1977-1965 וההתבוננות מקרוב בסוגיה מלמדות כי מה שהוגדר ״מהפך״ היה בעיקרו של דבר סיום מתבקש וכמעט מובן מאליו לתהליך ארוך של התפרקות ואובדן כוח.
עם עובד
מאת: מינה גולדברג
תיאור: עבודת דוקטור זו פורסמה בברלין בשנת 1934 ועניינה "סופות בנגב" - הפרעות נגד יהודי רוסיה בשנים 1881 - 1882. המחברת מינה לנדוי (לבית גולדברג), מנתחת כאן את הסיבות לפרוץ הפוגרומים, את מהלכם ואת השלכותיהם - בין השאר התפתחותה של הציונות ברוסיה.
העבודה מתפרסמת לראשונה בעברית בחלוף למעלה משמונים שנה לאחר כתיבתה, בעצם ימי שלטון הנאצים בגרמניה; וערב השנה העשרים לפטירתה של מינה לנדוי (1998-1911).
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: בנימין זאב הרצל שכנע את קיסר גרמניה וילהלם השני להציע לסולטן התורכי כי יאפשר לו לפרוש את חסותו על התיישבות יהודית בארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-19.
משה זאקס, העולה הראשון מגרמניה לירושלים במאה ה-19, הקדים את הרצל, וכבר בשנות ה-30 של אותה מאה שכנע את קיסר אוסטריה שיפנה לשלטונות בקושטא ויבקש כי יאפשרו לו לפרוס את חסותו על התיישבות חקלאות בארץ ישראל. משה זאקס, הגיבור שנשכח, יזם בלתי נלאה, מראשוני העיתונאים היהודיים במאה ה-19, מראשי כולל הו"ד, מיוזמי ובוני בתי מחסה, זוכה בספר זה להכרה מחדש ולתיאור תרומתו לבניין הארץ.
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: 'את לא מעלה על דעתך מה זה להחזיק את הקופים האלה ביחד וללחוץ עליהם להוציא מהם הסכם [...]. אני נשבע שלעולם לא אחזור לסוגיית ארץ ישראל', כתב ב-1949 מתווך האו"ם ראלף באנץ' לאשתו. שנה לאחר מכן זכה בפרס נובל לשלום על הצלחתו לסיים רשמית את מלחמת העצמאות באמצעות הסכמי שביתת הנשק, והיה לאפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס נובל. גם כיום סבורים רבים שבאנץ' היה המתווך הטוב ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי. למעשה, הוא ששרטט את גבולותיה של מדינת ישראל (עד 1967) ואת 'הקו הירוק'. מי היה באנץ'? האם היה קשר בין מוצאו האפרו-אמריקני ובין התפקיד שהוא מילא בסכסוך הערבי-ישראלי? מה באמת חשב על הערבים ועל היהודים? וכיצד הצליח לבסוף לגשר על האיבה ועל הפערים בין ישראל למדינות ערב? הספר מגולל את סיפורו האישי המסקרן בתוך סיפור מעורבותו של האו"ם בסוגיית ארץ ישראל בין 1947 ל-1949. תפקידו של באנץ' היה משמעותי ביותר: הוא היה יועץ לוועדת החקירה של האו"ם שהמליצה ב-1947 לחלק את הארץ; עמד בראש מזכירות הוועדה שנדרשה להוציא לפועל את תכנית החלוקה; שימש עוזרו הבכיר של מתווך האו"ם פולקה ברנדוט, ולאחר רצח ברנדוט היה לראש מנגנון התיווך מטעם האו"ם. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שמקצתו נחשף כאן לראשונה, ומציג מסקנות מרתקות ומפתיעות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יאיר אורון
תיאור: חיבור זה מבקש להביא את סיפורם המופלא של יהודים וערבים במהלך אירועי הדמים של 1929. בשעה שבני שתי הקבוצות התעמתו, היו ביניהם גם כאלה שסיכנו את חייהם כדי להציל את בני הקבוצה האחרת. מאות יהודים ניצלו מן הטבח על־ידי ערביי חברון, ויהודים הצילו פלסטינים מידי יהודים. בספר, שיופיע בקרוב גם בערבית, עדויות על מספר מקרי הצלה, ביניהם עדות אברום בורג על משפחת אמו, ועדות בועז כיתאין, שסבו היה רופא בחברון. פרק נוסף עוסק במעשי הצלה בין שתי הקבוצות שקרו בשנים האחרונות. בכל מקרה של טבח, טיהור אתני או ג’נוסייד, ישנם המבַצעים והקורבנות, וישנם רוב האנשים, שחלקם תומכים ברוצחים ומרביתם ממשיכים לעסוק בשלהם, מאדישות או פחד. אך בכל אחת מזירות הפשע נמצא “גיבורים שקטים” שפעלו להציל ביודעם את הסכנות. במעשיהם הצילו לא רק את חיי הניצולים, אלא את נשמת אפה של האנושות כולה. לביטויי הטוב האלה יש משמעות מוסרית וחינוכית ראשונה במעלה, ואותם אנו מבקשים לא לשכוח אלא להבליט בימים אלו, עת מגפת הגזענות ועמה מרכיבים של פשיזם פושים הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים. כשמידרדרים במדרון הגזענות ישנה נקודת אל־חזור, שממנה אי אפשר אלא ליפול לתהום. עדיין הדברים בידינו ותלויים בנו, ישראלים ופלסטינים החרדים ממה שמתרחש. תקוותנו שהספר יהווה אמצעי למאבק נגד הגזענות המתרחבת בקרב שתי החברות, ומופת לערך קדושת חיי אדם באשר הוא אדם, פלסטיני כיהודי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עידן ירון
