|
|
עמוד:11
כוונתי לדרשת הפרדה של ר' מרדכי בפני קהל יראים , "בהסכמת ושליחות אחיו , " יום קודם צאתם לארץ ישראל 16 ) בינואר , ( 1944 שפורסמה בחוברת " הדרך" ( בודפסט , י"ג בשבט תש"ד , 7 בפברואר . ( 1944 בדרשתו הגיב ר' מרדכי על "אנשים החלושים בבטחונם ובאמונתם" ומטיחים טענות קשות על "גדולי ישראל וצדיקי הדור" שלא חזו את חורבנן של קהילות ישראל . מה שאין כן "נביאי הבעל" שנבואתם מתגשמת לנגד עינינו , אלא שקיום נבואתם דווקא הוא מבחנו העליון של המאמין שלא ללכת שולל אחרי הסתתם . הקטרוגים על "צדיקי הדור" אינם חדשים שכן הם מלווים את החסידות בכל עת צרה . מסקנתו היא "שאין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים ולהתחזק באמונתו יתברך שמו ובאמונת הצדיקים" " ) הדרך , " עמ' ח-ט . ( החשוב ביותר בדרשה זו היא תגובתו של ר' מרדכי על "דבבת רבים" שהרבי , איש קדוש " הרואה את הנולד , " בורח לארץ ישראל , אך את צאן מרעיתו "עזב לאנחה , מה יהיה באחריתנו ? מי יגן עלינו . " ? תשובתו של ר' מרדכי שאין אחיו , הצדיק מבלז , בורח אלא עולה לארץ הקודש "לעורר רחמים על הכלל כולו . " ומה שנוגע לפחדם של יהודי הונגריה כי סערת החורבן וההשמד לא תפסח על בתיהם , השיב ר' מרדכי בדרש על הכתוב "וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" וכר ( בראשית מט , ט 0 כדי לומר כי התיבות "וירא מנוחה" רומזות על אחיו , הרבי מבלז , הרואה בעיניו הרוחניות "שתהיה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה . " התיבות "כי טוב" רומזות שהצדיק מבלז "רואה 'כי טוב' וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בני מדינה זו . " "ואת הארץ , " שאליה עולה הצדיק , "כי נעמה" וכר' " ) הדרך , " עמ' יח-יט . ( דברי ר' מרדכי רוקח בשם אחיו הרבי מבלז נפלו על אוזניים כרויות , אוזניהם של בני העדה החרדית בהונגריה שתרו אחרי קרן אור באווירת האימים והידיעות הנוראות על חורבן בתי ישראל בפולין ובארצות אחרות , והא ראיה : א . דרשתו של ר' מרדכי בשם אחיו שהונצחה בחוברת "הדרך" נדפסה שנית סמוך אחרי הדפסתה הראשונה "כי הראשונים כבר ספו תמו בימים מועטים ומכל פינות ומחנות שואלים ומבקשים את זו הדרך . " ב . דרשה זו נדפסה בפעם השלישית בקיצורים רבים בקונטרס קטן בשם " משמיע ישועה" ( בודפשט תש"ד , 10 עמודים . ( על אף לשונה הגוזמאית החסידית , הקדמתו של המוציא לאור , משה מישל הלוי אדלער , היא עדות
|
|