|
|
עמוד:13
הקשיים בחקר הנושא ברבע השני של המאה הי"ט מופיעה ברוסיה ספרות יהודית חדשה , זו ספרות ההשכלה . שלא כספרות המסורתית לסוגיה מגמתה של זו להוציא את הציבור היהודי משאננותו , לעוררו לראות את בעיותיו באור חדש , להסביר לו את שורשי הקלקול ואת דרכי תיקונו . לשם הבנת השקפותיהם של המשכילים שבאו לידי ביטוי בספרות זו יש לבחון גם את דעות מתנגדיהם , שומרי המסורת , אשר אתם התמודדו . בבירור דעות המסורתיים בשאלת הפרו דוקטיביזאציה , שהיא עיקר ענייננו , עולים קשיים לא מעטים . הוויכוח משתקף למעשה בספרות המשכילים , אשר תקעו בשופר גדול , ואילו המסורתיים השמיעו קול ענות חלושה , שנבלע בים של ספרות הלכה וספרי מוסר . על פי רוב , החרדים אף לא הגיבו כלל על קריאות התיגר של המשכילים . לדברי יעקב ליפשיץ : 'החרדים היו כשי 1 ת נאלמות ולא פצו את פיהם להשיב חורפיהן דבר . ' לשתיקתם היו כמה סיבות : ראשית , אימת המלכות , בעיקר ברוסיה , בתקופת ניקולאי הראשון , שהרתיעה מכלל ניסיון של הבעת דעה שניתן היה לפרשה כהתנגדות לרצונה של הממשלה לשילוב היהודים במערכות המדינה . להלן נביא את חוקי הממשלה , המענישים קשות את המסיתים כנגד ההתיישבות החקלאית . הצנזורה מחקה כל מלה שלא היתה תואמת את הלד הרוח הרשמי . ברם , גם גורמים פנימיים פעלו באותו כיוון . הרבנים לא העריכו כל כך 'מילי דעלמא , ' ולא היו מוכנים להפריש להם מן הזמן המיועד לתלמוד תורה . לדברי ליפשיץ גם לא החשיבו את מתנגדיהם , 'שכל דברי המחרפים לא נחשבו בעיניהם אפילו בשריקות זבובים . ' זאת ועוד , המסורתיים לא יכלו לפנות אל בטאונים משכיליים בגרמניה ובאוסטריה , ומשנות השישים גם ברוסיה , מאחר שהשתתפותם בהם היתה מתפרשת כמתן היתר קריאה בעיתונות ההשכלה וסיוע להפצתה בציבור . רק עם הופעעת 'הלבנון * מחוץ לגבולות רוסיה , בתקופה מאוחרת , הסירו המסורתיים במקצת את הרסן מפיהם , ובינתיים גם למדו את דרכי הפובליציסטיקה המודרנית . שנית , יש גם קושי מיתודולוגי . הטיפול בבעיית הפר 1 דוקטיביזאציה אינו יכול להצטמצם בד' אמותיו , ויש להרחיב את הרקע ולכלול בו את המניעים להגברת הפעילות הכלכלית ואת הגורמים להסחה ממנה . אפילו נושאים הנראים ברחוקים , פרק ראשון הלכי רוח מסורתיים בתחום הפעילות הכלכלית
|
|