נמצאו 60 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא התשיעי בסדרה הבין־תחומית העברית שפה חיה.
מכונסים בו עשרים מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון,הקולנוע, הקומיקס, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה,העברית המדוברת, הרטוריקה, הוראת העברית ועוד.
סדרת מחקרי "העברית שפה חיה", בת מסורת של שלושים שנים, מעודדת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות לבחון היבטים לשוניים בתחומי המחקר שלהם.בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים העשירי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2019 , אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם,המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
מוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: יאיר עדיאל-כורם
תיאור: האם ניתן לתאר את הלשון תיאור ניטרלי? מהו מעמדם התרבותי של חוקי הלשון? מדוע נתפסים חוקי לשון באופן מיידי כעניין שהוא בראש ובראשונה טכני? ובאיזה אופן מיוצגת התפיסה הטכנית של הלשון ביחסים הלשוניים־הפוליטיים שבין העברית לערבית? ספר זה מבקש לחשוף הנחות תרבותיות ופילוסופיות שמאחורי גישות לשוניות ודקדוקיות המשתקפות בטקסטים וביצירות תרבותיות שעניינם הוא היחסים בין עברית לערבית. בין הנושאים הנידונים – מבטא, תרגום, שמות פרטיים, כתיב, עירוב בין השפות, הון לשוני, פעולות דיבור ועוד. בין היוצרים והיצירות שנידונים בספר הם סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית" מאת הסופר והתסריטאי סייד קשוע, טקסטים של דיוני האקדמיה ללשון העברית בנוגע לשימוש בשם "פלסטין", "פינות לשון" וטורים עיתונאיים, הסרט התיעודי "האולפן" של הבמאי דוד אופק וספרות מחקרית סוציולוגית וסוציו־בלשנית.
כרמל
מאת: ורד סיידון
תיאור: ספר זה הוא חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה. המחקר דן בהשתלשלות משמעיהם של הפעלים ובזיקות ההדדיות ביניהם, ויוצר בתוך כך אספקלריה היסטורית תרבותית על תפיסות החיים המשתנות המשתקפות משינויי המשמע. הספר מתאר בפרטות חמישה פעלים: חשב, הפועל הראשי המתועד כבר במקרא, סבר, הרהר, תהה העולים בראשונה בלשון חז"ל, ואמר, אף הוא מלשון המקרא – העיון בו מתמקד בשימושו המיוחד כמציין פעולה שכלית. העיון נסמך על חיבורים מרכזיים בתולדות היצירה העברית אשר היו לו לעם היהודי נכסי צאן ברזל במשך כל שנות קיומו: מקרא, משנה, תלמוד ומדרש, יצירות מרכזיות שחיברו יהודים בימי הביניים (כגון "משנה תורה" לרמב"ם ופירושיו של רש"י למקרא) וכתבים משל סופרי העת החדשה (מאפו, מנדלי, ביאליק, אחד העם ואחרים). ימצאו בו עניין חוקרי פילוסופיה, חוקרי תלמוד ומקרא, חוקרי פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, וכמובן בלשנים ושוחרי שפה באשר הם.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אבי הורוביץ
תיאור: תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית.
מוסד ביאליק
מאת: גלילה מור
תיאור: לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') – האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק').
מוסד ביאליק
מאת: דוד רוסקיס
תיאור: הספר מציג כמה מגיבורי התרבות בספרות היידיש החדשה, שאפשר לראות במפעליהם האומנותיים מפעלים "אנתולוגיים": כינוס קולות, מקורות, מסורות שהיו מפוזרים ברחבי אשכנז היהודית, ושזירתם במארגים סיפוריים שמלכדים בתוכם זמן ומרחב, נרטיבים יהודיים היסטוריים ונרטיבים בעלי משמעות אוניברסלית.
