|
|
עמוד:101
איזו היא מורא לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו , אי זהו כיבוד ? מאכיל ומשקה , מלביש ומכסה מכניס ומוציא ( ספרא , קדושים , פרשה א , י . ( וכך גם בהלכות כבוד רבו וכבוד תלמיד חכם : ואיזהו המכבד ? מאכיל , ומשקה , מלביש , ומנעיל , מכניס , ומוציא , אחד הרב ואחד חכם . ואיזה המבזה , לא ישב במקומו , ולא ידבר במקומו , ולא סותר את דבריו ( מסכת דרך ארץ ו , הלכה ג . ( משמע שכבודו של אדם כולל את הדאגה לצרכיו החומריים הבסיסיים , ולצדה גם את הדאגה ואת תשומת הלב לצרכיו הנפשיים . הכבוד הנפשי מנוסח על דרך השלילה : " איזהו המבזה . " מושגי הכבוד הנפשיים קשים יותר להגדרה : לעתים הם סובייקטיביים לגמרי , ולעתים הם תלויים במוסכמות חברתיות . יש מי שרשאי למחול על כבודו ויש מי שאינו רשאי מפני שכבודו חרג מן ההיבט האישי , והוא מייצג גם אחרים שאינם מסכימים , או שהציבור אינו מסכים , למחול על כבודם . עוני כקלון הקלון , כהיפוכו של הכבוד , נלווה אל הייסורים ואל העוני : מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה [ נדר שלא ליהנות ממנה ובכלל זה שלא לשאתה לאישה , אף על פי שנישואין עם אחיינית נחשבים ראויים ביותר אצל חכמים . [ והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה . אמר לו רבי ישמעאל : בני , מזו נדרת ? אמר לו : לאו . 107 מקבילה מעניינת לכך יש בהלכות יום טוב : הראשונים מפרשים את ההיתר " אך אשר ייאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" ( שמות יב , טז , ( על פי הגמרא , בהרחבה : " אוכל נפש" מתרחב לצרכים נוספים בכללם מצוות ( צורך הנשמה , ( נוחות הגוף כרחיצה וחימום , ואף שאר הנאות של הנפש . ראו ביצה יב ע"א , ובמפרשים שם . 108 ספרה היסודי של אורית קמיר , שאלה של כבוד : ישראליות וכבוד האדם ( קמיר , , ( 2004 דן בסוגיות אלו בפירוט ובהרחבה מרובה . וראו גם קמיר , תשס"ה .
|
|