|
|
עמוד:11
היווני , ההרוס , עשוי להתעלות למדרגת אלוהים , דוגמת הראקלם היווני או רומולוס קווירינוס הרומי . אלוהותם של יורשי אלכסנדר מוקדון ההלניסטיים או של הקיסרים הרומאיים , שעוררה רגש של זוועה בלב היהודי , היתה תופעה טבעית ומובנת בעיני היווני והרומאי . היווני ראה את העולם שהופיע לנגד עיניו כ'קוסמוס , ' כלומר ' סדר' ( ואילו שורש המלה העברית 'עולם' מרמז על התעלומה , ההיעלמות באין סוף השטח והזמן . ( היווני ראה את הניגודים הנצחיים שמסביבו כיסודות , היורשים זה את זה והמשלימים זה את זה במחזור הגיוני עקיב אחד : היום הבהיר מתחל ף בלילה הקודר ; הקיץ החם מפנה את מקומו לחורף הקר ; איתני החיים , הפדייה והרבייה , נאבקים תמיד עם כוחות המוות והקיפאון . רעיון זה מובע בשירה היוונית פעמים רבות . הנה דברי סופוקלס ב'איאס -. ' ... החרף-זה עתיר-t ^ לגים ? T יסוג * מפני * י " הקיץ — " /•/ הפורה , — וחוג הליל הלאה מפני היום לבן סוסיו נגלל למען אור ; הל , ורוח קל י # ביח ים בנהמו . - r- - : -1- ! T - אחר סופה . וה # נה בכל מו # לה T : T" - ; T תתיר א # ר אסרה-ולא לעד חסנה . - T : T - T : T : T v : איכה אפוא אנחנו לא נלמד בינה ז [ תרגום דרור אורון ] אותו רעיון הובע בתפיסת עולמו של אמפדוקלס , הפילוסוף הקדום , הרואה בכל הטבע את מאבק האהבה עם הריב ; הוא עובר כחוט השני בהארמוניה של פיתאגוראס , ואפילו בפילוסופיה המאטריאליסטית של אפיקורוס ושל לוקרציוס תלמידו הרומאי , המסמלים את האיתנים האלה בדמויות של אפרודיטי ונוס ואךס מארס , כלומר יסוד האהבה והיצירה לעומת יסוד ההרס , השנאה והאבדון . ועל הכול מנצח הסדר הקבוע מאז ומקדם . תחושת הסדר הנצחי הזה הניעה את היוונים לחתור לקראת פילוסופיה מיטאםיסית ומו
|
|