תיאור: בספר זה מוצג לראשונה ומנותח לפרטיו 'מעשה שקולניק': אירוע רציחתו של מחבל פלסטיני כפות על ידי מתנחל יהודי במרס 1993. הרקע למעשה 'בימים ההם', ומשמעותו 'בזמן הזה', נידונים כאן לראשונה מתוך מכלול המסמכים המשפטיים והאחרים, הפרסומים בעיתוני התקופה, ובראש ובראשונה מתוך החשיפה המלאה והבלעדית של יורם שקולניק עצמו את מניעי המעשה, טיבו, משמעותו והשלכותיו: זה הגיוני. זה מסתדר בראש. זה מתאים לשכל הישר. הציבור מבין את זה, בעיקר הציבור הדתי לאומי, אף שאינו בנוי למעשים גרנדיוזיים כאלה. אנשים שפוגשים אותי ברחוב ניגשים ואומרים 'כל הכבוד!' [...]. גם אם החוק והמשפט אינם מכירים במעשה, קיבלתי את ההשראה לעשותו מהתורה: מוסרית, היה צריך להרוג; זהו מעשה בעל ערך! ביצעתי את המעשה 'לשם שמיים', ולא מתוך מניע אישי כלשהו [...]. המתנחלים הם שק האגרוף של המדינה — של השלטון, של התקשורת ושל מערכת המשפט [...]. זה הסיפור האמתי; זו האמת שלי. "ספר זה מהווה מסמך סוציולוגי־פסיכולוגי, וככל הנראה גם משפטי, מעמיק ומרתק [...]. נראה שתפקידו של הכותב אינו בהכרח הרואי, ולא תמיד מעורר סימפתיה כלפיו מצד מושא כתיבתו. עם זאת, הוא מאפשר לקורא לראות את החלקים השונים של התצרף וליצור מהם תמונה שלמה ומורכבת [...] ובו בזמן להיצמד לגישה נטולת שיפוט שאינה מפֵרה את היושרה האישית והמקצועית." (פרופ' אוֹריה תשבי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: פאולינה צלניק
תיאור: איך זה התחיל? זה לא היה כרעם ביום בהיר. זה נמשך שנים: רמזים, אזכורים, שתיקות מוזרות של ההורים. לפתע הם קלטו שהם “אחרים”; מוצאם שונה. הם יהודים. הם, אזרחי פולין, שפולנית היא שפת אמם, ומעורבותם בחיי פולין מובנת מאליה; הם, החוגגים את החגים הלאומיים והקתוליים — הם מיעוט לאומי. לא פופולארי. לא אהוד. בספר זה מופיעים ראיונות עם אזרחי פולין אשר בגיל מבוגר גילו את שורשיהם היהודיים. רובם חשו פחד עם גילוי זהותם. מה עושים עם “זה”? למי לספר על “זה”? מפני מי להסתיר את “זה”? מה משפחתי תאמר על “זה”? מגוון רחב של פולנים מתמודדים עם גילוי זהותם החדשה, זהות שיצרה עבורם בעיה חמורה ולעתים אף מסכנת אותם ואת ילדיהם. הם מצאו פתרונות שונים. משהו בהם השתנה: הם בחרו להיפגש אתי ולספר לי את תולדות חייהם. עבור אחדים מהם, הייתה זו הפעם הראשונה בחייהם שבה דיברו על “זה”. קולותיהם נשמעים בבירור. הם מדברים על פחדיהם, רגשותיהם ותקוותיהם לעתיד. אלפים ספורים רשומים כיום בקהילה היהודית בפולין. רבים נוספים עדיין לא גילו את יהדותם. מגמה זו עשויה להתפתח בשנים הקרובות ולהשפיע על השיח הציבורי בפולין. האם ישתתפו "היהודים החדשים" אלה בנשיאתה של התרבות היהודית בפולין.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סמדר שרון
תיאור: ספרה של סמדר שרון מציע מבט ביקורתי נדיר על תהליך ההתיישבות בשנות החמישים. הספר מבוסס על מחקר היסטורי, סוציולוגי ופוליטי של תהליכי התכנון של חבל לכיש, של תהליך היישוב של המהגרים כחלק מההנדסה הדמוגרפית במרחב הקולוניאלי ושל פרויקט התִרבות הציוני. הניתוח המדוקדק של מסמכי ארכיון ומקורות ראשוניים נוספים פורש באופן מרתק את תפקידם של מומחים וסוכנים שונים — אם מתכננים ואם פוליטיקאים בעלי חזון — בפרויקט ההתיישבות בסְפר הישראלי המתהווה. לאורך הספר מתחדדת ההכרה התיאורטית והפוליטית בחשיבות הפרקטיקות המייצרות את המרחב הלאומי בשנות החמישים כאתר קונקרטי בו התכנון המודרני מייצר משמעות הנתפסת כמובנת מאליה, והופך את הסביבה למתווכת ולמשעתקת של יחסי הכוח. ספר זה מהווה תרומה חשובה למדף הספרים העוסקים ביחסי חברה, אתניות, פוליטיקה ומרחב בישראל.(פרופ׳ חיים יעקובי)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אסף ידידיה