מוסד ביאליק
מאת: משה קהן
תיאור: העיסוק בלשון העברית כמדע העומד בפני עצמו החל במאה העשירית, והגיע לבשלות במאה האחת-עשרה עם חיבוריו של יונה אבן ג'נאח. העיסוק השיטתי והפורה בתורת הלוגיקה עלה כפורח בפרובנס שבדרום צרפת במאות השלוש-עשרה והארבע-עשרה. הראשון שניסה לשלב בין שני תחומים אלו – הבלשנות והלוגיקה – שהתפתחו זה לצד זה, היה יוסף אבן כספי (1280–1345). כספי, שנמנה על האסכולה המיימונית הרדיקלית שהתהוותה בפרובנס, והושפע עמוקות מתורתו של הרמב"ם, כתב את שרשות כסף, מילון עברי-עברי המבוסס על הנחות לוגיות ונחשב לחיבור הראשון מסוגו בלקסיקוגרפיה העברית. חיבור זה, המצוי בארבעה כתבי יד, ממשיך ומסכם את מסורת הדקדוק העברי, ששיאה באנדלוסיה שבספרד במאה האחת-עשרה, ובה בעת הוא מושפע מן הפילוסופיה האריסטוטלית, ממסורת הדקדוק היווני-הלטיני ומן הסכולסטיקה של ימי הביניים; בכך הוא פורץ דרך חדשה בתורת המילונאות. למילונו זה הקדים כספי את רתוקות כסף, חיבור המונה 73 פרקים, שהם כללים לפרטים המיושמים במילון. בכללים אלו החיל כספי על השפה העברית את תורת ההיגיון ותפיסות לוגיות ופילוסופיות רבות. הספר שלפנינו מציע עיון ממצה בסינתזה מסקרנת זו בין כללי הדקדוק העבריים, המוסכמים והערוכים בכתבי המדקדקים הראשונים, ובין הנחות לוגיות ופילוסופיות שנוצרו בעיקרן במחשבה היוונית, התפתחו בהגות הערבית והגיעו בלבושן הייחודי לעולם היהודי. סינתזה זו לעתים משלימה את החשיבה הבלשנית המקובלת ולעתים מאתגרת אותה. עקרונות רבים של כספי מעוגנים בתפיסה לוגית רחבה, המטשטשת את תקפותם של כללי דקדוק פרטניים. בכך שונה כספי באופן מהותי מכל המדקדקים והמילונאים שקדמו לו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא השמיני בסדרה הבין־תחומית "העברית שפה חיה". מכונסים בו ששה־עשר מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה, העברית המדוברת, התקשורת הכתובה והמשודרת, הפסיכולינגוויסטיקה, הסוציולינגוויסטיקה ועוד. בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים התשיעי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2016, אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם, המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמעון שרביט
תיאור: חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים. כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז"ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים. בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ-ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: דוד טנא
תיאור: במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר' יונה אבן ג'נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. יסודו של הספר בחיבור גמר לקבלת התואר השני שהגיש המחבר לאוניברסיטה העברית, ובו עסק בכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לאבן ג'נאח.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי מישור
תיאור: בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה. תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי ולא לשם מחקר; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בשלה ההכרה שיש בחומר שנאסף כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אלכסיי אליהו יודיצקי
תיאור: במאה השלישית לסה"נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג'ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו. הספר דן בתורת ההגה ובתורת הצורות של ניב העברית המשתקף בתעתיקים אלו: מוצע בו תיאור שיטתי ראשון של דקדוק התעתיקים וביאור כל תיבה המזדמנת בפלימפססט של מרקאטי, וכן מוצעים פתרונות מקוריים לכמה וכמה ענייני דקדוק במסורת זו שהיו סתומים עד כה. בכל עניין ועניין נבדקה תחילה המסורת מתוך עצמה, והתוצאות הושוו לבסיס המשותף של העברית המשוחזר מכלל מסורות העברית וללשונות השמיות. מן הדיונים בספר נחשפת מסורת עברית קדומה וייחודית הדומה למסורות האחרות אך גם שונה מהן בכמה עניינים מהותיים מתחום ההגה והצורות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
שלושת הפרקים הקצרים ח–י יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושת הפרקים יא–יג עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
בכל העיונים האלה באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקירת העברית החדשה יש לשלב את העיסוק בדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ניסן ברגגרין
תיאור: בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם. "עבודות" שהתפרסמו גם בבמות מחקר אקדמיות, גם ב"לשוננו לעם" ובעיתונות עממית וגם ב"מכתבים למערכת". פריסת הפרסומים בבמות השונות והמגוונות מקורה באמונתו של המחבר שיש להדריך הן את "מתקני הלשון" – לעיין גם בכל מקורות הלשון המאוחרים למקרא – הן את הקהל הרחב, שלא יראה בכל פסיקה של ה"מתקנים" אמת מוחלטת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: חיים א' כהן
תיאור: שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ"תקופת ההשכלה".
