|
עמוד:12
בתמימות . רצונו לא היה להגניב דברי אפיקורסות לתוך חיבור ' כשרי ( שום פרשן אף לא הציע עדיין הסבר כזה לספרנו ' ( אלא לומר מה שהיה עם לבו : גם ללמד ולבאר את תורת קץ הימים שמאוד רצה להאמין בה וגם לבטא את ספקותיו . ועצתי לקורא שיאריך רוחו ויקשיב למחבר . גם אם לא ימצא קסם רב כפרטי טענותיו של המלאך' יזכור שיש בהן ניסיון נואש לומר מה שאפשר לומר על קיומנו מנקודת ראותה של האפוקאליפטיקה . ואכן' זו חשיבותו של ספר זה ; הוא גם שיאה וגם משברה של תורת אחרית הימים' אשר ירש המחבר ואשר חלק גדול ממנה ירשנו גם אנו . הוא השיא' כי הוא ניסוחה הטוב' הנרגש והשלם ( אם כי איננו שיטתי ;( והוא המשבר - כי נוכח חורבנה של ציון נחשף קוצר ידה לענות על השאלות העיקריות של הקיום האנושי . לשאלות אלו אין גם לנו פתרון' לכן ראוי שנקשיב . וזה מבנהו של הספר במפורט : הוא עשוי שבעה חזיונות' כלומר שבע פעמים הופיע לעזרא מלאך . בתחילתו של החיזיון הראשון מספר עזרא על צערו' שנצטער על חורבן ציון' וכיצד התפלל ובכה עד שנשלח אליו המלאך ודיבר עמו . בסוף החיזיון מצווה המלאך על עזרא שיתכונן בצום והתבודדות לחיזיון הבא ; ובתחילתו של החיזיון השני מספר עזרא כיצד קיים את הוראות המלאך . ההוראה להתכונן לחיזיון באה בסופם של כל החזיונות' פרט לאחרון ; הסיפור על קיום ההוראה בא בכל החזיונות' פרט לראשון . הספר מסתיים בהודעה קצרה על הסתלקותו של עזרא . כל הדברים האלה מצטרפים למעין סיפור מסגרת רצוף' המקנה לספר את אחדותו הצורנית . אולם מבחינת אופיים הספרותי אין החזיונות אחידים . בשלושת הראשונים כמעט שאין מראים לעזרא דבר ; הם לאמיתו של דבר דו שיח אחד' המחולק לשלושה שלבים . אותם העניינים חוזרים ונידונים בשלושתם ; ההבדל שביניהם הוא בפרטים המיוחדים' הבאים לידי בירור בכל חיזיון' ובמתח העולה מחיזיון לחיזיון . השיא' כלומר ניסוחן החריף של קושיות עזרא ותפילתו על החוטאים וסירובו של המלאך לקבלה' בא בחיזיון השלישי ; ולכן ארוך חיזיון זה בהרבה מכל שאר החזיונות שבספר . שלושת החזיונות שלאחריו' היינו הרביעי החמישי והשישי הם חזיונות של ממש ; בהם ' '
|