|
|
עמוד:יא
הקדמה אחרי מלחמת העולם השנייה היה הדבר : פרופ' יצחק בער , אחד מגדולי חוקרי תולדות ישראל , הפקיד בידי את מפעל ההוצאה הביקורתית של ספר יוסיפון , על סמך כתבי היד וקטעי הגניזה אשר שרדו לפליטה , וזכות נעימה לי להביע בזה את תודתי על עצותיו החשובות ועל כך שניתן לי להיות שרוי במחיצתו של איש דגול זה , במשך העבודה י # לה בידי לפענח את תעלומות הספר , לזהות את כתבי היד ששמרו על הנוסח המקורי , ואף למצוא בו הזכרה של תאריך הספר , הוא שנת 953 לספירה . נתברר שהדפוסים הראשונים , ובעקבותיהם הדפוסים שבידי הקורא , משקפים עיבודים מאוחרים יותר שאינם מאפשרים לעמוד על אופיו האמיתי של הספר . מחברו של הספר המקורי היה היסטוריון יהודי בעל תחושת אחריות , אשר הצליח למסור בידי הקורא היהודי של אז , על סמך מקורותיו הלאטיניים , את תולדות העם היהודי בימי בית שני , בלבוש עברי נאה . היתוס הדמיוני של יוסיפון ליוסף בן גוריון , הוא יוסיפוס פלאביוס , הוא פרי עיבוד מאוחר יותר . ספר יוסיפון המקורי הוא גם ספר עברי קלאסי זהישג ספרותי ראשון במעלה . כרך ראשון זה כולל נוסח ספר יוסיפון ונספחים , הם סיפורים עצמאיים שהוכנסו לתוך הספר במשך הדורות , וביניהם החשוב הוא "מעשה אלכסנדרוס , " שהוא תרגום עברי של הסיפור המפורסם על אלכסנדר מקדון וכרוניקה ביזאנטית מאלכסנדרוס עד אוגוסטוס קיסר ; התרגום לעברית של חיבור קטן זה נעשה בימי הביניים מיוונית , והסיפור הוכנס לתוך יוסיפון , עלה בידי למצוא 1 rD T של "מעשה אלכסנדרוס , '' שהוא טוב יותר ובלתי תלוי ביוסיפון . וכן הוספתי בתוך הכרך הזה דוגמאות אופייניות מתוך הנוסח יוסיפון המצוי בידנו , שהוא יצירה כשל עצמה , כדי שהקורא יוכל לעמוד על אופיו המיוחד . אף את הקטעים הנבחרים הללו מתוך יוסיפון המצוי בידנו אני מביא בהגהה ביקורתית , על סמך הדפוס הראשון ושני כתבי יד . לספר יוסיפון ( ולרוב הנספחים ) צירפתי פירוש להקל על הבנת המסופר על ידי הסברים והפנייה למקורות . רק כר ניתן להעריך את מפעלו של מחבר יוסיפון כהיסטוריון וכאמן . מאחר שעבודת ההוצאה לאור נמשכה שנים רבות , הוספתי במשך אותן השנים לחקור ולעמוד על תולדותיו , אופיו ומסיבות חיבורו של ספר יוסיפון , דבר שגרם לכך שהמבוא לספר נתרחב כדי חיבור מקיף . בשעת כתיבת המבוא ניתנה לי הזדמנות להסביר את התפתחות הנוסחים של יוסיפון , שהוא עניין מסובך ומאלף מבחינה עקרונית . חשבתי לנכון לפרוק * לפני הקורא העברי את בעיית השתלשלות הנוסחים של יוסיפון , לא רק משום שהתפתחות הטכסט של יוסיפון היא חלק של תולדות הספרות העברית בימי הביניים , אלא גם שהדיון בבעיה זו עשוי להדגים לפני הקורא מה אופיו ומטרתו של החיפוש אחרי נוסח מקורי של חיבור של ימי הביניים שהגיע לידינו בעיבודים שונים , שהחוקר צריך להכריע ביניהם . ברם , פרקי המבוא הדנים בנוסח של יוסיפון לא באו רק כדי לשתף את הקורא בתהליך היצירה של חוקר , אלא הם גם הכרחיים לביסוס מדעי של קביעת הנוסח המקורי ולהבנת אופיו של הספר , כפי שיצא מבית מלאכתו של המחבר לפני יותר מאלף שנים . מלבד זה כללתי במבוא , בין השאר , גם דיון במקומו של ספר יוסיפון בספרות העברית של ימי הביניים . ומקומו בספרות ההיסטוריוגראפיה האירופית של אותם הימים , וכן עמדתי שם בדיון ממצה על זמנו ומולדתו של המחבר ועל המסיבות החברתיות והפוליטיות שבהן נתחבר
|
|