|
|
עמוד:10
בתסיסה משיחית' שסכנותיה לא היו פחותות מסכנות הפיתוי החברתי והכלכלי . ראשית , האכזבה רבצה לפתחה , וסוף האכזבה — המרה ; שנית , ההשפעה הנוצרית נתגלתה בתנועות המשיחיות בלבושן של מגמות אנטי הלכתיות מובהקות , שתיארו את אורח החיים המעוצב על פי ההלכה כתולדה של הגלות , ועל כן עתיד הגא להיבטל בבוא הגאולה . במגמות אלה באו לידי גילוי הרגשת המועקה של המציאות היהודית וההשפעה הנוצרית גם בתודעתם של המוני בית ישראל ובתודעתם של תלמידי חכמים . לאמור : גם בציבור היהודי הרחב התחזקה השאיפה להשתחרר ממועקת החיים היהודיים , ויש שזו באה לידי ביטוי — אמנם במקרים בודדים — בהמרה שמתוך הכרה . בכך נחשפה הפאראדוכסאליות של הקיום היהודי בימים ההם , שסכנות דומות ארבו לו בקצות שתי דרכי ההגבה המנוגדות זו לזו בתכלית . הוויכוח הדתי במאה הי"ד סערת הוויכוח הדתי , שנמשך מן המאה הי"ג והשפיע השפעה מכרעת גם על זרמי המחשבה היהודית במאה הי"ד והט"ו , ביטאה במידה רבה את המציאות החברתית מדינית שתוארה בסעיף הקודם . בדרך כלל מקובל לחלק את הוגי הדעות היהו דיים בתקופה זו לשתי אסכולות מתנגדות : מצד אחד האסכולה האריםטוטלית , שיצאה מבית מדרשו של הרמב"ם ומשכה בעיקר את שכבת המשכילים הנספחת אל האצולה החצרנית ; מצד שני הקבלה , שהתפתחה החל בראשית המאה הי"ג בפרובאנס ובספרד , ונעשתה , על ידי הרמב " ן ותלמידיו , נחלתם של תלמי די חכמים המסורים לתורה וכעין בסיס עיוני למלחמתם נגד פרשניו הקיצוניים של ספר 'מורה נבוכים . ' ככל חלוקה סכימא טית ומכלילה בפשטותה רחוקה החלוקה הזאת מן הדיוק . שכן כל אחת משתי האסכולות הללו הכילה מגמות שונות , והיו ביניהן קשרי השפעה הדוקים . אבל ביסודה היא נכונה . מה היה סלע המחלוקת בין שתי האסכולות ? נצמצם את מבטנו לוויכוח הציבורי שנמשך סביב ספר 'מורה נבוכים . '
|
|