|
|
עמוד:314
לשנים בהן ההוצאה לבטחון עמדה על כ 37 < % > -30 % -20 % מהתל"ג השנתי , ועם החזר חובות , על כשני שלישים מהתקציב הממשלתי השנתי . והנה , בעשור הוה , שהיה גם עשור של עצירה בצמיחה , מחירי דלק גבוהים ומלחמה וחצי ( יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה , ( השתפרה מאוד רמת החיים של האוכלוסיה . קודם כל נציין שמבחינת החיים היום יומיים המדינה נעשתה יותר מדינת רווחה בעלת שירותים אוניברסליים ופחות מדינת סעד לניזקקים . הביטוח הלאומי החל מכסה בהיקף רחב השלמת הכנסה , מענקי ילדים ולידה , גמלאות לקשישים וקצבאות שונות , כמעט בוטל שכר לימוד בתיכון . מי שבדק קבע כי "צריכת השירותים הציבוריים גבוהה במידה ניכרת מאלה שבארצות אחרות אף בעלות רמת התפתחות גבוהה יותר" ( עופר , 11989 . ( 235 השוני ברמת הדיור היה בולט עוד יותר . ההשקעה בדיור לעשור השבעים היתה כ 12 % ביחס לתל"ג בעוד שלא ידוע על מקרה אחר שבו ההשקעה לדיור לאורך שנים עלתה על 7 . 5 % ( מישר , . ( 115 : 1989 אם ניקח את אחת השנים הקשות ביותר בחיים של אזרחי המדינה —1973 — ההשקעה הממוצעת בדיור היתה 12 . 496 ביחס לתל"ג ואילו ההוצאה המקומית לבטחון היתה . 13 % > הממשלה הרחיבה מאוד את חלקה בתעסוקה . ב 1968 הועסקו בשירות הציבורי 22 . 4 % מכלל המועסקים , " וב 1983 כמעט 30 % ( עופר , , ( 235 : 1989 הרוב נשים . והמיסים ? באמצע שנות השבעים היתה עלייה במיסים והאזרחים שילמו יותר ( ברגלס , . ( 216 : 1989 אך הוצאות הממשלה על תשלומי הביטוח הלאומי , סובסידיות , וריבית על החוב הפנימי עלו הרבה יותר . כתוצאה , ירדו המיסים נטו ב 1975 מרמה של כ 20 % לרמה של 14 % מהתל"ג . הגידול בהוצאות הממשלה לא נבע מהוצאות הבטחון , גם לא בא מהצטמצמות למענו ; הוצאותיה החברתיות , שירותיות ותעסוקתיות עלו מאור ואת החסר היא מימנה בהלוואות מהציבור . צריך לציין , ולוא במאמר מוסגר בלבד , שהצמיחה הטיפוסית ביותר לשנות השבעים אינה רק בבתי ספר , במכללות בערי שדה או בשירותים לקשישים ; הבנקים ללא ספק פרחו פריחה ארוכה ומפוארת ביותר ( עד למשבר המניות , . ( 1983 המוסדות עברו מיחשוב ו"השירותים העסקיים" פתחו סניף בנק , אם לא כמה מהם , בכל קרן רחוב . התעסוקה היתה מלאה . בנוסף להתרחבות המישרות בשירותים הציבוריים , ולצידם בפרופסיות ובבנקים , בלטה ההשקעה הממשלתית בתעשיות הבטחוניות : גדל מספר המפעלים והסתעפותם הארצית , התרחבו הציוד , מספר העובדים בכלל והטכנאים ומדענים בפרט , גדל הייצור לצבא וחל מעבר לייצוא . מדיניות הסובסידיות של הממשלה לתעשייה , לייצוא ולדיור , היתה נדיבה , ועקב האינפלציה ואי ההצמדה גבלה במענק . ביטוי להתעשרות המהירה של רבים ולחיפוש מפלט מפני האינפלציה היה בעלייה המתמדת של מחירי המקרקעין . זהו הרקע לעליית ד"ש . העשור של שנות השבעים — המיליטריסטי ביותר בהוצאות בטחון ( גם ההוצאות המקומיות הגיעו ל 13 % -18 % ביחס לתל"ג , ( בחימוש , בסיוע , בכיבוש ובמלחמה קשה —העלה מפלגה בורגנית , ראשיה ברובם אנשי תנועת העבודה לשעבר , שעיקר מעייניה "משק חופשי , " חוזי עבודה אישיים , חיסול המשק ההסתדרותי וממשלה שומרת חוק וחוקה ונקיית כפיים . ומה עם המלחמות והחימוש וכיו"ב ? בנושאים אלה היתה ד"ש במה שנקרא קונסנזוס . אלה הם הפנים האחרות של הלאומיות המיליטריסטית . ניסינו בעזרת הקונסטרקט שלא לאבד את האחדות של שלושת המרכיבים שבאופן היסטורי וקונקרטי אינם קיימים בנפרד , ומשום כך אמרנו שזו אינה חברה שחיה בתנאי מלחמה ; זו חברה שחיה טוב
|
|