תיאור: זאב יעבץ (1847—1924) היה מאנשי הרוח הבולטים של העלייה הראשונה ושל הפלג הדתי בתנועת חיבת ציון והציונות הדתית. הוא היה מן הראשונים בדורו שבאו לכלל הכרה שהתקופה היא תקופת מעבר מאורח חיים אחד בגולה לאורח חיים אחר במולדת, והיא טומנת בחוּבה בעיות מורכבות בצד הזדמנויות נדירות. יעבץ שאף להתאים את האורתודוקסיה למציאות ההולכת ומתחדשת בארץ ישראל, בין השאר על ידי מיזוגה עם הלאומיות היהודית המתעוררת. למעשה עסק ברוב ענפי התרבות העברית של זמנו: היסטוריה, ספרות, הגות, חקר ופרשנות המקרא, בלשנות, פובליציסטיקה, ואף בפוליטיקה לא נמנע מלשלוח את ידו - הכול מתוך הבנה שהעם החוזר למולדתו זקוק לתרבות לאומית רחבה ועמוקה ואינו יכול להסתפק עוד בד' אמות של הלכה. הביוגרפיה המקיפה שלפנינו מבוססת, בין השאר, על חומר ארכיוני רב ועשיר, שרובו עדיין לא ראה אור. שני צירים לה: הציר ההיסטורי, הסוקר את תולדות חייו של זאב יעבץ דרך התחנות שבהן עבר - ורשה, יהוד וזיכרון יעקב, ירושלים, וילנה, ברלין, אנטוורפן ולונדון - מתוך חשיפת פרשות עלומות בחייו, שלא נודעו עד כה, והבאת ההקשר ההיסטורי שלהן; והציר המחשבתי, המנתח את פועלו הספרותי וההגותי של יעבץ על רקע רעיונות התקופה, מקורות יניקתו הרעיוניים והשיטות המחשבתיות שעמן התדיין ועליהן הגיב.
מוסד ביאליק
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק בצלאל
תיאור: הספר בארץ האבות של הטליבאן עוסק בתולדות היהודים באפגניסטן, בעיסוקיהם הכלכליים, ברבניהם, לשונותיהם, שמותיהם, סיפורי העם שלהם ועוד. הוא משלב, כמו-כן, בדרך מקורית, בין תולדות התפוצה האפגנית לבין תולדות בית האב המשפחתי 'בצלאל', כהדגמה לתפוצה זו.
יד יצחק בן-צביהקיבוץ המאוחד
מאת: נמרוד זינגר
תיאור: כיצד הבינו יהודים בעת החדשה המוקדמת את גופם? כיצד הסבירו את הופעתן של מחלות בבני האדם? מה עשו כאשר חלו? אלמי פנו לקבלת טיפול רפואי? ואיזה תפקיד מילאה המאגיה בעולמם הרפואי? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלו ואחרות ומספק תיאור מקיף של העולם הרפואי המסקרן של יהודי גרמניה בראשית העת החדשה. בעל השם והרופא מראה כי ההיסטוריה של הרופאים איננה זהה להיסטוריה של הרפואה ומקדיש תשומת לב רבה גם לסיפוריהם של החולים עצמם ולדמותם של מרפאים אחרים אשר פעלו בשוק הרפואי באותה תקופה, כמו הנשים החכמות, המיילדות ובעלי השם אשר טיפלו במטופליהם בעזרתה של הקבלה המעשית. הספר גדוש בתיאורים מרתקים של פעולותיהם של בני התקופה ומדגים כיצד תפיסות מאגיות ואמצעים מאגיים כקמעות, לחשים וגירושי דיבוקים היו חלק בלתי נפרד מהרפואה וכי כל תיאור המתעלם מנוכחותם בחיים היהודיים מציג תמונה חלקית וחסרה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: אורי כהן
תיאור: ב-3 באפריל 1934 נוסד ברחובות מכון מחקר קטן וצנוע, המכון למחקר ע"ש דניאל זיו (The Daniel Sieff Research Institute), ביוזמתו של ד"ר חיים ויצמן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון, היום מכון ויצמן למדע, יועד למחקר מדעי גרידא, בלי הוראה ובלי הענקת תארים, על יסוד ההנחה כי רק המחקר הבסיסי יכול להניב תוצאות מדעיות איכותיות ובעלות ערך יישומי. המוסד הלא שגרתי המיוחד הזה שאף לחדשנות מדעית לתועלת החברה והלאום, ועל התפתחותו השפיעו הקשיים שעמדו לפני החברה היהודית החדשה. מה היו התנאים שאפשרו התפתחות של מדע מודרני בארץ חסרה חומרי גלם, שאוכלוסייתה קטנה והיא רחוקה מכל מרכזי המדע המערבי מי היו הקבוצות והאישים שהביאו לידי הקמת מכון דניאל זיו מה היה מקומם של המדע היישומי והטהור בביסוס מסגרת מאחדת שחותרת לבניין האומה איך תרם הפיתוח של סוגי מדע אלה להזדהות עם קידום פרויקטים לאומיים ולהגברת הסולידריות החברתית איך הגיבו המוסדות האקדמיים והזרמים הפוליטיים העיקריים בארץ על הקמתו של מכון זיו עילו גורמים דחפו להרחיב את הפעילות המדעית של המכון לכדי 'עיר מדע'