המשכילים הראשונים, מוליכיה של תנועה חדשה זו, ראו כבר בראשית דרכם צורך דחוף בהחייאת השפה העברית הכתובה. ספרות עברית חדשה באה לעולם ולצדה כתיבת דברי מחקר, פובליציסטיקה, ועוד, וכל אלו דרשו כלי ביטוי שהעברית בת הזמן, אותה עברית התחומה בדלת אמותיו של בית המדרש הישן, לא הייתה מסוגלת לספקם. זו ראשיתה של התמורה בתולדות הלשון העברית העומדת ברקעה של מה שמקובל לכנות "הלשון העברית החדשה".
מפנה של ממש בתוך התקופה הזאת גופה ובתולדות הלשון העברית בכללה בא בסוף המאה התשע-עשרה. "נוסח" חדש של כתיבת ספרות עברית בא לעולם והוא אבי דמותו של הסגנון העברי בן ימינו. במקביל צומח ועולה מעשה חדש המעורר השתאות: הלשון העברית קמה לתחייה בדיבור פֶּה. מעשה זה, הנקשר בשמו של אליעזר בן-יהודה, קשור קשר אמיץ בהתעוררות תנועת התחייה הלאומית של עם ישראל ובצדק הוא נחשב עד היום לאחד מהישגיה הגדולים של התנועה הציונית.
קובץ זה מכנס מבחר מאמרים שיסודם בהרצאות שנישאו ביום העיון המשותף לאקדמיה ללשון העברית ולחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בארץ. הקורא העברי המשכיל המתעניין בלשוננו ימצא כאן מגוון עיונים העוסקים במראה פניה השונים של לשוננו העברית החדשה. מראה פנים זה מואר כאן על צדדיו השונים – היצירה הספרותית, המעשים בלשון והעמדת התקן בה, הדיבור העברי החי בראשיתו ובימינו ועוד – הכול כפי שהעמידו טובי חוקרי העברית בני זמננו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נתן אפרתי
תיאור: משחלפה שנת השישים להקמת מדינת ישראל, הגיעה העת להתבוננות מעמיקה במעמד הלשון העברית במדינה שבדרך ולאחר הקמתה. במבוא לספר נסקרות בקצרה כמה התפתחויות, הצעות ויזמות שחיזקו את מעמדה הציבורי של העברית בתקופת המדינה שבדרך. בפרקי הספר נבחנת הלכה למעשה ההתפתחות ההיסטורית הערכית והאידאולוגית של מעמד העברית ברשות הרבים – במסגרות ממלכתיות, ציבוריות והתנדבותיות. כמו כן מתוארים מאמציהם של מנהיגים להעמיד את העברית כערך מרכזי בעיצוב דמותה התרבותית של המדינה ומעורבותם ביסוד האקדמיה ללשון העברית כמוסד המופקד בחוק על חקר הלשון העברית ותקנתה. הספר עוסק גם במאבק בהשפעת הלעז בכל שנות המדינה ובמעמד הלשון הערבית בישראל בזיקה למעמד העברית. הספר מבוסס על מקורות ראשוניים: תעודות השמורות בגנזך המדינה, בארכיון האקדמיה ללשון העברית, בארכיון הכנסת ובארכיון בן-גוריון ומאמרים שפורסמו בעיתונים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שרה קלימן
