|
|
עמוד:3
מדינת ישראל , לא כפרי של נסיבות היסטוריות רציונליות אלא בהשתקפותה של התרחשות אלוהית פנימית , אשר המציאות ההיסטורית אינה אלא ביטויה החיצוני . הריבונות המדינית , קיבוץ גלויות , יישוב הארץ ולבסוף כינונה של מדינת ישראל אינם ניתנים אפוא להבנה ולהערכה כשלב בתהליך היסטורי רציונלי או כהתרחשות שעיקרה תמורה מדינית היסטורית ברוח תפיסתו המשיחית של הרמב"ם . אחרי ככלות הכול , הגאולה כאירוע קוסמי מובנית בתוך האלוהות המקיפה והכוללת את העולמות כולם , לפיכך יש לראות בה חלק מתהליך מתמשך שעניינו התממשותה של מגמת האחדות האלוהית . ואכן , מתוך התייחסות לאירועי זמנו ובעיקר למפעל הבנייה הציוני בארץ ישראל כתב הרב קוק : 'הגאולה נמשכת היא והולכת . גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת , פעולת היד החזקה והזרוע הנטויה , אשר החלה במצרים והיא פועלת את פעולותיה בכל המסבות [ ... ] ורוח ישראל מקשיב הוא את קול התנועות של פעולות הגאולה ההולכת מכל המסבות עד 2 מלא צמיחת קרן הישועה . ' עומדים אנו אפוא לפני תהליך סטיכי , שעיקרו הוצאה לפועל של מגמת האחדות האלוהית הטבועה בהוויה כולה . על בסיס אב תפיסה זו פסק הרב קוק בלשון חד משמעית ביותר : ' אופיה של הגאולה הבאה לפנינו , שראשית צעדיה הננו חשים ומרגישים , היא בתוכיותה של כנסת ישראל . ' כללם של דברים : אין למצות ולהבין את התהליך המשיחי - שהציונות ומפעלה , אשר שיאו הוא הריבונות היהודית או הממלכתיות היהודית , הם שלב משמעותי במסגרתו - בכלים תבוניים ההולמים את ניתוחו של תהליך היסטורי אנושי בלבד . זירת ההתרחשות המשיחית היא האלוהות גופא . כיוון שכך יש לפרש ולהעריך את ההיסטוריה הקונקרטית אך ורק לאור מגמותיה של התרחשות אלוהית זו . סיבותיה ולפיכך גם מגמותיה של ההיסטוריה בכלל , ושל ההיסטוריה היהודית בפרט , הן טרנסצנדנטיות להיסטוריה . ואכן , בבואם להעריך את המציאות כפועל יוצא של תפיסתו הגאולית נזדקקו הראי"ה קוק ומאוחר יותר תלמידיו לקנה מידה טרנסצנדנטיים , שמקורם בזירת ההתרחשות האמיתית , דהיינו בעולמות האלוהיים . על רקע זה יש להבין את חתירתו העיקשת להבנת מהלכיה ומגמותיה של האידאה האלוהית . על משמעותה של תפיסה משיחית זו נוכל להירמז אם נידרש , ולו גם בקצרה , אל יחסו של הרב קוק לתהליך חילונו של העם היהודי ואל הבנתו את התהליך הזה , וכן אל יחסם של תלמידיו , מאוחר יותר , לחילוניותה של מדינת ישראל . הרב קוק נדרש לתופעת החילון כבר בשנותיה הפורמטיביות של הציונות , וביתר שאת בעשורים הראשונים של המאה ה , 20 בהיותו רבן של תל אביב ושל המושבות . השאלה החמורה ביותר שהיה עליו להתמודד אתה היתה כיצד יש להבין את תופעת החילון המתעצמת דווקא בעת שהיא , אליבא דשיטתו , שלב משמעותי ביותר בתהליך הגאולה ההולך ונפרס לפנינו . תופעה חמורה לא פחות , שאף אתה היה עליו להתמודד , היא העובדה מנקרת העיניים שדווקא נושאי הדגל וחלוציו של התהליך הגאולי , חלוצי העלייה השנייה , היו ברובם מבחינה הלכתית בגדר של פורקי עול תורה ומצוות ולא פעם אף בבחינת אפיקורסים להכעיס . . 2 אברהם יצחק הכהן קוק , אורות , ירושלים תשכ"א , עמ' מד . . 3 שם , עמ' עט .
|
|