מוסד ביאליק
מאת: שגיא טורגן
תיאור: במוקד הספר עומדת שאלת השיפור באיכות כוח האדם בצה"ל ובאיכות הפיקוד בו לאחר מלחמת העצמאות. המקאמה שכתב דיין במהלך השתתפותו בקורס פיקודי מעידה על המתח ועל המאבק בין שתי האסכולות שעיצבו את צה"ל: יוצאי ההגנה והפלמ"ח מול יוצאי הצבא הבריטי. הדעות השונות בקרב שתי האסכולות וגורמים משפיעים נוספים קבעו את דרך המחשבה כיצד להכשיר את הלוחמים והמפקדים בצה"ל. בתהליך שארך שנים אחדות השתפר כוח האדם בצה"ל וגובשה המתודה להכשרת המפקד הישראלי וליצירת דמות מפקד ייחודית. שני תהליכים אלה, המתוארים לראשונה בהרחבה בספר זה, והשינוי החיובי ברוח הלחימה שהובילו דיין והצנחנים, תרמו תרומה מכרעת להפיכתו של צה"ל לצבא שביצע בהצלחה את משימתו 'במבצע קדש' בשנת 1956. בעקבות הצלחה זו הפכו תפיסת ההכשרה לפיקוד ו'דמות המפקד' שגובשו בשנים שקדמו למבצע, למודל שעל פיו הוכשרו דורות של מפקדים בצה"ל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: תמורות כבדות משקל חלו בתפוצות ישראל בימי-הביניים והן הקיפו את כל תחומי החיים: חברה, כלכלה, מעמד מדיני, הגירה והתיישבות, תרבות וזיקה אל ארץ-ישראל. מהן קשורות בהתפתחויות בחברה הנוכרית הסובבת בארצות האסלאם ובאירופה הנוצרית,ומהן משקפות תמורות עמוקות בתוך החברה היהודית פנימה. הגירות גדולות העבירו בהדרגה את מרכז הכובד של החברה והתרבות היהודית מארצות האסלאם אל אירופה הנוצרית. זו הייתה תקופה סוערת של פולמוסים חברתיים ורעיוניים באסלאם, בנצרות וביהדות, ובמרכזה המתח שבין מוסכמות דתיות ובין התפתחות המדע, הרפואה והפילוסופיה. רוחות של פתיחות ושל מתירנות – ולעתים אף של זלזול במצוות – החלו מנשבות גם בחברה היהודית, ובייחוד בספרד, בפרובאנס ובאיטליה. מה היה טיבן של התמורות הללו ובמה באו לידי ביטוי מה היו הגורמים להיווצרותן ומה היו השלכותיהן על החברה היהודית בכללותה בשאלות אלה עוסקים עשרים וחמישה מחקרים שכונסו באסופה זו, פרי עטו של הפרופסור אברהם גרוסמן. המחקרים,שנתפרסמו במרוצת השנים בכתבי-עת ובבימות ספרותיות אחרות, הורחבו ועודכנו כאן על-פי מקורות או ממצאים חדשים שנתגלו בינתיים. הדיון נעשה בפרספקטיבה היסטורית רחבה, מתוך זיקה להתפתחויות מקבילות בחברה הנוכרית שעמה באו היהודים בקשרי תרבות.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי נאור
תיאור: ספרו של מרדכי נאור, כאלה היינו, מפנה מבט מיוחד ומקורי אל שנות ה-50, ימי הבראשית של מדינת ישראל, כפי שנראו לבן התקופה, צעיר בשנות העשרה והעשרים לחייו. אין זה ספר זיכרונות אוטוביוגרפי במובן המקובל, שכן הוא מביא במקביל את סיפורם של אלה שעם קום המדינה היו עדיין ילדים ונערים ובשנות ה-50 בגרו והיו לאנשים. לרבים מהם הדרך נראתה סלולה: תנועת נוער, השלמת לימודים תיכוניים, הצטרפות לגרעין התיישבותי, גיוס לנח"ל, "הגשמה" בקיבוץ ותרומה אישית אידיאולוגית לבניין הארץ. אלא שלא מעטים נוכחו לדעת כי לצד החלום רובץ שברו והוא חזק מן החלום. כאלה היינו הוא סיפור אישי וכללי המשתרע על פני עשר שנים, בהן שזורים זיכרונות אישיים עם פרשיות ואירועים בני אותה עת. בן-גוריון המכהן כראש הממשלה מחליט לפרוש לקיבוץ שדה בוקר; בארץ שורר משטר חמור של צנע; מסתננים ומחבלים חוצים את הגבולות ופוגעים בנפש וברכוש; חרף הקשיים הכלכליים הדירות עדיין זולות ומאות אלפים, שרידי השואה ועולים מארצות האיסלם נחלצים מן המעברות ועוברים לשיכוני קבע; מערכת סיני מוצאת את המחבר כרגם בקיבוץ ספר בנגב והמדינה כולה מתמרקת לקראת חגה הגדול בעשור הראשון והמעצב שלה - היא כבר בת 10!
