|
|
עמוד:12
הדתית שעל ברכיה גדל , זיהה את המגמות המתפתחות בה ולא נלאה מלהראות את האפשרויות הנוספות המצויות בבית הגנזים של המסורת היהודית . כבר בספרו הקודם 'על גבול התמורה : עיון במשמעויות יהודיות בנות זמננו' ( תשנ"ה , ( הוא הציג סדרה של מחקרים ביקורתיים מרשימים על תופעות שמשנות את פניה של הציונות הדתית , ומאז פרסומו הוא מצא עצמו יותר ויותר בעמדה ביקורתית של מוכיח ומבקר בשער בת רבים . הוא זיהה היטב את פיתויו רב העוצמה של הפונדמנטליזם הדתי ליהודים מאמינים בעולם המודרני ופוסטמודרני , המוצאים בו נחמה ושחרור מעקת החיים ומכובד החירות . כנגד מגמה זו הוא נאבק ללא שיור . המשווה בין עבודותיו של יוסקה בספרו הקודם לבין עבודותיו המכונסות בספר זה , לא יכול שלא להשתאות לנוכח העקביות שבביקורת מצד אחד , ולנוכח התגבשות הגותו וחידוד ביקורתו מצד אחר , תוך שכלול המערכת המושגית המספקת לו ארגז כלים עיוני ומבוסס מחקרית . הספר הנוכחי משדר את המצוקה והדחיפות שחש יוסקה בשנים האחרונות . הציונות הדתית , כפי שהוא הבינה , פסעה אל עבר מרחבי האשליה המטפיזיים , ויתרה על ההתמודדות עם הקיום הראלי במדינה , ורופפה עד כדי סכנה את חבלי שייכותה וזיקתה לעם ולמדינה . הוא שאל מליבוביץ ומגולדמן את המונח 'בלתי אשלייתי' וביקש לשרטט דרכו את האפשרות שבה צריכה הציונות הדתית ללכת , אם ברצונה לקחת חלק בהובלת המדינה . אמירות אלה הוא מבטא לאורך כל פרקי הספר דרך התופעות שהוא מבקר , ובאופן בהיר ומפורש יותר בפרק האפילוג , 'לקראת ציונות דתית בלתי אשלייתית , ' שבו הוא מניח מתווה חלופי לדרכה של הציונות הדתית , ובעיקר לדרכם של חוגי מרכז הרב . הדיאלוג המתמיד שניהל יוסקה עם אליעזר גולדמן ודוד הרטמן , ועם עמיתיו במרכז הרצוג בישיבת הקיבוץ הדתי , במכון הרטמן ובון ליר , הובילו אותו לחדד את דרישתו ותביעתו לציונות דתית ראלית , שחוזרת לערכי היסוד שלה שעליהם נוסד הקיבוץ הדתי , ושבהם דגלו אנשי תורה ועבודה ומחוללי 'המרד הקדוש . ' יוסקה הבין כי הדרך להתמודד עם מגמות מטפיזיות ופונדמנטליסטיות אלה לא תיכון באמצעות הסתרתן והתעלמות מהן ; אדרבה , הוא ביקש לשוחח עמן , לנתח אותן ולהצביע שוב ושוב על פגמיהן . יוסקה היה כאמור מבקר חברתי וולצריאני , אולי אחרון המבקרים החברתיים של הציונות הדתית . הוא היה בשר מבשרה ואוהבה הגדול , משרידיה ההולכים ונמוגים של הציונות הדתית הקלאסית שנשאה את נס ' המרד הקדוש' שאותו הניף לראשונה האדמו"ר החלוץ ר' ישעיהו שפירא . מרד זה לא כוון כנגד התורה ; הוא היה מרד בשם התורה ! הוא תבע להעצים
|
|