נמצאו 82 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב בן אריה
תיאור: הספר ״בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל״ מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד״ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים: ״ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדושה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדושה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדּושה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי.״ פרופסור אבי אלקיים ״בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום.״ פרופסור סרז׳ רוג׳ר ״החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב.״ פרופסור אריה קופסקי
הוצאת גמא
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמאר דהאמשה, יוסי שוורץ
תיאור: אסופת המאמרים שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין מכסה מנעד רחב של תהליכי מִרחוב ושִיּום, אשר ביסודם יחסי רוב-מיעוט, זיכרון והשכחה, כמו גם יחסי כוחות בין קבוצות לאומיות ותוך קבוצתיות בישראל-פלסטין. אסופת המאמרים הנוכחית היא הבמה הראשונה המפגישה בין שמות המקומות של הכוח ההגמוני הישראלי לבין שמותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני. מאמרי הספר עוקבים אחר התהוות תהליכי השִיּום של הארץ-פלסטין – החל ממתן שמות לערים, דרך רחובות ודרכים וכלה בגאיות ונחלים – בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים.

כחוט השני עוברת ההנחה ששמות מקומות הם מעין טקסט מרחבי רב-משמעי, כך שניתוח עומק שלהם ילמד על מאבקים הקשורים להצפת אידאולוגיה מסוימת וטשטוש נקודת מבט אחרת. המאמרים חושפים את תהליכי המחיקה וההזרה שהפעיל הייצור המרחבי ש"מלמעלה" נגד הייצוג הלשוני ש"מלמטה", את התפיסה המרחבית ואת הפרדיגמות המושגיות המאפשרות את הרציונל ואת האוטופיה של חברי ועדות השמות בישראל.
רסלינג
מאת: עמליה שחף
תיאור: ערב ליל הסדר תשכ״ח, 1968. פזורת ילדים, מיישובים שונים ברחבי הארץ, מגיעה עם הוריהם לחברון ובן לילה הופכת לקבוצה. על טנדר סוסיתא ישן נתלה שלט גדול: ״מתנחלי חברון״. כך יצאו הילדים לדרך חיים ששינתה את מסלול חייהם ואת פני החברה הישראלית.

ספר זה עוסק בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים, 21 בנות ובנים שבשנים 1968–1971 חיו עם משפחותיהם בבית הממשל הצבאי בעיר. שבילי ילדותם נמתחו על ציר של כשלושה קילומטר שחיבר בין המרחב הסגור, מרחב הכוח והשליטה, ובו בית הממשל הצבאי; המרחב הפתוח, נופי חברון בסביבה הכפרית והעירונית; והמרחב המקודש, שבלבו מערת המכפלה.

הספר מאיר סוגיות של ילדוּת במרחב רדיקלי, זהות דורית מבוססת מקום ופדגוגיות של מקום ומקומיות. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב רדיקלי מסוכסך ואלים שגבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים בו, שהסדר החברתי בו מופר והכאוס משתלט, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: איריס לוי
תיאור: כנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה נחבאת מאחורי חומות ושערים המשמרים פנינה אמנותית ייחודית ותוכנית עיטורית מראשית המאה ה-19 שאין לה אח ורע באמנות הכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בפטריארכיה של ירושלים. ספרה של איריס לוי מוקדש למחקר חלוצי של מערך האיקונות המורכב בכנסייה זו. הספר מפרש את המשמעויות הנסתרות של האיקונות שנעשו בראשית המאה ה-19 ובשלהי התקופה העות׳מאנית, בהקשר הפוליטי-החברתי של התקופה. בנוסף לממד ההיסטורי-חברתי מוקדש חלק משמעותי ביותר לניתוח האיקונות מבחינה סגנונית ואיקונוגרפית.

הספר כולל סקירה היסטורית של התקופה ושל התפתחות ציורי האיקונות מהתקופה הביזנטית עד לעת החדשה. חלק נרחב מוקדש לניתוח איקונות רבות המעטרות כיום את קירות הכנסייה ברמלה. האיקונות השתייכו לשני איקונוסטזס – האחד מראשית המאה ה-19 (1817) והשני מסיומה של המאה (1896). במחקרה משחזרת לוי לראשונה את האיקונוסטזס האלה; היא מתארת, מפרשת ובוחנת אותם כעדות לשינויים הכבירים שעברו על הקהילה היוונית-אורתודוכסית בארץ במאה ה-19. הספר מוקדש לבחינה מעמיקה של מחזור אמנותי שלא זכה עד כה להתייחסות מחקרית מספקת. את זאת עושה המחברת תוך השוואה נרחבת לשורה ארוכה של יצירות – הן במערב הלטיני והן במסורת הביזנטית והפוסט-ביזנטית שאליהן משתייכים האיקונות. באופן הזה מצליחה המחברת לעמוד על תהליכים כגון חדירת ההשפעה של האמנות המערבית לאמנות הקהילות היווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש. יחודו של הספר בתרומתו המשמעותית לקורא בשפה העברית ביחס להכרת המשמעויות העיטוריות של הכנסיות בעולם הנוצרי-אורתודוכסי בארץ הקודש בפרט ובעולם האמנות הנוצרית בכלל.
רסלינג
מאת: מרדכי נאור
תיאור: קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.

ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.

קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דורון הרצוג
תיאור: בית העלמין היהודי סמבוסקי הוא בית העלמין האבוד של ירושלים. זהו מקום שהזמן שכח וסיפורו טרם סופר. אפילו בקרב ירושלמים ותיקים , רק מעטים שמעו על המקום. מפתיע לגלות כי לאורך מאות שנים, עד לאמצע המאה העשרים, נקברו אלפי יהודים בבית העלמין סמבוסקי על מדרונו הדרומי של הר ציון, הצופה על גיא בן הנום. רבים מהם היו עניי ירושלים, שאף לא זכו למצבה נאה על קברם. ואולם, בדורות האחרונים הושחתו הקברים ונעקרו המצבות עד כי לא נותרה מצבה אחת על מקומה.

במחקר שנמשך עשרות שנים התחקה חוקר ירושלים דורון הרצוג אחר סיפורו של בית העלמין והזיכרון הנמוג של הקבורים בו. הרצוג נבר בפנקסי קבורה שדפיהם הצהיבו מזוקן, בחן תצלומים ישנים, שקע בקריאה בארכיונים מאובקים, שוחח עם זקני ירושלים ואף ניקה ותיעד את שרידי המצבות בעזרת תלמידיו וידידיו, שסחף עמו בהתלהבותו.

בספר, הנקרא בנשימה עצורה כמלאכת בילוש מרתקת, משחזר דורון הרצוג את תולדותיו של בית העלמין, מתעד את המאבקים המתישים בניסיון לעצור את ההרס שהתרחש בו ומעמיד לעיני הקורא את סיפורו הלא-נודע. חומותיה הקדומות של ירושלים העוברות בבית העלמין, מערות הגניזה החבויות בו, הבונקרים הירדניים, עניי ירושלים, המתאבדים וחולי הנפש, החצבים הפורחים בבית הקברות - כל אלו נשזרים יחדיו בספר ייחודי המנציח אתר חשוב ולא-מוכר.