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון גרייף, איתמר לוין
תיאור: ב–7 באוקטובר 1944 התחולל המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ–בירקנאו, בית החרושת למוות הגדול והנורא ביותר שידעה האנושות. ולא סתם במחנה אושוויץ–בירקנאו, אלא בלב של פס הייצור: בתאי הגזים. ולא סתם בתאי הגזים, אלא בידי האומללים שבאומללים, המדוכאים שבמדוכאים: אנשי הזונדרקומנדו. מהרגע שבו הושלכה האבן הראשונה על אנשי הס"ס ועד לרגע שבו נשרפה גופתו של אחרון המתקוממים חלפו רק כתריסר שעות. אלא שאת מרד הזונדרקומנדו אין למדוד על פי אמות מידה רגילות. בפלנטת המוות הזאת, שבה שמות הומרו במספרים ובני אדם נהפכו לאפר, מזדהר המרד באור יקרות מעל להבות המשרפות. במקום שבו תוחלת החיים נמדדה בימים וערכם של חיי אדם היה אפסי, המרד הזה הוא ניצחונה של הרוח על מי שקידשו את הגוף, ניצחונו של המוסר האנושי על מי שאיבדו צלם אנוש. למרות ייחודו וחשיבותו של מרד הזונדרקומנדו, הוא טרם זכה למקום הראוי לו בתודעת הציבור ובספרות המחקר – ואת החלל משלים מרד באושוויץ. הספר מבוסס על עשרות רבות של עדויות שמסרו אנשי הזונדרקומנדו ואסירים אחרים, כולל מסמכים שנרשמו בזמן אמת ועדויות שנכתבו זמן קצר מאוד לאחר תום המלחמה. מארג המסמכים והעדויות יוצר תמונה מפורטת ומהימנה של המרד, של האירועים שקדמו לו ושל מה שהתרחש בעקבותיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מוריס רומני
תיאור: הספר יהודי לוב – דו-קיום, רדיפות, עלייה בוחן את התקופה שעיצבה את ההיסטוריה של יהודי לוב בשנים 1967-1938. תקופה זו חיונית להבנת התפתחותה של הקהילה והתפקידים שמילאה בישראל, באיטליה ולהבנת יחסיה עם שלטונו של קדאפי. על רקע הרפורמה שהחלה בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית ובהמשך לתהליך המודרניזציה תחת ההשפעה הקולוניאלית האיטלקית, עברו על יהודי לוב שינויים מהירים בעקבות יישום חוקי הגזע הפשיסטיים של 1938, הסגר במחנות ריכוז, אסונות שפקדו אותם בזמן המלחמה ורדיפות בעקבות עליית הלאומיות הפאן-ערבית, שהגיעו לשיאן בעזיבתם ובעלייתם לישראל (1952-1949) ולאחר מכן בהגירתם לאיטליה (1967). בהתמקדו בתהליכי מפתח סוציו-כלכליים ופוליטיים, חושף מוריס רומני את מיומנותם של יהודי לוב להסתגל ולהשתלב בסביבתם החדשה מבלי לוותר על מסורתם ההיסטורית הייחודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נתן אופיר
תיאור: קראו לו ה"רבי המרקד", "הרב של ההיפים" ואפילו ה"רב הניו-אייג'י הראשון", אבל הוא ראה את עצמו כ"רבי של הרחוב". הרב שלמה קרליבך (1994-1925), שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה דמות מעוררת מחלוקת והשראה כאחד, ונוכחותו בתרבות היהודית העכשווית בולטת ביותר. הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם. אחרי מותו התרחבה השפעתו אפילו יותר: סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת שמרניים וזמרים חידשו עיבודים לשיריו. הרב שלמה קרליבך – חייו, משנתו והשפעתו הוא ניסיון ראשון מסוגו לעשות סדר בסיפור חייו של מי שזכה לספרות הגיוגרפית ענפה ואגדות רבות נרקמו סביב דמותו. באמצעות עבודת מחקר יסודית, בירור פרטים היסטוריים, ניפוי עובדות מתוך אגדות ושאר שמועות, נפרשת כאן בפני הקוראים מסכת חייו הססגונית, הנפתלת והמורכבת של "הרבי המרקד", ובבד בבד גם הגותו ומורשתו זוכות כאן לראשונה לבחינה מקיפה. "קרליבך" הוא מזמן שם של תופעה, שם נרדף למרד בממסד ולהתחדשות דתית כאחד. ספר זה מעמיק את הבנת שורשי התופעה ומשום כך הוא בבחינת קריאת חובה בעבור כל מי שרוצה להבין את יהדות זמננו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: לא רבים מודעים לכך שההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל התקבלה ברוב זעום של שישה נגד ארבעה, בעיצומו של הקרב הנואש על גוש עציון, מול לחץ אמריקאי כבד וכאשר שלושה מחברי מנהלת העם נעדרים. האם ההחלטה היתה משתנה אילו הם השתתפו בהצבעה? מתי – והאם – היתה קמה המדינה אילו היה רוב למתנגדים?
איך קרה שהממשלה אישרה סוף-סוף להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ב-1964?
כיצד קרה שגבולות ירושלים הורחבו, ושוב הורחבו ב-1967, ובלעו כפרים ומחנות פליטים ושדה תעופה?
מדוע הוחלט – בניגוד לכל חוות הדעת וההמלצות – לנסות לחסל את חאלד משעל ברבת עמון?