תיאור: בחודש אייר תשע"ה (מאי 2015) התקיים במכון מופ"ת כינוס בין-לאומי מקוון שנשא את השם "עברית בקוונה תחילה - הוראת העברית כשפה נוספת לאוכלוסיות מגוונות בישראל ובעולם". הכינוס היה אבן דרך חשובה בתהליך הפיתוח של מסלול פעילויות בנושא "הוראת העברית כשפה נוספת בישראל ובעולם". על פיתוחו של מסלול זה מופקד הערוץ הבין-לאומי של מכון מופ"ת בניסיון להיענות לצרכים שזוהו בקרב מורים לעברית בישראל ובתפוצות: למורים בארץ נחוצות דרכים ושיטות עדכניות שיסייעו בידם לגייס את אמצעי התקשורת ואת הטכנולוגיה המתקדמת לטיפוח החינוך האורייני-לשוני. בתפוצות יש צורך בהכשרה של מורים מקצועיים ומיומנים, ואלה זקוקים להעמקת הידע שלהם עצמם ולהיכרות עם שיטות הוראה עדכניות. הכינוס המקוון התמקד בסוגיות בהוראת העברית כשפה נוספת לאוכלוסיות מגוונות בארץ וברחבי העולם ובאתגרים שהן מציבות למורים, למורי מורים, לחוקרים, לאנשי חינוך ולמעצבי מדיניות. בכינוס התקיימו הרצאות, סדנאות והיצגים קצרים, ובאמצעותם הוצג ידע רב ומגוון בתחום הוראת העברית כשפה נוספת. כדי לשמר את הידע, להרחיבו ולהפיצו הוחלט לפרסם אסופת מאמרים שתתבסס על היצגי הכינוס. המציגים התבקשו להגיש את ההיצגים בתבנית של מאמר מדעי. המאמרים שהוגשו הועברו לשיפוט של חברי הוועדה המדעית של הכינוס, ועתה הם מפורסמים באסופה זו.
מכון מופ"ת
מאת: יעל רשף
תיאור: חיבור זה עניינו זמר העם שנותר והתגבש ביישוב העברי החדש בארץ ישראל מראשיתו ועד להקמתה של מדינת ישראל. זו הייתה התקופה המכוננת בהתפתחות הזמר, ובה עוצבו מאפייניו העיקריים הן מבחינת הלחן הן מבחינת התמליל. מטרת החיבור לתאר את שימוש הלשון שנוצר בזמר בתקופה מכרעת זו בהתפתחותו ובהתפתחותה של הלשון. התיאור מביא בחשבון גורמים טיפולוגיים, הקשורים למקומו של הזמר במערכת התרבותית והלשונית, וגורמים היסטוריים, הקשורים למצבן של הלשון וספרותה בתקופה שהמחקר מתמקד בה. (מתוך פרק א).
מוסד ביאליק
מאת: יותם בנזימן
תיאור: הספר 'לשון רבים : העברית כשפת תרבות' בוחן את השפה העברית בהקשרה התרבותי.
כותבים בו חוקרים של השפה ואנשים שהעברית היא מלאכת יומם: אנשי האקדמיה ללשון העברית, מחנכים, סופרים, מתרגמים, עיתונאים. אחדים מן המאמרים הם פרי עבודתו של מתבונן הממפה את השדה התרבותי של העברית.
אחרים הם עדויותיהם של בעלי הדבר עצמם על כלי עבודתם: על העברית כפי שהם חווים אותה כשהם מתרגמים אליה או ממנה, כשהם כותבים בה את סיפוריהם, כשהם משיחים בה לפי תומם. זהו פסיפס העוסק בשאלות של תרגום והבניה, של חינוך וגלובליזציה, של שפת רחוב ושפת קודש, של הקשר בין עברית לבין שפות אחרות, של דיבור וכתיבה, של שפת אם ושפת אב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב רבי
תיאור: הספר כולל מבחר מאמרים ורשימות משל יעקב רבי בענייני העברית המתחדשת - דברים שנתפרסמו במשך כעשרים שנה במדוריו על לשון בעיתונות. מדיון בבעיות השפה מסיק המחבר שרק על-ידי לימוד רזי העברית השורשית על כל תגיה ודקדוקיה והבנת הגיונה של הלשון המודרנית אפשר להתפרק מעולם של כללים שאינם מתאימים ללשון המודרנית בלי להגיע לאנרכיה.
