|
|
עמוד:12
התנ"ך . עיקרה של הגישה החדשה הוא האמונה העמוקה בקדושתם של ספרי המקרא ובמקורם האלוהי , לצד ההנחה שהתגליות החדשות של עולם המחקר אינן מחייבות לא את דחייתן ואף לא את אימוצן המלא . הגישה החדשה תובעת מן הלומד להבחין היטב בין עובדות , כלים והשערות . אל לו ללומד לדחות עובדות אמתיות התובעות הסבר או כלי ניתוח משוכללים שהתגלו בדורות האחרונים , מתוך קנאות לדרכי הלימוד בעבר , אך גם אל לו לאמץ בפזיזות את הנחות המוצא , את ההשערות ואת המסקנות הנגזרות מהן . חשוב להדגיש , שספר זה לא נכתב ביסודו רק כדי לשמש כלי במאבק עם עולם המחקר , בבחינת 'דע מה שתשיב לאפיקורוס , ' אלא בבחינת 'דע מה שתשיב לעצמך . ' על האדם המאמין מוטלת בראש ובראשונה החובה לבסס את אמונתו על האמת הפנימית שלו , ואם הוא חש שנקודות מסוימות מקשות על אמונתו , עליו לבחון דרכים כיצד ניתן לשלב אותן עם עולם האמונה שלו . האתגר שעולם המחקר הניח לפתחנו , איננו רק איום , אלא גם אמצעי להבנה עמוקה יותר של דבר ה' המתגלה במקרא . עם זאת , יש כמובן חשיבות בהעלאת הדברים גם בפן הציבורי חינוכי . בשנים האחרונות אני נתקל באופן אישי במצוקתם של יותר ויותר בוגרים ובוגרות של מערכת החינוך הדתית , בעיקר כאלו שהגיעו ללמוד במוסדות אקדמיים ואגב כך נחשפו גם למחקר המקרא . חשיפה זו מעוררת אצלם לעתים שאלות שהם חשים שאין להן מענה , ולעתים אף תדהמה וזעזוע מהקעקוע של כל צורת החשיבה שעליה גדלו . לא פעם מביעים הבוגרים והבוגרות כעס על מערכת החינוך הדתית לשלביה השונים , שכלל לא הכינה אותם להתמודדות זו . לא ניתן לכחד שבביקורת חריפה זו יש יותר משמץ של אמת . אני מאמין שנכון וראוי בשלב מסוים
|
|