|
|
עמוד:287
ביחד . ריפורמה אגררית , השוואת תנאים כלכליים , חוקה אזרחית והגדרת הזכויות הלאומיות של המיעוט —אם לציין כמה נושאים ידועים , נמחקו מסדר היום הפוליטי . השמאל הציוני שעוד התייחס לכמה מהעיקרים של העבר הקרוב נדחף למלחמת מאסף . הערבים היו ברובם המכריע "בחוץ , " ובכוחה של המדינה הוחזקו שם . כוח זה היה בשלב מוקדם למדי גם מרוכז וגם רב ענפי : הצבא , המדינאים , וכמובן זרועות ספציפיות של הביורוקרטיה המדינית כמו : הממשל הצבאי , האפוטרופוס על הרכוש הנטוש , ראשי המשרדים השונים לענייני ערבים , המוסד , והעורף היותר רחוק , כגון התנועות ההתיישבותיות ועוד . כדי להישאר נאמנים לתפיסות ולמחוייבויות הפוליטיות של עצמה ולא להיתפס לרווחים הקלים שאיפשר הנצחון הצבאי , היה צורך בממשלה סוציאליסטית נחושה המוכנה להגן על מדיניות לא מיליטריסטית . מאידך , כל ממשלה לאומית היתה טובה דיה כדי לקפוץ על ההזדמנות שנוצרה עם הנצחון הצבאי ולאמצה כמדיניות . וכך אומנם היה . מפא"י , שהיתה מפלגת השלטון — זכתה ב 35 % מהקולות בבחירות הראשונות , ב , 1949 ועוד 3 % מהרשימות הערביות הקשורות בה—ניהלה את המאבק הפוליטי העיקרי במפלגת השמאל הסוציאליסטי מפ"ם , שזכתה ב 1796 — מהקולות באותן בחירות . שלושת מפלגות הימין והמרכז קיבלו כ 20 % מהקולות ( חרות , , 10 % הציונים הכלליים , 5 % הפרוגרסיבית , ( 4 % ומשקל המפלגות הדתיות היה . 12 % ממשלת הקואליציה הראשונה שהרכיבה מפא"י בראשית 1949 היתה עם הסיעות הדתיות—השמאל הציוני היה בחוץ . הצמרת המיניסטריאלית של מפא"י ריכזה בידיה את כל המישרות השלטוניות הבכירות : ראשות הממשלה , בטחון , אוצר , חוץ ואחרות . זאת בנוסף לעמדות בכירות בהסתדרות העובדים , ההסתדרות הציונית , העיריות , שכבר הוחזקו על ידי המפלגה ולרוב כיהנו בהן אותם אנשים שישבו מטעמה בממשלה . המיניסטריונים חלשו על תחומים ומישרות רבות שהיו קשורים בעליית המדינה ומינויים מפלגתיים היו בפררוגטיבה שלהם . בעיקר היה הדבר במשרדים בטחוניים שהיו רובם חדשים , כמו צמרת הצבא , הממשל הצבאי , המוסדות האפוטרופסים , מינהל מקרקעי ישראל , אם לציין רק אשכול מנגנוני אחד , שהיה חלק ממשרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה . האמצעים הפוליטיים והמישרתיים שהפרלמנטאריזם נתן בידי מפא"י היו כה רבים ומקיפים ששימשו לקונסולידציה ביורוקרטית של שלטונה ולשיחרורה מתלותה ההיסטורית בשמאל הציוני ( בתהליך זה עסקנו במאמרנו : "ניכוס אמצעים ציבוריים ומעמד בינוני תוצר המדינה , " ; 1976 ש . כ ה-. . ר . ( . על פני השטח נראה היה המאבק הפוליטי בין הימין והשמאל בתנועת הפועלים כהמשך היריבות של טרם מדינה , ולא כך היה . בעבר היו תנאי ההתמודדות שונים ובמצבים רבים היתה עדיפות בולטת לתנועות המיעוט . מפא"י היתה תלויה לא במעט בקדרים קיבוציים יריבים , בתחומים מרכזיים כמו התיישבות , פיקוד ההגנה , עלייה בלתי ליגאלית , ריסונו של המעמד הבינוני בתחום המשקי תעסוקתי ובבלימת כוחן של הקבוצות הלאומניות המזויינות . מצב זה הסתיים בצורה חדה למדי באמצעות השלטון המדיני . מ 1948-9 עמדו לרשות ההנהגה של מפא"י אמצעים שאיפשרו לה לפרק או לעקוף קבוצות וגופים תנועתיים , קיבוציים , הסתדרותיים וכיו"ב , "לייבש" אותם מאמצעים , או לאיישם בנאמניה , או ליצור תחליפים מנגנוניים משובצים בהירארכיה הביורוקרטית המדינתית , שהלכה ותפחה במהירות רבה תחת שליטת מפא"י .
|
|