מוסד ביאליק
מאת: שמעון שרביט
תיאור: בספר "פרקי מחקר בלשון חכמים" כלולים 28 מאמרים שעניינם במבחר עשיר של סוגיות בלשון חכמים מכל ענפי הלשון: מבוא למחקר לשון חכמים, מסורות כתיב וכתיבה, תורת ההגה, תורת הצורות, תחביר וסגנון. כן מתפרסם כאן נוסח של משנה מזרחית קדומה על פי כ"י מן המאה הי"ב.
שמעון שרביט הוא פרופסור (אמריטוס) ללשון העברית באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית. בעבר היה ראש המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות וראש המכון למילונאות באוניברסיטת בר-אילן. היום הוא סגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית אשקלון.
תחום מחקרו העיקרי הוא לשונה וסגנונה של לשון התנאים, אבל פרסומיו עוסקים גם בלשון התפילה, בלשון השו"ת, בסוגיות מתחום הסוציו-לינגוויסטיקה ובשיטות הניקוד של ימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: בעל היובל, משה בר אשר, הוא פרופסור אמריטוס ללשון העברית בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק באונברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה ללשון העברית. חבריו ותלמידיו מגישים לו את הכרכים האלה לרגל פרישתו מן ההוראה, כאות הוקרה על פעילותו הענפה במחקר ובהוראה ארבעים וארבע שנים, שבהן העמיד תלמידים רבים.
שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: בעל היובל, משה בר אשר, הוא פרופסור אמריטוס ללשון העברית בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק באונברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה ללשון העברית. חבריו ותלמידיו מגישים לו את הכרכים האלה לרגל פרישתו מן ההוראה, כאות הוקרה על פעילותו הענפה במחקר ובהוראה ארבעים וארבע שנים, שבהן העמיד תלמידים רבים.
שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: נורית זנה-זינגר
תיאור: הספר הזה מוגש לכל אוהבי השפה העברית וחידודיה, ובו עשרה חידונים העוסקים בתיקוני הגייה, שיבושי לשון, אוצר מילים, ניבים ועוד.
הספר מרכז את מרבית הטעויות השגורות בשפת הדיבור של רבים מדוברי השפה העברית ותיקונן. והוא כולל פתרונות מלאים והסברים מפורטים.
בסוף הספר תקציר לשוני המכיל לוח מונחים לשוניים המסודר על-פי סדר ה- א"ב, והוא נועד לסייע לקורא להבין את ההסברים המוזכרים בפתרונות.
ספר זה נכתב על-ידי נורית זנה-זינגר, בוגרת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומחברת הספר "בגרות בלשון - ההגה, הפועל והשם" שיצא באישור משרד החינוך והתרבות.
ייחודו של הספר בהצגת החידונים ופתרונם בצורה נהירה ופשוטה (מתוך: 'פתח דבר').
מאת: משה בר-אשר, ברכיהו ליפשיץ, אריה אדרעי, יהודה לוינסון
תיאור: 25 מאמרים שעניינם בתורתם של חכמים בספרות התנאים ובספרות האמוראים ובמה שמסתעף מהן, בהלכה ובאגדה, במחשבה ובלשון, ולקובץ הזה אף צורף מאמר משל תרצה ליפשיץ עצמה.
מוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר, חיים א' כהן
תיאור: חבריו ותלמידיו של הפרופ' אהרן דותן נתקבצו בספר זה להעמיד אסופת מחקרים לשמו ולכבודו.
אהרן דותן הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב וממכונני החוג ללשון העברית בה, מגדולי חוקרי הלשון העברית והמסורה בדורנו, חבר האקדמיה ללשון העברית ומחשובי העושים בה וחתן פרס ישראל ללשון העברית.
בקובץ נכבד זה ימצא הקורא ארבעים מאמרים המכוונים כולם אל תחומי מחקריו של פרופ' דותן שהעיקרי שבהם הוא חקר המסורה וראשית הדקדוק העברי בימי הביניים.