מחקרו של דורון הרצוג, המובא בספר זה בלשון שווה לכל נפש, שימש בסיס לשיקומו ולשחזורו של בית העלמין סמבוסקי, שהחל בשנת 2011.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אהרן הורביץ
תיאור: ראשיתה של ירושלים בגבעה זו. לרגלי הגבעה, משני עבריה, אפיקי נחל קדרון והגיא המרכזי, ומצפון לה נישא הר המוריה. כאן נוסדה עיר כבר בתקופה הכנענית התיכונה (1800 לפנה"ס).  לפני כשלושת אלפים שנים נוצר קשר הרה גורל בין דוד המלך לירושלים עירו. דוד בן ישי, רועה צאן מבית לחם שהיה למלך ישראל, כבש את העיר היבוסית הקטנה והפך אותה לבירת ממלכתו.

מסע אל עיר-דוד, הגרעין הקדום של ירושלים, הוא מסע אל הראשית. בסדרת אירועים מכוננים שהתרחשו כאן, הפכה עיר-דוד למרכז המדיני והרוחני של עם ישראל. בעיר-דוד התאחדו שבטי ישראל לעם, בחצרותיה ובסמטאותיה נכתבו רבים מספרי התנ“ך ובהשראת נביאיה נפוצו בעולם האמונה באל אחד וערכי הצדק והמוסר.

עיר-דוד - המקום בו הכול התחיל.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: ספר מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ה,22- עשיר וגדוש כבכל שנה במידע מחקרי, פרי עטם של חופרי עיר דוד, כמו גם בניתוח רב-ממדי של המידע הרב שהצטבר עם השנים על תולדותיה של ירושלים הקדומה. הכנס ה22- כמו גם ספר הכנס מוקדשים לאירוע חגיגי במיוחד, והוא צאתו לאור של הכרך הראשון של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת רייך ושוקרון בעיר דוד, אירוע שלו חיכו רבים הן בעולם המחקר והן בקהל הרחב של חובבי ידיעת הארץ, מורי הדרך ועוד. קשה להפריז בחשיבותו  של דו"ח זה המסכם את עבודתה של משלחת ששינתה את הבנתנו את תולדותיה של עיר דוד במובנים כה רבים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בספר שלפנינו, שבו מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה18- חברו טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים העוסקים בחקר עיר דוד ובסוגיות המשיקות לה מן הארץ ומן העולם.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-21.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך מאמרים זה מלווה את הכנס השלושה עשר למחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. המאמרים המתפרסמים בו מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך הנוכחי פותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה. בכרך זה קבוצת מאמרים היסטוריים-תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-20. דומה שנושא אחד בולט מעל הכל מבחינת העניין המדעי שהוא מעורר: סוגיית המאה ה10-לפסה"נ וימי הממלכה המאוחדת.

השנה באופן חריג  כרך המאמרים מכיל גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אדם זרטל
תיאור: אדם זרטל היה סטודנט לארכאולוגיה, פצוע מלחמת יום הכיפורים, שרצה להתחיל לנוע. הוא לקח את הקביים, ועם כמה חברים טובים התחיל ללכת. בסקר יסודי שנמשך עשרות שנים הוא חרש את השומרון על גבעותיו וגיאיותיו, בואכה בקעת הירדן, וגילה, בין היתר, את מזבח ראשית ישראל בהר עיבל, ותחתיו שרידי בעלי חיים כשרים, ואת העיר המזוהה עם חרושת הגויים, בירתם של יבין וסיסרא, ובה שרידי מבנים במתכונת ייחודית למקום מוצאם, האי סרדיניה. אך תגליתו הגדולה הנוספת, שהוא מתאר בספר זה שנותר בעיזבונו, היא אולי המדהימה מכולן. בבקעת הירדן ובמורדות המזרחיים של הרי השומרון ובנימין גילה זרטל מתחמי אבן גדולים, שצורתם, המתגלה בשלמותה למביט ממעוף הציפור, צורת כף-רגל. לתצורה זו אין אח ורע בעולם העתיק, אך לשימוש הסמלי בצורתה יש ויש: במצרים הקדומה, וביתר שאת במקרא. המתחמים נמצאים במקומות ההולמים את התיאורים במקרא לגבי מושג חידתי רב משמעות בתולדות העם: אתרי "הגִלְגָּל", שבהם התכנס העם לקראת כיבוש הארץ, לחידוש המלוכה ולעבודת האל. מה הקשר בין הגִּלגל לרגליים, ומדוע נמצאים מתחמים כאלה רק בארץ ישראל?
כיצד נעלמו מתחמי הענק הללו מעיני הדורות?
איך מתגלם על פני הארץ הפסוק "כל מקום אשר תדרֹך כף רגלכם בו לכם נתתיו"?
ומהן, על פי התורה ונביאי ישראל, כפות רגליו של האל?