בשלושים פרקיו של ספר מקורי ומרתק זה סוקרים עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן ופרופ' דני קורן החלטות שונות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד סוף העשור הראשון של המאה ה-21, ובוחנים אם ההחלטות שהתקבלו והשפיעו על כולנו – לעתים לטובה ולא אחת לרעה – היו נחוצות או מיותרות, טובות או גרועות, חכמות או מטופשות – בזמן שבהן התקלו ובראי הזמן.
הכניסה לקרביים של ההחלטות הללו ממחישה כיצד מושפעים שיקולים לאומיים מאינטרסים אישיים ופוליטיים, וגם עד כמה חשובים תבונתם, ניסיונם, ערכיהם ואישיותם של מקבלי ההחלטות. ההתלבטות, ההתנהלות, השיקולים והמניעים הסמויים של מקבלי ההחלטות מספקים חומר למחשבה לגבי ההכרעות הגורליות שמנהיגינו מקבלים עבורנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: איתמר בן-אב"י
תיאור: מהדורה מחודשת ומוערת זו מציגה לקורא העברית בן זמננו את פרקי האוטוביוגרפיה של איתמר בן אב"י, בנם בכורם של דבורה ואליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מאלה שאליהן נולד מחבר הספר, ששמו הראשון היה בן-ציון בן-יהודה. חייו נחתמו כבר בראשיתם בחותם של עבריוּת. אביו התעקש על בידודו המוחלט. אמו, שחרדה לגורלו, סבלה משיברון לב. הגבולות בין הילד ובין הפרויקט הגדול של החייאת העברית ניטשטשו.
כל הגה מהגאיו הראשונים, כל בדל חיוך, גם המילה הראשונה שביטא באיחור מטריד – הם יותר מאשר שברי פרקים מרגשים בסיפור הציוני, סיפור תחייתם של עם ושל לשון. הם מבטאים דגם חדש וייחודי של המשכיות ביחסי אבות ובנים.
השם הפרותי שבחר לו בבגרותו מאגד את שני הוריו: איתמר, השם שביקשה אמו, דבורה, האם העברייה הראשונה, להעניק לו בלידתו, על שם עץ התמר שהיה נטוע בחצר ביתם, ובן-אב"י, היינו: בנו של אליעזר בן-יהודה.
לאורך כל חייו תפס עצמו איתמר בן-אב"י כנציגה הראשון של הוויה עברית מתחדשת, כבן הארץ, שכל מעשה ממעשיו הוא בה בעת פרטי וייצוגי.
איתמר בן-אב"י אינו רק פרי של המשך, כי אם דמות עצמאית ומיוחדת במחשבתה, ספוגה בהשפעה אירופית, בעלת חזונות, הנושאת את רעיון העבריוּת אל מחוזות חדשים ומפתיעים, במישור האישי ובמישור הלאומי כאחד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל אלמוג
תיאור: יש שתי גישות קוטביות אל הנושא הסבוך כל כך של רציפות השנאה ליהודים. הגישה האחת היא זו שנתגבשה בתפיסה המסורתית היהודית, דהיינו 'כל האומות שונאין את ישראל' (בראשית רבא סז ז). הגישה האחרת מנסה לראות כל תופעה ספציפית בתוך ההקשר ההיסטורי שלה או אף להעמיד זו מול זו - כפי שעושה סאלו בארון – את שנאת-ישראל ואהבת-ישראל כשני ציריה של ההיסטוריה היהודית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: בנימין לאו
תיאור: דור המייסדים של תקופת התלמוד הסתלק מן העולם והגיעה שעתם של תלמידיהם לשאת בעול ההנהגה. לקראת סוף המאה השלישית לספירה הולכת ומתפתחת התופעה שעתידה להיות הסמל של עולם הלימוד היהודי. נולד מוסד "הישיבה". הכרך החמישי של סדרת "חכמים" מתחקה אחר מפנה זה בעולמם של חכמים. עולם הישיבות הסיט את המוקד מלימוד בצלו של חכם גדול אל לימוד במוסד קבוע שהעומדים בראשו מתחלפים אך הוא נשאר על מקומו. מכאן ואילך לא חכם זה או אחר נמצאים במרכז אלא הישיבה, כלומר השיטה והאופי, כפי שאלה עוצבו על ידי ראשיה הראשונים. כך למשל ישיבת סורא מתבדלת מישיבת פומבדיתא בשיטת הלימוד, אך שתיהן שונות מאוד מדרכו של רב נחמן במחוזא, הספוגה בתרבות קוסמופוליטית. אל מול הישיבות הצומחות בבבל מתמודדת ישיבת טבריה בארץ ישראל על המשך ההגמוניה, כשלנגד עיניה צומחת לפלא הנצרות ההולכת ומתעצמת. בתקופה שבה אין בידול והפרדה בין הישיבה לבית הדין חושפים הטקסטים התלמודיים תמונה עשירה של חיי היהודים ושל מערכות החשיבה המשפטית והערכית שניווטו אותם, מערכות שמוסיפות להיות משמעותיות עד ימינו אלה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניאל ברנד
תיאור: בשנת 1941 החלה בהונגריה קבוצה קטנה של אידיאליסטים ועסקנים יהודים במאמצים לסייע ליהודים נרדפים, תחילה בהונגריה הפשיסטית ואחר כך בארצות השכנות, שהיו כבר תחת כיבוש גרמני ועמדו בפני סכנת השמדה פיזית. בו בזמן בארץ ישראל נעשה הכול כדי להכחיש את קיומה של שואה ולמזער את גודל האסון המתרחש באירופה.