הספר עשוי ארבעה מדורים העומדים כסדר תולדותיה של הלשון העברית. שני המדורים הראשונים מעמידים מחקרים בלשון המקרא ובפרשנותו, בלשון חז"ל, בלשון התפילה ובארמית לתולדותיה. המדור השלישי, המחזיק את רובו של הספר, מיוחד לעיון בפרשות שבתחום המסורה, ראשית הדקדוק ופרשנות ימי הביניים, וזה אף עניינו של החלק הלועזי שהמאמרים שבו כתובים אנגלית וצרפתית.
המדור הרביעי עוסק בעיון בעברית החדשה, הכתובה והמדוברת, למן ימי תחייתה בדיבור פה ועד ימינו.
מוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר, משה פלורנטין
תיאור: בספר זה מכונסים שלושים מאמרים שנתחברו במיוחד לכבודו של הפרופ' אברהם טל. ימצא בו עניין כל מי שקרובים ללבו מחקר העברית, הארמית ולימודי השומרונות לאגפיהם.
מוסד ביאליק
מאת: חנוך ילון
תיאור: אסופת מאמרים זו היא אוצר בלום של עיונים וחידושים ביסודי הלשון העברית, בלשון המקרא ולשון חכמים, בלשון המדרש ולשון פיוט ובלשון הארמית.
מוסד ביאליק
מאת: צבי וויסלבסקי
תיאור: שאלת היחס בין אומה ללשון נדונה בספר בהרחבה מתוך נקודת מבט פילוסופית-סוציולוגית.
המחבר עוקב אחרי תחיית הלשון והתרבות העברית בארץ ישראל ובגולה ובמפגשן של אלו בחיי החברה, הכלכלה והתרבות באירופה.
מוסד ביאליק
תיאור: ילקוט מאמרים זה הוא מיזם של "פורום מרכזי לימודי לשון עברית במכללות האקדמיות לחינוך" המתקיים זה שנים במכון מופ"ת. בהמשך לילקוט קודם של מאמרים מכוננים שיצא בשנת תשל"ז (בעריכת א' צלמון, משרד החינוך והתרבות – המחלקה להכשרת עובדי הוראה), מובא עתה לפני הסטודנטים במכללות מבחר חדש של מחקרים עדכניים בעברית החדשה ובהוראת הלשון.
בילקוט שלושה עשר מאמרים שנתפרסמו בכתבי עת או בקובצי מאמרים בשנים האחרונות. המאמרים נחלקים לשישה שערים: (1) תצורה, תחביר, מילון; נורמה ותקניות (2) סמנטיקה (3) לשון הספרות וחקר הסגנון (4) שיח ורטוריקה (5) לשון וחברה; לשון ותקשורת (6) הוראת הלשון. נוסף על המאמרים המתפרסמים בשלמותם, בכל שער מופיעות הצעות "לקריאה נוספת". המאמרים נבחרו הודות להתאמתם לתכנית הלימודים בלשון העברית במכללות לחינוך (בלימודי היסוד ובהתמחות) ולעיסוקם בבעיות היסוד של תחום החקר.
מעבר לתועלת המקווה של ילקוט זה בהכשרת הסטודנטים במכללות לחינוך יש בו כדי לענות על צורכיהם של אנשי מקצוע ומשכילים המתעניינים במחקר העברית החדשה בדורנו.
מכון מופ"ת
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: הלקסיקון של החיים מציג פסיפס של עשרות שפות שהתפתחו בחברה הישראלית: שפת החיילים, שפת החרדים, שפת גולשי האינטרנט ושפת התרמילאים, שפת הירושלמים ושפת הקיבוצניקים ועוד. אנשי התקשורת ימצאו בו מילונים מפורטים של אנשי רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה.
פרקים מיוחדים עוסקים בשפת הנהגים, השיפוצניקים, הרופאים והמנהלים. הסטייליסטים והמסעדנים יפגשו את העולם הלשוני המיוחד להם.
לקינוח יוכל הקורא למצוא מבחר שוברי שיניים עבריים, חידושי אפרים קישון ו"ארץ נהדרת", ופרק מקיף על השפה הגששית.
