|
|
עמוד:10
מי שמקבל מנה גדולה יותר של פופקורן , שהוא איננו מסוגל לאכול את כולה , יאכל יותר ממישהו שקיבל מנה קטנה יותר , שגם הוא איננו מסוגל לגמור אותה ? החוקרים שקלו בחשאי את המכלים לפני הסרט ואחריו , ולכן יכלו למדוד בדיוק כמה פופקורן אכל כל אחד . התוצאות היו מדהימות : אלה שקיבלו את המכלים הגדולים אכלו 53 אחוזים יותר פופקורן מאלה שקיבלו את המכל הבינוני . בממוצע , הם צרכו 173 קלוריות יותר והכניסו את ידם למכל עוד 21 פעמים . מחבר המחקר , בראיין ונסינק , המנהל את מעבדת המזון והמיתוג באוניברסיטת קורנל , תיאר את התוצאות בספרו אכילה בהיסח הדעת : * ) Mindless Eating ( " ניהלנו עוד מחקרי פופקורן , וקיבלנו תמיד אותן תוצאות , לא משנה איך שינינו את הפרטים — אותן תוצאות התקבלו כשצופי הקולנוע שלנו היו בפנסילבניה , באילינוי או באיווה , ובכל סוגי הסרטים שהוקרנו ; כל מחקרי הפופקורן שלנו הובילו לאותה מסקנה . אנשים אוכלים יותר כשנותנים להם מכל גדול יותר . נקודה " . שום תיאוריה אחרת איננה מסבירה את ההתנהגות הזאת . האנשים האלה לא אכלו לשם הנאה ( הפופקורן היה כל כך עבש עד שהוא חרק בשינים (! ולא כדי לגמור את המנה שקיבלו ( שני המכלים היו גדולים מכדי לאכול הכול . ( לא היה חשוב אם הם רעבים או שבעים . המשוואה נותרה על כנה : מכל גדול יותר = אוכלים יותר . המעניין ביותר הוא שאנשים סירבו להאמין לתוצאות . בתום הסרט סיפרו החוקרים לצופים על שני הגדלים של המכלים ועל ממצאי המחקר הקודם שלהם . החוקרים שאלו : האם אתה חושב שאכלת יותר מפני שהמכל היה גדול יותר ? רוב הנשאלים ענו בבוז : " דברים כאלה לא עובדים עלי " , או " אני יודע מתי אני שבע " . אופס . . 2 דמיינו שמישהו מראה לכם את הנתונים של מחקר הפופקורן מבלי לציין את גודל המכלים . ברשימת הנתונים שלכם , אתם יכולים לסרוק במהירות את * יצא לאור בעברית בהוצאת פוקוס , . 2007
|
|