|
|
עמוד:224
" התרבות המסורתית" אמורות להביא להפסקת האלימות במשפחה — בדיוק כפי שהן אמורות להביא לירידה בילודה , או באנאלפאביתיות , או בתופעות רבות אחרות המיוחסות בארץ לתרבות המזרחית המסורתית . אין מה לעשות מלבד לחכות לתוצאות "החינוך מחדש . " אין שום מדיניות או טיפול ספציפי לבעייה של נשים מוכות — שכן בעייתן נתפסת כחלק מבעייה רחבה יותר , ותיעלם רק עם היעלמותה של זו . הניסיון של המקלטים לנשים מוכות בארץ איננו מאשר את התפיסה העדתית או התרבותית של הכאת נשים . למקלטים מגיעות נשים מוכות מכל העדות ומכל רבדי החברה : מגיעות נשים ממוצא מערב אירופי ומזרח אירופי לצד נשים מצפון אפריקה ומן המזרח התיכון ; נשים מעיירות הפיתוח לצד נשים ממושבים מבוססים ומקיבוצים ; נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב לצד נשים בוגרות אוניברסיטאות ; נשים חםרות דיור לצד נשים שברחו מווילות מפוארות . אמנם שיעורן של הנשים המזרחיות במקלטים גבוה מזה של הנשים האשכנזיות , אך את ההסבר לכך יש לחפש לא בתרבות המזרחית , אלא במגוון האלטרנטיבות הפתוחות בפני הנשים . ניתן להבחין בין נשים הבאות למקלט על מנת לקבל ייעוץ בלבד , לבין נשים הבאות אליו על מנת לקבל מחסה . הנשים המעוניינות בייעוץ בלבד הן בדרך כלל בעלות השכלה ואמצעים כלכליים גדולים מאלה של הנשים המעוניינות במחסה , ושיעור האשכנזיות בקרבן גבוה . לנשים אלה יש אפשרויות רבות יותר לפתור את הבעייה בכוחות עצמן : הן יכולות לעזוב את הבית ולשכור דירה , או להוציא את הבעל מהבית באמצעות צו מניעה , כשהן יודעות שיש סיכויים טובים שהבעל יכבד את הצו פן ייפגע מעמדו בעבודה ובחברה . מצד שני אין הן ששות לעזוב את הבעל או את הבית שכן נישואיהן 2 מעניקים להן גם מעמד וגם הטבות כלכליות ניכרות . הנשים המעוניינות במחסה חסרות בדרך כלל אמצעים משל עצמן להתמודד עם הבעייה ; הן באות למקלט לאחר שכבר ניסו את הדרך היחידה העומדת לרשותן —בריחה אל בני משפחה —ולאחר שהתברר להן שאין זה פתרון לטווח ארוך , אם משום שבני המשפחה חסרים אמצעים כלכליים או תנאי דיור הולמים , ואם משום שהם לא מסוגלים להגן עליהן מפני אלימות בעליהן . במרבית המקרים אין גם עזיבת הבית כרוכה עבור נשים אלה בהפסד כלכלי ניכר . שיעור המזרחיות בקרב נשים אלה הוא גבוה . לא רק הניסיון של המקלטים בארץ מפריך את הגישה הרואה בהכאת נשים בעייה עדתית או תרבותית , אלא גם הנתונים הידועים לנו על נשים מוכות בארצות אחרות . החוויות וההתנסויות של הנשים השוהות במקלטים בארץ דומות במידה רבה לאלה של נשים החוסות במקלטים בסקוטלנד , כפי שתוארו על ידי דובש ודובש Dobash and ) . ( Dobash , 1979 דפוסי היחסים בארץ בין האשה המוכה ובעלה , החל מתקופת החיזור והנישואין ועד לשלב האלימות החוזרת ונשנית , דומה ביותר לדפוסים שתוארו על ידי נשים מוכות בארצות הברית , אנגליה וסקוטלנד Dobash and ; Pizzey , 1974 ) . ( Walker , 1979 ; Dobash , 1979 העמדות והדימוי העצמי של הנשים המוכות בארץ אינם שונים באורח מהותי מאלה של נשים אמריקניות בנות המעמד הבינוני הגבוה שבאו לקבל טיפול אצל הפסיכולוגית לנור ווקר . ( Walker , 1979 ) במילים אחרות , הניסיון של המקלטים בארץ ובארצות אחרות מראה שהכאת נשים איננה תופעה שניתן לשייכה לעדה מסויימת או להסבירה כנורמה של "תת תרבות" זו או אחרת . אלימות נגד נשים 3 הינה תופעה חברתית ביךתרבותית ובין לאומית .
|
|