מתוך אבני הארץ הזאת וטרשיה, מבין דפי התנ"ך וקורות העם, ממחקרי המזרח הקדום ומחוויותיו האישיות של ארכאולוג דגול וידען, מגולל הספר את קורותיה של תגלית החותרת אל גלעין קיומנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורי טל
תיאור: ברחבי הארץ פזורים אתרים רבים מאוד שהתקדשו במסורת של תושבי הארץ המוסלמים לאורך מאות שנים. ראשיתה של התופעה עם הופעת האסלאם והכיבוש הערבי של ארץ־ישראל במאה השביעית, והיא התרחבה מאוד במהלך התקופה האיובית וצברה תנופה נוספת לאורך התקופות המוסלמיות הבאות. קדושתם של אתרים אלה ומסורותיהם טופחו הן על ידי שליטים מוסלמים, הן על ידי תושבי הארץ. אתרים לא מעטים יוחסו גם לדמויות תנ"כיות שהיו קדושות ליהדות ולנצרות ואומצו במסורות האיסלאמיות; בימי הביניים זיהו נוסעים יהודים קברים קדושים מוסלמיים ככאלה השייכים לדמויות חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ועל בסיס זיהויים אלה הפכו הקברים למוקדי עלייה לרגל גם ליהודים. במאות התשע-עשרה והעשרים התרחב הפולחן סביב קברים שהתקדשו לשלוש הדתות המונותאיסטיות, הן בקרב תושבי הארץ הן בקרב עולי רגל מרחבי העולם. המקומות קדושים הללו והפולחן בהם הפכו למרכיב מרכזי בתולדות הארץ. מטרתו של הספר קברי קודש מוסלמיים בארץ־ישראל היא להציג אתרי קברים בארץ־ישראל המקודשים למוסלמים, תוך התמקדות ברקע ההיסטורי והדתי של כל אחד מהם. יתוארו דמויות הקדושים והקדושות המונצחים באתרים אלה, לרבות קורות חייהם, התכונות המיוחדות שלהם והכוחות העל-טבעיים שמייחסים להם המאמינים. כמו כן יוצגו מסורות, אגדות, נוהגי פולחן וסיפורים עממיים הקשורים לקדוש ולאתר. הספר מעמיק לחקור את האתרים הקדושים למוסלמים, בין שהם תושבי אזור, עיר או כפר מסוימים ברחבי הארץ, או של שבטים בדואים באזור נדידתם.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אורה לימור
תיאור: ספרות העלייה לרגל היא אחד הביטויים המובהקים לחשיבותה של ארץ הקודש בתרבות הנוצרית. יותר מכל ביטוי ספרותי ואומנותי אחר, סוגה זו היא שהפכה את ירושלים הרחוקה למרכז היקום גם למאמינים שלא עלה בידם להגיע אליה. מבחינה ספרותית היא גם מבשרת את ספרות המסעות הנרחבת שנוצרה שנים רבות אחריה. בספר זה כונסו יחדיו עשרה חיבורים שכתבו נוצרים בימי הביניים המוקדמים על המקומות הקדושים בארץ הקודש. יש בהם שמתארים מסע עלייה לרגל כסדרו, מהם כתובים בגוף ראשון ומהם בגוף שלישי. אחרים מביאים תיאור ענייני של המקומות הקדושים מבלי לערב נקודת מבט אישית, ויש גם כאלה שהם הכלאה של השניים. שמונה מהחיבורים נכתבו במקורם בלטינית בידי מחברים ממערב אירופה, ואילו שניים נכתבו ביוונית ומקורם בנצרות הביזנטית. מבחינה נושאית וכרונולוגית ממשיך ספר זה את ספרה הקודם של אורה לימור מסעות ארץ הקודש: עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה (ירושלים, יד יצחק בן־צבי, תשנ"ח). כקודמו, גם ספר זה נועד להעמיד לרשות החוקרים, הלומדים והקוראים נוסח מעודכן בעברית של תיאורי המסע הנוצריים מן האלף הראשון, מלווה בדיון נרחב בתופעת העלייה לרגל והמקומות הקדושים בתקופה זו. דגש מיוחד הושם בהבנת החוויה של עולי רגל מימים עברו שזכו לראות במו עיניהם את המקומות הקדושים, וזאת בתקופה שבה הארץ לא נשלטה עוד בידי נוצרים. כמו כן הספר מרחיב על אודות מעשה הכתיבה של החיבורים, שמבחינת המחברים היה אף הוא בגדר מסע, מן הזיכרון ומן הסיפור בעל פה אל הטקסט הכתוב והמוגמר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מוסטפא עבאסי
תיאור: הספר דן בתולדות טבריה ותושביה הערבים בתקופת השלטון הבריטי בין השנים 1918 – 1948. הספר, המסתמך על מקורות ארכיוניים שלא נחקרו עד כה, מאיר באור חדש את ההיסטוריה של התושבים הערבים בעיר, שלקראת סוף המנדט היו כמחצית מאוכלוסייתה. בהקשר זה מעמיק הספר בתמורות החברתיות, הדמוגרפיות, הפוליטיות והכלכליות שעברו על ערביי טבריה תחת השלטון הבריטי. הוא בוחן את תפקידה של האליטה הערבית בהנהגת משפחת טברי בניהול העיר, ואת יחסיה עם הבריטים מצד אחד ועם השכנים היהודים מצד אחר. הדיון בערביי טבריה מוצג כחלק מהדיון הכולל בתולדות העיר ובכלל זה בתושביה היהודים. הספר מדגי את היותה של טבריה עיר מעורבת, שכמעט כל המערכות שלה, מלבד אלה הדתיות, פעלו במשותף וביחסים טובים שזכו לשבחים מכל עבר. מוסדות המנהל והעירייה, תחומי המסחר והכלכלה, הדיג, התיירות והנופש היו נקודות מפגש וחיבור בין שני חלקי האוכלוסייה. הספר דן בשאלות מרכזיות שלא זכו עד כה למחקר מעמיק כגון מי היו ערביי טבריה, מה אפיין אותם מבחינה דמוגרפית וחברתית ומי הנהיג אותם בתקופת המנדט, מה היו מקורות הקיום שלהם ומה היה אופי החיים הדתיים בעיר. הספר בוחן לעומק את טיב היחסים בין ערביי העיר לבין העורף הערבי הכפרי של טבריה, מה היה אופי יחסיהם עם שכניהם היהודים לפני מלחמת העצמאות ב-1948, מה קרה במהלך המלחמה ומדוע נהרסה העיר העתיקה כולל הרובע היהודי עד היסוד, עניין המשפיע על תפקודה ותכנונה של טבריה עד ימינו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אייל מירון
תיאור: כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" ה-16 שונה מכל הכנסים שקדמו לו. המושב הראשון בכנס חורג מתוך תחומיהן של עיר דוד וירושלים הקדומה מזרחה מרחק אלפי קילומטרים אל מסופטמיה הקדומה על מנת לחשוף את הזיקות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שבין ירושלים לאשור ובבל הקדומות. בכנס הנוכחי שותף גם מוזיאון ארצות המקרא בירושלים אשר חוגג את התערוכה היחודית "על נהרות בבל" (להלן). אוצרותיה של תרבות מסופוטמיה כמו גם הקשריה לירושלים וארץ ישראל עומדים במרכזו של מושב זה.

המושב השני, כמדי שנה, מחזיר אותנו אל התגליות שנחשפו בתחומי עיר דוד מאז הכנס האחרון.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכנס ה-15 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה הוא "כנס הזהב" העומד השנה בסימן מטמוני זהב שנתגלו בירושלים. לנושא זה מוקדשת התצוגה הארכיאולוגית היחודית שהוכנה במיוחד לכנס זה ובה ממצאי זהב מימי הבית השני והתקופה הביזנטית, כמו גם אחדות מההרצאות בכנס עצמו שרובן המכריע מובא בפני הקורא מעל במה זו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כשאומרים 'עיר דוד' המחשבה הראשונה שעולה במוחנו, ובצדק, היא אודות דוד המלך וימי הבית הראשון. זו היא התקופה המרתקת והעלומה שכבר קרוב ל-150 שנה מתחקים החוקרים אחר עקבותיה. אך בשנים האחרונות מופיעה ירושלים אחרת בחפירות עיר דוד. זו ירושלים של ימי הבית השני.

מבעד לשטחי החפירה החדשים נשקפת תקופת הבית שני על מוקדיה השונים: מחומת נחמיה המבשרת את פתיחתו של עידן חדש בתולדות העיר דרך בריכת השילוח ורחוב עולי הרגל המעלים תמונה של ירושלים בימי תפארתה ועד לרגעים האחרונים והקשים של קרב וחורבן שבהם הסתתרו אחרוני המורדים בתעלות הניקוז ובבורות המים.

