א. תכונות־יסוד במחברים ובחיבורים

עמוד:12

מאמצינו העיקריים בחיבור זה מכוונים לקליטת אותם הדים עמומים של זמן ומקום ואירועים רוחניים העולים מתוך ספרים אלה , לפרשם ולקבוע את מקומם ב'רוח התקופה / ובמיוחד להסתייע ברמזי הידיעות , המקופלים בדפיהם הבלויים והדחויים , להבהרת ראשיתה של התופעה החברתית הרוחנית הגדולה , תנועת החסידות . 'על התנועה החסידית , שכל העולם כתב עליה , אין לנו כיום אפילו משהו מעושר הבקיאות שיש לנו על התנועה השבתאית .. התעודות ההיסטוריות מן הדור הראשון והשני לחסידות ... קשה למוצאן אף על פי שתנועה זאת נשארה במרכזה ולבה של היהדות ונתבצרה בה ואפשר היה לתאר שתעודותיה רבות ועשירות' . לפיכך חשיבות כפולה ומכופלת נודעת לספרי דרוש ומוסר , שנתחברו במחוזות צמיהתה וראשית התפשטותה של החסידות , או במחוזות הסמוכים להם . להערכת משקלם התעודתי של ספרים אלה כבבואת מה לפני הדור 3 גרשם שלום : על תולדות המחקר השבתאי — דברים בטקס מסירת ספר היובל לזלמן שזר בבית הנשיא , 'משא' ( תל אביב , ( גל' , 36 ג באלול תש"ך , ( 26 . 8 . 1960 ) עמ' . 1 4 אכן , במאמרו הגדול 'ראשיתה של החסידות ויסודותיה הסוציאליים והמשיחיים' שנדפס לראשונה בתוך 'ציון , ' תש"ג—תש"ה ( כונס בתוך ספרו 'במפנה הדורות , ' עמי , ( 227—83 עמד ב . דינור על משקלם ההיסטורי של ספרי דרוש ומוסר כעדות מהימנה על פרצופו הרוחני והחברתי של דורס , והירבה להשתמש בהם לתיאור הרקע הרעיוני והחברתי להתהוות החסידות ולהבנת מהותה ' ) במפנה הדורות , ' עמ' 99—98 , 88—87 ועוד . ( מאז פירסום מאמרו של דינור לפני שלושים שנה ומעלה לא העלו חוקרי החסידות מתוך ספרי דרוש ומוסר אלא כמד , סוגיות לבירור חוליות מסוימות בחקר החסידות ( ראה , למשל , גרשם שלום : שתי העדויות הראשונות על חבורות החסידים והבעש"ט , תרביץ , כ ( תש"ט ) = ) ספר אפשטיין ) ; הנ"ל : הפולמוס על החסידות ומנהיגיה בס' נזד הדמע , ציון , שנה כ ( תשט"ו , ( עמ' ; 81—73 ישעיה תשבי . הרעיון המשיחי והמגמות המשיחיות בצמיחת החסידות , ציון שנה לב ( תשכ"ז , ( עמ' ; 29—3 אברהם יערי : ספר חמדת ימים , מי חיברו ומה היתה השפעתו , ירושלים , מוסד הרב קוק , תשי"ד ; עמ' ; 134—119 הנ"ל : מחקרי ספר — פרקים בתולדות הספר העברי , ירושלים , מוסד הרב קוק , תשי"ח , עמ' . ( 461—453 , 449—445 ניסיונו של ב . דינור הוא אפוא הניסיון המקיף ביותר של השימוש בספרי דרוש ומוסר . ואולם שימוש זה הוא כעין מלאכת מונטאד מקרוב ומרחוק , אם בזמן , אם במקום ואם במגמה ואם בשלושתם יחד . מלבד זאת לוקה שימוש זה בספרי דרוש ומוסר בחסר — ספרים חשובים ביותר להבנת אותו עניין גדול שדינור טרח לתאר במאמרו אין להם זכר שם . לא אביא כאן ראיות , שכן הקורא שישווה את פרקי ספרנו עם דברי דינור יעמוד בנקל על ליקוייו של הניסיון החשוב הזה .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר