א. הסיבות להתנצחות המיוחדת עם אפיון

עמוד:289

בהרחבה אצל מילר , עמי 222 ; 17-14 ואילך ; גוטשמיד , עמ' Sperling 1886 , pp . iii-xxii ; ; 371-356 L . Cohen 1894 , cols . 2803-2806 ; Willrich 1895 . pp . 172-176 ; Wellmann 1896 , pp . 221-253 ; I . Levy 1900 a , pp . I 88 ff ; Friedlander 1903 , p . 373 ; Radin 1915 , pp . 199 ff . ; Schmid & Stablin 1920 , pp . 437 ff . ; F . Jacoby , FGrH . , m , C 616 ; I . Levy 1946 , pp . Gager 1972 , pp . 122-124 ; Sevensler 1975 , pp . 127 ff . ; Daniel 1979 , pp . 45- 65 , , 339 ff . ; Conzelmann 1981 , pp . 81-84 ; idem 1992 , pp . 86-90 קלוזנר תשי"ט , ד , עמ' ; 276-274 צץ יקובר תשכ"ג ( לפי מפתרו השמות ;( שטרן , א , עמ' 389 ואילן ; טרויאני , עמ' ; 53-48 שירר , ג , ' ענד ; 544-538 הנ"ל , נ , ' עמ' . 607-604 חלק מדבריו דומים להאשמות שנכתבו בידי אתרים - יוספוס לא פירט כאן מה הדמיון בין עלילת אפיון לעלילות הסופרים שקדמו לו , אלא הסתפק לפי שעה בהערכה כללית ביותר . רק בהמשך דבריו הוא הצביע על קווי הדמיון הללו ( השווה להלן ב , ( 28 , 20 , 15 , 9 כדי להבליט את התוססות של אפיון עצמו . ואילו חלק אחר הוא בבירור בגדר תוספות משוללות יסוד משלו - הביטוי היווני Jfuxpws ? יכול להשתמע בצורה מטפורית נם כמ } 3 > של 'חסר טעם . ' קביעתו הפסקנית של יוספוס נועדה ללא ספק לשמוט כל בסיס ספרותי קדום מעלילותיו של אפיון ולהציגן כדברי הבל , פרי באושים של דמיונו . מנקודת מבטו , זוהי כמ ^ בץ הדרן הטובה והיעילה ביותר לסתור את אמינות דבריו . רובן דברי ליצנות - המונח היווני >) Pu ^ LoXoxta יכול להשתמע גם במשמעות חריפה יותר , כלומר גסות , ניבול פה וכד . ' הריהם מוכיחים את בורותו - לדעת שטרן ( א , עמי , ( 394 דברים אלה נועדו להטיל ספק במוניטין הלמדני של אפיון ולחשוף את בורותו ( d 7 rai 6 eiM 7 ( a ) ברבים,- השווה עוד להלן ב , . 130 , 38-37 מסיבה זו נם יצק יוספוס לעג אירוני-סרקסטי בתוארו 'המדקדק ; ' ראה להלן ב , . 26 , 15 , 14 , 12 אדם שפל - אין ספק כי בכינוי בוטה זה ביקש יוספוס לרמוז לתיאורים השליליים אודות אפיון בספרות היוונית והרומית ( עיין לעיל בפירושים לפסקה כ , . ( 3 כל ימיו היה מנהיג אספסוף - יוספוס כינה עוד פעם אחת ( להלן ב , ( 136 בכינוי הזה (• yuj-yos ( 6 x Xa את אפיון , ולבטח כיוון דבריו לדימוי השלילי שלו כפופוליסט שחתר לקנות את לב ההמונים ( ראה לעיל . ( ראוי להדגיש גם את מאמצי פילון האלכסנדרוני להציג את שונאי ישראל באלכסנדריה באספסוף מצרי , כערב רב וכהמון פרוע , שבראשו עמדו כמובן חבר מרעיו של אפיון , כמו איסידורוס ולאמפון ; עיין פילון , נגד פלאקוס , ; 135 , 41 . 35-33 , 17 , 4 המשלחת לנאיוס , 120 יעיד . על תיאורי האספסוף האלכסנדרוני בספרות ההלניסטית והרומית בכלל , עיין עיד Box 1939 , . pp . xiiiff . ; Smallwood 1961 , pp . 213-214 ; Fraser 1972 , pp . l 28 ff . . 4 מאתר שרוב בני האדם נכבשים באיוולתם על ידי דברים כאלה - יוספוס ביקש להסביר מראש את סוד ההצלחה של עלילות אפיון בעובדה שהן כוונו לאיוולתם או לכסילותס ( dyvoia ) המצויה של רגב בגי האדם . לדידו זוהי התופעה האנושית היותר שכיחה בקרב בני תמותה , שאלמלא *> p היה בכלל סיכוי שהעלילות ימצאו אוזן קשבת . מאחר שבני אדם מקדמים בברכה דברי נאצה ושונאים דברי שבח - נקודת המוצא של יוספוס היא כי יצר לב האדם רע מיסודו וכי שמחה לאיד היא השמחה הגדולה ביותר ( השווה עוד להלן ב , . ( 5 לפיכך זו היתה בעיניו הסיבה העיקרית שיכלה לזרות אור על ממדי ההצלחה הגדולים של עלילות השטנה ככלל ושל אפיון כפרט . סברתי כי שומה עלי שלא לפסוח על איש זה ללא ביקורת - מבין שיטי הדברים עולה כי יוספוס היה מודע להשפעה הגדולה שהיתה לעלילות אפיון בננות היהודים בחוגים ררובים של

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר