|
|
עמוד:11
שבגללם גם גינתה אותה באטימות גמורה . מהאירועים הללו אני נוצר ראיה "חיה . " אבל בלעדי אין בראיה זו כדי להוכיח ולא כלום , ואני מקווה שכל עוד אחיה איש לא יתקרב אליה . כשאהיה מת , היא לא תייצג אלא מעטפת של חידה . אני מקווה כי עם מותי יהיה לאוהבי האומץ להשמיד אותה בלי לזהות אותה . מאוחר יותר אמסור בעניין זה כמה פרטים . אם יחסרו הפרטים , אבקש מהם בכל לשון של בקשה לא להתנפל על סודותי הספורים , לא לקרוא את מכתבי , אם יימצאו , לא להביט בתצלומי אם יצוצו , ובעיקר לא לפתוח מה שסגור : שישמידו הכל בלי לדעת מה הם משמידים , מתוך בורות וספונטניות של חיבת אמת . בסוף שנת , 1940 באשמתי , מישהו קינן בו חשש סתום באשר לאותה "ראיה . " כיוון שהיא לא ידעה כמעט דבר על הסיפור , אף לא יכלה לרפרף על האמת שבו . היא רק ניחשה שמשהו נעול בארון ( גרתי אז בבית מלון ;( את הארון ראתה , היא פנתה לפתוח אותו . אבל אותו רגע נתקפה התקף משונה . כשהתמוטטה אל המיטה לא חדלה מלרעוד ; לילה שלם רעדה בלי לומר מלה ; עם שחר התחילה לחרחר . החרחורים נמשכו כשעה , אחר כך נפלה עליה התרדמה שהשיבה אותה לאיתנה . ( הבחורה הזאת , שהיתה עדיין צעירה מאוד , היה לה מוח יותר מאשר עצבים . היא בעצמה התאוננה על דם קר . אבל באותו רגע אזל ממנה הדם הקר . ביחס להתקף עלי בכל זאת להוסיף , כי על אף שמעולם לא קדמו לו אחרים , ניתן היה לראות בו שיירים מניסיון הרעלה שנכשל שנתיים שלוש לפני כן ו הרעל מתעורר , מתחייה לפעמים , כמו חלום , בתוך גוף רעוע עד היסוד . ( התאריכים העיקריים צריכים להימצא בפנקס קטן הנעול
|
|