הלקסיקון של החיים צולל למחוזות שפה מגוונים ומכיל אלפי ערכים שרבים מהם לא תועדו עדיין במילונאות העברית. לנוחות המשתמש מובאים הערכים גם בסדר אלף-ביתי, בסיום הלקסיקון.
רוביק רוזנטל, מחבר "מילון הסלנג המקיף" (כתר 2005), מניח נדבך נוסף במסע המרתק והמשעשע אל העברית החיה והמתעדכנת. רוזנטל הוא בעל הטור "הזירה הלשונית" ב"מעריב" וחתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת תשס"ד.
כתר ספרים (2005) בע"מ
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה.
גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם.
כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
משה בר-אשר הוא פרופ' אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית לאחר הוראה של ארבעים ושלוש שנים במוסד.
באוניברסיטה העברית מילא תפקידים רבים, והיה ראש החוג ללשון העברית וראש המכון למדעי היהדות.
פרופ' בר-אשר הוא נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ולשונות היהודים (תשנ"ג). על הישגיו המדעיים זכה גם בפרסים על שם נ' גאון (תשנ"ט), י' בן צבי (תשס"ב) וח' זעפרני (תשס"ט) לחקר מורשת יהודי המזרח, ובפרס רוטשילד במדעי היהדות (תשס"ח). עד כה התפרסמו כחמישה עשר ספרים ומאות מאמרים פרי עטו, וספרים רבים בעריכתו.
מוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה.
גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
משה בר-אשר הוא פרופ' אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית לאחר הוראה של ארבעים ושלוש שנים במוסד. באוניברסיטה העברית מילא תפקידים רבים, והיה ראש החוג ללשון העברית וראש המכון למדעי היהדות.
פרופ' בר-אשר הוא נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ולשונות היהודים (תשנ"ג). על הישגיו המדעיים זכה גם בפרסים על שם נ' גאון (תשנ"ט), י' בן צבי (תשס"ב) וח' זעפרני (תשס"ט) לחקר מורשת יהודי המזרח, ובפרס רוטשילד במדעי היהדות (תשס"ח). עד כה התפרסמו כחמישה עשר ספרים ומאות מאמרים פרי עטו, וספרים רבים בעריכתו.
מוסד ביאליק
מאת: מנחם צבי קדרי, שמעון שרביט
תיאור: בקובץ זה, מאמרים של חוקרי לשון ידועי שם הדנים בבעיות בלשניות ולשוניות בעברית המשנאית, והוא רב- ערך לבלשני השפה העברית וללמדני התלמוד כאחד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: תמר סוברן
תיאור: מה הקשר המופלא בין השפה, המחשבה והעולם ? מהי משמעות ? כיצד נושאות המילים משמעות ?
על השאלות האלה מבקשת הסמנטיקה, מדע המשמעים, לענות. הסמנטיקה היא ענף צעיר החוקר את הקשר שבין המילים לעולם ואת זיקתן אל המחשבה.
הספר מזמין את הקורא להתוודע אל סיפור הולדתו של ענף ידע זה. הספר פונה אל חוקרים ואל קוראים משכילים ששאלת המשמעות וחקר המשמעות מרתקים אותם.
מאת: אפרים חזן, זהר לבנת
תיאור: שמעון שרביט, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית, הוא מן החוקרים המובהקים של לשון חכמים על כל תחומיה: הגה, צורות, תחביר וסמנטיקה, שיטות הניקוד ומסורות הלשון שלה.
בספר היובל לכבודו מכונסים כ"ב מאמרים פרי עטם של מיטב חוקרי לשון חכמים בארץ, מהם מתמקדים בחקר לשון חכמים ומהם בתחומים הקרובים אליה: סוגיות של תצורה, של תחביר ושל שיח, מסורות לשון חז"ל, מורשת לשון חכמים בעברית בת זמננו, מקרא ולשונות קדם, ולשונות היהודים.
עוד מוצגת בספר רשימת פרסומיו הרבים של בעל היובל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות