הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:279

הסוציאליסטית . הפוטנציה לפעולות גדולות ומרכזיות לחברה , מצדיקה בעינינו את ראייתה כאלטרנטיבה קואזי סוציאליסטית לקפיטאליזם . ספק אם היה תחום חברתי חשוב שהתנועה הסוציאליסטית לא יצרה בו אפשרות מנוגדת ליחסי שוק נצלניים והירארכיים , או גם ליחסים של צייתנות מקודשת , פטריארכלית , צבאית או דתית . כלומר , המדובר לא רק ברמה של פעילות כלכלית —רכוש , שכר , עבודה וכיו"ב —אלא ביחסים בתחומים שנחשבו להרבה יותר חסיני שינוי : חינוך ( בכיוון שוויוני ודמוקרטי שבמרכזו הילד , ולא רק צרכים ואפשרויות חברתיים , ( בריאות ( מעבר מלא לרפואה ציבורית עם מגמות קהילתיות ) או טיפוסי מנהיגות , חיי משפחה , מעמד האשה , ועוד . אך מעט מהתפתחויות אלה יכולות להסתבר בשינויים הקשורים להגירה ולחברת מהגרים , ואנו קושרים אותן בשינוי מגמתי שהתמסד . קבוצות רבות , הולכות וגדלות , של אנשים נקשרו למעגלים של יחסים קואזי סוציאליסטיים — ולא רק בתחום יחסי הייצור . אצל רבים מאוד היה זה למעגל קיום שלם ( הוליסטי או טוטאלי , ( לדרך חיים מוגשמת , ולהשקפת עולם רחבה ומחייבת . ככל שאלטרנטיבה זו המשיכה להתקיים , כך גם השתנו והתרחבו גבולותיה . בראשיתה היתה התנועה נתונה במידה רבה להשפעת התנועות המהפכניות הרוסיות היהודיות הלא ציוניות . בשנות העשרים והשלושים צמחה פעילות תנועתית קיבוצית גדולה מאד במזרח ובמרכז אירופה ( אוטיקר , . ( 1972 עשרות אלפי בני נוער וצעירים עברו חינוך ו"הכשרה" לחיים קיבוציים , כלומר , פועליים סוציאליסטיים , ול"הגשמה" בארץ . ואילו מ"העוזבים" נוצרה פריפריה מושבתית ועירונית של מועצות פועלים , קופ"ח , זרם העובדים , עיתונות , אינטיליגנציה הקשורה למפלגות וכיו"ב . ייתכן שכאן המקום להערה הנוגעת במערכת המושגים שלנו . אנו משתמשים במושגים פוטנציה סוציאליסטית ואלטרנטיבה סוציאליסטית כדי לציין את הכיוון ההיסטורי הספציפי של המאבק המעמדי בחברה המתהווה ( בעיקר היהודית , אם כי היו השפעות על ההתפתחות 4 הכללית בפלסטינה א"י . ( ציינו כמה מרכיבים של ההתהוות הזו : אספקט מגמתי חזק , שנשען על המעמד המרכזי של תנועות סוציאליסטיות בחברה קטנה שזמן רב לא חרגה ממידות ותנאים של "מפעל" ו הצלחתה של הציונות הסוציאליסטית בהתמודדות על יחסי הכוח הכלכליים מדיניים בחברה המתהווה ובתנועה הלאומית התומכת בה ; התהוותה של סיסטמה קואזי סוציאליסטית שהציגה עצמה בהצלחה לא מעטה בסיכוי לאלטרנטיבה כוללת למשטר קפיטאליסטי . אנו משתמשים במושגים אלטרנטיבה ופוטנציה סוציאליסטית גם מתוך תשומת לב להתנסחות הרעיונית של התקופה עצמה , שהיתה בטרמינולוגיה פוליטית מעמדית חריפה ביותר . שני הצדדים התייחסו האחד לשני כנציגי משטרים חברתיים שונים , ושניהם הבינו כי ה"הגמוניה" היא בידי מי שפיתח "אלטרנטיבה שוויונית לחברה קפיטאליסטית" ( כניסוחו של איש הזרם המתון לוז'ינסקי , לימים לוז , שלרוב גם החרים את המונח 5 סוציאליזם . ( אנו מציינים את הקירבה המושגית שלנו למקורות משום שצריכים היינו להיזהר במודע מלעקר את התכנים ההיסטוריים . העבודות האקדמיות נמנעות ברגיל משימוש במושגים מעמדיים , ובעיקר מניתוח מעמדי , ובדרך כלל הן מצליחות לעקוף את ההתמודדות עם מורכבות התופעות באמצעות רדוקציה — העמדתן על עיקרון פשוט אחד . מודל המודרניזציה המקובל , מסביר את החברה הארצישראלית היהודית כנעה על הציר מסורתיות מודרניות . במהלך התנועה הזו הופכת הסובסטנציה הנידונה — בתיווך ה"רוטיניזציה" ( אייזנשטאדט , ( 678 : 1970 —מ"חברה אידיאולוגית" לחברה מודרנית

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר