|
|
עמוד:9
תקציר ספר זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות , ובאופן קונקרטי — ההלכה , לבין שיח זכויות האדם . למושג זכויות האדם כמה משמעויות . הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן למעשה , מנקודת מבט אנליטית , גורם מתווך בין ערכים לבין חובות , או , מנקודת מבט תרבותית , דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו . ליהדות פנים רבות . כאן אני מתמקד בהופעתה הנורמטיבית — בהלכה . טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו , כמו גם על אופיו ועיצובו . השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי , אך לרוב בסמוי , כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני . ברובד הסמוי , העקיף לעתים , יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם , והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו , כל אחת בדרכה . לאור האמור יש לראות את עיקרו של המפגש בין שיח זכויות האדם לבין היהדות ברובד בסיסי זה , היינו ברובד הערכים המשותף לשתיהן . הפערים שבכל זאת קיימים בין השתיים הם ביטוי לגיטימי לפלורליזם ערכי , המאפשר את קיומן של מגוון דרכים כל עוד משותפת להן ההכרה בערכי יסוד שבמרכזם ערך החיים וכבוד האדם . וביתר פירוט : מטרת הספר שלפנינו לנתח את מאפייניו של המפגש בין היהדות לבין זכויות האדם . לאחר הנחת היסודות התאורטיים ההכרחיים לדיון — הן באשר למובנים העיקריים של זכויות האדם הן באשר להיתכנותו של שיח ערכי בהלכה — נבחן המפגש המעשי בין השתיים . כאן , כאמור , הדיון צועד בשני מסלולים : האחד מבקש לבחון את המפגש הגלוי בין מערכות אלו , קרי מקרים שבהם זכויות אדם משמשות שיקול גלוי ומכריע בשיח ההלכתי , כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעקרונות הלכתיים כדוגמת כבוד הבריות ) לפי מקצת ממשמעויותיו של המונח כבוד הבריות . ) אפיק זה צר יחסית , וקשה לראות בו כר פורה לניתוח המפגש בין שתי המערכות . במסלול השני , הסמוי , נחשפים הערכים המניעים את השיח ההלכתי . ערכים אלו עומדים ביסוד תהליכים פרשניים , במידה רבה בלתי מפורשים , המובילים את ההלכה להכרעות העולות בקנה אחד עם הערכים
|
|