|
|
עמוד:7
דברי מבוא מאת משה ברש בקורותיה של האמנות המודרנית תיזכר שנת 910 ו כשנת תמורה מעמיקה ביותר . המגמות לעבר ההפשטה , המבקשות להפקיע את התמונה מכל זיקה למציאות טבעית , לדמות או לעלילה מתוארת , ולהעמידה על הכוחות הצורניים הצרופים הגלומים בקו ובצבע בלבד , הגיעו אז לראשונה לידי מימושן . באותה שנה צייר ואסילי קאנדינסקי קבוצה קטנה של תמונות ( בעיקר בצבעי מים , ( שאין בהן נושא מתואר במשמעות הרגילה של מונח זה והן אפוא תמונות 'מופשטות . ' ואכן , תמונות אלו נחשבות כהתחלה של מה שמכונה עתה בשם 'אמנות נטולת מושא' Gegenstandsiose Kunst , ) . ( non-figurative art ואולי מציינות הן את המהפכה העמוקה ביותר שחלה באמנות המודרנית . באותה שנה עצמה , שבה הבשילה אצל קאנדינסקי האמנות המופשטת , הוא גם התחיל לרשום את הרשימות המצטרפות לספר שלפנינו . ואסילי קאנדינסקי היה המבטא והמבסס של התמורה הגדולה ורקעו האישי הכשיר אותו במיוחד לכך . הוא נולד בשנת 1866 במוסקבה . זכרו נותיה של מוסקבה ושל אמנות האיקונין הרוסית ערים היו בזכרונו ובדמיונו שנים רבות לאחר שעזב את מולדתו . בנעוריו התחיל קאנדינסקי ללמוד משפט רוסי והשתתף במסע מחקר אל עבר אזורים 'פרימיטיביים' ברוסיה , שבהם נתקיימו עדיין מסורות פאגאניות . בכלל גדולה היתה עליו השפעתם של הלכי רוח דתיים ואסוציאציות מעולם המחשבה הדתית . משקע נפשי זה הוא הביא עמו למערב , לגרמניה , שם הצטרף לקבוצת אמנים 'אוואנגאר דיסטיים . ' מקורות שונים אלה , אסוציאציות דתיות ותנועות אוואנגארדה אמנותית , נפגשו ונתמזגו באותה תמורה גדולה של שנת , 1910 שיצרה את ' האמנות המופשטת . ' צירופם של מקורות אלה אף משתקף בספר שלפנינו . מסיבות התהוותו המיוחדות של הספר עושות אותו לתעודה היסטורית מרכזית של האמנות המודרנית , אולם 'על הרוחני באמנות' אינו רק עדית ראשונית של הימים שבהם נוצרה האמנות החדשה ; הספר גם מעיד על האופי האינטלקטואלי הצרוף של אותן מגמות אמנותיות , על הצורף העמוק של האמנים למסור לעצמם דין וחשבון עיוני על מעשיהם ולברר בירור תיא ^ ריטי את העקרונות המנחים אותם בפעילותם היוצרת . גם בגורלו החיצוני קשור הספר בתנועה הרוחנית אמנותית שאותה הוא
|
|