|
|
עמוד:10
את מסך האשליות שנצח ישראל לא ישקר גם בארצות הגלות , הרי לפי המגמה השנייה יש להסיח את הדעת מהגלות "כאלו כבר תמו כל הצרות" והעיקר להאמין באלוהים ובצדיקים . שתי המגמות מראות לנו את ההתנגחות ההיסטורית הידועה בתולדות ישראל בדורות האחרונים , בין הזרם היראי החסידי המתנער מהציונות לבין הזרם הדתי הציוני . בעליה של התעודה הראשונה הוא ר' ישכר טייכטל , אישיות רבנית חסידית שנמנה בתחילה עם מתנגדיה הנחרצים של הציונות , אך הגזרות הנאציות הפכו את לבו ואחרי שנמלט ממלתעות הנאצים בסלובקיה ומצא מפלט בשנת 1942 בהונגריה עשה חשבון נפש עם עצמו ועם הפרהסיה החסידית היראית . בדרשותיו בבתי כנסת של היראים בהונגריה ובספרו הקונוורסיאלי "אם הבנים שמחה , " שנדפס בבודפסט בסוף דצמבר , 1943 הכריז שהגזרות הנאציות הן אות מן השמים כי ישיבת היהודים בארצות הגלות היא "נגד רצון הבורא" ") אם הבנים שמחה , " עמ' ריד . ( על דעות שהושמעו בחוגים חסידיים בהונגריה - כי חורבנם של בתי ישראל בפולין ובסלובקיה הוא עונש מן השמים על החוצפה הציונית שגדלה ורבתה בארצות אלו , ואילו בתי היהודים בהונגריה שרוחה של הציונות בה היא רפויה עומדים על תלם - הגיב ר' ישכר טייכטל בזעם רב : "אוי לאזנים שכך שומעות , ואוי לדור שכך נתטפשו וכך נתחנכו בחינוך שוא כזה כדי להוציא משפט מעוקל כזה על אלפים ורבבות שנהרגו על קידוש השם" ( שם , עמ' רלה . ( את המתנגדים לעלייה לארץ ישראל האשים שאינטרסים כלכליים ורדיפת כבוד הם המניעים את התנגדותם ( שם , עמ' לא . ( את האדמו"רים בהונגריה , שהם ואנשיהם השתדלו להשיג רישיונות עלייה לארץ ישראל כדי לברוח מסכנת הכיליון האורבת על פתחי היהודים שם , גינה ך ישכר טייכטל משום "שמפילין בזה לבן של ישראל כאשר שומעין מההמון שמרננים ואומרים : הרבי'ס בורחין ומה יהיה עמנו " !? ( שם , עמ' שיב . ( לא קשה לנחש כי התכוון לאדמו"ר ממונקאטש ר' ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ , ' לאדמו"ר מוויז'ניץ ר' אליעזר האגר , לאדמו"ר מבלז ר' אהרן רוקח ולאחיו ר' מרדכי שאמנם עלה בידם להימלט מהונגריה לפני כיבושה בידי הנאצים . הלקח המנוגד בתכלית מתועד בתעודה השנייה שמעל אדמת הונגריה המאששת את טענתו של הרב טייכטל כי מאמציהם של אדמו"רים בהונגריה לברוח מן הסכנה זורים אימה על היהודים שם ומעוררים תרעומת קשה .
|
|