|
|
עמוד:2
אחת התופעות המתמיהות בהתקבלותו של הסיפור היא , שבחמישים שנות הפולמוס שהתנהל סביבו לא נתגלו חילוקי דעות של ממש באשר לפירושו . למן המאמרים שפורסמו על הסיפור מיד עם הופעתו , פרי עטם של שרגאי בהצופה , אב"א אחימאיר בהמשקיף ורבקה גורפיין בהשומר הצעיר , דרך תגובותיהם של כנענים כמו בנימין תמוז , יונתן רטוש ובועז עברון ועד למאמריהם של ברוך קורצווייל , אברהם קריב ודן מירון נתגלתה בין המבקרים הסכמה כללית . בין בגלוי ובין במובלע התפרשה דרשתו של יודקה על דעת כולם כמין מניפסט ציוני או פרוטו כנעני , המזהה את היהדות עם הגלות ותובע בנחרצות להינתק משתיהן גם יחד – כי 'ארץ ישראל זה כבר לא יהדות . ' היחיד שעמד על האופי הרב משמעי של ' הדרשה' היה מיכאל קרן , שסבר כי הביקורת לא הבחינה בממד האירוני של הסיפור והחמיצה את אופיו הדיאלקטי . קרן לא עסק בניתוח שיטתי של הסיפור , אלא דן בו בקצרה במסגרת דיון כולל ביחסיו של בן גוריון עם האינטלקטואלים , ואת העמדות המיוחסות להזז ביסס לא רק על ' הדרשה' אלא גם על נאום שנשא הזז בשנת 2691 ( כעשרים שנה לאחר פרסום ' הדרשה . ( ' כמו קודמיו , גם קרן ראה בדרשה מניפסט פוליטי , אך שלא כמותם סבר שהיא מניפסט של אינטלקטואל ספקן הנמנע מקביעות נחרצות . לדעתו שיקף הסיפור את עמדותיו של הזז א י ש ה ר ו ח , אשר ' מילא תפקיד חשוב בתהליך ההיסטורי של התחייה הלאומית התרבותית , ובאותה עת הטיל ספק בטבעו האותנטי של תהליך זה . ' בהיעדר חילוקי דעות פרשניים של ממש בין המבקרים שהעמידו את היצירה הספרותית במרכז דיונם , התמקדה המחלוקת על ' הדרשה' בשתי שאלות : האחת – האם יודקה , גיבור ' הדרשה , ' מבטא את השקפותיו של הסופר חיים הזז ? והשנייה – האם יש לחייב או לשלול את ההשקפות הללו ? בחינת העמדות של משתתפי הפולמוס מעלה שהשאלה השנייה היא שהזינה לאורך שנים את המחלוקת . רוב המתדיינים נטו לזהות את חיים הזז עם גיבורו יודקה אך חלקו זה על זה ביחסם אל עמדותיו . מן העבר האחד ניצבו המחייבים שהזדהו עם חזונם של יודקה והזז כפי שהבינוהו , ותבעו הינתקות מן היהדות ומן הגולה , ומן העבר האחר ניצבו השוללים , שתקפו את האנטישמיות הציונית שייחסו לשניהם כאחד . . 3 גם לאחרונה , במאמר בשם ' לשחרר את ההיסטוריה מן הפוליטיקה' מציג מחברו את ' הדרשה' כדוגמה המובהקת ביותר לקוטב פוליטי חד משמעי , ואת ' תפיסת הציונות הרדיקלית של יודקה כפוסט יהדות וכניתוק מוחלט של כל הזיקות לגולה . ' ראו : שמואל פיינר , ' לשחרר את ההיסטוריה מן הפוליטיקה , ' גיליונות , , ( 2003 ) 23 מובא במרשתת האינטרנט . ( www . itu . org . il ) . 4 מיכאל קרן , בן גוריון והאינטלקטואלים , קריית שדה בוקר , 1988 עמ' . 135-132 מחשבה בכיוון זה אפשר למצוא גם בדבריה של נורית גרץ על מכלול סיפוריו של הזז , ובעיקר אלה משנות השלושים . ראו : נורית גרץ , ספרות ואידיאולוגיה בארץ ישראל בשנות השלושים , תל אביב תשמ"ח , פרקים . 6-5 גרץ מבחינה שהמשחק בין העמדות השונות שהזז מציג ' יוצר מרחק ספרותי , בטוח , מהאידיאולוגיה הציונית עצמה , ומאפשר לבדוק אותה בפרספקטיבה המורכבת של הספרות' ( עמ' . ( 126 על דרכים אחרות לערעור המגויסות האידאולוגית בסיפורי הזז ראו שם , עמ' . 154
|
|