|
|
עמוד:192
יציאת מצרים כבסיס לעשרת הדיברות יציאת מצרים היא גם התשתית שעל בסיסה אפשר היה להגיע למעמד הר סיני ולמתן תורה . רבי יהודה הלוי , ובעקבותיו רבי אברהם אבן עזרא , דנו בכך אגב הפירוש לפסוק הפתיחה של עשרת הדיברות : " אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים . " כך כתב רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לעשרת הדיברות : שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד , למה הזכיר " אנכי ה' א להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים , " ולא אמר שעשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך ? וזאת היתה תשובתי אליו : דע , כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם , שהם מאמינים בשם הנכבד [ ... ] והטעם כי השם עשה לישראל מה שלא עשה לכל גוי [ ... ] והנה בעבור האות , שעשה השם במצרים , אמר משה " אתה הראת לדעת" ( דברים ד , לה , ( שהכל ראו זה , חכמים ושאינן חכמים , גדולים וקטנים , [ ... ] ואמר " א להיך , " כי אתה חייב בעבור שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי לעבד שתעבדני , ותהיה לי לעם ואני אהיה לך לא להים ( פירוש רבי אברהם אבן עזרא לשמות כ , א . ( רבי יהודה הלוי הצביע על העובדה המתמיהה שהצגתו של האלוהים נותן התורה בפתיחת עשרת הדיברות אינה מזכירה את היותו בורא שמים וארץ , אלא רק את יציאת מצרים . כבר מעצם ניסוח השאלה ברור שיש שתי תפיסות מקבילות של האלוהים — האל הבורא האוניברסלי והאל המוציא את עם ישראל בלבד ממצרים . שאלתו של ריה"ל מורה על הציפייה שהאמונה תנבע מן האוניברסליות המלאה , מן האנושיות הבסיסית . יש מצוות מעשיות הקשורות ליציאת מצרים באופן פשוט — מצוות שבעצמן הן זיכרון לאירועי היציאה ממצרים , כדוגמת חג הפסח או חג הסוכות ; או מצוות המבוססות על לקחי השעבוד במצרים , כדוגמת איסור הפגיעה בגר והיחס ההוגן לעבד . אבל יש גם מצוות שבמבט ראשון אין להן שום קשר מיוחד ליציאת מצרים , ובכל זאת בתורה נאמר עליהן שהן קשורות ליציאת מצרים , כגון מאכלות אסורות ( ויקרא יא , מה ) ציצית ( במדבר טו , מא , ( ריבית ( ויקרא כה , לח ) ודיוק במשקלות ( בבא מציעא סא ע"ב . (
|
|