הקדמה

עמוד:7

הקדמה בספר זה כונסו הפיוטים של יוסי בן יוסי . כיוון שפייטן זה הקדום , עדיין לא נהג לחתום שמו באקרוסטיכון , על כן פיוטיו צריכים ראיה שהוא חיברם , ודבר זה נדון במבוא . הפיוטים שהובאו כאן , והם ארבעה עשר במספר , מהם שיש עליהם ראיה מספקת שהוא חיברם , ומהם שהראיה עליהם אינה מספקת , אבל יש סברה לומר שהוא מחברם ; אלה המיוחסים לו מספק ניתנו במדור לעצמם . עמהם הובא בסופם הפיוט 'אכרעה ואברכה , ' שיש כמה סימנים המפקיעים אותו מבעלותו של יוסי בן יוםי , אבל הבאתיו משום שרשומים בו לשונות הפתיחה של העבודות שלו . לא הבאתי כאן את הפיוטים שאמנם יש עליהם עדות שהם ליוסי בן יוסי , אלא שהעדות נראתה מפוקפקת בעיני החוקרים , וגם הסברה מתנגדת ליחסם אליו . תכלית הפירוש לבאר את משמעות דברי הפייטן . כיון שדבריו מיוסדים על התורה שבכתב ועל התורה שבעל פה , ציינתי את מראי המקומות לדבריו , במקרא ובדברי תנאים ואמוראים בני ארץ ישראל , שכן פייטן זה ארץ ישראלי היה , ועניין זיקתו אל התלמוד הירושלמי נתבאר אף הוא במבוא בארוכה . מקצת מפיוטיו , מלכיות , זכרונות ושופרות והסליחה 'אמנם אשמינו עצמו מספר , ' כבר נתפרשו במחזורים על ידי פרשנים קדמונים ואחרונים . וכל מקום שפירשתי על פיהם קראתי את שמם על דבריהם . מקום שדברי הפייטן מיוסדים על פסוק או על מאמר חז"ל , לא אמרתי די בציון מראה המקום אלא הבאתי את הדברים כלשונם . אופן זה נראה כמאריך את הפירוש , אבל הוא מקצר על הקורא את עיונו , ופוטרו מלבקש את המסומן בספרים . ועוד טעם אחר הביאני לזה , שפעמים הרבה יוצא מלשון הדברים המובאים איזה לימוד על דברי הפיוט . צורות התיבות של הפיוטים הבאתי ככתיבן בכתב היר , שממנו העתקתי כל פיוט , שעל פי הרוב מלא הוא . אבל ניקרתי את התיבות דרך כלל כמקובל לפי חוקי הדקדוק . שמרתי על הכתיב של כתבי היד לצורך חוקרי הלשון העברית , שעניין להם בכתיב התיבות שהיה נוהג בדורות קדמונים . אבל מי שיבוא להעתיק את השירים לספרי לימוד ולספרי אסופות , ראוי שיעתיקם לפי הכתיב החסר , כמקובל בכתבים המנוקדים . אך יש תיבות בכתבי היד , שהעתקתי את הפיוטים מהם , והן מנוקדות שלא כמקובל בדקדוק , וניקודן מורה על אופן קריאה מיוחד שנשתנה כנראה מחמת המקצב . אותן התיבות הנחתי בניקודן בכתב היד , והן בעיקר צורות מלעיל של מפסיק ובאו שלא במפסיק , כגון : ונועצו ( אזכיר גבורות , שו י , ( 76 בבכי ( שם , שר ( 137 וכיו"ב . שורות השירים מחולקות לארבע צלעיות , וריווח בין הצלעיות . כך נחלקות השורות מתוכן ,

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר