|
|
עמוד:10
פלייס , ושם למדתי הכול על קפה . גרפתי פולי קפה טריים בשביל הלקוחות וארזתי אותם בשקיות קטנות . אבל דווקא בנסיעת עסקים לאיטליה גיליתי באופן בלתי צפוי מהי התשוקה האמיתית שלי . כשביקרתי בברים קטנים של אספרסו במילאנו ובוורונה , נכבשתי על ידי העוצמה שבה מסוגלת לגימת כוס קפה פשוטה לחבר בין אנשים וליצור אחווה חברתית ביניהם . ומאז הייתי נחוש להביא לארצות הברית קפה ברמה עולמית ואת הרומנטיקה של הברים הקטנים של האספרסו האיטלקי . היתה זו חוויה שהאמנתי בלהט כי יש בכוחה להעשיר את חייהם של בני האדם . אבל רבים לא האמינו בחזון שלי — באותם ימים החנויות של סטארבקס לא מכרו משקאות , כי אם רק פולי קפה שלמים וטחונים . לכן עזבתי את סטארבקס ופתחתי חברת קפה משלי , איל ג'ורנאלה . פתחנו שני אספרסו ברים בסיאטל ואחד בוונקובר , קנדה . ואז , ב , 1987 מצאתי את עצמי במצב שיכולתי לקנות את שש החנויות ואת מפעל הקלייה של המעביד הקודם שלי , אך לא היה לי מספיק כסף . בתמיכתם של כמה משקיעים מיזגתי את שתי החברות ובחרתי להשאיר את השם סטארבקס קופי קומפני . בסוף אותה שנה היו לנו 11 חנויות , 100 עובדים וחלום ליצור מותג לאומי . בסתיו , 2010 כשהספר באנגלית יצא לאור , הציגה סטארבקס את הביצועים הכספיים הטובים ביותר בכ 40 שנותיה — למרות שבעבר חזו המבקרים שימינו הטובים ביותר כבר מאחורינו . ואולם , מעולם לא היו עסקיה של סטארבקס איתנים כל כך ומוכנים לצמיחה רווחית לא רק בפתיחת חנויות חדשות ברחבי העולם אלא גם בהעמקת מערכת היחסים עם הלקוחות , הצעות מכר חדשניות , וגידול במספר המקומות שמוכרים את המוצרים שלנו . היום מסתכמת ההכנסה השנתית של סטארבקס ב 10 מיליארד דולר , והיא משרתת יותר מ 60 מיליון מבקרים בשבוע ב 16 , 000 חנויות ב 54 ארצות . יותר מ 200 , 000 בני אדם שאני מכנה שותפים , מייצגים את סטארבקס . המספרים הללו הם אמת מידה אחת של הצלחת החברה שלנו , אך לא הם אלה שהופכים את החברה למצליחה באמת — לפחות על פי ההגדרה שלי . כמנהיג עסקי , מעולם לא ביקשתי רק לנצח או להרוויח כסף , אלא שאפתי להקים חברה מצוינת ובת קיימא . פירוש הדבר היה תמיד לשמור על איזון בין רווחים לבין מצפון חברתי . שום עסק אינו יכול לשרת היטב את בעלי המניות שלו מבלי לפעול לטובת כל האנשים שהוא נוגע בהם . מבחינתנו , פירוש הדבר הוא להתייחס לכולם בכבוד ובהתחשבות — החל ממגדלי הקפה והבריסטי
|
|