בכנס הארבעה עשר של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה מיוצגות שתי התקופות. מבטנו ינוע מממצאים המקרינים על ביצורי העיר ובית המקדש הראשון לביצורי הבית השני ולמונומנטים חשובים שעמדו באותם ימים. החוקרים יציעו, לאור הממצאים החדשים הנחשפים בשטח, פתרונות לשאלות שמשך שנים העסיקו את עולם המחקר. תעלומות כדוגמת תבנית ההיכל בימי הבית הראשון, או זהותו של הנקבר במונומנט המרהיב מימי הבית השני המכונה ”יד אבשלום" יהיו בין הנושאים שיעסוק בהם הכנס השנה ואין ספק שיעוררו הדים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: פרדריק ג’ונס בליס, דיקי ארצ’יבלד קמבל
תיאור: לאחר צאתו לאור של הספר הראשון המתורגם לעברית, תוצר של חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר ירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים, מונח בזה לפני הקוראים עברית הספר השני. כבספר הקודם, יש סיבות אחדות לעשייה הזאת. כמו מרבית הספרים שנכתבו על אודות החפירות בירושלים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, גם הספר הזה אינו בהישג ידם של המתעניינים בעברה הקדום של ירושלים. ספרים אלו הפכו נדירים והם מצויים רק בספריות הוותיקות, וחסרים בספריות החדשות. התכניות המשורטטות ושאר פרטי התיעוד הם מרכיב חשוב בדוחות חפירה אלו. הוצאתו לאור של תרגום זה מאפשרת לציבור גישה להעתקים טובים של פרטי תיעוד אלו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה - הכנס התשיעי' המונח בפני הקורא מסכם שנה פוריה ומרתקת נוספת של חפירות ומחקרים בירושלים הקדומה ובפרט בעיר דוד.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בפסח 2011 הצליחו רוני רייך ואלי שוקרון לחשוף את כל התעלה מבריכת השילוח ועד לקשת רובינסון, דרך של למעלה מ-550 מטר.  בכנס ה-12 של 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה', מציגים החוקרים את חידושי העונות האחרונות ובתוכם התגלית שנזכרה לעיל. הכנס משמש גם במה לפרשנות חדשה של ממצאים המוכרים כבר זמן רב, במה הפתוחה להצגת זוויות ראיה שונות הפותחות צוהר להבנה חדשה של שרידי העבר.

בכרך ההרצאות הנוכחי נאספו כל המאמרים שנישאו בכנס ה-12 על מנת להביא אותם בפני קהל אוהבי ירושלים וכדי שישמשו את חוקרי העתיד המבקשים לעקוב אחר התפתחות הגילויים והמחקרים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: המאמרים המכונסים בכרך זה מהווים גירסה מורחבת של מרבית ההרצאות שניתנו בכנס השמיני של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה.

פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון המשיכו במחקר מערך הרחובות מימי הבית השני הסמוכים לבריכת השילוח שעל גילויה דווח בשנים האחרונות. הם מדווחים על ממצאיהם המרתקים ועל השאלות החדשות העולות מן הממצא.

באותה תקופה נמשך, בתמיכת עמותת אלע“ד, גם פרוייקט סינון העפר מהר הבית בראשות פרופ גבריאל ברקאי וצחי צוויג. ברקאי וצוויג מציגים במאמרם את הממצא העשיר והמרתק החבוי בערמות העפר שפונו מהר הבית, ממצא המשקף את תולדותיה של העיר מן התקופות הקדומות ועד לעת המודרנית. בשל חשיבותו ויחודו של מפעל זה הוקצה למאמר העוסק בו מקום ניכר, ההופך אותו למונוגרפיה העומדת בפני עצמה. יש לציין כי דיווחים ראשוניים על שני מפעלי החפירה שנזכרו לעיל הוצגו בכנסי מחקרי עיר דוד וירושלים
הקדומה בשנים עברו. בכך ממלא הכנס את אחת המטרות המרכזיות שיועדו לו: יצירת במה מרכזית לחוקרים שבהם יוצגו באופן רציף ושיטתי, לאורך שנים, ממצאי החפירות המרכזיות בירושלים הקדומה.

חפירתם של ד“ר דוד עמית ויונתן אדלר, בעפר חפירותיו של ריימונד וייל, זורה אור חדש על אתר מוכר לכאורה, בדרום עיר דוד ועל חפירותיו של ארכיאולוג בן ראשית המאה העשרים. זוהי עדות נאה לחשיבותו של העיסוק המחודש, בטכניקות ארכיאולוגיות מודרניות בחפירותיהם של החוקרים שקדמו לנו.

