|
|
עמוד:10
יהדותו , וכנגד זה נכרי שנתגייר הריהו כ"קטן שנולד" ביהדות ואומר בתפילתו "אלהינו ואלהי אבותינו . " הרי שיש לידה גופנית ויש לידה רוחנית ליהדות , ושתיהן שקולות . ושמא תאמר , שגם הנולד ביהדות לידתו הרוחנית היא הקובעת , הרי בן המומרית שנישאה לנכרי , שלא נולד לידה רוחנית ביהדות , נחשב יהודי . אדרבה , ניתן לומר , שהלידה הגופנית היא הקובעת , ונכרי שנתגייר כאילו אי אפשר היה לראותו כיהודי בלי לראותו כ"קטן שנולד ; " אמירת "אלהינו ואלהי אבותינו" של הגר אינה רק זכות , אלא גם הכרח . כביכול אי אפשר לו לעמוד בזיקה עם אלוהי ישראל בלי להיות בן ישראל . היהודי התהלך עם אלוהיו בתוך עמו , ורק בתוך עמו . שאלה : הרי אפשר לומר : לעולם הלידה הרוחנית היא הקובעת , והשייכות הדתית היא המכריעה ביסודו של דבר , אלא שדת זו גופה מעיקרה ניתנה לעם על מנת להתקיים על ידו קיום עממי . זו דת שהיא תורה , מעין חוקת מדינה , כפי שהגדירה שפינתה , וממילא השייכות הדתית זוקקת עמה שייכות לעם שעליו לקיים דת זו בחיי עם שלו . תשובה : דבר זה נכון לגבי דת המקרא , ובשום פנים לא לגבי דת התלמוד , על תרי"ג מצוותיה ותוספותיהן וסייגיהן ודקדוקיהן , שנתרבו והלכו מדור לדור , וככל שנתרבו הוציאו את דת ישראל יותר ויותר מרשות הרבים לרשות היחיד . דת זו אינה צריכה לעם לקיומה ; ה"מניין" הוא ה"רבים" היחיד הנחוץ לה , ואף הוא להידור מצווה ולתוספת מצווה בעיקר , המצווה גופה אינה נגרעת בהעדרו . והרי כל אותם גדרים של "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי , " כלומר , של הכרח ההתקשרות העממית נוסף להתקשרות הדתית , בחיק דת התלמוד נולדו . מושג כלל ישראל , כנסת ישראל , ובכלל מציאות ישראל כהוויית ערך מצד הדת , אף הם בתוך דת זו פותחו וטופחו . לא ניכנס בבחינת המושגים האלה , כיצד נתלשו מזיקתם לעולם , לטבע , להיסטוריה . לענייננו ניתן את הדעת רק על כך , שהפקעת דת המקרא
|
|