|
|
עמוד:12
יחסים אלה לא הובנו כהלכה על ידי חוקרים , שנטו להניח כי לא חל שינוי במעמדם החוקי של יהודי אנגליה בין 1066 ל , 1290 וכי במשך כל אותה תקופה נחשבו היהודים בעקביות לצמיתי המלך , הכפופים באופן מיוחד למרותו ותלויים לחלוטין בהגנה המלכותית על חייהם ועל קניינם . כתוצאה ממצב זה , כך נמשך הטיעון , היתה למלכים הזכות להטיל מיסים כראות עיניהם , גם עד כדי התרוששות . ליהודים לא היתה בעלות אמיתית על חפציהם , ועקב כך היה יכול המלך לגרשם כאוות נפשו ולהפקיע את רכושם כאילו היה רכושו האישי . למרות שמושג זה של שיעבוד יהודי השפיע על תפיסתם של האנגלים את היהודים , במיוחד בשנים שלאחר , 1270 הרי שלמעשה נבעה תפיסה זו של שיעבוד יהודי , על פי דברי גווין לאנגמיר , ( Gavin Langmuir ) רק מהיקש בלתי נכון של משפטן , בניסיון להסביר מצב חוקי שהיה משונה ליהודים עצמם . חושבני כי יש אמת בדבר , אלא שהסיפור אינו שלם . בשלהי המאה הי"ג אכן היה מעמדם החוקי של היהודים מיוחד . מאה שנים לפני כן קל היה לתת בו סימנים , והוא דמה ביותר למעמד שבו מצאו עצמם גם בני העיר הנוצריים במאה הי"ב . כמו אנשי העיר , הסתמכו היהודים על כתבי זכויות מיוחדים לחירות או להגנה ( שתי המילים היו למעשה נרדפות עד סוף המאה הי"ב ) אשר הבטיחו את זכויותיהם . על פי כתבי זכויות אלה , היו שתי הקבוצות פטורות מעמידה לדין שמיים ( מבחן האש והמים ) ובמקום זאת הובטח להם משפט בידי חבר מושבעים מעורב , אשר כלל בתוכו עירונים או יהודים . עקב היותן החוברות העיקריות בממלכה , נמנעה במתכוון משתי הקבוצות ההגנה על רכושן באמצעות בתי הדין לקניין של הכתר , משום שנכסיהן לא היו אחוזות . בנוסף לכך , גם ליהודים וגם לעירונים היתה חבות למס האריסים C . Roth , A Historyof the Jews in England , 3 rd edition , Oxford 1964 , pp . 96-104 ; H . G . 7 ; Richardson , The English Jewry under Angevin Kings , London 1960 , pp . 109-134 וראה את הניתוח ההיסטוריוגרפי של גווין לאנגמיר : G . Langmuir , "Tanquam Servi : The Change in Jewish Status in French Law About 1200 " , Les juifs dans I'histoire de France , ed . M . Yardeni , Leiden 1980 , pp . 24-33 8 לאנגמיר ( לעיל , הערה , ( 7 עמ' , 54-24 ובמיוחד עמ' . 37-33 אכן , לאנגמיר מעורר את השאלה , האם מושג זה היה קיים באנגליה בכלל , בציינו את העדר כל ציון מפורש של היהודים כצמיתים בספרות המשפטית האנגלית . כפי שיסתבר , נקודת ראות זו נראית לי קיצונית . 12-13 , 32-34 9 . קק V 7 J . D . W . Sutherland , The AssizeofNovel Disseisin , Oxf ord 1973 , דין אלה הגנו על נכסי אחוזות בלבד , ולמרות שבימי שלטונו של אדוארד הראשון היו השופטים מוכנים לקבל את המונח אחוזה על דרך ההרחבה ( שם , עמ' , ( 136-135 מעולם לא הורחבה סמכות בתי הדין לשם הכללת אדמות החבורות על פי חוזה למספר שנים קבוע . נראה כי אי הכללה זו משקפת את הדעה הקדומה מימים ימימה כנגד החוכרים , שיתכן שנבעה מן הסמיכות שבין חכירה להלוואת כספים . מלווי הכספים קיבלו לעיתים קרובות לידם חוזי חכירה כערבון להחזר ההלוואה .
|
|