הכרך שלפנינו מתייחד בכך שהוא כולל סדרת מאמרים המתמקדים בהיבטים שונים הקשורים במפעלי המים ובעיקר במעיין הגיחון ונקבת השילוח.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך המוצג בזה מביא בפני הקורא את רוב ההרצאות שנישאו בכנס העשירי, ובנוסף - שני מאמרים המציגים חומרים חדשים שלא הוצגו בכנס בשל מגבלות הזמן. בחלק האנגלי של כרך זה תורגמו לאנגלית שני מאמרים בעלי עניין מיוחד: מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון על חידושי חפירותיהם בעיר דוד בדגש על תקופת הברונזה התיכונה, ומאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ על ממצאי התקופה הביזנטית בחפירות חניון גבעתי.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: איג וינסאן
תיאור: בשנים 1911-1909 פעלה בעיר דוד בירושלים משלחת חפירות, בראשות הבריטי מונטגיו פארקר. המשלחת חפרה תחת מעטה כבד של חשאיות מפני שלא העתיקות היו בראש מעייניה, אלא אוצרות בית המקדש. כדי לרכך ככל הניתן את הביקורת הציבורית, גייסה המשלחת לשורותיה את האב לואי איג וינסאן, כומר נוצרי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים. וינסאן היה גם ארכיאולוג וחוקר מן המעלה הראשונה. וינסאן בא בעקבות החופרים ותיעד בדייקנות כל מה שנחשף. הוא גם הציע פירושים ארכיאולוגיים והיסטוריים לתגליות. הספר שלפנינו הוא הדו"ח המלא שהוציא וינסאן על חפירות אלה. מבין ההישגים המדעיים ראוי להזכיר את תיעודה המלא והמדויק של ניקבת השילוח, המשמש אותנו עד היום הזה. זיהוי מכלול של כלי חרס מצוירים, ותיארוכם המדויק לאלף השלישי לפסה"נ, קבע סופית שבגבעה זו שליד המעיין מצויים השרידים הקדומים ביותר בסביבה, ולכן אין ספק שיש לזהות כאן את עיר דוד המקראית.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: גדעון ביגר
תיאור: ארץ ישראל, על שמותיה וכינוייה הרבים – ציון, ארץ הקודש, פלשתינה, פלסטין ועוד – הייתה ידועה במשך הדורות לכל מי שעסק בנושא הארץ – סופרים, עולי רגל, ציירי מפות, חוקרי מקרא, תיאולוגים ועוד. השמות הללו הופיעו במפות שצוירו והודפסו במשך השנים שקדמו למאה ה‐20, אבל שטחה של ארץ ישראל לא הוגדר בהן במדויק. חוסר הבהירות והיעדר ההסכמה באשר לתיחומה של ארץ ישראל היו בין הגורמים שהביאו לקביעת גבולות חדשים לארץ, ללא התחשבות בעבר או במה שדימו לעצמם אנשים בעת ההיא. תהליך קביעת הגבולות, הנעוץ בתדמיות שגובשו במשך מאות ואלפי שנים, החל להתבצע בשטח בתחילת המאה ה‐20, והוא נמשך גם בימינו אנו. הגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל נקבעו תוך כדי תהליך מדיני‐צבאי‐פוליטי שתחילתו רק בראשית המאה ה‐20. תהליך זה התבצע בשלוש צורות ובשלוש תקופות: גבולות שקבעו גורמים עולמיים במשא ומתן דיפלומטי בין השנים 1906-1947; גבולות שקבעו המדינות באזור בעקבות מהלכי מלחמה וכיבוש בין השנים 1948‑1974; גבולות שלום שקבעו מדינות האזור במשא ומתן דיפלומטי משנת 1977 עד היום, תהליך שטרם הסתיים. בספר זה מתואר בהרחבה תהליך עיצובם של גבולות מדינת ישראל. תהליך זה טרם הושלם, שכן חלק מגבולות הקבע עם המדינות השכנות עדיין לא נקבעו. ספרו החדש של גדעון ביגר מבקש להציג לציבור הקוראים את המסד ההיסטורי של סוגיה זו לקראת הבאות .
רסלינג
מאת: איל חלפון, רן ברקאי
תיאור: היה היו פעם בני אדם שיצאו מאפריקה, לעבר עתיד טוב יותר. הם עברו וחיו גם כאן, במה שאז היה יערות, מדבריות והרים, והיום הוא ארץ ישראל. הם צדו פילים ופיתחו כלים באזור הכנרת. קברו מתים במורדות הכרמל. חצבו אבנים בגליל העליון. הפיקו נחושת בערבה. הקימו מבנים יוצאי דופן במדבר יהודה וברמת הגולן. גילו את נפלאות האש וצלו בשר לא רחוק מכביש 5 של ימינו. הם האבות הקדמונים שלנו. היו פה לפנינו עולה על עקבותיהם. כשהם מצוידים בידע, בסקרנות ובהומור בריא, איל חלפון ורן ברקאי פוסעים מנקודה לנקודה וחושפים עולם תוסס, מופלא ואכזר. עולם שגיבוריו הם הומו הביליס והומו ארקטוס וניאנדרתלים והומו סאפיינס, אך גם שלל חוקרים, חקלאים, גנרלים, מדענים והרפתקנים בני זמננו, שחפרו וזחלו וטיפסו והשתלשלו מחבלים כדי להבין מאיפה באנו ומה עשו קודמינו. זהו ספר על עולם עתיק, שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על טבע האדם, על הטבע בכלל ועל והיחסים ביניהם. זהו ספר על עולם העבר, שנושא משמעות עמוקה לחיינו בהווה ובעתיד. זהו ספר מסע. מסע במקום. מסע בזמן. מסע אנושי. רק אל תשכחו לקחת כובע.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יעקב בן ארי
תיאור: רועי צאן ונוודים חיו בתקופה הרומית־ביזנטית בשולי ההתיישבות בארץ ישראל , במדבריות הנגב, ביהודה ושומרון ובגולן הבזלתי, והותירו אחריהם עדויות אילמות וכתובות. בספר זה נעשה ניסיון ראשון לחבר באופן שיטתי את הנתונים הייחודיים, המוצנעים במפות הסקרים הארכיאולוגיים ובדוחות החפירה, והיכולים ללמד על התיישבות רועי צאן ונוודים , עם מקורות היסטוריים שונים. באלו נמנים מקורות תלמודיים, מקורות העוסקים בחקלאות הרומית, מקורות נזיריים וצלייניים וכן עדויות מהתרבות הערבית והבדווית המסורתית בשתי המאות האחרונות. סוגיות רבות הקשורות להיבטים כלכליים והתיישבותיים של רועי הצאן והנוודים נידונות בספר. ביניהן: סביבה ונוף כמקורות מחיה לאוכלוסייה האנושית הנוודית וצאנה, התרבות החומרית ועולם החי הנוודי, המבנה הארגוני־חברתי של האוכלוסייה הנוודית והיחסים בין שבטי הנוודים לבין עצמם ובינם לבין שכניהם והשלטון המקומי והמרכזי, השפעת המציאות הקיומית של הנווד רועה הצאן על פולחנו, אמונתו והתנהגותו המוסרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם ששון, רפאל י' לואיס, דניאל וורגה