באמצע מאי 1944, חודשיים אחרי כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, בזמן שיהודי הונגריה נשלחו להשמדה בקצב של 12,000 איש ליום, קיבלה שלוחת ועדת ההצלה הארץ ישראלית בקושטא מברק מבודפשט שאין לו אח ורע בתולדות השואה. במברק נאמר שיואל ברנד, פעיל הצלה מוכר, חבר ועדת ההצלה של בודפשט, עומד להגיע מבודפשט שבידי הנאצים לקושטא בשליחות חשובה וכי יש להכין עבורו אשרת שהייה. בלי לדווח להנהגה בירושלים ובלי להכין את האשרה המבוקשת הודיע ראש המשלחת בקושטא במברק חוזר: "שיבוא יואל. חיים מחכה לו." זהו סיפורם של השליח, של העומדים מאחוריו ושל השליחות שבחובה היתה טמונה ההזדמנות המבטיחה ביותר לצמצם במידת-מה את ממדי ההשמדה בשואה. כבנם של השחקנים הראשיים במחזה, שהיה עד לאירועים וחי אותם ממועד התרחשותם ועד היום, ניסיתי להביא את רצף האירועים שהובילו אל השליחות, את סיפורו של השליח והסובבים אותו, את אופן הטיפול בשליחות על ידי נציגות ועד ההצלה של הסוכנות בזמן אמת, כמו גם את אופן הצגת האירועים בדיעבד. אשר על כן ספר זה אינו משמש רק כגלעד לזכרם של הורי, הנזי ויואל ברנד, הוא מבקש להביא את השתלשלות העניינים הטרגית מתוארת כאן כהווייתה וכהתרחשותה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אליעזר שביד
תיאור: ספר זה מאגד קובץ מסות שנכתבו מתוך התמודדות עם סדר־היום הכלכלי־חברתי, הפוליטי־משטרי, החוקתי־משפטי והקהילתי־מוסרי של מדינת ישראל בשנים תשע"ד-תשע"ו. כל אחת מן המסות נכתבה בהתייחסות למאורע שהעלה את הסוגיה הנדונה בה. המסה הראשונה, הנותנת לספר את שמו, 'רעיון העם הנבחר והליברליות החדשה', שנכתבה אחרונה, מתייחסת גם היא לאותו סדר יום, מתוך תחושה שהוויכוח המתנהל לאורך תולדות עמנו, על חיובו או שלילתו של רעיון בחירת עם ישראל כ'עם סגולה', נעלם מסדר היום של מדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים, והתחדש לאחרונה על רקע התעצמות המחלוקת בין ה'ימין' ל'שמאל', בסוגיית היחס שבין זהותה היהודית של מדינת ישראל לזהותה הדמוקרטית־ליברלית, ובסוגיה המקבילה לה - הפולמוס אודות 'ישראל כמדינת לאום' או 'מדינת כל אזרחיה'. מאלפת העובדה שהמשמעות הניתנת ל'רעיון הבחירה', מימין ומשמאל, מתפרשת בדרכי החשיבה של הפוליטיקה הפוסט־ מודרנית כעניין של ריבונות עוצמתית. זהו לדעת הכותב סילוף 'רעיון הבחירה' המקורי, כפי שהוא מוגדר בתורת משה. המאמר הדן בנושא זה נועד, אפוא, בראש ובראשונה, להצביע על סילוף זה ועל הסכנה הטמונה בו, ומבקש להזכיר למחייבי 'רעיון הסגולה' ולמגניו, את המשמעות הרוחנית, השליחותית־אוניברסלית שלו, ולבאר את תקפותה ואת דרך מימושה בראש ובראשונה על ידי חסד, צדקה ומשפט־צדק. כל אלה התעוררו על ציר העימות הרעיוני והמעשי בין חסידי ומיישמי זהותה הדמוקרטית־ליברלית של מדינת ישראל, על פי האידאולוגיה הנאו־קפיטליסטית, שהיא נאו־ליברלית (הליברליות החדשה) לבין חסידי ומיישמי זהותה כמדינת לאום יהודית. וכיוון ששני המחנות הגיעו חליפוֹת לשלטון והתאמצו ליישם בצורה עקבית - כל מחנה את האידאולוגיה שלו - השיגו שניהם חלק ממטרתם, אך סתרו זה את מפעלו של זה וחוללו אנרכיה של פילוגים מקוטבים בין ימין לשמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עד כדי התלקחות שנאות הדדיות בין המחנות השונים, שאף גלשו לא אחת לאלימות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב שביט, יהודה ריינהרץ
תיאור: במחצית השנייה של המאה התשע עשרה נוצר במזרח אירופה בעברית ארון ספרים יהודי חדש שכלל גם ספרות עיון. זו פתחה בפני הקורא העברי צוהר לעולמות ידע חדשים, ובתוכם גם ידע היסטורי על תולדות העולם והעמים. הספרות זאת הייתה פרק בתהליכי ההשכלה, האקולטורציה, והמודרניזציה של חלק מן הציבור היהודי באימפריה הצארית, וגם פרק בתחיית השפה העברית. מחברי הספרים היו היסטוריונים חובבים, וכתיבתם נסמכה, על ספרות היסטורית ברוסית ובגרמנית. הם ראו בכתיבה על תולדות העולם והעמים בכלל, ועל ההיסטוריה של רוסיה בפרט, לא רק תרומה להשכלת הקורא היהודי, אלא גם תרומה