|
|
עמוד:ט
התרבותי והאנושי שבין שתי התרבויות . ההשפעה של 'ספר המלכים' על היצירה היהודית בפרס היתה עצומה . כמה מן המשוררים הבולטים בקרב יהדות פרס הלכו בדרך דומה לדרכו של פרדוסי , והיו שניסו את כוחם בחיבור אפוס המבוסס על סיפורי המקרא . הגדול שבהם הוא המשורר החשוב של יהדות פרס , שאהין . המודל של פרדוסי היה דוגמה שיש ללכת בעקבותיה ועל ידי כך ניתן להוכיח את גדלותה של תורת משה , שאף היא כוללת בתוכה נושאים רבים מספור שאפשר לעשות אותם לשירה אפית . לא במקרה השתעשע הד"ר כגן במחשבה לעשות לפחות חלקים מן האפוס של שאהין לשירה עברית , כפי שעשה ל'ספר המלכים . ' התרגום של הד"ר כגן קרוב למקור . הוא מוסר בנאמנות ראויה לציון לא רק את משמעות הבתים אלא גם את רוחם ואת קצבם . נדיר למצוא מתרגם שהגיע למדרגה כזאת של הזדהות עם האווירה של המקור , שהוא מוצא תמיד את המשלב הנכון שיש להשתמש בו כדי להביא לידי ביטוי נכון את עוצמתה או את רכותה של שורה נתונה . מלאכת התרגום הזאת , שהעסיקה את הד"ר כגן שנים רבות , הביאה אותו לידי העמקה בתרבות זרה ורחוקה , בלשון שהגישה אליה דורשת מאמץ , ובעולם מושגים עתיקים , שלעתים קרובות אינם שקופים מיד לקורא מן החק . התרגום של הד"ר כגן , שיש בו לא מעט מרוחה של שירה מקורית , מעשיר את הספרות העברית בנכס ייחודי שאין רבים כמוהו בספרות העולם . הוא מציב את היצירה הזאת בשלמותה בלשון העברית , דבר שלא כל הספרויות החשובות של עמי העולם זכו לו . הוא מעניק לשירה העברית יצירה מסוג שאין היא עשירה בו במיוחד , יצירה הכוללת סיפור עלילה עשיר , תנועה , חיות , וקצב , ואוצר מילים מגוון המסוגל למסור בדייקנות ובצליליות גבוהה את רגשי המתח , התעוזה והאהבה הכלולים ביצירה . תרגומו של הד"ר כגן יכול לשמש מופת ליוצרים אחרים בתחום זה , גם בתחושת האחריות שיש בו כלפי המקור וגם בחופש היצירה בתחום הלשון העברית . רבה התקווה ששאר כרכי התרגום יראו אור בקרוב , ושהמונומנט הכביר הזה יעמוד על מדף הספרים העברי במלוא תפארתו . כותב השורות האלה רואה חובה לעצמו לסייע להוציא את תרגומו של אליעזר כגן לאור , והוא עוסק בכך עם יוליה רובנוביץ , המסיימת בימים אלה עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית על אפוסים עממיים בפרסית . אנו נעשה כל מאמץ להמשיך בהכנת תרגומו של אליעזר כגן לדפוס . לא יהיה קל לעשות זאת בלי לשוחח עם המשורר המתרגם עצמו . כל זמן שהיה כגן בחיים סמך בדרך כלל את ידיו על הצעות התיקונים שלנו , ודבר זה מעודד אותנו להמשיך גם היום במלאכת הבדיקה והעריכה . נדרשת זהירות יתרה כדי לשמור את סגנונו ואת רוח תרגומו מתוך הקפדה על מסירה קרובה ככל האפשר של לשון המקור בעברית , כמו שהיה רוצה אליעזר כגן עצמו . ראוי לסיים את הדברים הללו באחד משיריו היפים של אליעזר כגן עצמו , שנכתבו בערוב ימיו ( מתוך הספר 'על גדות הלתה . ( ' שאול שקד
|
|