תיאור: קובץ המחקרים המובא באסופה זו הוא פרי תולדה של הכינוס ה‑ 16 של חידושים בחקר אשקלון, שכותרתו "מרחב אשקלון - חזית לחימה ומרחב מחיה. מטרת הכינוס הייתה ללבן במסגרת עיונית את שאלת מקומה של אשקלון כמרחב מחיה, ומנגד, לבחון את מקומה של העיר כאזור של עימותים צבאיים לאורך ההיסטוריה האנושית. עיון באסופה זו יגלה כי קובצו בו יחדיו טווח נושאים רחב, ולצד פרסום אתרים ארכאולוגיים הורחב המנעד גם למחקרים שעוסקים בשיטות מחקר חדשניות, מחקרים שעניינם גיאוגרפיה היסטורית, שדות קרב, ראשית היישוב העברי, טופונימיה (שיום) וזיכרון. אף כי העיר אשקלון נמצאת במוקד המחקרים, המסגרת הגיאוגרפית שבה עוסק הקובץ היא רחבה הרבה יותר ונוגעת לאתרי שפלת יהודה, מישור החוף הדרומי ופאתי שדרת ההר. המחקרים הם על שלל תקופות, החל ביישוב מהעבר הרחוק - מהתקופה הכלקוליתית, ועד לעבר הקרוב - ערב מלחמת הקוממיות. המחקרים מוצגים על פי סדר התקופות וההתרחשויות בזמן (ככל הניתן), כהשתקפות ישירה של רצף התפתחות המרחב מהקדום ביותר ועד למאוחר.
רסלינג
מאת: זאב וייס
תיאור: ציפורי, ’פאר הגליל כולו’ בלשונו של יוסף בן מתתיהו, נמנית עם האתרים הקלסיים החשובים במדינת ישראל. שרידיה הולכים ונחשפים ברציפות מאז 1985 בידי כמה משלחות מהארץ ומחוצה לה. באתר נתגלו מבני ציבור, בתים פרטיים, ממצא קטן, ולמעלה מ-70 פסיפסים המתוארכים למן המאה השנייה ועד למאה השישית לסה”נ. ממצאי החפירה בציפורי מהווים נדבך חשוב בהכרת עולמה החומרי-תרבותי של אוכלוסיית העיר, מהתקופה ההלניסטית עם התבססותו של הישוב בראש הגבעה, בימי פריחתה של העיר בתקופות הרומית והביזנטית, ועד התקופה המוסלמית הקדומה, שעה שהיישוב הצטמצם לכפר קטן. אלו מאפשרים להכיר את הפסיפס האנושי, הדתי, החברתי, והתרבותי במקום, ולחוש בד בבד בתמורות שהתרחשו בעיר הגלילית במעבר מתקופה אחת לרעותה. שאלות בסיסיות הנוגעות באופייה של העיר היהודית, שנדונו רק לפני עשור או שניים, פינו את מקומן לדיון מעמיק במגוון נושאים הנוגעים לא רק בהכרת דמותה של ציפורי ואורח החיים של תושביה, אלא גם בהכרת דמותה של העיר הארץ ישראלית בשלהי העת העתיקה. הסיור בעתיקות ציפורי מאפשר לגעת בעבר ולהתמודד עם שאלות של תרבות וזהות, שיש להן גם השלכות עכשוויות. ספר זה מקיף היסטוריה בת אלף שנים של העיר הגלילית והוא מעניק, לראשונה, תמונה מקיפה ועדכנית של העיר, בנייניה ותושביה בעידן של תמורות. הוא מכיל דיון היסטורי, חברתי ותרבותי הבוחן את דמותה של העיר לאורם של הממצאים הארכיאולוגיים, הכתובות, והמקורות הספרותיים. בספר משובצים איורים ותמונות, תוכניות ושחזורים הממחישים את עברה המפואר של ציפורי, עיר גדולה ומשגשגת, פסיפס של תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: משה מעוז
תיאור: ספרו של משה מעוז מציע מחקר דקדקני אודות נזירות ירושלים הנוצרית-ביזנטית בין המאות השלישית והשביעית. זוהי תקופה סוערת ועתירת מתחים. שלל דמויות ססגוניות - נזירים, אצילות לשעבר שזנחו את חיי המותרות, קיסרית בגלות, מלאו את רחובות העיר. ועידת כלקדון יצרה פילוג תיאולוגי שקיים עד היום, אשר חילק את הנוצרים בירושלים לשניים - תומכי ומתנגדי החלטות הוועידה. זאת ועוד: בשנת 614 נכבשת ירושלים על ידי הפרסים אשר מחריבים את ירושלים הנוצרית ולוקחים לשלל את הצלב המקורי. אולם כיבושם אינו מחזיק מעמד זמן רב. בשנת 630 יוצא קיסר ביזנטיון הרקליוס בתהלוכת ניצחון במהלכה הוא משיב את הצלב לכנסיית הקבר. ירושלים הביזנטית שבה לתחייה, עד הכיבוש המוסלמי.
הוצאת גמא
מאת: איתן קליין, אברהם ששון, איילת לוי-רייפר
תיאור: קובץ המחקרים המוגש בפניכם מאגד בתוכו את דברי הכנס המחקרי ה־ 15 בנושא "חידושים בחקר אשקלון וסביבותיה", שנערך בשנת תשע"ח, 2018 , במכללה האקדמית אשקלון.
בקובץ המחקרים מופיעים לראשונה 13 מחקרים חדשים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה של מישור החוף הדרומי, שפלת יהודה ומערב הנגב.  הקובץ מחולק לשלושה שערים הערוכים באופן כרונולוגי: השער הראשון מציג מחקרים חדשים במישור החוף הדרומי ושפלת יהודה בתקופות הקדומות, מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה הפרסית, והוא כולל ארבעה מאמרים; בשער השני מופיעים מחקרים חדשים במישור החוף הדרומי, הנגב המערבי ושפלת יהודה בתקופות הקלאסיות, החל מהתקופה ההלניסטית ועד שלהי התקופה הביזנטית־התקופה האומאית, והוא כולל חמישה מאמרים; בשער השלישי מוצגים מחקרים חדשים במישור חוף יהודה מימי הביניים ועד לעת החדשה, והוא כולל ארבעה מחקרים.
מאת: טובי פנסטר
תיאור: מהם ׳בתים ערביים׳? מושג נדלני ניאו־ליברלי המשויך לשימור והתחדשות עירונית? או עדויות אילמות לעקירה, עזיבה ופליטות של בעליהם הפלסטינים? ספרה של טובי פנסטר מציג נקודת מבט מיקרו־גיאוגרפית ייחודית וחדשנית של המנעד המורכב שבין שתי פרשנויות אלו של בתים ערביים, הנעות בין המגמות העירוניות הניאו־ליברליות המעוגנות בבסיס התחדשות עירונית לבין חשיבות ההיסטוריה העירונית ושילובה בתכנון, גם אם היא מורכבת ובעייתית. המחקר מאתגר שילוב זה שבין העבר המורכב להווה המתפתח תוך הצעת המושג הביקורתי ׳קולוניאליזם עירוני׳, כאשר כל כתובת של בית ערבי מציעה פרשנות חדשה למושג זה. הכתובות הנחקרות ביפו ובירושלים המערבית מציגות העמקה והאנשה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני הנפקד/נוכח בערי ישראל וקוראות תיגר על תהליכי השתקה והסתרה המתרחשים באופן פורמלי וא־פורמלי החל מ־1948, שמטרתם שינוי ההיסטוריוגרפיה של המרחב וייהודו. נושא זה נחקר בספר זה לראשונה מנקודת מבט מרחבית־תכנונית ומציג מושגים חדשים המחדדים מצבים של קולוניאליזם עירוני – כגון בית כאזור מגע, אגוניזם מגשר, חורבות־גילוי־התחלות, בין עתיקות להריסות בעידן הניאו־ליברלי, הרס יצירתי כתהליך תכנוני, בין הזכות לעיר לזכות השיבה, אתנוגרפיה של עדויות חסרות, קניין־בעלות־׳שימור׳, אזור מגע פורמלי וא־פורמלי וקולוניאליזם מפוצל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה מעוז