להבנה חדשה של התהליכים ההיסטוריים ולעיצוב של תודעה היסטורית חדשה. על־פי תפיסתם, כדי להשתלב בחברה הרוסית יש להכיר את תולדות רוסיה; וכדי להיות חלק מן העולם החדש, המודרני, והגלובאלי, שהקיסרות הרוסית הופכת, לדעתם, לחלק בלתי נפרד ממנו, יש להכירו ולהבינו. רוב החיבורים ההיסטוריים הנסקרים בספר הם חיבורים נשכחים, ואולם הם מהווים פרק חשוב בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית בעת החדשה. הם נדרשו להגדיר את מקומה של ההיסטוריה של היהודים בהיסטוריה הכללית, וכן לדון בתפקידו של היחיד בעיצובה של ההיסטוריה, ובעיקר, לתאר את תולדות החברה האנושית כפועל יוצא ממעשיו של האדם בנסיבות היסטוריות שונות ומשתנות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אייל נווה
תיאור: בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. הספר עבר בסערה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: קימי קפלן
תיאור: עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ידידיה צ' שטרן, בנימין בראון, קלמן נוימן, גדעון כ"ץ, ניר קידר
תיאור: הקמת מדינת ישראל היא האירוע המשמעותי ביותר בחייו שלהעם היהודי במאה האחרונה, ואולי אף באלפי השנים האחרונות. המפגש הייחודי והמרתק בין המדינה כארגון פוליטי מודרני לבין היהדות כתרבותו הלאומית של עם עתיק־יומין יצר את הצירוף ״מדינה יהודית״, מונח שנטבע כבר במגילת העצמאות ומאוחר יותר נהפך לחלק מההגדרה החוקתית של מדינת ישראל. ואולם מהי ״מדינה יהודית״ ובמה היא שונה ממדינה ״רגילה״? שאלה זו היא שאלת מפתח בהוויה הישראלית. העמדות השונות של בעלי המחלוקת בסוגיה — הוגי דעות, משפטנים, רבנים, פוליטיקאים וכל מי שרגיש לשירת החיים הלאומיים — מבטאות חזונות שונים למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי. כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל. עושר זה ממלא את החלל שבמסורת היהודית בכל הנוגע למשמעותה ולתפקידה של המדינה, והוא נפרש כאן במלוא צבעוניותו בידי טובי המומחים. רכיבי הפולמוס בין חרדים, דתיים וחילונים בדבר הבנת תכליתו של המפעל הלאומי ומשמעותו, כמו גם המחלוקות העמוקות בתוך כל אחד מן המחנות, מתוארים בשפה שווה לכל נפש ובדרך המאפשרת דיאלוג ביניהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: הרצל - האיש, האגדה, הפך והיה לרחוב, לשטר ולמשחק "הרצל אמר". רבים מדי הם אלה שחידת חייו ומותו זרה להם, מעטים מדי הם אלה שהחוויה הציונית שברא בוערת בהם. הספר אינו מביא לפני הקורא את קורות חייו של הרצל, אלא מתאר איך נבראה אגדת הרצל. הספר מנסה לפצח את סוד קסמו, מביא עדויות על יופיו המדהים, אישיותו הכריזמטית ותרומתם למסעו הציוני. מניין שאב הרצל את כוחו ליצור יש מאין? כיצד שינה עיתונאי בן 35 את פני ההיסטוריה? ומדוע עלה בסערה השמימה והוא בן 44 בלבד?
מאת: צפורה שחורי-רובין
תיאור: "ד"ר ישורון-ברמן היא ההיסטוריה של קופת חולים", כתב פרופ' יעקב הרט, מי שמילא את מקומה בשנת 1986 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והטעים: "היא הייתה מאחרוני דור הנפילים החלוצים והמוכשרים, שבנו את התשתית הרפואית בקופת חולים ובישראל". בחמישים ואחת שנות עבודתה בקופת חולים הכללית, הטביעה ד"ר ישורון- ברמן את חותמה על מפעל הבריאות ועל החינוך לבריאות בארץ. הספר מתחקה אחר תחנות חייה, תשעים ותשע שנות חיים עתירי חזון ומעש, הקשורים קשר אמיץ עם ההיסטוריה של עם ישראל ועם ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ובעיקר - עם הקמתה של מערכת הבריאות הארץ ישראלית. הספר מאיר את דרכה של ד"ר טובה ישורון-ברמן בנתיבי הרפואה הארץ ישראלית ובוחן את תרומתה להתפתחות הרפואה הציבורית על רקע הקמתה של קופת חולים הכללית והפיכתה לגורם הבריאות מספר אחת במדינת ישראל; מתאר את קשייה כמנהלת שהצליחה לבסס את מקומה במרכז קופת חולים, אישה יחידה בהגמוניה של גברים; ומדגיש את המעמד שקנתה לה בתולדות הרפואה הציבורית בישראל.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
הצג עוד תוצאות