|
|
עמוד:179
עבור שני שלישים ממסיימי התיכון האשכנזים החינוך התיכוני פירושו מסלול עיוני המוביל לבגרות ולאוניברסיטה , בעוד שעבור שני שלישים מעמיתיהם המזרחים זהו 7 חינוך מקצועי המוביל לשוק העבודה . אי השוויון בחינוך מתבטא בהתפלגות משלחי היד . בקרב ילידי חוץ לא ^ הסיכוי של אשכנזים , ב , 1991 לעבוד באחת משלוש הקטגוריות הגבוהות של משלחי יד ( מקצועות חופשיים , מנהלים וטכנאים ) היה כמעט כפול מזה של מזרחים 38 . 6 % ) לעומת , ( 20 . 69 & ואילו בקרב ילידי pxn הפער היה אפילו גדול יותר 50 . 1 % ) לעומת . ( 21 . 1 % מאז שהחינוך העל יסודי הורחב באופן ניכר בשנות השישים , כדי כלילת רוב הנוער משתי העדות , חל פיחות רב בערכו ככרטיס כניסה לעבודות צווארון לבן , ועל כן התפשטותו לא סגרה את הפער העדתי ( נהון , . ( 1987 העלאת דרישות ההשכלה לעבודות גבוהות סטטוס דחפה חלק מהמזרחים לאפיקי ניידות חלופיים ומכניסים , כמו ספורט , בידור ועסקים קטנים ( קבלני משנה , נהגי מוניות , בעלי מוסכים קטנים , מסעדות עממיות וכמה תעסוקות שוליות . ( הפער העדתי ניכר אף ברמת החיים , אם כי פחות מאשר בחינוך ובתעסוקה . בשנת 1991 ההכנסה למשפחה מזרחית הגיעה , בממוצע , ל 85 . 5 % , מהכנסת משפחה אשכנזית , ואילו ההכנסה לנפש של המזרחים הגיעה רק ל 69 , 6 % מזו של האשכנזים . הפער בקצות סולם ההכנסה היה גדול בהרבה : המזרחים הרוויחו , בממוצע , פחות מרבע ההכנסה של האשכנזים . דיור הוא גורם מבחין נוסף : בשנת 52 . 7 % > 1991 מהאשכנזים ילידי חוץ לארץ התגוררו בצפיפות של פחות מנפש אחת לחדר , לעומת 35 . 3 % מהמזרחים . הנתונים המקבילים בקרב ילידי הארץ היו 39 % לעומת . 20 . 2 % מאידך גיסא , רוב המוצרים בני הקיימא נעשו לשכיחים , וההבדלים העדתיים מתבטאים בעיקר בדגם ובאיכות של המוצר . הפער החומרי המכריע ביותר בין העדות הוא בכמות ובהצבר של ההון . למרות שחסר מחקר בנושא מרכזי זה , אפשר להניח שהאשכנזים נהנים מיתרון בולט בהיותם ותיקים יותר בארץ , מקבלי פיצויים מגרמניה , תושבי שכונות מבוססות שבהן ערך הרכוש עולה באופן חד , ובעלי משפחות קטנות שבהן הצבר ההון לנפש גדול יותר . פערים אלה במשאבים בין אשכנזים למזרחים יוצרים ריבוד עדתי . באוכלוסיה היהודית , העניים ומעמד העובדים הם ברובם המכריע מבני עדות המזרח , שכבת הביניים היא מעורבת עם ייצוג יתר מסויים לאשכנזים , ואילו הרובד הבינוני גבוה והאליטה הם אשכנזיים באופן מובהק . מערכת זאת היא יציבה ומנציחה את עצמה —כפי שניתן להיווכח מהורשת הפער מדור ילידי חוץ לארץ לדור ילידי . pKn מה הם הגורמים המסבירים את ההמשכיות ואת היציבות של הריבוד העדתי בישראל ? הגורם הכללי ביותר הוא מערכת המנגנונים הרגילה של הורשה מעמדית המצוייה בכל חברה מתועשת . למרות שניעות חברתית שכיחה בחברות מתועשות , הריהי לרוב קיצרת טווח ( היינו המעבר הוא לשכבה קרובה , ללא קפיצות , ( ורוב המשפחות מצליחות להוריש את הסטטוס שלהן לצאצאיהן , באמצעות הדפוסים התרבותיים של גידול הילדים והסדרי ההורשה הכלכליים . למרות הפתיחות בחברה , הבחירה של חברים , שכנים , עמיתים לספסל הלימודים ובני זוג לנישואין נקבעת במידה רבה לפי המעמד החברתי , דהיינו , לפי הזמינות של משאבים והמשיכה ההדדית שבין בני אדם הדומים זה לזה . לאור הנטייה הכללית לשיעתוק ( רפרודוקציה ) של המעמדות החברתיים , והחפיפה ההיסטורית שנוצרה בין מעמד ועדה , אין לראות במיסוד של מבנה מעמדי עדתי בישראל תופעה חריגה .
|
|