תיאור: כיצד הפכה ארץ ישראל ממחוז נידח בשולי האימפריה העות'מאנית לאבן שואבת וליעד להטבעת חותם קתולי לטיני? כיצד תרמו עשרות המנזרים לעיצוב אופייה ונופיה של ארץ ישראל בתחומי החינוך, החקלאות, הכלכלה והחברה ובתחומים נוספים? רב הנסתר על הגלוי — הנזירות הקתולית לטינית בארץ ישראל 1799-1914 הינו מחקר ראשוני ומונומנטלי העוסק בנוכחות הקתולית בארץ ישראל בעת החדשה. באופן מרתק וייחודי מאפשר הספר כניסה לעולמות נסתרים המצויים בנופיה הטבעיים, האנושיים וההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר מהווה נדבך חשוב בהכרת והבנת תהליכי עיצוב "הגיאוגרפיה הקדושה" הנוצרית, גיאוגרפיה מרתקת שסימניה הם מנזרים ומוסדות הומניטאריים, אתרי צליינות ומוקדי השפעה, מסדרים קתוליים וקהילות המייצגות מדינות שונות. הספר מבוסס על מחקר מעמיק, חובק העולם הקתולי בארץ ובאירופה, ופותח צוהר לכל שוחרי ידיעת הארץ; מתעניינים, סיירים וטיילים, מורי דרך וחוקרים, המוזמנים "לצלול" לעולם הנוצרי המגוון ולדלות ממנו מידע. הספר משופע בצילומים ומפות מאירי עיניים והמאפשרים לכל דכפין "לסייר" עמו בעולם הנזורה הקתולי.
הוצאת גמא
מאת: יוסף גייגר
תיאור: במשך כמעט אלף שנים, מאז מסע הכיבוש של אלכסנדר מוקדון (332 לפסה"נ) ועד לכיבוש ארץ-ישראל בידי המוסלמים (בשנת 638), חיה בארץ אוכלוסייה גדולה דוברת יוונית שהותירה את חותמה על הממצא החומרי – שרידי ערים, מבני ציבור כגון תאטראות, מקדשים ועוד, שמפארים עד היום את פני הארץ.
לעומת זאת בני האדם שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות והמעורבות נותרו עלומים במידה רבה.ספר זה הוא ניסיון ראשון לאסוף, לתאר ולהעריך את היצירה הרוחנית החשובה והמגוונת של היוונים האלה.
כמאתיים אנשי הרוח הנדונים בספר, וביניהם מן המוכרים והמשפיעים ביותר בזמנם בכל העולם הדובר יוונית, הותירו שרידים המסתכמים באלפי טורי שיר ובאלפי עמודי פרוזה, שרק זעיר מזעיר מהם מוכרים לקורא העברי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. אנשיה טוענים השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד, שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנה, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו השני, המובא כאן, עוסק בתקופה שממלחמת העולם הראשונה ועד קום המדינה (1948-1914). המחקרים והמסמכים המובאים בספר מחזקים את מסקנות החלק הראשון, הגורסות שאחוז משמעותי מערביי ארץ ישראל־פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם, תחילה בטפטוף אטי, ומשלהי המאה ה-19 ובתקופת המנדט במספרים גדלים והולכים. כוח המשיכה של פלשתינה נבע מהשקעות הון יהודיות ונוצריות ומהשקעות של ממשלת המנדט, שיצרו אפשרויות תעסוקה מגוונות ורמת חיים גבוהה מאלה שבארצות ערב והאסלאם. ד"ר רבקה שפק־ליסק מוכיחה שחיל הספר העבר-ירדני, שפטרל לאורך הגבולות עם ארצות ערב, קיבל הוראה מגבוה מממשלת המנדט הבריטי שלא להפריע למהגרים הערבים להיכנס לארץ, בה בשעה שאת העלייה היהודית הוא מנע במאמצים ניכרים. ההגירה הבלתי־חוקית הזאת התאפשרה אפוא בעידוד ובעצימת עין של השלטון הבריטי. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. היא טוענת השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כלל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנים, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו הראשון, המובא כאן, עוסק בתקופה שמהכיבוש הערבי ועד למלחמת העולם הראשונה (1914-640), והמשכו יעסוק בשנים שעד הקמת מדינת ישראל. מטרת הספר היא להפריך את התזה שהערבים הם תושביה הוותיקים של הארץ ולהוכיח שרוב ערביי ארץ ישראל-פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם בטפטוף אטי, חלקם אף בעידוד השלטון המקומי. משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה נהפך הטפטוף הזה לגלי הגירה של מהגרי עבודה בעקבות הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי התנועה הציונית וארגונים נוצריים, שיצרו אפשרויות תעסוקה, רמת שכר ואיכות חיים שעלו בהרבה על אלה שבארצות מוצאם. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רונה ש. אבישר-לואיס
תיאור: ילדֵי קדם: מבט ארכיאולוגי על ילדים ויַלדוּת בארץ ישראל בתקופת המקרא, זוכה פרס בהט, הוא חיבור פורץ דרך הבוחן ענף חדש בארכיאולוגיה של ארץ ישראל – עולמם של הילדים בתרבויות קדומות. על אף חשיבותו הרבה, כמעט שלא זכה ענף מחקרי זה ליחס במחקר העולמי בכלל והארצישראלי בפרט. מפרסומים ארכיאולוגיים רבים עולה לכאורה שהילדים "נעדרים" מהאתר הארכיאולוגי ושהעולם התקיים במשך אלפי שנים ללא ילדים. אך ברור שאין הדבר כך וכי ילדים חיו ביישובים מסוגים שונים, גדלו והתחנכו, שינו ויצרו, עבדו, שיחקו ולמדו והטביעו את חותמם ההתנהגותי והחומרי באתרים הארכיאולוגיים השונים. בעזרת מודל מחקרי חדש, השואב מידע ממקורות רבים ומגוונים ומתקופות שונות, מאפשרת לנו המחברת לצאת למסע מרתק בזמן אל אותם ילדי קדם בארץ ישראל, ומספקת לנו הצצה אל חייהם והיכרות עם סביבתם. הספר עוקב אחר מהלך חייהם של הילדים – מיום היוולדם, דרך גידולם, דרכי חינוכם והיחס אליהם בתרבויות שונות ועד למותם, ומראה כי בתרבויות המזרח הקדום ראו בילד, בגידולו ובהכשרתו לבגרות אבן יסוד.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יגאל שפי, יוסי בן-ארצי
תיאור: שנים אחדות קודם למלחמת העולם הראשונה תכנן המטה הכללי הבריטי לכבוש זמנית את ארץ-ישראל הצפונית, מחיפה ועד דמשק. לקראת מסע המלחמה המתוכנן סייר בצפון הארץ ובסוריה קצין בריטי, סגן אלוף פרנסיס ריצ'ארד מונסיל, שבכסות של טייל תמים אסף מודיעין שטח ומידע צבאי עדכניים והגיש דוח סודי מפורט על ממצאי הסקר.
אף כי תכנית הפלישה לא מומשה, המידע האצור בדוח המודיעין שליווה אותה הנו שיקוף נאמן של הנוף הפיזי והיישובי בצפון הארץ בראשית המאה העשרים, על תוואיה, דרכיה, יישוביה, תשתיתה ואוכלוסייתה המגוונת.
