|
עמוד:13
מביט עזרא בדמויות ובמאורעות סמליים' והמלאך בא ומפרש לו את משמעם . בחיזיון הרביעי מופיעה בפני עזרא אשה המת אבלת על מות בנה ; בתיאור נרגש של חורבן ציון הוא מנסה להוכיח לה' כי צרתה הפרטית בטלה בפני צרת האומה' אך היא מסרבת להתנחם ונעלמת פתאום' ובמקומה מופיעה עיר בנויה . האשה מסמלת את ציון החרבה' והעיר היא ירושלים בבניינה ובתפארתה לעתיד לבוא . בחיזיון החמישי נראה לעזרא נשר מרובה כנפיים ובעל שלושה ראשים' המסמל את רומי . כנפיו וראשיו של הנשר 'מתעוררים ונעלמים' תחילה כנף אחר כנף ולבסוף ראש אחר ראש . תהליך זה מסמל את התחלפותם של שליטי רומי ואת תולדותיה . לבסוף מופיע אריה המסמל את המשיח : הוא גוער בנשר' והנשר נעלם לחלוטין . המשיח מופיע עוד בחיזיון השישי ' הפעם בדמות איש העולה מן הים ; המונים מנסים להילחם בו ואינם יכולים לו' ולבסוף הוא אוסף אליו ' המון של שלומי שהם עשרת השבטים . שלוש המראות האלו באות כנגד שלושה שלבים של הגאולה : בניין ציון' ביטול שלטון רומי ' נצחונו הסופי של המשיח וקיבוץ גלויות . החיזיון השביעי שוב אינו חיזיון של ממש' אלא תיאור מסירתם של כתבי הקודש' כמבואר לעיל . אולם התיאור פותח בהתגלות לעזרא מתוך סנה' ולפיכך אפשר להגדיר גם אותו' מבחינה צורנית' כחיזיון . מסתבר שאין מבנהו הכללי של הספר חסר טעם : תחילה בירור עקרוני ' לאחר מכן שלושה סמלי הגאולה' לבסוף מעין נספח הטוען לסמכותם העליונה של הדברים . החומר שנצטרף כאן לתוך מערכת אחידה הוא אמנם עשיר ומגוון : בעל הספר הוא יורש של מסורת מפותחת מאוד' שהעמידה לרשותו נושאים ומוטיבים רבים' ומהם ליקט ועיבד מה שהיה צריך ( במקום אחד הוא מזכיר את דניאל . ( אבל בעיבודו זכה כל החומר לאחדות של הצורה והתוכן . האחדות אינה בתיאומם ושילובם של הפרטים למקשה אחת' ללא ריווח וללא מחיצה' כי אם ברוח האחת החדורה בכול- במגמה ובאווירה שאין בהן שינוי מתחילת הספר עד סופו . ואלה הלשונות שבהן הגיע הספר לידינו : לאטינית' סורית'
|