|
|
עמוד:13
צער , הייתה הסיבה לכך . לאיליוס : אכן , סקאיוולה , תשובתך נכונה וצודקת . הרי לא יכולתי לאפשר לצרתי , כי תמנע אותי מלקיים חובה זו אשר הקפדתי לעולם לקיימה כששפרה בריאותי . זאת ועוד , סבורני שנסיבות מעין אלה לא תוכלנה לגרום לאדם נחוש כי ינטוש את חובתו אף קמעה . ( 9 ) ובאשר אליך , פאניוס , באומרך שכבוד כה גדול ניתן לי — והלא אני אינני מכיר בו וגם לא ביקשתיו — הרי כידידי תדבר . אולם דומני שלא כדין שפטת את קאטו . או שמעולם לא היה איש חכם , וכה נוטה אני להאמין , או שאם היה , הריהו איש זה . אזכיר אך זאת ואפסח על היתר : כיצד נשא את מות בנו ! זוכר אני את פאולוס , וגם את גאלוס ראיתי ; אך בניהם של הללו היו נערים , ואילו בנו של קאטו כבר הגיע לפרקו והוכיח מעלתו . ( 10 ) באשר על כן השגח , פן תבכר על פני קאטו אפילו את אותו האיש שאפולו , לדבריך , החשיבו לחכם מכול ; שהרי קאטו זכה לתהילה על שום מעשיו , והאיש ההוא — על שום דבריו . ובאשר אלי , הנה עתה אדבר אל שניכם ואומר לכם את דעתי . 13 לוקיוס אימיליוס פאולוס ( Lucius Aemilius Paulus ) חי בשנים 230 בערך160- לפנה"ס . היה קונסול בשנת 182 ושוב ב ; 168 אביהם של קווינטוס פביוס מקסימוס אימיליאנוס ופובליוס קורנליוס סקיפיו אימיליאנוס ; היו לו עוד שני בנים צעירים שאותם שכל בסביבות שנת , 168 לאחד מלאו 14 שנה ולשני . 12 — גאיוס סולפיקיוס גאלוס ( Gaius Sulpicius Galus ( היה ידידו של אימיליוס פאולוס ונודע במחקריו האסטרונומיים ; לפי הכתוב כאן שכל אף הוא את בנו הנער .
|
|