לצד הדוח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגאו-אסטרטגי של ארץ-ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר. בדוח ובמבואותיו יש כדי להציע גישה היסטוריוגרפית חדשה על אודות מעורבות בריטניה בארץ-ישראל טרם מלחמת העולם הראשונה ולהעמיק את היכרות הקוראים עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דפנה הירש
תיאור: האם נקודת המבט האנתרופולוגית יכולה לאפשר תובנות חדשות על ההיסטוריה הציונית והפלסטינית, ובמיוחד על היחסים ההדדיים בין שתי החברות? מהי תרומתה של ההיסטוריה לאנתרופולוגיה של החברות הישראלית והפלסטינית, ואֵילו פרקטיקות של זיכרון וסיפור היסטוריה מתקיימות בהן? הקובץ מפגשים: היסטוריה ואנתרופולוגיה של המרחב הישראלי-פלסטיני בעריכת דפנה הירש מציג גישה מחקרית ביקורתית המושתתת על המפגש שבין היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ומחקר תרבות במרחב המקומי. לעומת "המבט מלמעלה ומרחוק", המאפיין חלק ניכר מההיסטוריוגרפיה המקומית, לרבות זו הביקורתית, מאמרי הספר מציעים "מבט מלמטה ומקרוב" על מגוון זירות חברתיות במרחב הישראלי-פלסטיני, בהן חוף הים, מסעדה תל אביבית, הגטו בלוד, חבל לכיש, דיר אל־אסד, נמל יפו וסיורים בחיפה. מבט מלמטה ומקרוב מופנה גם אל פרקטיקות חברתיות של זיכרון, בהן השכחת העירוניות הפלסטינית כפי שהתקיימה לפני 1948 , אופני הייצוג של הכפרים הפלסטיניים השכנים בקיבוצי השומר הצעיר, וסיפור ההיסטוריה על ידי נשים ערביות בדואיות. באמצעות המבט מקרוב על זירות אלו המחברים מבקשים לבחון סוגיות רחבות יותר במחקר ההיסטוריה, החברות והתרבויות המקומיות, כגון התגבשות המבנה האתנו־מעמדי בישראל; הכלכלה הפוליטית של הממשל הצבאי; היווצרותו של המרחב, הפיזי והחברתי, בישראל; היחסים שבין תהליכים פוליטיים לתהליכים חברתיים ותרבותיים; ההשלכות החברתיות והתרבותיות של תהליכי הגלובליזציה וההפרטה; והתגבשותם של נרטיבים היסטוריים ודגמים של ידע. לעומת ה"לאומיות המתודולוגית", המציבה חברה לאומית מתוחמת ועומדת ברשות עצמה כיחידת הניתוח הבסיסית - תפיסה המאפיינת חלק ניכר מן המחקר ההיסטורי והאנתרופולוגי של ישראל ופלסטין - נקודת המוצא של המאמרים בספר היא של מרחב משותף ושל היסטוריות משורגות, שבהן מתרחשים תהליכי הפרדה, בידול ו"האחרה" בתוך מציאות של סמיכות, יחסים חברתיים ועיצוב הדדי. הקובץ מפגשים הוא תוצר הפעילות של קבוצת חוקרות וחוקרים שנפגשו במכון ון ליר בירושלים בשנים 2011–2012.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: משה מעוז
תיאור: ספר זה, המבוסס על שנות מחקר רבות, מתריע מפני מלחמת דת עולמית - מלחמת גוג ומגוג - בין מוסלמים (בהנהגת איראן וחיזבאללה השיעיות, ובתמיכת מוסלמים-סונים רבים), לבין ישראל לקהילות יהודיות בעולם. ירושלים והר הבית הפכו בשנים האחרונות למוקד הקריטי ביותר בקונפליקט המוסלמי-יהודי בישראל, הרווי בדעות קדומות הדדיות. בקרב יהודים בישראל ובתפוצות (וגם אצל נוצרים רבים) מתפתחת בעשורים האחרונים אִִסלמופוביה, כתגובה למעשי טרור קשים של מוסלמים. מנגד - החשש העמוק בעולם המוסלמי והערבי, ובעיקר הפלסטיני, לגורל מסגד אל אקצא ומבנה כיפת הסלע, לצד המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, חיזקו מאז שנת 1967 את הארגונים האנטי-יהודיים (יודופוביים), והאנטי-ישראלים. לצד הסכסוך העמוק שבין יהודים למוסלמים רווחות גם מגמות של דו-קיום, וברוח זו מתנהלים עשרות דיאלוגים דתיים ותרבותיים בין מנהיגים משני הצדדים, וכן קשרים פוליטיים וכלכליים בין ישראל לשורה של מדינות ערביות ומוסלמיות. הספר בוחן את מורכבות היחסים בין מוסלמים ליהודים בדורות האחרונים, את התמורות שחלו בהם במהלך ההיסטוריה והשלכותיהן על ימינו. היחסים בין מוסלמים ליהודים בארצות האסלאם היו, עד לראשית המאה העשרים, מורכבים ואמביוולנטיים: מצד אחד, ממשלות וציבורים מוסלמים גילו סובלנות כלפי היהודים, אפשרו לקיים דיאלוגים וחייבו שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי, ולפרקים גם חברתי ופוליטי. מאידך, עברו שנים של רדיפות ומעשי טבח, ואף אסלום כפוי במקומות מסוימים, למרות שהקוראן אוסר זאת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עידו קוך
תיאור: במשך כ-400 שנות שלטון האימפריה המצרית בכנען היו מגעים קרובים בין פקידי השלטון המצרי לבין האוכלוסייה המקומית בכנען, מגעים שהובילו לעיצוב זהותה החברתית, התרבותית והדתית של האליטה הכנענית. ספר זה בוחן את הממצאים הארכיאולוגיים מתוך גישה פוסט-קולוניאלית מודרנית, ולומד מהם על מערכת הקשרים בין תושבי השפלה ומישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לבין השלטון המצרי. כיצד חווה הנשלט את השלטון ואת תרבותו? כיצד השפיעה התרבות המקומית על דפוסי השלטון הקולוניאלי? כמו כן בוחן הספר את התמורות שחלו בחברה הכנענית לאחר תום שלטון האימפריה; איזו מורשת השאירה התקופה הארוכה של השלטון הזר על האוכלוסייה המקומית? כיצד הושפעו הדת, התרבות והזהות החברתית של תושבי כנען, ובעיקר אלו של האליטות, מהניתוק מן התרבות המצרית הדומיננטית? מסקנות הספר אינן ממעיטות מחשיבות הגורמים ה"חיצוניים" בעיצוב המאורעות ההיסטוריים, אך הן מוסיפות ממד נוסף להבנת התקופה שעיקרו תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית בעיצוב האירועים. בספר נסקרים ממצאי המחקר הארכאולוגי החדש מן השפלה וממישור החוף הדרומי של ארץ ישראל מהאלף השני ומראשית האלף הראשון לפסה"נ.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עודד ליפשיץ
תיאור: קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם.
מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס.
בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.
יד יצחק בן-צבי
הצג עוד תוצאות