|
|
עמוד:11
זהות יהודית השאלה מי ומה הם היהודים - עם ? דת ? תרבות - ? הידועה לעתים גם כשאלת "הזהות היהודית" היא שאלה חדשה יחסית , שאלה " מודרנית . " עד העת החדשה לא היה לה כל מובן לא לגבי היהודים עצמם ולא לגבי הלא יהודים . השילוב של לאומיות ודת בתקופה הפרה מודרנית היה כה מושלם ואורגני בתודעה העצמית של היהודי עד שגם למחשבה האנליטית , כלומר לרפלקסיה של היהודים על עצמם , לא ניתן להפריד בין אותם מרכיבי זהות שהיום אנו מכנים אותם "לאומיים" לאלה שהיום אנו מכנים אותם "דתיים . " היהודים ראו עצמם כמקיימים רציפות ביולוגית אתנית עם אבות האומה , ראו עצמם "בני אברהם ויצחק , " "יוצאי ירך יעקב , " ורציפות זו היתה אבן יסוד גם בתודעתם הדתית , שכן הם ראו עצמם מחויבים לברית שכרת אלוהים עם אבי האומה . לעם היהודי היתה אפוא דת אחת ולדת היהודית עם אחד . הדת היהודית לא היתה דת מיסיונרית והיהודים לא ראו עצמם מחויבים להביא את אומות העולם להצטרף לאמונתם ולאורח חייהם . אירוע זה הושאר להתערבות אלוהית ב"ימות המשיח , " ואילו "בעולם הזה" גרים שנתקבלו לעם היהודי בלא התלהבות מיוחדת , ובדרך כלל אפילו בלי רצון , היו כמצטרפים לעם לא פחות מאשר כמצטרפים לאמונה , כאילו היו גם הם בניהם של מי שיצאו ממצרים מעבדות לחירות ונכחו במעמד הר סיני . לפיכך קרויים היו תכופות "בן אברהם" כדי להדגיש את הצטרפותם למשפחה היסטורית ולא רק לקהילה דתית שעיקרי אמונה מופשטים משותפים לכל חבריה . סימביוזה בלתי רפלקטיבית זו של דת ולאומיות , שאינן ניתנות להפרדה זו , מזו התערערה בתקופה המודרנית עם ייסודה של מדינת הלאום המודרנית בעקבות המהפכה הצרפתית והאידאות שהוליכו אליה ונבעו ממנה . היהודים הועמדו , תחילה בצרפת ואחר כך במדינות מערב אירופה האחרות , בפני הפיתוי להצטרף ללאומיות
|
|