מבוא

מתוך:  > ספר חזון עזרא > מבוא

עמוד:10

ההיסטורי ' ואולי גם יצליח לחשב את הקצים ולגלות כמה זמן חסר עד לאחרית הימים . ואמנם מסתבר שבעליהם של ספרי חזון אלה ראו בזמנם ( כל מחבר בזמנו שלו ) את ערב מהפכת אחרית הימים' את ימי הפורענות הקשה והאחרונה או כמעט האחרונה . וברור היה להם שאין האמת מנצחת בהווה' וכל שכר ועונש וגילוי של צדקת האל ותפארתו הם לעתיד לבוא . אך נצחון האמת של אחרית הימים הוא גם בלתי נמנע וגם קרוב' ואי-אפשר לעכב את בואו . אין לך דור שאינו זקוק לניחומים' ודרך המחשבה' המכונה אפוקאליפטיקה ושקוויה העיקריים תוארו לעיל' יכולה למצוא לה חסידים בתקופות שונות . אולם מחברנו כתב את ספרו בשביל דור שהיה זקוק לניחומים מאוד מאוד . הוא רומז לנו בפתיחת ספרו את זמן חזיונותיו : שלושים שנה לחורבן עירנו ( חורבן ראשון על פי הפשט' חורבן שני על פי המשמעות האמיתית . ( בחזיונות מופיע מלאך והוא מבאר לעזרא במשלים רבים את כל תורת הניחומים של חזון אחרית הימים , על פרטיה ופרטי פרטיה' ומסקנותיה לעניין השכר והעונש' לעניין המוות ותחיית המתים' לעניין המשיח' ועוד . דברים אלו נידונים בשלושת החזיונות הראשונים . בשאר החזיונות זוכה עזרא לראות את ירושלים העתידה בתפארתה' את הנשר המסמל את עלייתה ואת שקיעתה המוחלטת של רומי ואת מעשיו של המשיח . חזיונותיו ' מצטרפים לתורת ניחומים שלמה . אך יש לציין כי נחמה זו כולה לעתיד לבוא ובשלילת ההווה ; אין עמה כל ניסיון למצוא דרך חיים וטעם קיום במציאות ההיסטורית גופה' שעליה בעצם מגיב המחבר . אין עזרא מבקש ניחומים על חורבנה של ציון בלבד . גורלה המר וחסר הטעם של האומה מתלכד בתודעתו עם גורלה המר וחסר הטעם של האנושות . טענתו עומדת בעיקר על שתי שאלות אלו : מדוע ניתנה ציון ביד אויביה ? ומדוע חיינו מלאים תלאות ונטולים תקווה ? השאלה הראשונה משמשת לו נקודת מוצא ונקודת סיום בהרהוריו' אך השנייה היא המרכזית והחמורה יותר . עזרא אינו מפריד בין שתי השאלות' אלא מציגן כשתי פנים של טענתו האחת . וגם המלאך עונה תשובה אחת לשתיהן : במהפכת אחרית הימים יסולק כל עוול .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר