|
|
עמוד:XI
במבוא הצעתי את כל הידוע לנו על המחבר וזמנו , בררתי את התהוותו של הספר העברי ותולדותיו הארוכות והמסובכות , ותיארתי את תכונותיו הרעיוניות והלשוניות , ואת השתלשלות נוסחותיו השונות . הבעיה של נוסחתו המקורית של הספר הביאתני לדון בקצת הרחבה בשני התרגומים העתיקים ובתכונות הנוסחה העברית שהיתה בידם , אבל נמנעתי מלהרבות דברים על תולדות התרגומים עצמם ועל תכונותיהם ומסירתם , — ענינים שאינם חשובים להבנת הנוסחה העברית ותולדותיה . וכן נמנעתי במבוא מלהכנס לתוך בירור ויכוחי של הבעיה , שהסעירה את רוחות החוקרים ברור שעבר בהתגלות השרידים הראשונים , ושיצרה ספרות שלמה בבעיה , אם השרידים הם מקור או תרגום . חקרתי בעיה זו בקצת אריכות במחקר שנתפרסם לפני כעשרים שנה ברבעון היהודי JQR ובמבוא זה הסתפקתי בסיכום קצר של מסקנותי , שבא בסעיפו האחרון של המבוא . ( 93 §) סוברני שהקורא שקרא בעיון את המבוא ואת פירושי עם ההשוואות המפורטות של גרסות העברי לגרסות התרגומים , יסכים למםקנותי , שהשרידים אינם תרגום מתוך התרגום היווני או הסורי או מתוך איזה תרגום ארמי אבוד שבדו חוקרים אחדים , אבל גם אינם מקוריים לגמרי , נוסחת השרירים אינה נוסחתו של בן סירא עצמו כפי שיצאה מתחת ידו , אלא היא נוסחתו של בן סירא העברי כפי שנשתלשלה על ידי סופרים ומעתיקים במשך הדורות הארוכים של אלף ושלוש מאות או ארבע מאות שנה , מימיו של בן סירא עד השריד היותר מאוחר שנתגלה לנו מתוך הגניזה . כי ספר בן סירא לא נחשב כספר קדוש , ומעולם לא היה פיקוח על נוסחתו שלא תשתנה בידי סופרים מעתיקים . לפיכך אין להתפלא שבמשך הדורות המרובים נשתבשה הנוסחה במקומות שונים לצורה זו שנמצאת לפנינו בשרידים שלנו . בספר ישעיה השלם שנמצא בין מגילות ים המלח יש לנו כעת דוגמה מפליאה ומאלפת מהשינויים ההמוניים שהסופרים והמעתיקים הרשו לעצמם להכניס אפילו לתוך ספר קדוש ונערץ מספרי הנביאים , קודם שנקבעה נוסחה מוסמכת וקודם שנוצר מעמד מיוחד של סופרים חכמים ובעלי מסורת שהשגיחו על טהרת הנוסחה של כתבי הקודש . מכל שכן שנוסחתו של ספר בן סירא היתה עלולה להשתנות ולהשתבש בזדון או בשגגה בדרך הארוכה של מסירתה מימיו של המחבר הקדמון עד ימי השרידים . ולכן אין לתמוה על הזרויות והשגיאות שבשרירים שלנו , ואין בידן לפסול את כל הנוסחה העברית , המנוסחת על פי רוב בסגנון המקראי המאוחר המעיד על אותנטיותו . עדות חשובה נוספת למקוריותו של העברי יש למצוא בשגיאות התירגום המרובות בשני התרגומים העתיקים , שאינן ניתנות להתבאר אלא על ידי השוואה לגרסותיו של העברי , כפי שבררנו בפירושנו במקומות אין מספר . תודתי הנאמנה נתונה למוסד ביאליק בעד פרסום הספר בצורה נאה ומהודרת , וכן למגיה המובהק , מר ישראל ייבין , בעד עבודתו החרוצה בהגהת הספר , ובעד הערותיו בניקוד ובפרטים טכניים אחרים . ומה אשיב לי"י כל תגמולוהי עלי ? שהחייני וקיימני והגיעני עד קרוב לגבורות , ולא כהתה עיני ולא נס לחי , וזיכני לראות בגמר הטוב של העבודה שהעסיקתני ברב או במעט בעשרים ושש שנות חיי האחרונות . ברוך הוא וברוך שמו לעולם . ירושלים , אדר תשי ג מיצ סגל
|
|