|
|
עמוד:234
פרק ז הגבלת זכויות האדם קהל מקדשי השם ההצטרפות לחברת " מקדשי השם" בעולם מחייבת נטילת חובות יתר וויתור על זכויות . תביעותיו של עולם הקדושה כלפי בני ישראל מרובות ומחייבות מאוד , עד כדי הדרישה לוויתור על החיים עצמם במצוות שיש בהן חובה להיהרג ולא לעבור . אפשר לומר שתמורת הוויתור על זכויות יסוד מסוימות מקבל החבר בקהל מייחדי ה' זכויות אחרות , ואפשר לומר שכלל אין מדובר בזכויות אלא בתנאים המאפשרים קיום החובות ובמחויבות שמקורה בשליחות ובאחריות . במקורות פילוסופיים מימי הביניים בני ישראל מכונים בשם " המייחדים" כדי לבטא את התוכן הרעיוני העיקרי של האמונה — ייחוד השם . התואר מייחדים מניח מקום לדת מונותאיסטית שאינה מחויבת בתורת משה , ולכן המונח " מקדשי השם" מתאים יותר לענייננו , שכן הוא מתייחס לא רק אל ממד האמונה , אלא אל מכלול המצוות שמקורן בקבלת עול מלכות שמים ואל השותפות בברית שבין הקב"ה לעם ישראל . המושג " מקדשי השם" מכיל בתוכו גם את המשמעות הנוספת של מסירות הנפש על קידוש השם , שהיא התביעה הקיצונית ביותר לוויתור על החיים בעקבות ההשתייכות לממלכת כוהנים וגוי קדוש . בפרק זה נבחן את ההגבלות על זכויות האדם שמקורן בתביעות הקדושה . שלילת הבחירה והחופש ההתנגשות הראשונה בין זכויות האדם ובין ההשתייכות לקהל מקדשי השם היא בעצם ההשתייכות לקהילה זו . משניתנה תורה לישראל ונכרתו עמו הבריתות בהר סיני ובערבות מואב , לא קיימת עוד בחירה אם להשתייך לעם או לא . הברית נכרתה עם " את אשר ישנו פה [ ... ] ואת אשר איננו פה עמנו היום" ( דברים כט , יד . ( 271 למשל בהקדמת ספר האמונות והדעות של ר' סעדיה גאון .
|
|