|
|
עמוד:272
לטוניס ( ההרחקה הראשונה היתה מירדן , ב"ספטמבר השחור . ( " קריסת ברה"מ פגעה קשות במעמדו הבינלאומי של אש"ף שאיבד את פטרונו החשוב . יש , אם כן , סימטריה הפוכה בין צימצום הקשרים הבינלאומיים של אש"ף וחידוש הקשרים הבינלאומיים של ישראל . הפגיעות הללו במעמדו ובמצבו של אש"ף הביאו לתפנית במדיניותו . היחלשות ברה"מ , והצורך במציאת מוצא פוליטי לאינתיפאדה הביאו כבר ב 1988 לנסיונות מצד אש"ף לשפר את יחסיו עם ארה"ב , אך חיזוריו לא נענו . התלות הגוברת של המשטרים הערבים בארה"ב יצרה תהליך של הנמכת המחוייבות של מדינות ערב לסכסוך הישראלי פלסטיני . מצרים היתה הראשונה שהפרידה בין יישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני לבין יישוב הסכסוך הישראלי מצרי , וכך יצרה מודל המאיים על הפלסטינים בבידוד מאבקם . ירדן הכריזה על ניתוק הקשר עם הגדה אחרי פרוץ האינתיפאדה . כשם שהסולידריות עם הפלסטינים הפכה לאחד הסמלים של הפאךערביות , כך מובילה נסיגת הפאן ערביות להחלשות המחוייבות הערבית לפלסטינים . לחילופין , יש ניסיון של הכוחות הפאן האיסלאמיים לנכס את המאבק הפלסטיני לשיח הפוליטי דתי . כשם שהסכסוך הישראלי פלסטיני היה גורם מגייס לפאן ערביות כך הוא הפך עכשיו לגורם מגייס לפונדמנטאליזם האיסלאמי . כישלון המודרניזציה המערבית ברוב המדינות המוסלמיות משמש כר נוח לתעמולה והתארגנות מהפכנית . ישנה מגמה של רליגיוניזציה של הפוליטיקה הפלסטינית בשטחים ובישראל , המשתלבת עם השיח האיסלאמי וביקורתו את המערב ואת כישלון המודרניזציה המערבית . האיסלאם משמש אידיאולוגיה אלטרנטיבית למארכסיזם בקרב חלקים של חזית הסירוב הפלסטינית . חולשתו של אש"ף אחרי קריסת ברה"מ , המשך הכיבוש והאינתיפאדה ללא מוצא , אי יכולתו של אש"ף להשיג הכרה מארה"ב , אי הבטחון בתמיכת מדינות העימות הערביות , כל אלה הביאו את ערפאת בחיפושו אחר בעל ברית פוליטי , לתמיכה בסאדם חוסיין במשבר המפרץ . תמיכה זו היתה בסופו של דבר גורם נוסף לבידודו של האירגון , לסילוקם של העובדים הפלסטינים ממדינות המפרץ , להפסקת הפעילות הפלסטינית שם ולקטיעת העזרה הכספית ממדינות אלה לאש"ף . באופן פאראדוכסלי , דווקא כתוצאה מהאינתיפאדה נוצרה בשטחים תשתית ארגונית ומערך מוסדות המשוייכים רשמית , בחלקם , לאש"ף , ונתמכים על ידו , אך מהווים , פוטנציאלית , בסיס להנהגה חלופית להנהגה שבטוניס . כחלק מהניסיון להחליש את אש"ף היתה גם תמיכה ישראלית בהתארגנות דתית בשטחים , התארגנות שברבות הימים צמחה לתנועות הג'יהד האיסלאמי והחמאס . התנועות הדתיות , למרות שהן אויב חריף לישראל , מאיימות בטווח הקרוב יותר על מנהיגות אש"ף בטוניס . אי הצלחתו של אש"ף טוניס לשבור את הקרח ביחסיו עם ארה"ב , מנעה אפשרות של מוצא פוליטי לאינתיפאדה , וזו הפכה למלחמת התשה צבאית , כלכלית ופוליטית . במלחמה זו משלמת גם ישראל מחיר —אך לא נראה שהפלסטינים יכולים לנצח בה . מלחמת התשה זו גם היא חלק ממערכת הלחצים לניטרולו של אש"ף . אי יכולתו להגיע למשא ומתן , ניתוקו הפיזי מהשטחים , והפסקת התמיכה הכספית ממדינות המפרץ גורמים לירידת מעמדו , לא רק בזירה הבין לאומית , כפי שהובהר לעיל , אלא אף בשטחים . מעמד זה התבסס בעבר , בין השאר , על היכולת הפינאנסית של אש"ף לקיים את התנועה הלאומית על שלוחותיה ושירותיה תחת הכיבוש הישראלי , אך מאז מלחמת המפרץ נפגעה יכולתו כשהכספים מנותבים יותר ויותר ישירות ליעדיהם ( ולא דרך אש"ף ) דרך ירדן , מצרים
|
|