|
|
עמוד:12
התוך-קהילתי המתקיים בישראל ובקהילות יהודיות בעולם , וגם בשיח החינוך הבין-קהילתי , בעיקר זה המתקיים בין ישראל לבין קהילות יהודיות בעולם . דומה כי ראשיתו של הצורך לבחון מחדש את נוכחותם של מרחבי הפזורה היהודית בשיח החינוך היהודי בישראל התחדד בפועלה של נעמה , בתהליך הכתיבה של הספר קיבוץ . ( 1995 ) L . A . , 1988-ב בעת שהותה בשבתון בלוס אנגשלס , נתקלה נעמה בתופעה של ריבוי בני קיבוצים שתקעו יתד בעיר . כחוקרת איכותנית היא אימצה את הגישה הנרטיבית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות בני קיבוצים מכל הקשת הפוליטית , שהתחנכו במסגרת הקיבוצית בשנות השבעים . תוצאות מחקרה הראו שליוצאי קיבוצי התק״ם והקיבוץ הארצי עזיבת הקיבוץ הייתה כרוכה במשבר קשה , ואילו עזיבת הארץ עברה בקלות יחסית . הראיונות עם יוצאי הקיבוץ הדתי המעטים ששהו בלוס אנגשלס גילו תמונה הפוכה : עזיבת הקיבוץ וגם הסרת הכיפה לוו בהתלבטות מסוימת , אך עזיבת הארץ גרמה להם ולמשפחותיהם שבר עמוק . מחקר זה היה קו פרשת המים מבחינתה של נעמה והוא ביסס את השקפת עולמה ביחס לחינוך יהודי מכיל , פתוח , קשוב ורבגוני . הספר זיכה אותה בפרס ושימש השראה למחזה בשם זה בתאטרון באר שבע . שאלת הזהות היהודית העדכנית הפכה להיות מרכזית בעשייתה , וההתלבטות בנוגע לחינוך בתחום נעה סביב השאלה , כיצד יוצרים זהות קבוצתית שההלכה היא מקור השראה בו ולא מקור סמכות . גישה זו עולה בקנה אחד עם מסקנות דוח שנהר משנת 1994 ועם האופן שבו נקראה מערכת החינוך הממלכתית הכללית בישראל לפעול בתחום חינוך יהודי . שאלת הזהות היהודית העדכנית אף עוברת כחוט השני בפרקיו השונים של הספר שלפנינו . לשון אחר : מופעיו המגוונים של החינוך היהודי בספר נעים סביב המאמץ ליצור חינוך יהודי ער וחיוני , רלוונטי ופלורליסטי , פתוח וביקורתי . שאלת הזהות היהודית נבחנת בספר במרחב האישי וגם במרחב הקהילתי , הכולל כמה מרחבים של חיים יהודיים . שני המרחבים , זה של ישראל וזה של העולם היהודי בפזורה , נפגשים באופנים שונים ובעוצמות מגוונות בשיח החינוך היהודי , ובין יעדיו של הספר נמצא את הרצון להעמיק את נוכחותם זה בזה . יעד זה עמד מול עיניה של נעמה עת נענתה 2000-ב לבקשה לפעול בהתנדבות כיו״ר ועדת החינוך של התוכנית " שותפות תל אביב לוס-אנגשלס״ , ועת הצטרפה 2005-ב ליוזמה להיות בין מייסדיו של בית הספר הבין-לאומי ללימודי העם היהודי שליד בית התפוצות . במסגרתו הובילה לפיתוחו ולבנייתו של מתווה ( סילבוס ) מקיף לחינוך לעמיות יהודית ( Jewish peoplehood ) הראשון בעולם . במסגרות אלו
|
|