|
|
עמוד:X
לבן סירא עצמו . בפרט זה שונה במקצת הספירה של הפסוקים במהדורה זו מהספירה שנתתי בספרי "חכמת בן סירא" ( מהדורה לעם , תרצ"ג , ( שבו השתדלתי למסור את הצורה המקורית של הספר , ובהשמטת החומר המאוחר שנכנס לתוך הספר בירי סופרים ומעתיקים בדורות שאחרי המחבר . את החלקים מהספר החסרים בשרידים תרגמתי חזרה לעברית מתוך התרגום היווני , אבל לפעמים נטיתי מן היווני והלכתי אחרי הסורי במקומות שהסורי נראה לי יותר מקורי , כפי שביררתי בפירושי במקומות הללו . השתדלתי עד כמה שידי הגיעה לנסח את תרגומי בלשונו ובסגנונו של בן סירא , כפי שהם מופיעים במקומות שבספר שהם בודאי אותנטיים . ואפעלפי שלא אוכל להתברך בלבבי שהצלחתי בתרגומי להחזיר את הצורה המקורית של החסרונות כפי שיצאו מיד המליץ הקדמון , בכל זאת נדמה לי שבמידה מרובה מתקרב תרגומי לצורת המקור האבוד של החסרונות . ראיה להשערה וו באה לידי כשפרסם ר"ר מרקוס את השריד של כתביד ה עם 35 הפסוקים החדשים שבו . לשמחתי הרבה מצאתי שהתרגום של פסוקים אלו שעשיתי לפני פרסומו של השריד החדש היה מכוון בהרבה ללשונם וסגנונם של הפסוקים בכתביד זה . בפירוש השתדלתי קודם כל למלא את החובה העיקרית המוטלת על כל פרשן , והיא לבאר , מצד הלשון ומצד המשך הענין , את הנוסחה כפי שהיא מופיעה לעינינו . ושנית , במקומות שהנוסחה שלפנינו נראית משובשת או מחודשת השתדלתי לחדור מבעד נוסחתנו כדי להגיע עד כמה שאפשר לצורתה המקורית ש-ל הגרסה , ביחוד על ידי השוואה של העברי לשני התרגומים העתיקים , היווני והסורי . לשם כך היה עלי לבאר ולבקר לעתים קרובות את גרסותיהם של שני תרגומים אלו , אבל רק במטרה לברר ולקבוע את צורתו המקורית של העברי . פירושי הוא ביאור של הנוסחה העברית , ולא התכוונתי לפרש את היווני או את הסורי כלעצמם , כמו שעשו , למשל , פריטצ ה וסמנד בפירושיהם . שלישית , השתדלתי ככל האפשר לגלות את המקור שממנו שאב בן סירא את רעיונותיו ומליצותיו , ואת ההשפעה שהשפיעו עליו ספרי המקרא ואף ספרים נכריים , כמו אחיקר הארמי וחכמת המצרים הקדמונים . לשם זה הרביתי בהקבלות לפתגמיו ולביטוייו מספרי המקרא וממקורות נכרים , המפיצים אור על רעיונותיו ועל דרכי עבודתו הספרותית , והמסייעים לנו להבין את דבריו . ובאחרונה , התאמצתי לברר את ההשפעה העצומה שהשפיע ספרו של בן סירא על המחשבה והמליצה העברית והחיצונית בדורות שלאחריו . לפיכך הרביתי בפירושי בהקבלות מספרות רז"ל ומשל מליצינו שאחריהם , וגם מהספרות הגנתית והחיצונית . כמו כן הרביתי בהקבלות וציונים מתוך ספר זה עצמו , כדי לבאר ולהאיר את דבריו . ואני מבקש את הקורא שבהשוואת הציונים האלו מתוך הספר עצמו יעיין לא רק בפסוק של הפנים אלא אף בדברי הפירוש לפסוק המצויין . מובן מאליו שבעבודת הפירוש נעזרתי הרבה בפרשנים שקדמוני , ביחוד רש"ז שכטר ורי ישראל לוי מאחינו , ופריטצ'ה וסמנד מהנכרים י אבל לא חשתי להזכיר את שמות המפרשים הקודמים על פרטים שכבר נעשו לקנין הכלל , אלא רק על חידושים שנתחדשו אצל אחד מהם ושקבלתים אני או שהפרכתים . אך במקומות מרובים מאד סללתי לי דרך לעצמי בפירושי וגם במבואי , כפי שיוכל הקורא להיווכח בהשוותו את דברי לדברי הקודמים לי . מפני אריכותו של הפירוש , וכדי שיוכל הקורא לעמוד בקלות על המשך הענין של הפנים ועל בנייתו הפיוטית , מצאתי לנכון לסדר את הפנים פרשיות פרשיות לבדן ואחר כך את הפירוש לבדו , ולא כמו שנהוג בפירושי המקרא שהפירוש בא מתחת לפנים באותו העמוד .
|
|