|
|
עמוד:12
מאירת עיניים שהבטחת הרבי מבלז השקיטה ( או הקטינה ) את הדאגה מלב השומעים וחיזקה את רוחם ומשום חשיבותה לענייננו מן הראוי שאביא כאן את עיקרה : רגע בכייה ויאוש ... בשמעם מפי הדורש אשר בעיניו ראה לרבי רבבות מאחינו בני ישראל אשר נשחטו כצאן ... אבל רגע אחרת צהלה ושמחה שוררת על כל אחד בעת אשר הדורש מכריז בקול חזק בשם מרן אחיו הצדיק הדור אשר נפסקה ההלכה בבית מדרשו ומבטיח וערב בדבר שלא ישלוט עוד המלאך המשחית במדינתינו ... וכל מי שיעמיק את עצמו בדרשה הנוראה וידייק בדברים אלו יראה שתוכן הדרשה הוא לבשר טוב לעמו ומשמיע לנו שישועה קרובה לבוא ... על כן קראתי שם הקונטרס "משמיע ישועה" כי כשמו כן הוא שכל נאום הפרידה היה הכל בדרך זה מלא הבטחות על העתיד לבוא והתחזקות על ההווה ... ואנחנו מאמינים בני מאמינים בטוחים שהבטחות צדיק גדול הדור יקויים לנו ובודאי גילו לו מן השמים שעת קץ לכל צרותינו באה . ' ג . עשרים ושתיים שורות בהוצאה השנייה של החוברת "הדרך" שעליהן משתרעת הבטחתו של הרבי מבלז נדפסו בהבלטה טיפוגרפית באות גדולה ; ולא בכדי הושמטו שורות אלו מתוך הדרשה שנדפסה מחדש בספרם של בצלאל לנדוי ונתן אורטנר "הרבי הקדוש מבלזא - פרקים מתולדות חייו" ( ירושלים תשכ"ז , עמ' קמא-קנט . ( ד . מפח נפש מזעזע מהבטחתו המנופצת של הרבי מבלז אנו מוצאים בתעודה השלישית : רשימותיו של איש הזונדר קומנדו באושוויץ שנתגלו אחרי המלחמה . כחודשיים אחרי שהרבי מבלז , ר' אהרן רוקח , יצא עם אחיו לארץ ישראל פלשו הגרמנים להונגריה . ביום 15 במאי 1944 היו ההגליות הראשונות של יהודי הונגריה למחנה ההשמדה אושוויץ . בין המוגלים מקושיצה ( שסופחה להונגריה בשנת ( 1938 היו הרבנית מסטרופקוב , מרת חיה הלברשטאם , עם בנה יוסף יום טוב . ברשימותיו הנציח איש הזונדר קומנדו כמה אפיזודות מזוועות אושוויץ ובכללן מעשי גבורה עילאיים . והנה , יד
|
|