הטראגדיה היוונית

עמוד:12

סרית אחידה , המתבססת על ההיגיון ועל הטבע , שכל יסוד פלאי , על מציאותי , איראציונאלי זר לה . זהו היסוד המשותף לכל שיטות הפילוסופיה הקלאסית למרות הניגודים שבין כל אסכולה פילוסופית לחברתה . היווני ראה את עצמו כחלק בלתי נפרד מכוללות הבריאה , ואת & יא אושרו צפה בהזדהות עם הטבע , בהתמזגות גמורה אתו . המושג היווני 'אנתוסיאסמוס , ' שהפך שם נרדף להתלהבות עילאית , פירושו במקור היווני : 'הזדהות עם האלוהים' ( מן המלה 'תאוס - ' יאל . ( ' ואולם אלוהים זה , כאמור , שוכן בתוך הטבע והוא עצם מעצמותו . היסוד הפאנתאיסטי היה נטוע עמוק בלב היווני מקדמת תא , ועל כן ראה בן הלאס גם את הגורל כיסוד בתהליך היצירה והחיים , ולא כמשהו על-טבעי העומד מחוץ לגדר המציאות . כי זה פירושה המקורי של המלה היוונית 'מויךה : ' השתתפות Anteil , sharing , . partici pation המאטריאליסטים מבית מדרשו של אפיקורוס כפרו בהשפעת האלים והגורל על הטבע בכלל ועל מהלך חיי אדם בפרט , ואילו יריביהם האמינו בו . אך גם אלו לא ראו בגורל תופעה איראציונאלית , על טבעית . היווני אמנם ראה את האדם בךחורין בחייו ובעל בחירה חופשית במעשיו , אלא שחכמת החיים לימדתו את הכלל : הכול צפוי והרשות נתונה , כלומר : במאבק לחיים רשאי אתה לנהוג לפי בחירתך במסגרת הגבולות שהקציב לך הגורל . וכן אומר פלוטארכוס איש חיית ניאה בכתביו : 'רק חלק זעיר שבאדם כפוף להתקפות הגורל . על החלק הטוב שבנו אנחנו בעצמנו אדונים בני חורין . יד הגורל עשויה לשלול ממנו את הכסף , את הכבוד , את החיים הפיסיים . אך נבצר ממנה להפוך אותנו לאנשים רעי-לב וקטני-רוח . אין היא יכולה לשלול מאתנו את ה'אני' שבנו ואת הערכים האמיתיים שבקרבנו . ' זהו הרעיון המובע בדברי הגיבור הקטור בן פריאמוס האומלל אצל הומירוס לאחר שעזבוהו האלים ומנעו ממנו את עזרתם : אך את ח"י לא אט # ללא מע & ו # בח - # כוח - T - VT - - : v v ' - לא ! פי גדולות עוד אפעל ! הדורות הבאים לזכרוני ! ובאותה רוח יענה אחריו כהד כעבור מאות שנים הוראציוס הרומי :

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר