|
|
עמוד:50
המגבלות הטבעיות של האדם האיסור על האכילה מעץ הדעת , שהסברנו כצמצום ראשוני של שלטון האדם בבריאה , מל › וה גם בהתראה על הסכנה שבאכילתו ובאזהרה מפניה : כי בי › ם אכלך ממנ › מ › ת תמ › ת ( בראשית ב , יז . ( קריאה משפטית או דתית של הפסוק הזה מפרשת אותו במערכת מושגים של חטא ועונשו : אחרי הטלת הצו האוסר מובא גם העונש הצפוי . בקריאה פשטנית אפשר לפרש שיש כאן אזהרה מעשית : העץ הוא עץ " רעיל" באופן כלשהו ומסוכן למאכל בשונה משאר עצי הגן . אם מפרשים כך את החטא הקדמון , מושגי השכר והעונש חופפים למושגי החטא והתוצאה . מובנו של הפסוק הוא שכאשר יחרוג האדם מן המגבלות הטבעיות שהוטלו עליו , הוא עלול להזיק לא רק לסביבתו , אלא גם לעצמו . במילים אחרות חטא עץ הדעת מתאר מעשה בעל אופי אובדני כאשר האדם חפץ לפרוץ את גבולותיו . גבולות אלו אינם מוגדרים במדויק בסיפור , אבל הם נרמזים בשמו של העץ ומהותו : "עץ הדעת . " האיסור להשחית עצי מאכל אפילו בשעת מלחמה מנומק כבר בתורה בהקבלה בין האדם ל"עץ השדה" בניסוח המקנה יתרון לעץ השדה על פני האדם ! ( דברים כ , יט , ורש"י שם . ( להסבר של איסור השחתת הפרות והאילן ראו ספרי דברים , פרשת שופטים , פסקה רג , וכן במאמרה של יעל שמש , " לא תשחית את עצה — יהדות ואקולוגיה" ( שמש , תשס"א . ( במאמרו של שמואל חן על יחסה של הציונות הדתית לאקולוגיה " מדוע נעדרת אתיקה סביבתית מההגות הציונית הדתית ? או : האם התחברה הציונות הדתית לארץ ישראל — " ? נמצא דיון בשאלת יחסה של החברה הדתית בזמננו לסוגיות האקולוגיה ואיכות הסביבה ורשימת מקורות נוספת לנושא תורה ואקולוגיה ( חן , תשס"ז . ( 37 הבנה זו של סיפור עץ הדעת דומה לרעיון ידוע מן המיתולוגיה היוונית על אדם שביקש לחרוג מעבר לגבולות האפשריים לאדם בשל סקרנותו או יוהרתו , והדבר הביא לידי אובדנו כדוגמת סיפורו של איקארוס שביקש לעוף אל השמש ( שבתאי , . ( 2000 באופן דומה פורש גם חטא מגדל בבל ( בראשית יא , ד , וראו שם בפירוש רבנו בחיי . (
|
|