|
|
עמוד:7
שלום קרמר המבקר שלום קרמר ז"ל נמנה עם המבקרים המסאים בביקורת העברית , הטובעים כתיבתם בחותם האישי של הבעתם וכוח התרשמותם . שלמות הביטוי שתבע מעצמו ניכרת בכל מסותיו , הכתובות בלשון מוטעמת ומתובלות בציורי לשון ממחישים . הרצאת דבריו תמיד בהירה , ואין בה ערפול המשמע ועמעום האמירה . " הביקורת" — כתב במסתו "גדרי ביקורת " ( הובאה בספרו "על ביקורת ומבקרים — ( " "יסודה בתחושה ובאינטואיציה של המבקר , אבל כדי לעשות לה מהלכים בציבור , המבקר צריר לתת לתחושה ולאינטואיציה שלו אופי ממושכל ... צריך המבקר לעלות במעלות השכל והאינטלקט , שרק אלה עשויים לשוות לדברים שבהערכה אנושית אופי אובייקטיבי" ( שם . ( מן המבקר כרוחו תבע , שימזג בביקורתו שני יסודות : התרשמות ובינה , אינטואיציה ואינטלקט . מסותיו של קרמר הן בעיקרן מסות דיוקן , שבהן שרטט דיוקנם של מספרים , משוררים , מבקרים ופובליציסטים . בכל אחד ואחד מבעלי הדיוקן ביקש את ה"נקודד . האמצעית , " והתחקה בעקיבות ובנאמנות על שורשה של האישיות הספרותית . במסותיו המקיפות ניכרת יכולתו להמחיש לקוראו את טבע היוצר וטיב יצירתו ; והוא עושה זאת כחרט במחרטה , בכוח ובהבלטת קווי החריצה . ההפרדה בין שתי הרשויות — רשות היוצר ורשות היצירה — לא נראתה בעיניו תקפה , ובכתיבתו הן מפזלשות זו לתוך זו . הדמות המשורטטת היא לו כעין מסגרת להבלטת היצירה במרכז והדגשת מוקד הכוח הפנימי בעשייתה . הוא החזיק בדעת רבים , שלחיי היוצר נודעת חשיבות רבה לגבי הבנת יצירתו ; אולם הוא לא עבר על המידה , ולא הפך את הביוגראפיה למוקד הראייה ואת היצירה — לאספקלריה מאירה שלה . בסוגיית הספרות ושיקוף המציאות נהג קרמר במידה , ואיזן דבריו בין ראיית פנים ( עולם היצירה ) לראיית חוץ ( הסופר והחברה . ( רחוקה היתה ממנו ההשקפה המתמצה בסיסמה "ספרות לשם ספרות , " שעיקרה — לדידו — התגנדרות והתגדרות קיצונית בערכים אסתיטיים לבדם ולשמם . במסות רבות שכתב 3 חן את הרקע החברתי , ששימש את הסופר במצעו הספרותי ; ונתן דעתו על היחס שבינו לבין סביבתו החברתית . זה הטעם , שהעדיף את הנוסח הריאליסטי בכתיבה הספרותית . הוא בחן את הסטיות ממנו , בעיקר בסיפורת העברית המודרניסטית של דור המדינה , מתוך נימה ביקורתית מתונה . החתירה אל המוצק והבהיר , אל ספרות של טיפוסים ושל נושאים חברתיים , היתה ביטוי להנחתו , שהספרות העברית בגולה ובארץ ישראל היא בעלת צביון לאומי מובהק ושאלות הכלל עומדות על פרקה בכל דור ותקופה . המצע החברתי והאידיאי שלה ראוי שיידון מתוך שימת לב והטעמה נכונה . בביקורתו גילה
|
|